|
|
| נשלח ב-13/3/2006 20:31 |
|
| |
הרב יהודה הרצל הנקין, רב המועצה המקומית עמק החולה (לשעבר) ונכדו של הרב יוסף אליהו הנקן זצ"ל
ועכשיו שאלת תם. בהצופה הוא מכונה הרב יהודה הנקין.
ובתגובתו של הרב דב שטיין הוא מכונה הרב הרצל הנקין.
יש למישהו רעיון למה ...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2006 12:18 |
|
| |
http://www.beith-din.com/hxltot.htm
החלטות שהתקבלו:
א. להסמיך בי"ד מצומצם שנבחר לצרף אליו עוד אישים תורניים לקראת צמיחה לבי"ד של 71*:namespace prefix = o />
ב. לתקן ברכת מזון על פי נוסחות קדומות שבידינו כמו סידור רב עמרם גאון ועוד, בעלות זיקה יותר מוצקת למסורת אבותינו שבארץ ישראל במטרה להביא לאחוד שלומי אמוני ישראל במנהגיהם למען לא יהיו כתות נפרדות. בצד הישג זה יש יתרון להרגיל הציבור לברך למעשה על קביעות סעודה על מזונות, על ידי הקטנת הטורח של אמירת ברכת מזון ארוכה שאינה מוכרחת.
ג. להכשיר את עופות הפסיון והשליו.
רשומה להלן:
בענין כשרותם של עוף הפסיון (Phasianus colchicus) ועוף השליו (Coturnix coturnix)
הננו בזה להודיע ולאשר שר' שמואל ניומן הי"ו משבי שומרון ביקש לשמוע דבר ה' זו הלכה בשאלת כשרותם של שני עופות הנ"ל.
והנה – כל הסימנים שמנו חכמים בעופות טהורים ישנם בשני עופות אלו. ובנוסף, ראינו שקיימות עדויות מפורשות ומסורות דווקניות בקשר לשני העופות הנ"ל.
אין מקום להסתפק בדבר ששני עופות אלו טהורים וכשרים למאכל ללא פקפוק.
לנגד עינינו היו עדויות מפורשות על מסורת ברורה לגבי שני עופות הנ"ל:
בעניין עוף הפסיון -PHEASANT , ראינו ושמענו עדותו המפורשת בעל פה (שצולמה) ובכתב, החתומה בכתב ידו של הגאון המופלא מו"ר ר' יוסף קאפח זצ"ל, שעוף זה טהור במסורת הידועה לו.
בעניין השליו - QUAIL, ראינו את עדותו של הרב דוד נשר שליט"א שקיבל משני שוחטים מזקני השוחטים בירושלים עיה"ק, ה"ה כבוד הרב מונסה, זקן השוחטים הספרדיים, ומהרב פנחס אייזן, שו"ב בירושלים עיה"ק מהדור הקודם, שעוף זה טהור במסורת הידועה לשניהם.
זאת ועוד – רבי דוד ח"י בר-חיים שליט"א שמע מפי הרב אליצור סגל שליט"א מעפרה, שהוא שו"ב, שקיבל מפי הגאון המופלא מו"ר ר' יוסף קאפח זצ"ל הנ"ל שכל סוגי הפסיון והשליו טהורים הם, ואין מקום לפקפק ולחלק בין סוגיהם, שכולם נקראים פסיון או שליו.
ומעתה – שני עופות אלה כשרים לכל בית ישראל.
ולראיה באנו על החתום (לפי סדר א-ב) :
נאום יהודה בן יעיש אדרי
נאום משה שלמה אנטלמן
נאום אברהם באש
נאום דוד חנוך יצחק בה"ר חיים רפאל
נאום חזקיהו בן-עוזיאל
נאום אליהו אלכסנדר בן הרב יעקב משה ש"ץ
ד. להציע את הנוסח תפילת "נחם" דלהלן כנוסח עדיף לאמרו בתשעה באב:
"רחם ד' אלקינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל מקום בית מקדשך, ההר האבל והחרב, ההרוס והשומם הנתון ביד זרים, הרמוס בכף רשעים, ויירשוהו אויביך ויחללוהו עוכרי עמך – כי לישראל עמך נתת ציון נחלה, ולזרע ישורון ירשה הורשתה, כי באש החרבת, ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור: ואני אהיה לה – נאם ד' – חומת אש סביב, ולכבוד אהיה בתוכה."
הצעה זו נסמכת על הנוסח המקורי בגמרא ירושלמי תעניות ב ב; וברכות ד ג והיא באה למנוע שני חסרונות שבתפילה המקובלת:
א. האומר את הנוסח המקובל נמצא דובר שקרים שהרי ירושלים בנויה עם בניה בתוכה ואינה שוממה.
ב. האומר את הנוסח המקובל נמצא כופר בטובתו של המקום על עמו ישראל.
האגודה נוכחה לראות שפעילות בית הדין לא זכתה לתמיכה ציבורית כמצופה. לכן החליטה הנהלת האגודה לנסות לשכנע את ראשי עולם התורה. בהתאם הוחלט לקיים יום עיון בנושא הסנהדרין שיתקיים לפי הנראה בין כתלי ישיבת "נחלים" בהשתתפות אישי מפתח חשובים. הכינוס יצא בקרוב לפועל.
תוקן על ידי - יעקב135 - 22/03/2006 12:19:59
תוקן על ידי - יעקב135 - 22/03/2006 12:21:44
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2006 12:24 |
|
| |
.
