|
|
| נשלח ב-27/9/2006 20:33 |
 |
| |
אח של,
כיושב גלויות עכור אני חושב שראוי להשאיר את התקנה בכדי להעניש את מי שמבכר לשבת בגלות וכתמריץ לעלות ארצה. מאידך, לשיטת בעלבעמיו ודעימיה זה בעצם פרס שהרי לא שומעים חדשות, לא הולכים לעבודה, אפשר לשמוע את תיקון הטל וכיו"ב, אז אולי צריך לבטל את זה בחו"ל ולתקן את זה בא"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2006 21:31 |
|
| |
הרב מיכי,
ראה דבריו של רוח ממללא
האתגר מונח לרגליך
טוב שכן קרוב מאח רחוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2006 21:35 |
|
| |
אח שלי,
אתה תמיד מוזמן לחגוג איתנו!!!!
גמר חתימה טובה !
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2006 22:04 |
|
| |
מיכי, נראה שה_משל צודק ושאתה עדיין מיתמם אבל אולי אני טועה. הרי לכל אורכם של אשכולות ניתן לזהות עליך את תו הניאו-חרדי מאז שהכרזת על המגזר הזה ככזה שהנך מנסה להתקרב ולהיות מקורב אצלו והדגשתי את זאת יותר מפעם.
אמשלומ/ה, היותי בלתי מוגדר היא ה'בעיה' שלך איתי לכל האורך. כשאני מגן על זכות לחילונים מגדירים אותי כחילוני, כשאני מגן על זכות לחרדים מגדירים אותי כחרדי וכן הלאה. לכבודך עשיתי הרגע חושבים למצוא לעצמי הגדרה שתתאים לפחות לחיי העכחים-וירטואלים והגעתי רק ל'בלתי מוגדר' או אנטי-התגדרות. (לאחרונה נהיתי חסיד של יוסל רציגר עד שאתאכזב גם ממנו.)
אח_של, רעיון נפלא שיחסוך סבל מיותר להרבה מאחינו בגולה. לא מזמן פתחתי ספר על התפתחות ה'יוםטוב שני' והסקתי שבדיוק כמו ש'מנהג אבותינו' אומר לעשות יומיים כי ככה עשו בזמנים קדומים כך 'מנהג אבותינו' שכאשר ידעו ברור את זמן חידוש הירח שעשו רק יום אחד וכל הדבקות ביומיים היה רק מחמת הרגל ללא בסיס אידיאולוגי. סביר שהפרויקט הזה הוא על לוח הא'גנדה שלה וגם סביר שהדבר ייתפס אצל הרבה יהודים אורתודוכסים. עבור זה בלבד היה כדאי הקמתה (גם אם הם יעשו את זה מטעמים מיונזים-משיחים).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2006 23:25 |
|
| |
בוגי,
נראה לי שאתה לא קורא עיתונים. יופי לך (לפחות לפי בעל בעמיו על יו"ט שני).
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2006 01:50 |
|
| |
בוגי,
האמת היא שהייתי פונה להלל באופן אישי שייסדר לי משהו רק שיש לי בעייה אישית קטנה איתו. אני עוד חייב לו סמינריון...
לכן עלי להשליך יהבי על אומץ פסיקתה של הסנהדרין של הרב מיכי.
טוב שכן קרוב מאח רחוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2006 07:05 |
|
| |
בוגי,
למרבה הפתעתך, אין לי כל בעיה אם אי-הגדרתיות.
אבל יש ויש לי בעיה עם התנשאות. אתה בחרת (וזכותך המלאה לעשות כך) שלא להכניס עצמך למגירה קיימת, אבל בעליצות גדולה אתה דוחק אחרים לשם, ובמעשה זה יש יותר מצליל של - "אני חכם וגדול מכדי להגדיר עצמי בצמצום ובשטחיות, אבל אתם טרם הגעתי למעמדי, ולכן הסתפקו נא במגירות הצרות שאני מציע לכם"...
[אגב, מסתבר שלא רק עיתונים אינך קורא - לפחות בכל הנוגע לסנהדרין הזו - אלא גם על האשכול הזה עצמו פסחו עיניך.]
