|
|
| נשלח ב-4/12/2005 18:09 |
|
| |
השכן,
לשיטת הרמב"ם אתה לגמרי צודק...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 20:46 |
|
| |
למגחכים למיניהם (ליצנותא שאסורא) ולשואלים ברצינות
א. משקמה סנהדרין. אין אפשרות להקים אחרת. כי זה יסתור את מצוות לא תתגודדו. לכן אין מקום לסנהדרין של האיחוד הלאומי, מפד"ל דגל, ש"ס אגודה. נטורי קרתא...
ב.אין שום כשל לוגי. הכשל הוא בקושיא. יש להבחין היטב בין סמיכה לבין סנהדרין. לא כל מי שסמוך יושב בסנהדרין. למה הדבר דומה. כל כבש הוא צאן אולם לא כל צאן הוא כבש.
ג. למה הגדולים שנזכרו לא יושבים בסנהרין. זו קושיא טובה. היינו צריך לשאול אותם זאת. ייתכן והם לא מאמינים במוסד או ייתכן והם זקנים מדי (להזכיר יש מגבלות גיל בסנהדרין) וייתכן וכך יותר נוח להם. אני מקווה שהשיקול שלהם אינו שיותר נוח להיות הסנהדרין בעצמו מאשר להיות 1 מרבים בעל קול בודד.
ד. לגבי שתי הקושיות הנשאלות מפרשת יהודה בן טבאי ומפרשת בני בתירא, הרי זו קושיא טובה. אך תשובה בצידה. לא האיש המוחלף מחליט אלא הסנהדרין. אחת מתקנות הסנהדרין החדשה הינה הגבלת היכולת של חבר בסנהדרין להשתתף בדיון בו יש לו נגיעה. יתירה מזאת זהו היום תנאי כניסה לסנהדרין החדשה אותו מקבל על עצמו כל חבר חדש על דעת כולם. גם אם לא היה האיש מסכים להתחלף והיתה לו היכולת להתנגד להחלפתו, הרי גם אז, אם פנו לאדם בהצעה להכנס לסנהדרין והוא סרב, הרי בואו אחר כך לתקן את סירובו יכול להשקל כשיקול נספח למניעת כניסתו באשר הכלל הנקוט בידינו הינו גם שקרש שהיה בצפון נשאר בצפון. ההחלטה הינה ביד חברי הסנהדרין.
חלק מהסכמת הרבנים לחידוש הסמיכה נעשה בצמצום על פי האמור בדברי הרמב"ם היינו הסכמה. להסכמה די באמירה אין צורך לכותבה ולחותמה כמבוקש על ידי המשיג. רישום האישים שמור בידינו לפי צורת ההיענות שלהם. ואם יבוא המשיג ויטען ששקר הדבר הרי הדבר פשוט שהרי אין החי מכחיש את החי. יבוא החי ויכחיש אמירתו ואז ניתן יהיה לפתוח את הסכמת האיש מחדש.
ה. אכן הסנהדרין לא מינתה אותו כרב הראשי לבני נוח. האיש היה כזה בפועל באשר הוא זה שחיבר בדורנו את הספרים העוסקים בבני נוח והוא זה שיצר את המימסד המתייחס אליהם מטעם עם ישראל. הסנהדרין החדשה מינתה אותו מטבע הדברים כאב"ד לבני נוח. בנסיבות אלו סבורני שהכינוי שנתתי לו הוא סמנטית לא מדוייק אבל במשמעו הוא אמיתי. אני מבין שזה לא משכנע ליצנים.
ו. האמת לפי מהלך הטיעונים שהועלו שלא ידועים מלוא השיקולים של בית הדין כשבא לפסוק לבנות מה לעשות. ולכן זה גובל בשרלטנות לטעון שזה נגד ההלכה ועוד להדיא.
אלא מאי האמור בפרקי אבות - סייג לחכמה שתיקה קשה למימוש. מובן היטב למה אדם המטיל בוץ באחרים נמצא זקוק להיות דבק בעמדתו. האמת היא שקשה לבקש סליחה. זה קשה מאוד. זה מעמיד אותך בנסיבות האלו כשוטה ואת זאת אף אחד לא אוהב. גם הרעיון המשונה שפסק ההלכה יוצא מהבטן שלי והוא זה שיקבע לבי"ד מה היא האמת, הוא ניתן לכינוי בצורה חבדי"ת היפך הענווה. היכולת לבקש סליחה קשורה קשור הדוק בענווה ובאמונה ולא אני אהיה במקרה הזה בוחן כליות ולב.
