|
|
| נשלח ב-26/10/2005 10:31 |
|
| |
בבא,
זו אינה התנגדות אלא גיחוך בעלמא (זה אפילו לא שווה התנגדות. ומעבר לכך, גם אין לי התנגדות עקרונית להקמה רצינית ומוסכמת של הסנהדרין).
קמים להם כמה תמהוניים משולי המחנה, חלקם בהחלט יודעים ללמוד ובעלי אישיות, אך רחוקים מלהיות בעלי שיעור קומה המחוייב לסנהדרין (אולי יוכלו לשבת בשורות האחרונות), ומחליטים על עצמם שהם הסנהדרין, ודנים בהכרעות לגבי כלל ישראל, שלא שמע עליהם ואינו מכיר אותם ובהם.
הם עושים סעודת מצווה על כינוס של עצמםם שטוב להם וטוב לעולם, ומעבר למשחקי ילדים לא הבנתי מה יש בכל זה.
גם הילדים שלי משחקים לפעמים בסנהדרין, וזה יפה להם (ולא בטוח שלעולם). אבל מעבר לגיל 10 הייתי מצפה ליתר רצינות.
באשר לצירופם למניין, הרי זה מדין חמור קופץ בראש ומדין שוטה, ולא מדין שאינם יהודים כשרים כשלעצמם שקפצה עליהם רוח שטות והבל. כמובן כל זה רק לשיטות דלא כשכן שלא דרושים דווקא ג' המעשים בריש חגיגה כדי להגדיר מישהו כשוטה.
אמנם ספק הלצה יש כאן, אך גם ספק רצינות. מעשים כאלה דומים בעיניי כאותם מעשים בריש חגיגה הנ"ל.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2005 12:00 |
|
| |
הובאו כאן שתי שאלות הלכתיות מענינות:
1. הגדרת השוטה.
2. קביעת כשירות לשמש כחברי הסנהדרין.
שאלות כבדות משקל אלה ראוי להן שתובאנה בדחיפות לפני פורום הסנהדרין, למען יפסוק בהן פסקו (ונמצא שפיותם וכשירותם באין כאחד, ודו"ק).
נ"ב - הפתרון שלי אמנם מלמד על ידע בדרכי פסיקה, אבל בכל זאת אני מוותר על החברות בסנהדרין. ותודה שהצעתם.
נוהל שכן
זה כאן!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 10:42 |
|
| |
גו"ג,
הלום ראיתי חבורת שוטים שמשיבים לשוטה (טי"ת קמוצה) שלא מן המניין. ויל"ע האם היא שוטה או תמימה שהוטעתה על ידי עמי ארצות.
לא שמעתי בחיים שלי שאסור למישהו ללכת או לפנות לבית המשפט כדי לשחרר את עצמו מן הכלא. הרי אפילו אם יש לי בע"ד אלם שאינו ציית לדין תורה יש רשות ללכת לערכאות.
אני פשוט לא מאמין לעמארצות וטיפשות כזו. זהו פשע של הטעייה ולפני עיוור, וכעת אנ יכבר חושב שהבעיה היא גם בגברא העוסקים באותה 'סנהדרין', ולא רק במעשיהם האוויליים.
שימו לב! 'סנהדרין של ע"א - ע"ר'. מעבר ללאיוולת ולגיחוך (תחשבו למשל על 'כנסת ישראל - בית המחוקקים' - ע"ר), הם עמותה רשומה שרשם העמותות אמור לבדוק את מהימנותה ואופן התנהלותה. לא שמעתי שסנהדרין תהיה כפופה לרשם העמותות, ובפרט לרשם שכפוף לאותה מערכת שבפניה אין להופיע.
וכנראה שכדי לקבל תרומות כספיות מותר ללכת למקום שאליו אסור ללכת כדי להשתחרר מהכלא.
כעת אני כבר מגיע למסקנה שצריך לשלוח גם אותם לבדיקה דומה, כמו הבדיקה המומלצת עבור הטיפשה שפנתה אליהם. הם מכשילי הרבים, חבורת שוטים שבגללם ילדיה של אותה פונה יסבלו מחוסר אם בבית.
גו"ג אתה בטוח שזוהי לא בדיחה? קשה לי להאמין, לפחות על הרב אריאל שעליו שמעתי.
