זה היום עשה ה' - יש סנהדרין בישראל.

ביא"ע -

הינכם מוזמנים להשתתף בדיון זה מבחינת תלמידי הרמב"ם באתר:

http://ronware.org/rambam/viewtopic.php?id=103

יש להירשם כדי לכתוב
כל טוב,
רון

מדוע שלא נפסיק עם הציניות, ונתחיל לדון לגופו של ענין, אם זה ע"פ הלכה או לא, אם זה משהו חיובי לנו בזמנינו, או לא.

אני חושב שאם הם מערבים את זה בענינים פוליטיים שהם מפסידים בידים כל הפוטנציאל שהיה יכול לצמוח ממנה.

יש פה אחד שמוציא לאור כתב-עת נחמד "מידה טובה", ש"מטרתה הראשונית של 'מידה טובה' היא לעורר עניין בחקר יג המידות שהתורה נדרשת בהן, מבחינות מבניות, פילוסופיות ופרשניות, ולגבש קבוצות עניין שיעסקו במחקר אינטנסיבי ושיטתי שלהן".

האם נאשים אותם שהם רוצים לחדש הלכות ודינים חדשניים ע"פ דרשות שהם יחדשו? זה יתכן אך לא מסתבר.

הסנהדרין, אני חושב, ברגע שתתייסד ותוסמך ע"י גדולי הדור, לא תהיה מוסד סהרורי, ולא יהרגו נפשות ויפסקו מלפסוק הלכות בוש ושרון, התנתקות ובחירות, אלא חשמש לאירגון חשוב ונחוץ לברר שאלות הלכתיות אקטואליות.

מלמד,
אני מתנצל על ההתעקשות שלי להיות ציני. את המאמר כתבתי בצורה לועגת בכדי שלא יהיה צל של חשש שמישהו יחשוב שיש על מה לדון באופן ענייני עם המהלך שנעשה. רציתי שיהיה ברור שבכלל אין כאן מקום לויכוח, ולא מדובר כאן על מחלוקת כלשהי, דבר שהוא כמובן לגיטימי בהלכה.
באשכול הזה בהחלט יש מקום לדון באופן ענייני, אבל אנא לא במהלך המגוחך שנעשה אלא בעניינים העקרוניים.

באשר לשאלה האם מן הראוי להקים משהו בהסכמה שידע את מקומו ויטפל בבעיות אקטואליות? אמן!
האם יהיה לגוף כזה מעמד של סנהדרין? מסתמא לא, בגלל היעדר סמכות. הם כנראה לא יוכלו להוסיף על העיר והעזרות, וגם לא להחליט על יציאה למלחמה.

אגב, טיפול בבעיות אקטואליות, ואפילו חידוש הלכות באמצעות מידות הדרש, אינו דורש סנהדרין וגם לא סמוכים. לא צריך לכך שום רשות פורמלית, ועדיין אין היגיון לעשות זאת בלא הסכמה רחבה של גדולי הפוסקים ותלמידי החכמים.

בי"ד הגדול היה מושג שהיה קים עוד בתקופת הראשונים גם בלא סמיכה. למשל, ידוע שהרא"ש והרי"ף ור"ת נהגו כבי"S הגדול לעניין ענישה שלא מן הדין (הרא"ש כרת אף של אישה נואפת), וכתבו הפוסקים שהאידנא אין אפשרות לכך שכן אין בי"ד מוסכם כגדול. ברגע שיחזור המצב לכך שיהיה בי"ד מוסכם, בהחלט יהיה לו דין בי"ד הגדול גם בלא סמיכה, ובלא שם 'סנהדרין'.
כאמור, טיפול בבעיות אקטואליות אמנם יוכל להיעזר בהקמת מוסד כזה מבחינה טכנית, אבל הוא אינו תלוי בו. פוסק חשוב דהיום יכול (אך בד"כ אינו רוצה) לטפל ברוב הבעיות האלו.


מיכי

בית דינו של הרא"ש לא היה בי"ד גדול. אלא פעל מכח הסמכות של כל בי"ד לפסוק שלא כהלכה בעתות חריגות כשהשעה צריכה לכך. בי"ד גדול הינו דווקא זה שנוסד כבי"ד של 71 סמוכים.
תמיהני אם לת"ח מותר להציג דברים שלא כהוויתם. וכי שמענו בתורה על עונש כריתת אף?! אלא מדובר בפסק דין חריג שלא כהלכה לצורך שעה. כך גם פסק הרא"ש להוצי להורג מי שביזה את משה רבנו.

לידיעת הקורא מיכי, יש סוף לסאגה:

"ניצחתי את מערכת המשפט"

מאת: אלי פישר, תאריך: 18/12/2005 - אתר בחדרי חרדים, http://masoret.hevre.co.il/hydepark/item.asp?id=660&cat_id=1

בת ה-16 וחצי, שנעצרה בעת עקירת שא-נור, וסרבה להכיר בבית המשפט, שוחררה אחרי שלושה חודשים במעצר

"לא הסכמתי לשתף איתם פעולה וזה הניצחון שלי", כך אמרה אחר הצהריים הנערה בת ה-16 וחצי מאלון מורה, ששהתה שלושה חודשים במעצר, לאחר שנעצרה בעת פינוי היישוב שא-נור, ושוחררה היום לפי החלטת בית המשפט.