מאיר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 20:53 |
|
| |
האם התעלמת בכוונה מהשאלה על כך שהרב אלישוב לא נתן שום הסכמה על כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 22:25 |
|
| |
לא התעלמתי אלא לדאבוני לא שמתי אליה לב.
עכ"פ, אני מניח שהדברים נכונים, היינו הרב אלישיב הכחיש את הסכמתו להקמת הסנהדרין. זה כמובן יכול להיות אולם אין בכך לסתור את הטענה. הטענה היתה שהוא הסכים להסמכתו של אחד מבכירי הדיינים בעדה החרדית. דבר זה לא הוכחש על ידו. משעה שהחל תהליך הסמיכה פגה סמכותו לומר שהוא בעד או נגד חידוש הסנהדרין. זו האמת. עם כל האמת, הקמת הסנהדרין נועדה בדיוק לשם כך שלא יווצר מצב שבו רב חשוב אחד תוקע את כל האומה.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 22:43 |
|
| |
הסכים איך? בכתב בעלפה? ומי זה הדיין מעדה החרדית שמשתף פעולה עם הצד המזרחית לא נשמע הגיונית. זה נשמע יותר כחלומות באספמיא.
ואני מברר עכשיו האם רב עובדיה הסכים בנתיים השמועה אומרת שלא דבים ולא יער.
וגם אם זה נכון צריך רוב חכמי ישראל ואין אפילו אחוזית שהסכימו. וידוע שאם יש לחכמי ישראל מה לומר מפרסמים בקול קורא לתיקון העולם וכאן שקטים והוא לפלא.
תוקן על ידי - אור_השאנטי - 04/12/2005 22:47:55
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 22:44 |
|
| |
.
מי זה הרב אלישיב, ומיהו הרב עובדיה? מיהו הרב שפירא ומי זה הרב אליהו, כי יעיזו להחציף את פניהם מול הסנהדרין ???
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 22:50 |
|
| |
.
הזהר דב מאיר בגחלתן וגו'
אתה מעז להאשים גדולי ישראל כי עינם צרה בכך שסמכותם תתמעט ועל כן הם נמנעים מלהצטרף לסנהדרין?
ואני לתומי חשבתי, שרק מי שמזלזל בסנהדרין, כופר וכו'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2005 00:01 |
|
| |
מואדיב, מה אתה מקשקש?
איזה מהגדולים של היום הוא פחות מגיל 70?
ומי אמר שהגדולים לא נתנו הסכמה לחידוש הסמיכה? הרי ר' הלברשטאם מהעדה מעיד אחרת.
בכל מקרה ברור שהיוזמה צריכה להתבשל הרבה זמן עד שיהיה אפשר לקצור פירות, הרי ברור שמכל דבר הס' רוצה את החלק שלו וקל וחומר מדבר גדול כמו חידוש הסנהדרין. בינתיים נסתפק בסנהדרין בלי "שיניים" ממשיות עם רבנים סמוכים שאולי אינם מהשורה הראשונה בפסיקה, אבל ראשונים בחלוציות להחזרת עטרה ליושנה. אין ספק שבעוד כמה שנים הם יפנו את מקומם למי שראוי יותר לשבת בסנהדרין, ועם הכרסום במעמד השלטון החילוני הכפרני יבואו גם "השיניים".
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2005 01:18 |
|
| |
יעחוק, מה הרב הלברשטם מעיד? יש לך זאת בכתובים או מהרהורי דמיונך אתה מעיד?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2005 05:53 |
|
| |
הלכות סנהדרין ד
שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינין ולסמוך אותן--הרי אלו סמוכין,
אנחנו זקוקים היום לסנהדרין
המון מחכמי ישראל היום לא מעונינים בסנהדרין.
לא מדובר במצב שחכמים לא מצליחים להגיע להסכמה. הם פשוט לא רוצים להגיע להסכמה. "אוד לא הגיע הזמן". . מדוע כל עם ישראל אשמים שלחכמים יש השקפה גלותית. האם כל אותם חכמים נתנו הסבר מדוע לא הגיא הזמן, מדוע לא מסכימים לסנהדרין.