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2006 11:56 |
|
| |
אמאשלמה
לא פירשת אותי נכונה. אני חושב שהרושם נובע מביטויי רגישותי ל'מגירות'. אני פשוט מצביע על המגירתיות ה'נשמעת' מטיעונים שמתיחסים ונראה שלא במקרה למגירה שלהם לפחות הוירטואלית. ציפיתי שהפורום הזה ישמש 'מלתחה' להפשטת המגירות. בגלל עמדה זו הודבקתי בתואר 'שומר המלתחה' ודוקא קיבלתי לא פעם אייקונים מזדהים ומשבחים (באישי וגם בכללי) על כך. על הסגנון המתנשא אני מתנצל (הלא אנו בערב יום כיפור) אבל אני מבקש שיראו את זה כתגובת אזעקה רגישה לעשן המגירתיות ולא כיחס שלילי אישי. (אני חושב שגם סגנונך מעיד על כך שבלעדי סממנים נוקבים אין למסר סיכוי להתבטאות כראוי ולעבור.)
בינתיים קראתי את העמודים האחרונים והבה לא נסיח את האשכול מהסנהדרין הגדולה לבוגי הקטן.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2006 13:15 |
|
| |
אמשלום,
באומרי 'עיתונים' התכוונתי על דרך הלצה לפורום שלנו (שבכמה מקומות בו ביארתי היטב את 'רצוני העז' שלצערי לא בא על סיפוקו להצטרף לחרדיות. אייקון דחוי ומושפל), וגם לאשכול הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2006 13:17 |
|
| |
אח של,
רק דרך אגב, בטח תתפלא לשמוע אבל אם אתה צריך פרוטקציה אצל הלל אתה יכול לפנות אליי (אנחנו ידידים, על אף הפולמוס הנוקב ועל אף דעתי על שפיותו).
טוב, אבל תגיש אותו (את הסמינריון) ומהר.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2006 13:49 |
|
| |
.
המממממממ
גיסי הוא שכני, ועלי נאמר:
טוב אח קרוב משכן רחוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2006 23:57 |
|
| |
הרב מיכי
כנראה שאיחרתי את המועד. אני עסוק כעת בסימריונים של תלמידי (שעד לפני שנים אחדות היו גם תלמידיו של מזכיר הסנהדרין).
מואדיב
אתה יכול לשאול את אחי היקר מה עדיף; אח רחוק או גיס קרוב
תוקן על ידי - אח_של_השכן - 28/09/2006 23:57:35
טוב שכן קרוב מאח רחוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 04:45 |
|
| |
http://www.thesanhedrin.org/he/legal/psak5767Tishrei3.html
ב"ה ג' בתשרי, תשס"ז
בית הדין לעניני עם ומדינה
בחסות הסנהדרין (פועל עצמאית)
תקיעת שופר בשבת
השנה תקעו בשופר בראש השנה שחל בשבת בישיבת בית הבחירה שבעיר העתיקה בפני בית דין של עשרים ושלושה שנסמך לצורך תקיעת השופר על ידי הרב צבי עידאן שהיה נשיאה הראשון של הסנהדרין.
תקיעת שופר בפני בית דין של סמוכים לא הייתה בירושלים מאז חורבן הבית ועוררה התרגשות רבה.
לאחר החורבן הורה רבן יוחנן בן זכאי כפי המופיע במשניות של מסכת ראש השנה שיש לתקוע ביבנה מקום שאליו נדד עם הסנהדרין ובכל מקום שיש בו בית דין. הוראתו גרמה למחלוקות כבר בתקופתו.
ולמעשה מקובל שהוראתו, שהייתה כנראה משום רצונו לטפח את זכרון המקדש שבו היו תוקעים בשבת הותנתה בתנאים רבים ולמעשה סוכלה. עד לאחרונה היה ידוע שרק בימי הרי"פ[רבי יצחק אלפסי] שהיה גדול שבדורו תקעו בבית דינו שבמרוקו במאה האחת-עשרה. תלמידיו לא המשיכו במנהגו. בשנים האחרונות נתגלה שתקעו גם בארץ ישראל ובסביבותיה בשלהי האלף הראשון ולאחריו בעיקר על פי פיוט שהתגלה ועדויות כתובות נוספות.