עתון הצופה, כדרכו, איפשר תגובה - פרופ' הלל וויס הגיב למאמרו של הרב הנקין:
==================
http://www.hazofe.co.il/web/newsnew/katava6.asp?Modul=24&id=43188&Word=&gilayon=2680&mador=
==================
סמכות השלטון תלויה בהלכה 17/03/2006 |
|
המלכות והשלטון אינם נכס המוקנה למלך או למלכות בכל תנאי. המלך מתמנה על ידי הסנהדרין וממילא כל שלטון בישראל זקוק להסכמה של בית דין מרכזי של תורה
|
|
|
תגובה למאמר הרב הנקין ''סכנה: סנהדרין!''
|
|
הלל ויס
במאמר שהתפרסם ב'הצופה' (ג, אדר תשס''ו) רואה הרב המחבר, הרב הרצל הנקין, סכנה בסנהדרין, העושים את 'ההלכה פלסתר' כלשונו. על מה יצא קצפו של כבוד הרב? על פסק ההלכה שיצא מתחת יד בית הדין לעניני עם ומדינה מיסודה של הסנהדרין, בעקבות הרס הבתים בעמונה והפוגרום שנערך באלפי צעירים. הפסק קובע כי ממשלת ישראל הנוכחית מוגדרת בהלכה כ'קשר רשעים', והחלטותיה לעקירת ישובים בארץ ישראל בטלות ומבוטלות. לדעת הרב הנקין יש לממשלת ישראל הנוכחית מעמד של מלך על פי תורת ישראל, זאת, למרות שרבים מן הבוחרים והנבחרים מוגדרים כ'רשעים' על פי ההלכה. לדעתו, אסור לערער על סמכותה, גם אם יש בהוראותיה עקירת תורה ומצוות. המחבר מנסה להביא ראיות שגם מלכים כעמרי, ואחאב, ויהוא, ושאר מלכי שומרון הרשעים, דין מלך יש להם. כך גם מלכים רשעים וצדוקים בימי בית שני, לדעתו, יש להם דין מלך לכל דבר. לא נחה דעתו עד שהביא ראיה מדברי ראשונים ואחרונים. להלן השלושה שמנה: א. דרשות הר''ן. ב. הרב קוק זצ''ל. ג. תשובות 'ציץ אליעזר'. אין בכוונתנו להתייחס לדברי הלעג של הרב הנכבד נגד תלמידי חכמים בישראל, גם אין בכוונתנו להכנס לויכוח. לשם כך קיים בית הדין, שבין כתליו נידונים הדברים לגופם. עם זאת, ראוי שהציבור ידע את אשר לפניו. לפיכך, הננו מוצאים לנכון להציג בפני הציבור את המקורות שהביא הרב הנקין במקורם וכלשונם. יראה הציבור וישפוט: צ מתוך פסק ההלכה של בית הדין, שכנגדו יצא כבוד הרב: 'שלטון הפועל כנגד העם ותורתו, מוגדר כ'קשר רשעים' (סנהדרין כו, א) ואין להתחשב בו. הממשלה הנוכחית מורכבת מיהודים שהם בחזקת, שאינם יודעי תורה ויראי שמים… בענין מינוי אנשים לתפקיד בישראל כותב הרמב''ם בהלכות מלכים א, ז: 'כל מי שאין בו יראת שמים, אע''פ שחכמתו מרובה, אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל'… לאור האמור, אישים אלו פסולי שלטון'. סצ להלן דברי שלושת גדולי ישראל, שהביא הרב כסיוע להלכה שקבע, שיש לשלטון הנוכחי דין מלך ישראל. צ א. דרשות הר''ן (דרוש יא): 'כאשר לא יהיה מלך בישראל, השופט יכלול שני הכוחות: כוח השופט וכוח המלך [כמובא ביהושע] כל אשר ימרה את פיך יומת… יכול אף לדברי תורה [שהשופט יוכל להורות דבר נגד התורה]? תלמוד לומר: רק חזק ואמץ [לעשות כתורה]! הנה, נתנו [חכמים] בכאן ליהושע כוח מלכות אף על פי שלא היה מלך'. סצ אכן, כתב הר''ן ששופט בישראל מקבל תוקף של מלך, אך זאת, כשמדובר ביהושע ממשיכו של משה איש האלקים, ובתנאי מפורש, שלא יעשה דבר נגד תורת ישראל. היכן מוצא המעיין בדברי הר''ן ראיה שגם שליט רשע, הפועל נגד תורת ישראל, ההלכה נותנת לו תוקף של מלך? צ ב. שו''ת משפט כהן מאת הרב קוק זצ''ל סימן קמד טו. 'כשאין נביא אז מעמידין [מנהיג] על פי בית דין הגדול… כשיש עיכוב ואין עומד מלך מבית דוד, כשכבר נפסקה שלשלת הירושה מכמה דורות על ידי הגלות… אז מעמידין גם בלא נביא אלא על פי בית דין… וזה היה ענין מלכות בית חשמונאי… אולי ראו [הסנהדרין] שבלא עזרתם של החשמונאים, שזכו לתפארת גדולה באומה, מצד מעשיהם הגדולים וקדושת חסידותם ותורתם המרובה, לא היה אפשר להעמיד מלך מבית דין, על כן הסכימו גם הם על המינוי שלהם… נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה'. סצ הרב קוק זצ''ל קובע, שמינוי מנהיגים בישראל צריך להיות על פי בית דין הגדול, וזה היה ענינים של החשמונאים שנתמנו על ידי חכמי ישראל אחרי שראו את 'קדושת חסידותם'. היכן מצא כבוד הרב הלכה בדברי הרב קוק, שגם אנשים רשעים יכולים למנות מנהיגים בישראל? היכן מצא רמז, שמנהיגים רשעים יש למנהיגותם תוקף כחשמונאים או כמלך הנבחר על ידי בית דין הגדול? צ ג. שו''ת ציץ אליעזר מאת הרב ולדינברג שליט''א חלק י, סימן א: 'הנשיא הממשלה והכנסת… ברור שבנוגע לדת אין להחלטותיהם נגדה כל תוקף שהוא!' סצ הרב ולדינברג שולל