הסיבה שמשך כל השנים לא הקימו סנהדרין זה שלא היה יכולת. עם ישראל היה מפוזר
. כותב הרמב"ם:
הלכות סנהדרין ד יב
כן, למה היו החכמים מצטערין על הסמיכה, כדי שלא ייבטלו דיני קנסות מישראל: לפי שישראל מפוזרים, ואי אפשר שיסכימו כולן
היום זה אפשרי.
השאלה היום זה לא מי יושב בסנהדרין ומי לא? השאלה היא האם צריך שהיה סנהדרין היום. והויכוח צריך להיות מדוע צריך או לא צריך להקים סנהדרין היום?
מי שתומך ברעיון צריך לתמוך בסנהדרין החדשה. אם כולנו נתמוך אז גם ליותר חכמים היה את האומץ לתמוך ולהשתתף.
אז נוכל לדון במי ראוי לשבת בסנהדרין.
אלה שלא מעונינים שימשיכו לחיות את היהדות הגלותית שהם מכירים. הם לא צריחים לדחות את התהליך לעם ישראל.
תוקן על ידי - bimc - 05/12/2005 5:59:00
תוקן על ידי - bimc - 05/12/2005 6:02:34
תוקן על ידי - bimc - 05/12/2005 6:04:23
תוקן על ידי - bimc - 05/12/2005 6:13:23
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2005 08:25 |
|
| |
דבמאיר,
כצופה מן הצד, אני מנסה להבין את הפרטים, וללמוד משהו. אשמח אם תהיה לי לעזר-
אני לא מבינה את הקונספציה של "הרב של בני נוח" - מה כוונת הביטוי? הבנתי את המושג "רב" היא שקהילה מסויימת בוחרת לה (ע"י שליחים מטעמה, מנהיגיה הרוחניים) מנהיג רוחני. האם יש "רב" שאין לו קהל שומע לו? האם הרב הראשי לבני נוח, מקבל פניות מבני נוח? האם הוא עונה להם תשובות? האם הוא מנהיג אותם בלימוד תורה? מה תפקידו בדיוק?
לא הייתי מתעקשת על השאלה השולית הזו, לולא חשבתי שיש בדברים משהו מייצג לכל שיטת הפעולה של הגוף החדש הזה - קמים אנשים וממנים עצמם למנהיגים על קהילה שאינה קהילה ולא בחרה בהם (ככל הנראה מן התגובות כאן, גם לא ע"י שליחיה-מנהיגיה). הם אינם מייצגים אלא את עצמם, ואולי עוד מיעוט שבמיעוט, שאכן ראוי לו להישמע (כפי שראוי לכל מיעוט), אולם להכפיף את כולם אליו? זה הרי אבסורד. במובן מסויים, הקשר שיש בין ה"סנהדרין" הזו לבין העם היהודי, הוא בדיוק הקשר שיש בין "הרב הראשי של בני נוח" לבני נוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2005 09:37 |
|
| |
אמשלום, מה זאת אומרת? הוא הרי יצר, במו ידיו, את הממסד המתיחס אליהם מטעם עם ישראל! וכי משום שהם לא טרחו עדיין ליצור את הממסד המתיחס אליו, תיגרע זכותו בכך? בינינו, מה אפשר לצפות מהם, הרי הם בסה"כ בני נח שעוד לא ראו את האור.
באשכול פרס אכיש שלו הביא מואדיב את הידיעה אודות שר ההגנה הקנדי בדימוס הדורש להתכונן לנחיתת חייזרים על כדור הארץ. אולי אפשר להציע לסנהדרין ליצור קשר עם האיש, להקים ממסד לעניני חייזרים ולמנות מאן דהוא לרב הראשי לחייזרים (האמת היא שאני מוכן להתנדב - תמורת שכר צנוע - לתפקיד, גם ידיעותי הדלות תספקנה כדי לחבר ספר על היחס לחייזרים בהלכה).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2005 09:47 |
|
| |
ב"ה שיש אנשים שיש להם הרבה מרץ. אני אחרי יום עבודה לא מסוגל להקים סנהדרין ולפסוק הלכות לחייזרים.
תוקן על ידי - אריק123 - 05/12/2005 9:47:33
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2005 10:13 |
|
| |
.
מעשה שהיה בעיירתנו, ובנו של מוישה גליק, השלימאזעל של השטעטל – זה שמזלו היה החסר ביותר בכל דרום-מזרח פודלסיה, קם בבקר והכריז:
היה לי גילוי אליהו הלילה!
