זה היום עשה ה' - יש סנהדרין בישראל.

באדיבות פרויקט השו"ת של בר אילן
8.  ישעיהו פרק כח פסוק יד
לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְקֹוָק אַנְשֵׁי לָצוֹן מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם:
 9.  ישעיהו פרק כט פסוק כ
כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן:
 10.  תהלים פרק א פסוק א
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב:
 12.  משלי פרק א פסוק כב
עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת:
 13.  משלי פרק א פסוק כב
עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת:
 14.  משלי פרק ג פסוק לד
אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ <ולעניים> וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן:
 17.  משלי פרק ט פסוק יב
אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא:
 18.  משלי פרק יג פסוק א
בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה:
 19.  משלי פרק יד פסוק ו
בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל:
 20.  משלי פרק טו פסוק יב
לֹא יֶאֱהַב לֵץ הוֹכֵחַ לוֹ אֶל חֲכָמִים לֹא יֵלֵךְ:
 21.  משלי פרק יט פסוק כה
לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּעַת:
 22.  משלי פרק יט פסוק כט
נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים:
 24.  משלי פרק כא פסוק יא
בַּעֲנָשׁ לֵץ יֶחְכַּם פֶּתִי וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם יִקַּח דָּעַת:
 25.  משלי פרק כא פסוק כד
זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן:
 26.  משלי פרק כב פסוק י
גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן:
 27.  משלי פרק כד פסוק ט
זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ:
 28.  משלי פרק כט פסוק ח
אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף:
 227.  מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק כא ד"ה וישיבת בתי
הוא פורענותן לעתיד לבא שנאמר כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים ועושי רשעה  קש (מלאכי ג' י"ט) ואין זדים אלא לצים שנאמר זד יהיר לץ שמו (משלי כ"א כ"ד):
 234.  מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק ה הלכה ה
תחלת עבירה הירהור הלב, שנייה לה ליצנות, שלישית לה גסות הרוח, רביעית לה  אכזריות, חמישית לה הבטלה, ששית לה שנאת חנם, שביעית לה עין הרע, הוא שאמר שלמה  כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו.
 277.  בראשית רבה (וילנא) פרשה כו ד"ה א ויהי נח
דר' יהודה דאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, זה דור אנוש, ובדרך חטאים לא  עמד, זה דור המבול, ובמושב לצים לא ישב, זה דור הפלגה (שם /תהלים א'/) כי אם  בתורת ה' חפצו אלו שבע מצות שנצטווה, ובתורתו יהגה יומם ולילה שהגה דבר מתוך
 309.  במדבר רבה (וילנא) פרשה יא ד"ה א כה תברכו
יירשו ארץ (מלאכי שם /א'/) ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל ה' וגו', (משלי שם  /ג'/) אם ללצים הוא יליץ אלו אדומים שנקראו לצים שנאמר (שם /משלי/ כא) זד יהיר לץ  שמו והם נקראו זדים כמה דתימא (מלאכי ג) ועתה אנחנו מאשרים זדים ומנין שבאדומים
 330.  איכה רבה (בובר) פתיחתא טו ד"ה רבי חנינא בר