התערבות של הממשלה והכנסת בעניני תורה ומצוות. היכן מוצא המעיין בדברי הרב ראיה שגם שליט רשע, הפועל נגד תורת ישראל, נותנת לו ההלכה תוקף של מלך? המחבר מנצל את תמימות הציבור הרחב, כשאין לנגד עיניהם ספרים ומקורות, וממציא הלכה הסותרת את תורת ישראל. מחבר זה מחזק את ידיהם של אנשים, שתפסו את השלטון בהיעדרו של ראש הממשלה - להמשיך את הגירוש, ולערוך פוגרום דמים בבני ובנות ישראל הטהורים, העומדים על משמר תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. אכן, יש סכנה, שהסנהדרין תגלה את עיוותי ההלכה, שמוציא רב כגון זה מעל דפי העיתון, ונותן 'הכשר' למעשיהם של אנשי שררה ושלטון, לעקור תורה ומצוות. מול הסכנה הזאת בדיוק, התעורר הצורך לחדש את קיום מצות הסנהדרין בדורנו, להחזיר עטרה ליושנה, ולהעמיד את ההלכה הצרופה לאמיתה כפי שניתנה מסיני. ביקורת חריפה על רבנים המצטטים מדברי הרב קוק ואחרים מכל אשר בחרו ומתעלמים ממקורות נוספים ראו דבריו החשובים, הראיות הרחבות והמעמיקות שמביא הרב משה צוריאל1
שלטון אינו נכס ללא תנאי מקובל אצל כמה מגדולי ישראל בדור האחרון, הן רבנים והן אנשי משפט עברי2, שופטים וחוקרים, למצוא סעד במקורות הלכתיים לסמכות הדמוקרטית של כנסת ישראל ושל ממשלת ישראל מכוח המוסדות הייצוגיים ההיסטוריים כ''שבעת טובי העיר''; ו''ועד ארבע ארצות'' שנבחרו על ידי הקהל או פרנסיו. אך גם הלגיטימיות של מוסדות אלה מותנית בכך שהם אינם עוקרים דברי תורה במטרה לעקור דברי תורה, מתנתקים משליחותם הציבורית או הלאומית והופכים להיות משרתי האויב, 'מוסרים'. המלכות והשלטון אינם נכס המוקנה למלך או למלכות בכל תנאי.המלך מתמנה על ידי הסנהדרין וממילא כל שלטון בישראל זקוק להסכמה של בית דין מרכזי של תורה. [ראה, ראובן האס 3 ] בנוסף לכך עולה בעיית לגיטימיות השלטון הנוכחי לפי שיטת המשטר המוקבלת וההסכמית במדינת ישראל גם מכוח המשפט ההסכמי והנורמטיבי באומות המתוקנות, משפט העמים וחוקי מדינת ישראל. המתנים את החלטות ותקפות השיטה הדמוקרטית בכפיפות לחוקי בחירות ושמירת דרכי הייצוג התקינים, כמו אי עריקה מן השליחות [הימנעות מ'כלנתריזם'] המוגנות בחוק, וכן שמירת הלגיטימיות השלטונית על ידי ביקורת יחסי הון ושלטון. נראה שהממשלה או הנחזית להיות כזו, פועלת בהעדר סמכות מהטעמים הבאים:
האמנה החברתית: סיכול ההסכם לפיו השליט אמור להגן על נתיניו ובתמורה לנתינים ישנה חובת נאמנות. המוטיבציה של ההתנתקות הייתה, כפי שגם מוכח מדברי מבקר המדינה, להתעלל במתנחלים ככל הניתן בשיתוף פעולה מלא של בית המשפט העליון. לעקור את אמונתם ולבזות את ערכיהם, לחלל את כבודם ולפגוע בקניינם. תהליך התנכרות של השלטון התגלם בשורה ארוכה של מעשי שלטון ופסקי בג''ץ מתואמים שהצרו את צעדיו של ציבור המתנחלים והציבור הדתי והחרדי ושללו את זכיות היסוד שלו כאדם וזאת תוך ליבוי הסכנה הקיומית לכל היהודים והערבים. ובעיקרו של התהליך יצירת דה-לגיטימציה לעם היהודי כעם שאינו זכאי להגדרה עצמית. יצירת זהות בין יהדות לגזענות אלא אם כן היהודי מסכים להתבולל לפי עקרונות הדמוקרטיה הליברלית. נוצרה מציאות של שיתוף פעולה בין אליטות שעניינן הוא השמד של העם היהודי. המוטיבציה הזו כללה הפקרה צינית של הביטחון הפיזי והרס הצבא. הן לפני ההתנתקות והן לאחריה קבעו רבים מבכירי האליטה הביטחונית כי ההתנתקות תגרום להרעה משמעותית במצב הביטחון. עניין המוכח מדי יום ומתגלם בעצם השתררות חאמס על הציבור הערבי כתוצאה ישירה של ההתנתקות. התחייבויות הממשלה למנוע ירי מהרצועה הוכחו כהבטחות שווא. כך היה בכל מקום שפונה על ידי ממשלות ישראל בעבר לרבות סיני והלבנון.
הפרה אלמנטרית של הדמוקרטיה: הדמוקרטיה הייצוגית פועלת מכוח היציגות או הנאמנות של הנבחר לבוחריו, גם אם יש לו שיקול דעת רחב, זהו התנאי הבסיסי של תוף השליחות שיש לנבחר. ''לתיקוני שדרתיך ולא לעוותיה''. אם הנבחר בגד בשליחותו, ערק למחנה היריב ומעבר לו,[תכנית מצנע] התנכר להתחיבויותיו ושיחד את תומכיו בממשלה הרי שפקעה שליחותו, הוא פועל מטעם עצמו ולא מטעם שולחיו. זו הפרת אמונים מובהקת העוקרת את השליחות מעיקרה. [ראה דברי השופט יאיר שטרוזמן והשופט אדמונד לוי בבג''ץ פינוי פיצוי.] במציאות שכזו יש חובה מוסרית, לאומית וגם אישית להדיח את השליח הנחזה בדרכים חוקיות שנזקן אינו מרובה מתועלתן ובוודאי להימנע מדרכים אלימות.