מייד נקבצו ובאו כל פרחחי העיירה אל בית המרזח שהיה בקצה העיירה, ותוך לגימת תה מר עם קובית סוכר מתוקה, שאלוהו:
ומה אמר לך אליהו הנביא זכור לטוב? מה בשורה בפיך?
נאנח בנו של מוישה גליק השלימאזעל, הניח את ספל התה שלו על השולחן, קינח את פיו מפרורי הפשטידא של אשתו של בעל הבית, פתח את פיו, ואמר בהאי לישנא:
היה לי גילוי אליהו הלילה!
נבוכו כולם, שהרי כבר סיפר להם כך כמה וכמה פעמים, ולא ידעו האם אליהו מסר בידו משהו, או שמא לא. גם לדבריו של שמערל קראצמעך, שאמר כי בידוע שבנו של מוישה גליק השלימאזעל "לא כל כך איי איי איי" – וליווה את דבריו בתנועה סיבובית של אצבעו ליד הפאה, לא שעו. שהרי בידוע, כי מיום שחרב הבית, למי ניתנה הנבואה? ובנו של מוישה גליק הרי איננו חרש, וגם קטן כבר זמן רב שאיננו.
ועל כן, פנו אליו שוב בשאלה, וקיבלו את אותה התשובה: היה לי גילוי אליהו הלילה!
לקחוהו לביאליסטוק, העיר הגדולה, אל מרפאתו של הפרופיסור המפורסם, ר' מלך געזונט, שאף על פי שמגולח לחייו היה, בידוע שרופא נאמן הוא. בדק אותו ר' געזונט בדיקות רבות, הקיז לו דם והכריחו לכוח בתוך צנצנת זכוכית, ולאחר יומיים של בדיקות, הועבר בנו של ר' מוישה גליק אחר כבוד אל חדר נקי, ובו מיטה נקיה מוצעת, כיור מים בצד אחד, וחלון זכוכית גדול בצד השני.
והנה, לאחר זמן מה, הופיע הד"ר, ר' געזונט, בצידו השני של החלון, ונייר גדול בידו. הוא כתב עליו דבר מה, והצמידו אל החלון.
בנו של מוישה גליק, השלימאזעל של השטעטל, קרא בקול את שהיה כתוב על הנייר:
בדקנו אותך, ואתה סובל מהמחלה ההיא. אתה תהיה מאושפז כאן, ומאכלך יהיה חביתות, מצות ועלי חסה.
פנה בנו של מוישה גליק כה וכה, וראה נייר ועפרון על השידה בצד החדר. כתב בחזרה אל הד"ר:
והאוכל הזה ירפא אותי?
כתב לו מייד הד"ר ר' געזונט בחזרה:
לא. מה פתאום. מצבך אינו בר ריפוי. אבל זה האוכל היחיד שניתן לדחוף לך מתחת לחריץ הדלת.
===========================
צר לי, אני פורש מהדיון חסר התוחלת הזה. אם תבקשו יפה, אהיה מוכן להכניס את ידי לכיסי כדי להוסיף גם פיצה וקרקרים לתפריט.
ועל כך הוסיפו רבותינו אלופי הלוגיקנים:
לא כל מי שאינו חרש ואינו קטן, שוטה הוא, ולא כל שוטה, ניתנה לו נבואה.
תוקן על ידי - מואדיב - 05/12/2005 10:15:08
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2005 11:36 |
|
| |
א) יש מן הקוראים המתוכנתים מראש לחוסר יכולת להביע ביקורת ושיקול דעת הגיוני כאשר הדבר נוגע לאישי מפתח המוכרים כ"גדולי ישראל". לא זו היא דרכה של תורה. כאשר יבוא משה רבנו לשבת בדין לדון את אחיו אהרן יש לקום ולומר לא זו הדרך. כבודו של משה רבנו במקומו מונח אך אין לו שום מעמד ויכולת לשבת בבית דין הדן את אחיו. קל וחומר שהדברים נכונים לגבי אישי המפתח בדורנו. האם אין אנו יודעים על גדולי האומה שתקעו את האומה כולה ולאו דווקא לטובה (בלשון המעטה) אזכיר את רבי זכריה בן אבקולס בפרק הניזקין. ההתחשבות בו הביאתנו לחורבן.