נגד הנערה הוגש כתב אישום על הפרעה לביצוע הגירוש, אולם היא לא שוחררה כמו יתר העצורים מכיוון שסירבה להכיר במערכת המשפט ולחתום על תנאי שחרור בערבות. לדבריה, "ניצחתי את מערכת המשפט. בבית הדין הרבני נתנו לי הוראה לא לשתף איתם פעולה, אבל בגלל שאני אנוסה אמרו לי לחתום ולהשתחרר, אך אני לא הסכמתי ולא הכרתי בסמכות בית המשפט לשפוט אותי".

הנערה התקבלה בחיבוקים ונשיקות מצד חברותיה, שחלקן היו עצורות גם הן בזמן הגירוש. בעת שהגיעה לבית משפט השלום בכפר סבא. אמרה הנערה: "מערכת שנתנה יד לגירוש יהודים ומחיקת הזהות היהודית, אין לה סמכות לשפוט אותי".

היא הוסיפה: "אני מקווה שבעזרת השם, המאבק שלי באי הכרה במערכת המשפט, למרות שנשארתי לבד ואחרונה, יתפוס תאוצה, שלא תהיה יותר ממשלה כזו נפשעת".

אמה הסבירה שבתה סירבה לחתום על התחייבות כדי שתשתחרר. "התנאים בכלא לא שברו אותה, היא לא פושעת, היא ילדה משכמה ומעלה, שעמדה על העקרונות שלה לא להכיר במערכת המשפט שגירשה יהודים".




נוהל שכן
זה כאן!

דב מאיר,
עד עתה לא הגבתי לדבריך, שכן לא רציתי שייווצר מראית עין שבכל יש על מה לדבר ויש כאן איזו עמדה ששווה תגובה (לכן גם היתה הציניות במאמר). כעת אני חורג ממנהגי ומגיב לדבריך, רק מכיון שיש לי חשש לטעות של הקוראים.

אז להשכלתך הכללית, כ'סמוך', הפוסקים כותבים שבית דינו של הרא"ש ור"ת היו האחרונים שנחשבו כ'בית דין הגדול שבדור', ולכן מותר היה לו לענוש שלא מן הדין. סמכות זו לא מסורה לכל בי"ד!!! אם יש לך טעות בנקודה זו, ונראה בהחלט שיש לך, אז מצבנו חמור אף יותר משחשבתי. עוד מעט גם תתחילו לענוש שלא מן הדין.

כך גם הסמכות להפקיר ממון, לרוב מוחלט של הדעות, לא מסורה לכל בית דין.

אף אחד לא טען שכריתת אף היא אחד מעונשי בי"ד, ובודאי לא אני. מישהו בכלל יכול לחשוב כך?

על כן, כמובן לכל יודע קרוא וכתוב, הצגתי דברים כהווייתם לגמרי, וכדאי ללמוד חו"מ מעט קודם הכרעות הדין דידך.
ובכלל, כדאי לך ולחבריך לעיין מעט באותם פוסקים לפני שאתם ממנים את עצמכם כשליטי היקום. כאשר מעמדכם התורני (הן האובייקטיבי והן בהכרת הציבור) יהיה כשל קרסולי שרפרפם של ר"ת או הרא"ש בדורם, נוכל להתחיל לדבר.


מיכי

דב ומיכי,

רמב"ם הלכות ממרים פרק ב הלכה ד:

…שאפילו דברי תורה יש לכל בית דין לעקרו הוראת שעה.
כיצד? בית דין שראו לחזק הדת ולעשות סייג כדי שלא יעברו העם על דברי תורה, מכין ועונשין שלא כדין אבל אין קובעין הדבר לדורות ואומרים שהלכה כך הוא.
וכן אם ראו לפי שעה לבטל מצות עשה או לעבור על מצות לא תעשה כדי להחזיר רבים לדת או להציל רבים מישראל מלהכשל בדברים אחרים, עושין לפי מה שצריכה השעה.
כשם שהרופא חותך ידו או רגלו של זה כדי שיחיה כולו, כך בית דין מורים בזמן מן הזמנים לעבור על קצת מצות לפי שעה כדי שיתקיימו [כולם] כדרך שאמרו חכמים הראשונים חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.


ברכי יוסף, חו"מ סי' ב' ס"ק ג':

וטפי ניחא לי לומר דכונת הרמב"ם כמו שהבין הטור, דמכין ועונשין הוא אפילו בזמן הזה, ואף לדין מיתה.



מסקנה:

כל דבריו האחרונים של מיכי מופנים באמת כלפי הרמב"ם והברכי יוסף,

התוצאה: הרב דב נמצא בחברה טובה,



תוקן על ידי - עצכח - 19/12/2005 1:29:23

.


רשבם

אם כדבריך, כל בית דין, הרי שאני ושנים מחברי, שני גרדיים משער האשפות, נתכנסנו וביטלנו את דין הסמיכה, כך שבית הדין שהוקם על ידי סמוכים, אין לו כל תוקף.



תוקף הפסק שלנו, דומה לתוקף פסקים אחרים שהוצאו על ידי מי שנתמנו על ידי עצמם.