גזלת השלטון באמצעות תהליך המינוי: כך משרת ממלא מקום ראש הממשלה שמונה באמצעות החלטת ''נבצרות זמנית''. ראש הממשלה היה אמור להיבחר מתוך המפלגה שזכתה בבחירות ולא כיורשו וממשיכו של ראש הממשלה ששלטונו פקע. צ לפיכך כאשר שלטון מפוקפק מפעיל אלימות לא הכרחית נגד אזרחיו אלא כביטוי של השפלה ובפרט סמוך לתקופת בחירות, ללא כל מידתיות [בג''ץ 5167/00 ואח', פ''ד נה(2) 455 ]. וכפי שהזהיר היועץ המשפטי בעצם ימים אלו את משרדי הממשלה מלחרוג מן המנימום שבו הם נאלצים לפעול, יש בה כדי להעיד על התנהגות מופקרת של רשות מבצעת הפועלת ללא סמכות. סצ
הניתוח ''החילוני'' של המצב המשפטי הנוכחי מאשר את דברי בית הדין התורני כי אין להחלטות הממשלה הזו תוקף לא מדין תורה ולא מכל דין אחר ובפרט לדרך קבלת ההחלטות בענין עמונה ולביצוען וכי המתיימרים לייצג את השלטון הם אנשים שלא נבחרו אלא השתררו על השלטון ובמהלכם זה הם מסכנים את עצם קיומו של עם ישראל וחותרים תחתיו. 1. לפרשת עמונה ומקורות הראי''ה ראה גם הרב משה צוריאל, ''שובו לבצרון אסירי התקוה'' כח' טבת תשס''ו[ערוץ שבע]; 2. עיין בגרי''א הרצוג ''המדינה הישראלית עפ''י השקפת המסורת והדמוקרטיה'', תחוקה לישראל על פי התורה עמ' 11-7 ובמבוא מאת איתמר ורהפטיג, שם. 3. הרב ראובן יוסף האס, המליכו ולא ממני, מהודרה ראשונה ושניה, תשס''ה/ו, בית-אל
פרופ' הלל וייס הוא דובר הסנהדרין. דברים אלה נכתבים בשם בית הדין לעניני עם ומדינה.
|
(פונט.)
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 23/03/2006 2:10:14
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2006 12:27 |
|
| |
.
שימו לב לטוקבקיסטים, כנראה שאפילו בהצופה יש כאלה.
הנה תגובתו של הטובקיסט דב מאיר:
האם מדובר ברשעים?!
לפני כששים שנה קמה המדינה. נקבע לה אף שם – מדינת ישראל. מטרת הקמתה – חידוש הבית היהודי לעם ישראל. בהקמתה היו כ90% מאזרחיה יהודים. חוגי שלומי אמוני ישראל, אשר עתיד האומה יקר להם, הקימו ב''ה משפחות אשר הרבו את בני עמנו. חוגי המתבוללים, לאחר שנוכחו לדעת שתם התהליך המסיבי של העברה על הדת של העולים בני עדות המזרח חסרי הישע, צרה עינם בכך, בהבינם שפירוש הדבר יהיה העברה איטית, בדרכי שלום, של מוסרות השלטון לידי הרוב המסורתי ההולך וגדל, מה שיביא לשינוי ערכים ולדחיקתם ממוסרות השלטון. כדי למנוע זאת פעלו כמתייונים בשעתם. היינו פתחו את שערי הארץ להגירה מסיבית, של מי שאינם בני ברית, שגדלה והלכה לפי קצב ריבויים של שלומי אמוני ישראל. שערי הארץ נפתחו גם לערבים אויבים, מהם יותר מעשירית התגלו כפעילי טרור ישיר בפועל (בעת שלטונו של רה''מ אהוד ברק בלבד ''אוזרחו'' כ 150000 ערבים שהצטרפו לאויבינו מבית) וכן, מלבד היהודים, כמיליון מהגרים מבריה''מ לשעבר, שאינם בני ברית, אליהם נוספו מהגרים מכל העולם – רומניה פיליפינים תאילנד יוגוסלביה וכיו''ב. את הגלולה המרה הזו הבליעו המנהיגים המתבוללים בטענות של ''איחוד משפחות'', ''סיבות הומאניסטיות'', ''בני משפחות של יהודים'' וכיו''ב ואף במצגים סטטיסטיים מזוייפים. הריבוי הטבעי של שלומי אמוני ישראל מניע את החוגים המתבוללים לחוקק ''חוקים'', בסיוע הגויים שהביאו ארצה, לפיהם, גם מי שיש לו ''קשר'' של דור רביעי ליהודים יוכל להגר ארצה. למעשה ישתדלו להעלים עין, כמו עכשיו, גם ממי שיתחזה ליהודי ואף יאשרו אזרחותו ''בדיעבד''. המדינה הקרויה מדינת ''ישראל'' מאבדת בקצב מהיר את הקשר בין שמה ללאומיות תושביה. היום יש בארצנו כ40% מי שאינם יהודים. גם ראש הממשלה הגוסס שייך לחוגים מתבוללים אלו והוא בעצם כמו רבים מהם אינו יהודי. השלטון כולו נשען על מיעוט יהודי מתבולל ומצטמק ועל גויים רבים יותר ויותר, מהם רבים שונאי ישראל, שגייס לעזרתו. חוגי המתבוללים וסייעניהם, מנהלים מדיניות פנים של עקירת דת ישראל כפי שבא הדבר לידי ביטוי בחילולי שבת רבים והולכים בצבא ובמדינה כולה; ומדיניות חוץ חסרת אמונה הנשענת על הנחות צדק שאין להם שחר. על פי הנחות אלו, ארצנו שייכת לערבים. לכן הם נאלצים להכנע ללחץ האומות ולוותר על יותר ויותר מחבלי ארץ קדשנו. המבחן הפשוט