חנינא בר פפא פתח. יוסר לץ לוקח לו קלון (משלי ט ז). א"ר יצחק כל המעמיד תלמיד  רשע סופו להתבזות ממנו, שנאמר יוסר לץ לוקח לו קלון, הוא דעתיה דר' יצחק, דא"ר  יצחק כל המעמיד תלמיד רשע, בא"י כאלו מעמיד ליסטים, ובחוצה לארץ מעמיד עבד.
 362.  מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תצא סימן ג ד"ה (ג) כי תצא
בו והוא בן אשה זונה (שופטים יא), רשב"ג אומר שהכניסה צרתה לביתה, ורבותינו  אומרים זונה ודאי, ובשביל שהיה בו שום של ליצנות נפלו בו כל האוכלסין, לכך כתיב  ונשמרת מכל דבר רע, וכן כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור וגו', אלו ישראל שנטמאו
 404.  מדרש אגדה (בובר) במדבר פרק טז ד"ה [יט] ויקהל עליהם
[יט] ויקהל עליהם קרח. אמרו על קרח כי לץ גדול הי', התחיל אומר לכל העדה אי אתם  יודעים מה עשה לכם אהרן אחיו בציוויו של משה, ראו כי יש אלמנה אחת בשכינותינו,  שהיתה לה רחלה אחת, ובאתה לגזוז אותה, בא אהרן ואמר לה תנו ראשית הגז, עמדה
 413.  פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק לב ד"ה ו) וישכימו ממחרת
ו) וישכימו ממחרת. היינו דאמר ריש לקיש אם ללצים הוא יליץ (משלי ג לד), בא לטמא  פותחין לו: וישב העם לאכול ושתו. כל מקום שנאמר ישיבה שם תקלה:
 533.  ילקוט שמעוני איוב רמז תתקו ד"ה זכרוניכם משלי אפר
היה להם לחומר: כי לא לפניו חנף יבוא, א"ר חסדא א"ר ירמיה בר אבא ארבע כתות אין  מקבלים פני שכינה, כת חנפים, כת לצים, כת שקרים, כת מספרי לשון הרע, כת לצים  דכתיב משך ידו את לוצצים, כת חנפים דכתיב כי לא לפניו חנף יבוא, כת שקרים
 534.  ילקוט שמעוני איוב רמז תתקו ד"ה זכרוניכם משלי אפר
א"ר חסדא א"ר ירמיה בר אבא ארבע כתות אין מקבלים פני שכינה, כת חנפים, כת לצים,  כת שקרים, כת מספרי לשון הרע, כת לצים דכתיב משך ידו את לוצצים, כת חנפים דכתיב  כי לא לפניו חנף יבוא, כת שקרים דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד
 537.  בתי מדרשות ח"ב מדרש אותיות דר"ע (נוסח א') ד"ה דבר אחר נר
ג', י"ט/) נאם יי אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם, והיו כל זדים, אין זדים אלא  לצים, שנאמר (משלי כא, כד) זד יהיר לץ שמו, מיכן שכל אדם שיש בו ליצנות אין  נידונין תחלה בגיהנם אלא הוא, שנאמר (שם /משלי כ"א, כ"ד/) עושה בעברת זדון, ואין,  עברה
 541.  זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויצא דף קסג עמוד א
אמר אם חכמת חכמת לך דכד יתחכם בר נש באורייתא תועלתא דיליה איהו דהא באורייתא לא  יכיל לאוספא אפילו את אחת, ולצת לבדך תשא דהא אורייתא לא יגרע משבחהא כלום  וליצנותא דיליה איהו ואשתאר ביה לאובדא ליה מהאי עלמא ומעלמא
 543.  זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קנ עמוד ב
ולא שכיך, שבעה פתחין אינון לגיהנם ושבעה מדורין אינון תמן, שבעה זיני חייבין  אינון רע, בליעל, חוטא, רשע, משחית, לץ, יהיר, וכלהו לקבלייהו אית מדורין לגיהנם  כל חד וחד כדקא חזי ליה, וכפום ההוא דרגא דחטא ביה ההוא חייבא הכי יהבין ליה
 545.  תיקוני זוהר תקונא תליסר דף כז עמוד ב
לא עמד מאן דרך חטאים ההיא דאתמר בה כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה וגומר  ובמושב לצים לא ישב מאן מושב לצים דא לילי"ת אימן דערב רב דאיהי מטמאה כנדה  במושבה וכן ערב רב מטמאין במושבם לצדיקייא דיתבין בינייהו כנדה ומאן
 *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *

.



דב מאיר, עוד יומיים, הודעתך היתה מתאימה יותר.


 

דב מאיר,

השאלה איננה אם ליצנות אסורה או מותרת, אלא מיהו הלץ, ודו"ק

מואדיב,


אני במתח,מה עומד לקרות עוד יומיים?

הא למדנו: קשר רשעים אינו מן המניין.
ומה דינו של קשר שוטים?
ומה כאשר שוטים קושרים רשעים, או להיפך?
האמת שלרשעים לפחות יש תקווה שיעשו תשובה, אבל שוטה נותר תמיד שוטה (אלא אם הוא בגדר מי שאחזו קורדייקוס, עתים חלים ועתים שוטה).

כעת כבר השתכנעתי סופית שכל מי שחתום על הנוסח שבעמוד הקודם הוא בחזקת מופרע שדורש אישפוז (ודוק, לא ייעוץ אלא אישפוז. ואני ממש לא כותב באירוניה).
ואותו חלק קטן מהכנופייה הזו שיודע משהו בלימוד הוא בגדר שברי לוחות ששיכחו תלמודם.
אלא ששברים אלו אינם מונחים בארון, שכן שברים שאינם תופסים את עצמם ככאלו, מקומם בגהה, ולא בשום ארון.

מיכי

לפלא גדול עליך נאכאמל נישט שלא הבנת שעוד יומיים זה משנכנס אדר מרבים בשמחה ואפשר לשות ליצונות מכל מיני ליצות.

דב מאיר


עכשיו אני כבר משוכנע,

אתה לא רק שוטים אלא גם לצים.

ולפלא בעיני שאחרי החכמה הגדולה של פרוייקט השו"ת, וחרי הראנו את כל זאת, עדיין אתם בליצנותכם?

בחרתי להקדיש לך פסוק מתהילים פרק ד

בְּנֵי אִישׁ, עַד-מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה--תֶּאֱהָבוּן רִיק;    תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה.