מאז השליש האחרון של המאה ה-19 ניסה לחדש התקיעה בכל כוחו הרב עקיבא יעקב שלזינגר המכונה על פי ספרו "הלב העברי" וזכה להסכמה של רבני ירושלים הרב אליהו דוד תאומים , חותנו של הרב קוק והרב אלישר, הראשון לציון וכן מרא דארעא של ארץ ישראל, הרב הראשי הרב שמואל סלנט. תקיעתו סוכלה בידי הקנאים ולכן הוא נאלץ כנראה להסתגר ולתקוע בביתו.
הנהלת הסנהדרין החדשה ונשיאותה דנו במשך כשלושה חודשים בשאלה האם לתקוע השנה בשופר ולא יכלה לקבל החלטה ברורה בנושא. עשרה סמוכים מתוך הסנהדרין התארגנו לשם התקיעה ללא התנגדות החברים האחרים או בהסכמה שבשתיקה. ביניהם שלושה חברים שהיו תוקעים גם בשנים הקודמות בטרם קמה הסנהדרין בשכונת הבוכרים, שאינה כלולה בגבולות ירושלים העתיקה ולכן יש משמעות הלכתית מהותית לעצם המקום ירושלים שבין החומות ובית הדין שהתקיים לצורך הענין. חלק מבית הדין התכנס בקביעות כדי ללמוד ההלכות הקשורות בתקיעת שופר ולפיכך התקיים תנאי הלכתי נוסף שבית הדין יהיה קבוע, מה גם שחלק מהדינים חברים בבית הדין לעניני העם והמדינה המתכנס למעלה משנה באופן קבוע לדון בענינים הבאים לפניו.
המנין שהתלקט בפועל בראש השנה היה ברובו מורכב מחרדי ירושלים במגוון רחב מאוד ובזיהוי לפי הלבוש היו שם לובשי קפוטות מפוספסות וחובשי כיפות לבנות, חובשי ספודיקים, לובשי קפוטות וכיפות שחורות עגולות וגדולות, חובשי מגבעות, ספרדים ולא ספרדים, בנוסף על חברי הסנהדרין שהיו שם.
המנין החל בשעה 5:30 בוקר בתפילת וותיקין. השופר נקשר מראש לעמוד כדי לסמן גזרתו של רבה שאין לטלטל השופר בשבת. נוסח התפילה היה נוסח הגר"א, ללא פיוטים. בעל שחרית והתוקע העיקרי היה הרב צבי רוגין ובעל מוסף והתוקע הנוסף היה הרב ישראל לייפער. באו גם נערים וילדים והייתה עזרת נשים שבה ישבו נשים אחדות . כן באו לשמוע התקיעה מבחוץ אישים אחדים. ענין התקיעה נתפרסם מראש במודעה בעיתון 'מקור ראשון' ללא ציון המקום המדויק וזמן התפילה, אך השמועה עשתה לה את דרכה והיו אנשים שלאחר תשאול ממושך של אנשי הרובע הגיעו למנין. מקום התפילה התמלא עד אפס מקום.
בין הנימוקים המיוחדים לחידושה של המצווה נאחזו התוקעים גם בנימוקיו של הרב עקיבא יוסף שהתקיעה היא לרגל חומרת המצב. שליזנגר ציין שהוא רץ לביתו של הרב שמואל מסלנט שהיה כבר זקן וחולה מפני הפוגרומים שהיו ב1905 ברוסיה והוא ראה לפניו את דוגמת מרדכי היהודי שקבע תענית בפסח. ענין בתקיעה קשור גם בעצרת ובזעקה לרגל איום קיומי. תחושת המתכנסים הייתה שהשנה היא שנה קשה במיוחד ולפניהם עמד עקרונו של רבי יצחק המופיע בתלמוד כי שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין לה באחריתה. לפיכך היה בתקיעה גם ממד של סיכול גזרות.
דובר בית הדין
פרופ' הלל ויס
0545343545
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 21:55 |
|
| |
מה שמעניין הוא הסוגריים (פועל עצמאית) בכותרת. זה חידוש. מה פשר העניין? האם אולי אפילו הסנהדרין שליט"א תובב"א וזצוקללה"ה כבר מתנערת מחבורת השוטים הללו?
לדובר שליט"א הפתרונים (אולי אשאל אותו בהזדמנות).
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 22:06 |
|
| |
מנין לך מי בפועל עצמאית? אולי זה הסנהדרין?
או אולי אלה תאי של המוח שפועלים באופן עצמוני וללא פיקוח?
|
|
|
|
|