לבגידה הינו ביצוע צווי הריסה כלפי יהודים והעלמת עין מ35000 צווי הריסה (המשקפים רק חלקית את הבניה הבלתי חוקית הערבית) שהוצאו כנגד ערבים. השלטונות לא פוגעים בבניה זו משום שהינה של בני בריתם. השוטרים והחיילים הבאים לפנות יהודים מאדמתם הינם המוציאים לפועל של המדיניות הנתמכת ע''י נציגיהם היהודים של ערביי המדינה מבית ושל גויים אחרים מבית ומחוץ שאין להן ולא כלום עם ארץ קדשנו. ועליהם אומר הנביא ירמיה (ב ז) 'ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה'. פינוי רבבת יהודים מ25 ישובים הינו הצעד הראשון לקראת נסיגת שלטון ישראל מכל חבלי ארצנו. השלטונות מנהלים כבר עתה מו''מ על חלקים מירושלים למסירתם לכנסיה הנוצרית. בדרך זו גם ת''א תוך זמן לא רב תהיה נושא למו''מ. משעה שאוכלוסיית מפירי הברית פנתה לסיוע של מי שאינם בני ברית במיוחד על ידי פתיחת שערי המדינה להגירה מסיבית הרי הפכו אלו להיות ממרשיעי ברית למתייונים. בהתאם מצמצם שלטון זה היונק כוחו מזרים ומשונאים את השפעת התרבות הישראלית ודוחקת רגלי בני עמנו מארץ קדשנו. ממרבית בוגרי החינוך בארץ נעקר כל זכר ליהדות מולידיהם. הם אינם יודעים מה כתוב בקריאת שמע שלא לדבר על כך שאינם מאמינים בה. הם גם בעצם לא מאמינים שזו אכן ארצנו. מה שהבינו החרדים לפני 50 שנה כשהחלה רמיסת השבת (קדושת הזמן), מתחילים להבין עתה בני הציונות הדתית (ברמיסת קדושת המקום). הגיעה השעה שנתאחד ונבין שעסקנו כבר לא עם יהודים אלא עם מי שאינם יהודים המיוצגים על ידי שכבה הולכת וכלה של אנשים בוגדים מזרע ישראל. דוגמה אופינית הינה משפחתו של מ''מ ראש הממשלה בתו לסבית מוצהרת כלומר ללא פרי בטן, בנו האחד השתמט מהצבא והשני בפריז. לכן כל האמירות הנוגעות לחוקיות שלטונם של מלכי ישראל גם אם היו נכונות אינם תקפים לגבי המימשל היום כאן בארץ. המלך אחאב ניהל את ממלכתו לפחות לכאורה על פי התורה שהרי כדי להרוג את נבות נזקק לעדות שקר בעניני אמונה ודת. המימשל הארץ לעומת זאת אינו אלא מתייון.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2006 12:28 |
|
| |
.
וכפי שאמר אותו שדר ספורט:
"אני מעביר את המקרופון לקהל... "
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2006 13:11 |
|
| |
נראה שטועה פרופ' וייס בפרינציפ, ועמו מיודענו דב מאיר.
נניח שאכן יש צורך בבית דין של תורה שיורה למדינה מה לעשות. ונניח שאני מסכים עם כל מה שכתוב ב"פסק הדין", מצד האמונות והדעות שבו.
עדיין - מי הסמיך את האנשים האלה להיות אותו בית דין? ובמה שונה פסק דינם מכל פמפלט פוליטי שעליו חתומים גדולי הדור מאוריו רבניו ואדמוריו?
אגב, פעמים רבות הפשקווילים החרדיים מוכתרים בכותרת "פסק דין". אז?
הטעות העקרונית שלהם היא, רתימת העגלה לפני הסוסים, כביכול אומרים הם: "כיון שאנחנו צודקים, אז יש לנו סמכות להורות כך וכך".
ובענין אחר:
אני מצפה בכליון עיניים לפסקי דין בענין הבחירות - האם להצביע, למי, ומה מברכים לפני ואחרי. עד מתי ימתחו אותנו? רוצים פסק דין עכשיו!
נאם השכן
נוהל שכן
זה כאן!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2006 13:25 |
|
| |
הברכה היא: על אכילת מרור.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2006 22:10 |
|
| |
ביום שלישי, התקיים מושב הסנהדרין בנושא "בחירות או חירות". להלן ההחלטות שהתקבלו :
ב"ה
א. הסנהדרין קובעת, כי מצווה להצביע בבחירות הקרובות לכל מפלגה שמנהיגיה שומרי תורה ומצוות.
ב. המשך תמיכת הסנהדרין בגופים פוליטיים וציבוריים בעתיד מותנה בעשייה של הנבחרים למען קבלת חוק יסוד התורה בניסוחו המובא בזה: חוק יסוד התורה: חוקים המנוגדים לחוקי תורה אינם חוקי העם היהודי ולפיכך אין להם תוקף. חוק המנוגד לחוקי תורה שיחקק בכנסת לרבות בחקיקת משנה, או יתפרש כך על ידי גורמים משפטיים הוא חוק פסול הפוקע מאליו. סמכות החלטת הפקיעה מסורה לבית דין תורני מרכזי ובלתי תלוי [הסנהדרין]
ג. הכנס מכריז כי מפלגה שתדרוש משאל עם או תבטיח קבלת תוצאותיו בנושא הקשור בהחלטה על מצוות התורה ובעניני ארץ ישראל בפרט, אין לראות במפלגה שכזו מפלגה דתית.