ב) יש אמונה תמימה בציבור שברגע שגדולי התורה רוצים מה שהוא הם מיד מתכנסים מוציאים כרוזים וכו'. אני מסכים שלעיתים רחוקות זה כך נעשה. אולם בד"כ סביבותיו של כל איש גדול יש צוות של מוציאים ומביאים ויועצים. הם מחליטים מה שייך להביא לפני רבם ולהסביר לו את חשיבות הפרסום ברבים. והם המפרסמים את הדברים. אציין שדרך פעולה זו אין בה גנאי. פשוט לא ייתכן לאיש גדול כזה לפעול אחרת. הוא לא יוכל להקיף הכל בלי צוות מסייע. אולם היות והצוות המסייע הזה, מטבע הדברים בנוי מאנשי אמונו שלו באשר קרובים הם בהשקפותיהם לו הרי יוצא מכאן שהקונצפציה האישית שלו היא זו שמביאתהו ללא ספק להטיית הדעת בכיוון מסויים שהוא אמנם קדוש וחשוב אך לוקה ללא ספק בהעדר פרופורציה לצרכי הציבור הרחב. ליתר הבהרה, האם לרב אלישיב יש יועצים אנשי הציונות הדתית? הרי גם הם יהודים המאמינים בי"ג עיקרי האמונה!
ג) מי שמנסה לעמת את גדולי התורה המוכרים עם הסנהדרין לא קלט עדיין מה זה סנהדרין. לשלושת החכמים שהוזכרו אין את הסמכויות של סנהדרין בין אם ירצו ובין אם לאו.
סנהדרין יכולה להחליט על יציאה למלחמה והם לא. הם בוודאי חייבים בכבוד הסנהדרין יותר משזו חייבת בכבודם. עם כל זאת הרי כל חבר בסנהדרין על פי מדרגתו אם חש הוא שמי מהם גדול ממנו חייב לכבדו כגדול ממנו באופן פרטי.
ד) החשש שגדולי תורה עשויים ליפול בפח של הטיית הלב מחמת הכבוד והשררה הובע בצורה מרומזת תוך זהירות רבה בכבוד האישים. הסיבה לכך הינה שהאמת היא דבר יותר יקר מיציבות מעמדם של גדולי ישראל. שהרי אנו מתפללים אמת ויציב... ומכובד וכו' היינו האמת לפני יציב (שלא כננקט על ידי מה שקרוי בית המשפט העליון של המדינה), אבל בוודאי לפני המכובד.! הוזכרו מקודם שתי פרשיות בהן תנאים נשיאי ישראל הודו מפורשות שאילו היו אומרים להם לוותר על מעמדם היו מגיבים בשלילה ואחד מהם אף הודה שהיה נוהג בתוקפנות. אם פיתם של ארזי הלבנון נפלה בבירא האם לא ראוי שנחוש לכך שזוהי אחת מן הסיבות להתנגדות שעשויה לצוץ מבין דבריהם של גדולי ישראל בדורנו שעדיין אינם תנאים שעליהם נאמר שאם הם כבני אדם אנו כחמורים... .
ה) המושג רב אינו איש המנהיג עדה. לדוגמה ה"חפץ חיים" היה ת"ח מפורסם אבל לא הנהיג קהילה. המילה "רב" פירושה גדול כאמור בפרשת תולדות ורב יעבוד צעיר. אחת מהפעולות של הסנהדרין החדשה והחוקית!!!! הינה מימוש חזון הנביאים. היינו הפצת אמונת הייחוד הצרופה בכל העולם כולו.לשם כך באה הסנהדרין בדברים עם בני נוח על מנת לארגנם במתכונת חזקה לא פחות מזו של הכנסיה הקתולית. היינו מועצה עליונה ופתיחה בצעדים להפצת דת בני נוח. בחודש טבת תבוא לכאן משלחת של בני נוח שתצהיר אמונים לסנהדרין ותחל בפעילות להפצת דת האמת - 7 מצוות בני נוח בכל העולם. קהילות של בני נוח יש כבר במקומות שונים על פני כדור הארץ הודו ארה"ב ואפילו בישראל. הסנהדרין תפעל לסייע להתפתחות חזון אחרית הימים. דת בני נוח בע"ה תביס כליל את כל הדתות האליליות או/ו הרצחניות. יש לה את הכלים התרבותיים לכך!. הסנהדרין פועלת לשינוי פני העולם מבית ומחוץ.
ו) מי שלא מאמין בתכלית קיומו של עם ישראל שימשיך בליצנות שדופה. ואף ימשיך בנישוק ידי מכיו.
 |
|
|
|
|
|