|
|
| נשלח ב-11/6/2005 23:39 |
 |
| |
שי, לא יתכן אלא בטוח. השאלה היא רק מהו 'משפט עברי'? הרי תקנות דרבנן כמו דיני כיפה וכדו' הם חלק מהתורה ומ ההלכה. אבל זה דורש מעשה חקיקה של חכמים.
אני שאלתי האם לימוד משפטים היום דורש ברכת התורה? זאת על אף שחלק ניכר מזה מחייב על פי ההלכה כמנהג המדינה ותקנת ז' טובי העיר (אללי שאלו הם 'טובי העיר').
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2005 15:56 |
|
| |
מיכי,
באמת חבל על ההליכה סחור סחור, אני סבור שלדיני המשפט יש ערך משמעותי ומכריע על הפסיקה הלכה למעשה, גם בתקופות בהם א"א לפסוק לפיהם באופן ישיר, מעבר לכך שבתקופות נורמליות דין תורה מקיף את רוב המצבים הנדרשים לחברה, שמורכבת מבני אדם.
חג שמח.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 02:17 |
|
| |
מעניין שבדיוק השבת חשבתי על כך שאם מחר בבוקר תקום מדינת הלכה, הרי שיצטרכו להזרים את כל חוקי המדינה לתוך המשפט החדש, כדי שלא יווצר וואקום שיגרום אנדרלמוסיה, ואחר כך להושיב משפטנים כדוגמת פרופ' אלון ורקובר, ולנסח משפט ריאלי, שלא יסתור את ההלכה.
כמו שעשו עם קום המדינה, ביחס למשפט האנגלי.
הבעיות תהינה מקור הסמכות, ומה עושים עם מחלוקות בהלכה.
כיצד מפרידים בין משפט פלילי לאזרחי (אם בכלל).
מה היקף סמכות בית הדין?
האם תהיה ערכאת ערעור?
האם ימשיך מושג התקדים?
האם פסיקה של בית הדין הגדול תחייב בית דין נמוך יותר?
דיני הראיות ובעיקר לנוכח ההתפתחות הטכנולוגית.
מה יהיה מעמדם של בתי דין פרטיים?
השופט אנגלרד אמר ש95% מהחקיקה והפסיקה במדינה, ימשיכו גם במדינת הלכה.
משום שיצטרכו לאמץ הרבה דברים חדשים מכח תקנות הקהל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 02:18 |
|
| |
ובעיקר, מה עם חופש הפרט והפרטיות?
עד כמה ניתן לאכוף על הפרט נורמות הלכתיות?
ומה נקרא נורמות הלכתיות לענין זה? (ישיבה נפרדת באוטובוס נכללת?)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 02:24 |
|
| |
בס"ד
לימוד תקנות חכמים גמרא פוסקים במשפט עברי כולל דיני נזיקין הלכות שכנים וכדו' מצריך ברכת התורה.
בברכה הצ' שי בוארון
|
|
|
|
|