ד. מושב הסנהדרין קורא לכל המפלגות הדתיות להתאחד או לנהל משא ומתן משותף כאיש אחד בלב אחד עם היוודע תוצאות הבחירות לקראת משא ומתן על הרכבת ממשלה לאומית, זאת כדי להשפיע על קביעת קווי היסוד של הממשלה על פי תורת ישראל והשגת מירב התפקידים והתקציבים למטרות המשותפות כגון החינוך היהודי, חיזוק ההתיישבות והשכבות החלשות.
ה. הסנהדרין תפעל להשליט חוקים חברתיים על פי התורה, שיש בהם כדי לצמצם את העוני המתגבר בין עניי ישראל.
ו. הסנהדרין קוראת לכל התנועות והמפלגות לדאוג לחינוכם של ילדי ישראל בכל בתי הספר ליראת שמים, ללימוד תורה, לשמירת שבת, לכיבוד אב ואם, לשמירת גדרי הצניעות בענייני משפחה ובממון.
ז. עם בחירתו של שלטון ערבי על ידי הציבור הערבי המכריז בפה מלא על כוונתו להשמיד את מדינת ישראל. חלה ביתר שאת ההלכה של מלחמת מצווה להושיע את ישראל מיד צר. לפיכך יש להשיב מלחמה שערה,להדביר את האויב ולגרשו מן הארץ.
קיבלתי בדוא"ל
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2006 22:51 |
|
| |
.
מעתון הצופה של השבת - תגובת הרב הנקין:
*--StartFragment *
האמנם בית דין? 24/03/2006 |
|
אילו כתב פרופ' ויס שהחלטותיה של הממשלה לעקירת ישובים בטלות ומבוטלות – דיינו. אבל בית הדין ''לענייני עם ומדינה'' של ה''סנהדרין'' – גוף שאיש לא הסמיך אותו – קבע קביעה גורפת ושגויה ממנה עולה כי החלטות כ ל ממשלות ישראל מאז תש''ח בטלות, טענה שאין לה שורש ועיקר
| | | תגובה לתגובתו של פרופ' הלל ויס
| | לא מספיק להיות דובר, צריך גם לדעת לקרוא נכון. היכן במאמרי ''סכנה: סנהדרין!'' (''הצופה'', ג' אדר 3.3) מצא פרופ' ויס ש''אסור לערער על סמכותה'' של הממשלה? הבדלתי בין החלטה שהיא נגד התורה ועל כן היא חסרת תוקף, לבין שאר חוקים והחלטות שהם לגיטימיים. במאמר שפרסמתי בקיץ ב''הצופה'' ואחר כך ב''המעיין'' כתבתי שאין אומרים ''דינא דמלכותא דינא'' כשמדובר בעבירה. ציטטתי הבחנה מפורשת בנדון משו''ת ציץ אליעזר: ''ברור שבנוגע לדת אין להחלטותיהם [של הממשלה והכנסת] נגדה כל תוקף'' – הרי שבמה שאינו נוגד את הדת יש להחלטותיהם תוקף. אילו כתב פרופ' ויס שהחלטותיה של הממשלה לעקירת ישובים בטלות ומבוטלות – דיינו. אבל בית הדין ''לענייני עם ומדינה'' של ה''סנהדרין'' – גוף שאיש לא הסמיך אותו, ואיני יודע מנין לחבריו ללבוש אצטלא של מעמד כלשהו – קבע קביעה גורפת ושגויה ממנה עולה כי החלטות כ ל ממשלות ישראל מאז תש''ח בטלות. כמו כן, לפי קביעתו כ ל החלטות הממשלה הנוכחית חסרות תוקף, ולא רק אלו הנוגעות לעקירת יישובים. וזאת, משום שלטענתו יש תוקף רק להחלטה שנתקבלה על ידי נבחרים דתיים שנבחרו על ידי בוחרים דתיים. אין לטענה זו שורש ועיקר בהלכה, כפי שהראתי מהמלכים הרשעים והפסולים בימי בית ראשון ובית שני, שלמרות חסרונותיהם זכו בדיעבד למעמד מלך. ואילו בית הדין של ה''סנהדרין'', באיגרתו לנפגעי עמונה וכן בדברי הדובר, לא ציין כל מקור לעמדתו. טענתי על פי התוספות שאחאב מלך ללא הסכמת המקום, ומחידושי הר''ן הראיתי שכל מלך שעשרת השבטים המליכו עליהם ''דין מלך יש לו לכל דבר''. יצויין גם לרמב''ם בהלכות גזלה ואבידה, שתלה את תוקפה של מלכות של גוי או של יהודי בסחירות של המטבע שלה. הדובר לא הזכיר את התוספות והרמב''ם. הוא התייחס רק למה שהבאתי מחידושי הר''ן, אך הביא מדרשות הר''ן ולא זכר שלדעת הרבה חוקרים ספר חידושי הר''ן לסנהדרין אינו פרי עטו של מחבר הדרשות ופרוש הר''ן על הר''ף1, אלא הוא מר''ן אחר. ועוד, פרופ' ויס מייחס לי דעה כאילו שאני סובר שיש רשות לשליט לעבור על דברי תורה, אך אין להנחה זו אחיזה בשום דבר ממה שכתבתי. ואפילו בדרשות הר''ן לא מפורש שסמכותו של השופט או של המלך פגה, אם אינו הולך בדרך התורה.
ואחרון חביב: בשו''ת משפט כהן כתב הראי''ה קוק ז''ל, ''כשאין נביא אז מעמידין [מנהיג] על פי בית דין הגדול…''. והמשיך, ''וחוץ מזה נראים הדברים שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה''. ושוב כתב, ''ובייחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו לענין כמה משפטי המלוכה, ובייחוד במה שנוגע להנהגת הכלל''. פרופ' ויס השמיט את הפיסקה השלישית העוסקת ב''כל שופט שקם בישראל'', פיסקה שאינה מצריכה מינוי על פי בית דין הגדול. וזאת, במאמר-תגובה המתיימר להציג את המקורות ''במקורם וכלשונם''.
