* טובל ושרץ בידו *
הודעתו של ראש המועצה על חידוש בניית המקוואות במלוא המרץ שהתפרסמה בגליון "קוראים אלעד" בסופה"ש האחרון, מטילה, ולא בפעם הראשונה, צל קודר על תיפקודו המקצועי והאתי של עורך "העלון של אלון".
ביוזמתו של ר' שי חסן, אברך צעיר ונמרץ המתגורר בעיר, הוחתמו בראשית השבוע האחרון עשרות אברכים מתושבי העיר על מכתב מחאה חריף וכאוב בנושא "מצוקת המקוואות", שנשלח לראש המועצה ולממלא-מקומו.
העתקי המכתב, נשלחו למערכת "קוראים אלעד" וכן לגורם בכיר בסביבתו של הגר"ע יוסף הידוע כמי שנושא מצוקת המקוואות בארץ יקר לליבו.
עשרות האברכים (ובעיקר נשותיהם...) ציפו לראות את תוכן מכתבם על-גבי גליון "קוראים אלעד", ציפיה, שלהפתעתם כי רבה, נכזבה.
לא רק שמילה וחצי מילה מתוכנו של המכתב לא צוטטה או הוזכרה, אלא ש"באופן מפתיע" ובמקריות מדהימה, אף יצא העיתון ב"סקופ סנסציוני" בנושא תנופת בניית המקוואות, פרי יוזמתו של ראש המועצה.
* "הסוס הטברייני" *
כעת אנו חושפים כי מאחורי פירסומה של הכתבה, כמו גם גניזתו של מכתב המחאה, עומדת פנייה אישית של ראש המועצה, שפירסומה, חושף את עורך "קוראים אלעד" בקלונו.
ביום ד' האחרון, תוך כדי שהוא אינו טורח ליידע גורמים עסקיים שנקבעו להם בלשכתו פגישות עמו, על ביטולן, נטש "ראש המועצה" ("הסוס הטברייני... עפ"י הטרמינולוגיה של פוילישער) את לשכתו, ויצא בריכבו ל"עיר הכנרת" (טבריה), ממנה שב בשעות הקטנות של ליל יום ה'.
תכף בבוקרו של יום המחרת (יום ה'), כשהוא חדור ב"רוח הבליינות, האופיינית לו, יצא שוב צביקה את העיר, כשהפעם, לשם שינוי, מגוון הוא את מסלולו ועושה את דרכו לבית שאן.
* היהפוך בליין לבלן??? *
מבית שאן הרחוקה התפנה "מכבה השריפות העירוני" (כך הגדיר צביקה, סביב מדורות ל"ג בעומר, את מהות תפקידו...) לעסוק בענייניה הבוערים של העיר שעל ניהולה הוא מופקד.
"ענייניה הבוערים" של העיר, הסתכמו, מבחינתו של ראש המועצה, בהרמת טלפון לאלון טיברגר לצורך בקשת צינזור (שיגרתית?)
"אל תפרסם את המכתב ששלחו לך האברכים" הפציר צביקה באלון "תכתוב שכבר ביום א' הקרוב אני מתחיל לפעול בנושא ולבנות מחדש את המקוואות", סיים צביקה את הנושא ושב לבילוייו.
בתוצאות השיחה נוכחנו כולנו בסופה"ש האחרון.
כתבה אוהדת ומחמיאה, בלא איזכור כלשהו של "הסיבה האמיתית", שהביאה להעלאת הנושא על סדר היום, מכתבם הכאוב של עשרות מתושבי העיר הנצבים חדלי אונים מול מחדליו של ראש המועצה.
הוא אשר אמרנו, אתיקה עיתונאית במיטבה.
 |
|
|