רפואה שלימה

לשוטה יש הגדרות הלכתיות מסודרות. האשמת אנשים בהיותם שוטים כאשר באמת אינם כאלו הרי היא עבירה של הוצאת שם רע וגם שקר.עבירה גוררת עבירה.
כיון שעבר אדם עבירה בליצנות עבר לשפת רמיה הוצאת שם רע וכיו"ב
לתועלת המבקרים להלן ציטוטים באדיבות פרויקט השו"ת של בר אילן
  14.  מלכים א פרק כב פסוק כב
וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן:
 18.  ישעיהו פרק ט פסוק יד
זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא מוֹרֶה שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב:
 19.  ישעיהו פרק כח פסוק טו
כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה <שיט> שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי <עבר> יַעֲבֹר לֹא  יְבוֹאֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ: ס
 20.  ישעיהו פרק לב פסוק ז
וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ לְחַבֵּל <ענוים> עֲנִיִּים בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט:
 21.  ישעיהו פרק מד פסוק כ
רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי: ס
 22.  ישעיהו פרק נז פסוק ד
עַל מִי תִּתְעַנָּגוּ עַל מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר:
 23.  ישעיהו פרק נט פסוק ג
כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָוֹן שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה:
 24.  ישעיהו פרק נט פסוק יג
פָּשֹׁעַ וְכַחֵשׁ בַּיקֹוָק וְנָסוֹג מֵאַחַר אֱלֹהֵינוּ דַּבֶּר עֹשֶׁק וְסָרָה הֹרוֹ וְהֹגוֹ מִלֵּב דִּבְרֵי שָׁקֶר:
 26.  ירמיהו פרק ג פסוק י
וְגַם בְּכָל זֹאת לֹא שָׁבָה אֵלַי בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה בְּכָל לִבָּהּ כִּי אִם בְּשֶׁקֶר נְאֻם יְקֹוָק: פ
 29.  ירמיהו פרק ה פסוק לא
הַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַשֶּׁקֶר וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ עַל יְדֵיהֶם וְעַמִּי אָהֲבוּ כֵן וּמַה תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ:
 32.  ירמיהו פרק ז פסוק ח
הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הוֹעִיל:
 35.  ירמיהו פרק ח פסוק ח
אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְקֹוָק אִתָּנוּ אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים:
 36.  ירמיהו פרק ח פסוק י
לָכֵן אֶתֵּן אֶת נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד  כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר:
 37.  ירמיהו פרק ט פסוק ב
וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר וְלֹא לֶאֱמוּנָה גָּבְרוּ בָאָרֶץ כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא יָדָעוּ  נְאֻם יְקֹוָק: ס
 38.  ירמיהו פרק ט פסוק ד
וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ:
 64.  הושע פרק ז פסוק א
כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם וְרָעוֹת שֹׁמְרוֹן כִּי פָעֲלוּ שָׁקֶר וְגַנָּב יָבוֹא פָּשַׁט גְּדוּד בַּחוּץ:
 65.  מיכה פרק ב פסוק יא
לוּ אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה:
 66.  מיכה פרק ו פסוק יב
אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס וְיֹשְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ שָׁקֶר וּלְשׁוֹנָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם:
 73.  תהלים פרק ז פסוק טו
הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר:
 75.  תהלים פרק לא פסוק יט
תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז:
 80.  תהלים פרק נב פסוק ה
אָהַבְתָּ רָּע מִטּוֹב שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה:
 81.  תהלים פרק סג פסוק יב
וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים יִתְהַלֵּל כָּל הַנִּשְׁבָּע בּוֹ כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר:
 84.  תהלים פרק קא פסוק ז
לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי:
 85.  תהלים פרק קט פסוק ב
כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָׁקֶר:
 86.  תהלים פרק קיט פסוק כט
דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי:
 90.  תהלים פרק קיט פסוק קד
מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר:
 91.  תהלים פרק קיט פסוק קיח
סָלִיתָ כָּל שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ כִּי שֶׁקֶר תַּרְמִיתָם:
 92.  תהלים פרק קיט פסוק קכח
עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
 93.  תהלים פרק קיט פסוק קסג
שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי:
 94.  תהלים פרק קכ פסוק ב
יְקֹוָק הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה:
 95.  תהלים פרק קמד פסוק ח
אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:
 97.  משלי פרק ו פסוק יז
עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שָׁקֶר וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי:
 98.  משלי פרק ו פסוק יט
יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים: פ
 100.  משלי פרק יא פסוק יח
רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת:
 102.  משלי פרק יב פסוק יט
שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר:
 103.  משלי פרק יב פסוק כב
תּוֹעֲבַת יְקֹוָק שִׂפְתֵי שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ:
 104.  משלי פרק יג פסוק ה
דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר:
 105.  משלי פרק יד פסוק ה
עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב וְיָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר:
 106.  משלי פרק יז פסוק ד
מֵרַע מַקְשִׁיב עַל שְׂפַת אָוֶן שֶׁקֶר מֵזִין עַל לְשׁוֹן הַוֹּת:
 114.  משלי פרק כו פסוק כח
לְשׁוֹן שֶׁקֶר יִשְׂנָא דַכָּיו וּפֶה חָלָק יַעֲשֶׂה מִדְחֶה:
 117.  איוב פרק יג פסוק ד
וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי שָׁקֶר רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם:

.

דב מאיר;

שקלתי אם להמציא לך פסוקים מתאימים למחשבותי אודות ההוברים שאותם אתה מייחצן בלא לאות, אולם דומני, שכדי לחסוך מעיניהם של הקוראים, אסתפק בציטוט מדברי בני הקטון (עיין בכתביו, שם שם):

" הכל עובר עליך "


(למשל, מהפסוקים שהבאת, "הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הוֹעִיל: " מתאים מאד. גם אחרים יכולים להתאים עוד יותר, אולם נחסוך ממך זאת).




נ.ב.

למה התכוונת כשציטטת את הפסוק: "לָכֵן אֶתֵּן אֶת נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים..." ?

מואדיב, אני תמה עליך.  מה לא ברור כאן?

כמה דקות של קורת רוח היו לי ביום ו' האחרון, כאשר ראיתי מודעה מטעם הסנהדרין הקוראת לציבור להצטרף לעליה המונית להר הבית.  כל הסמוכים יעלו, כך נכתב שם, ומיהו שיראה את מנהיגי הדור וגדולי התורה יוצאים, ולא יצא?  אין עמי כאן הטקסט המקורי, וחבל - רבים כאן היו יכולים להפיק ממנו הנאה ושעשוע.