ועל כל זה, הוא קורא לצבור לדעת ''את אשר לפניו'', תוך שימוש בסגנון מלכותי של לשון רבים ובנימה של התנשאות ש''אין בכוונתנו להיכנס לויכוח''. אכן, ''יראה הצבור וישפוט'' את המתרחש בשוליו.
''ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה...''.
1. הערות ולכן אין להוכיח מדרשות הר''ן או מפרוש הר''ן על הרי''ף לחדושי הר''ן על מסכת סנהדרין, או להפך. הדבר מוסכם שמחבר חידושי הר''ן למגילה ולמספר מסכתות היה רבנו נסים א ח ר, ולא הרנב''ר (רבנו נסים ב''ר ראובן גירונדי) המפורסם. ובשו''ת בני בנים הערתי על כמה סתירות בין חידושי הר''ן לסנהדרין לבין חיבורי הרנב''ר—ראה חלק ב עמוד צב וחלק ג עמודים קכד ו-קפו.
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2006 23:32 |
|
| |
הסנדרין ממשיך להורות הלכה לעם ישראל עד כדי מסירות נפש.
http://www.inn.co.il/news.php3?id=147760
בית דין תורני על בג"ץ בית שפירא: חל איסור לעזוב את הבניין, הכינו קסדה ותחבושת 22:21, 4 מאי 2006 / ו' באייר תשס"ו
|
בית הדין התורני לעניני עם ומדינה של הסנהדרין הוציא הערב הודעה, בה הבהיר כי החלטת בג"ץ בענין 'בית שפירא' בחברון, לפיה יפנו היהודים את הבית ששכרו כדין, עד לבירור בבית המשפט - מנוגדת לצדק ולדין ופוגעת מהותית בזכויות הקנין.
"למרבה הצער בית המשפט מרים על נס את חוק כבוד האדם וחירותו, אך עושה את החוק פלסתר. בג"ץ מגוייס למערכת השלטון, ושניהם יחדיו באים לקעקע את זכויות היהודים בארץ ישראל", כותב הרב ישראל אריאל, אב בית הדין.
בהודעה שפירסמו כתבו הרבנים לדיירי בית שפירא: "ישיבתכם בביתכם היא מכוח מצות 'ירושה וישיבה' בארץ ישראל. זה חוק נצחי בתורה שאינו ניתן לערעור. לפיכך, חל עליכם איסור לפנות את הבנין לא מיראת ערבים ובוודאי לא מיראת יהודים! בישיבתכם בו הנכם מנציחים את מורשת אברהם העברי בחברון. זיכרו! פינוי מרצון של הבנין הוא ראשית פינוי כל יהודה ושומרון חלילה, ו'תחילת ניסה נפילה'".
בית הדין הציע להם שלא להתפתות לפיתרון של פשרה: "ראו מה עלה בגורלם של מתיישבי שכונת שלהבת! היועץ המשפטי עשה את ההסכם ללעג ולקלס. לפיכך מחווה 'בית הדין לעניני עם ומדינה' את דעתו, כי חל איסור לעזוב את הבנין, גם אם יפעיל ראש הממשלה את פורעי היס"ם, את סוסיהם ואלותיהם".
לקראת יום מחר, נאמר בהודעה, "יכין כל אחד לעצמו, איש ואשה, זקן ונער, קסדה ותחבושת אישית, ויעצור בגופו גירוש יהודים מנחלת אברהם אבי האומה הישראלית! ארץ ישראל נקנית ביסורים ובמסירות נפש!"
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2006 05:15 |
|
| |
|
החלטות וועדת הסנהדרין לעניני המלחמה
רחל אמנו 47 ירושלים 93228 דואל- [email protected] טל. 5661962-02 פקס- 5664137-02
בעזרת ה' צבא-ות, בעל מלחמות, מצמיח ישועות ג' באב, תשס"ו
הודעת וועדת המלחמה מטעם נציגות הסנהדרין בענין מלחמת בין המצרים
קביעת יסוד
הסנהדרין בין שאר תפקידיה היא המועצה הלאומית המוסמכת לעסוק בדיני המלחמה ובהוראת למדינה בנושאי מלחמה . מלחמה היא עינינה המובהק של הסנהדרין.
הוראות
1. אחדות האומה כולה היא תנאי מוקדם לנצחון. לפיכך על הממשלה להקים מועצת מלחמה ללא מפתח מפלגתי, שתכלול את נציגי הציבור היהודי וראשיו, וכן שאינם בני ברית המסייעים לישראל בתמים. המועצה תכלול נציגים מכל המגזרים החפצים בניצחון על אויבי ישראל – הקודם לכל שלום – והמקבלים עליהם העיקרון כי יש להכריע האויב עד למיגורו. לשם כך יקבלו על עצמם תורות מלחמה המתאימות למלוא המרחב של שדה הקרב הנוכחי והתואמות את צרכי עם ה'. ובראשונה יאומצו ערכי מוסר הנובעים ממשפט המלחמה של התורה ופרשנותו ביד חכמי ישראל. במועצה ישותפו טובי המומחים הצבאיים המקבלים על עצמם את העקרונות הנ"ל.
תמנע הממשלה מהקמת מועצת המלחמה סימן הוא שאין היא מבינה את חומרת המלחמה הזו ותוצאותיה הצפויות ושכוונתה היא לחזור לסדר היום הישן.
2. המלחמה לעזרת ישראל מיד צר היא מלחמת מצוה. מטרת ישראל במלחמה היא להדוף אויבים רחוקים כקרובים בכל מרחב שהוא. לסכל מלחמת השמדה נגד עם ישראל ומדינתו, זו שאיפתו המוצהרת של האויב. המציאות הקשה שנכפתה עלינו, בין השאר, באשמת אימוץ מוסר מעוות שכפינו על עצמנו. לפיכך מכאן ואילך לא ירחם מפקד או חייל על אויבו, ובוודאי לא על אזרחים המשמשים מגן למחבלים, ולא יעשה חשבונם של האויבים על חשבון חיי לוחם צבא ישראל או אזרח הנמצא בסכנה; יש להשמיד כל איום וכל מסייע במלחמה ללא סיכון מיותר של חיילינו ואזרחינו; יש להרוס כל האמצעים הכלכליים המסייעים בידי האויב; אין לרחם על לוחמי אויב שלא נכנעו; אין להירתע מגירושה של אוכלוסיה עוינת ומלהורישה ומלנחול את ארצה. 'כל שנעשה רחמן על האכזרים לסוף נעשה אכזר על הרחמנים' (מדרש תנחומא, פרשת מצורע, א).
3. יידע כל חייל בצבא ישראל שמלחמתו באויב היא מלחמת ה' באויבי ישראל. לפיכך ישתדל כל חייל ומפקד בקדושת המחנה כדי שתהא השכינה שרויה בתוכו. כִּי ה' אֱלֹוקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ, לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ – וְלֹא-יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ (דברים כג, טו).
4. תדע כנסת ישראל וממשלתו כי מוטלת עליה חובה מידית לחוקק חוק המאשרר בעלות עם ישראל על ארצו, וכי כל רגב שנכבש על ידי צבא ישראל אינו 'שטח כבוש' או 'מוחזק' – אלא הוא אדמת ארץ ישראל בתוך גבולותיה שנתנו למורשת עולם. כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ יהיה גבולכם מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון (דברים יא, כד; ספרי, שם; רמב"ם תרומות א וב). לפיכך כל כיבוש יוצר סיפוח מידי גם ללא הצהרת מושל צבאי וצירוף מפה כפי שסופחו הגליל והנגב בגבולות תש"ט. הימנעות מחקיקה זו הופכת מלחמות ישראל למלחמות שוא ושופכת דמי ישראל לחינם.
5. לימוד התורה וקיום מצוותיה, התפילה והזעקה אל ה', ותשובה וצדקה וטהרת הלב הם נשקו העיקרי והיעיל ביותר של עם ישראל. לפיכך יימנעו אנשים מחופשות יתרות ומרפיון בלימוד תורה בתקופה הידועה כ'בין הזמנים'. כל אשר בשם ישראל יכונה יתגייס בקולו של יעקב להכריע ידי עשו.
6. תענית תשעה באב השנה תיוחד ליום זעקה ותפילה, חשבון נפש, חרטה ובקשת מחילה מכל היהודים שנרדפו בשנה שעברה על ידי חוקי עוול ומעשי רשע הקשורים בגירוש יהודים תמימים מנחלתם ובחילול השם לעיני העמים. וכן תהיה חרטה ותיקון ודרישת שחרור מידית לנשיא ארצות הברית מטעם ראש הממשלה לאחינו, השבוי יונתן פולארד ואחריות לפדיון כל השבויים ותיקים גם חדשים. תהיה בקשת מחילה ופיצוי לצד"ל ולערבים ולמשפחותיהם שסייעו בידינו והופקרו למותם לרדיפות וקלון. יש לזכור ולהתחרט על כל החטאים והמעשים הקשורים בהתעמרות ביהודים על ידי היהודים, חטא הרודף את עמנו מדור דור – ואין לפרט כי יקצר המצע וגדולה החטאה עד לשמים. יעשה השלטון ושלוחיו ויועציו חשבון נפשו: יתחרט לפני קונו ויקבל על עצמו לנהוג בכל יהודי כעצמו וכבשרו; יבקש סליחה ומחילה מן המגורשים ויקבל על עצמו להשיבם אל נויהם; יפצה כל נפגעיו ששיקר בבריתם; ימחוק חוקי העול מספר חוקיו; ויבטל כל ההליכים והחוקים הקשורים ביישומם.
דובר הסנהדרין, פרופ' הלל ויס הוועדה מונה חמישה אנשים: אינג' משה לבל יו"ר הוועדה, הרב יואל שוורץ, רב הנח"ל החרדי, אב"ד הרב דוד בר חיים הרב אמיר הלוי חקאק הרב שמשון אלבוים פרופ' הלל ויס מונתה על ידי נציגות הסנהדרין במושבה מיום כ"ט בתמוז ש.ז.
|
בברכה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2006 07:54 |
|
| |
לא הבנתי את סעיף 4 - מדוע נזקקת הסנהדרין להחלטות כאלה ואחרות של כנסת ישראל? שתחליט בעצמה. ייתכן שפספסתי משהו חשוב, ואני אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי. תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2006 08:44 |
|
| |
אמשלום, את חושבת שמדובר על פרלמנט התועבה? חלילה. כשהסנהדרין הקדושה מדברת על כנסת ישראל היא מדברת על המושג הקבלי, על השכינה וספירת מלכות, לא על אוסף פושעי ישראל וגויים שאינם "בני ברית המסייעים לישראל בתמים" שאישרו בשנה שעברה "חוקי עוול ומעשי רשע הקשורים בגירוש יהודים תמימים מנחלתם ובחילול השם לעיני העמים".
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2006 10:04 |
|
| |
אמשלום, רק את סעיף 4? אני לא הבנתי שום דבר, החל מהמילה 'החלטות' ועד 'ש.ז.'. ועוד משהו לא הבנתי: מדוע לא מאשפזים אותם בכפייה? כנראה שוב שאלת הקריטריונים של פוקו...
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2006 12:20 |
|
| |
מיכי,
מבחינה ספרותית, לכל טקסט אמור להיות הגיון פנימי. סעיף 4 לעיל נדמה היה לי כסותר את ההגיון הפנימי של הטקסט בו הוא נמצא, ועל כך שאלתי. תשובתו של גו"ג בהחלט מסבירה את הדברים, אם כי אני תוהה שמא זה ההסבר היחידי האפשרי...
|
|
|
|
|