מיכי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 12:35 |
|
| |
בניגוד לטבע הרגיל, ככל שהזמן עובר אני כועס יותר על האיוולת של עמי הארצות דנן.
אלו חבורת פושעים שוטים שמקומם הראוי להם הוא בכלא, וראוי להם לטעום מעט גם מדינה של גיהינום כפי שהטעימו לאותה אישה תמימה.
שוחחתי עם הרב יעקב אריאל בכדי לסייע לאותה אומללה תמימה שחושבת שהיא מוסרת את נפשה ונפש משפחתה על האמת ועל התורה, והוא חשב שסביר כי זה אינו אמיתי, ויש כאן רמאות כלשהי (אגב, הוא אמר לי שיש שני ישראל אריאל - ראה אשכול שמעון הצדיק הסמוך, והוא לא חושב שזה אחיו). למען הסר ספק, וכדי שאותה אומללה, אם היא בכלל קיימת, לא תמשיך לסבול בטעות, שלחתי לה את המכתב הרצ"ב.
כל מי שיש לו דרך כלשהי להניח ידו על אותם עמי ארצות ורמאים אנא יעשה זאת מהר ככל האפשר (אשמח לסייע במידת היכולת), פן יפילו עוד תמימים ברשתם. אני שוקל הגשת תלונה במשטרה.
בבא, כעת תוכל לראות מדוע אני כועס על הטיפשים הללו.
בס"ד כ"ד תשרי תשס"ו
לכב' גב' צביה שריאל יצ"ו
כלא נוה תרצה
אני הח"מ ר"מ לשעבר בישיבת ההסדר בירוחם, וכעת מלמד בכולל של אוניברסיטת בר-אילן.
ראיתי את פנייתך אל בית הדין המכנה את עצמו 'בית הדין לענייני העם המדינה', על יד מה שמכונה (על ידי עצמו בלבד) 'הסנהדרין' בירושלים. ראיתי גם את תשובתו של 'בית הדין' הנ"ל לפנייתך, כפי שהתפרסמה באינטרנט.
ראשית, אציין כי 'פסק הדין' הנ"ל הוא כל כך אבסורדי, עד שפוסקים חשובים עמם שוחחתי שיערו כי מדובר בפרובוקציה, וכי לא היו דברים מעולם.
מחמת הספק, ובכדי שלא ייצא שאישה חפה מפשע תישאר בכלא על לא עוול בכפה, ומחמת רצון ראוי להערכה למסור את נפשה על התורה ועל האמת, החלטתי בכל זאת לכתוב את המכתב הזה. לכל היותר, כתבתי אותו לחינם.
להווי ידוע לך שדין תורה לא נמסר להדיוטות, לעמי ארצות, ובודאי לא למי שקופץ ושם עצמו בראש הציבור. הדין מסור לחכמי ישראל שהציבור מכיר בהם כמנהיגיו ומוריו. ברצוני לומר לך, כי היושבים 'בדין' אותו ראיתי, שאינני מכיר אותם, אינם יודעים מה הם מדברים, ואין כל קשר בין דבריהם לבין ההלכה הפסוקה המסורה לנו מרבותינו.
אכן יש איסור לפנות לערכאות של גויים, ובמקרים רבים גם למערכות המשפט החילוניות של המדינה.
אולם זאת לדעת שעל פי ההלכה גם כאשר אדם מתעצם בדין עם בר פלוגתא שאינו מקבל על עצמו את דין תורה, הוא יכול לפנות לערכאות של גויים בכדי להציל את שלו מידיו.
קל וחומר לגבי מקרה כמו שלך, שמותר ואף נכון לפנות לערכאות השיפוט של המדינה, תהא דעתך עליהן אשר תהא (וגם דעתי אינה שונה מאד ממנה), בכדי להציל את עצמך מן הכלא ולהשיבך לחיק משפחתך.
כל הוראה אחרת לגבי מקרה כזה סותרת את דין תורה, ואין בה ממש. זוהי התלהמות חסרת בסיס הלכתי, של אנשים שאין להם מושג בדברים בהם הם עוסקים. לא בהלכה, לא בהנהגת ציבור, וכנראה גם לא בטבע האדם.
קמו שלושה אנשים אלמונים, חסרי כל סמכות וידע, ונטלו לעצמם איצטלה של 'בית דין לענייני העם והמדינה' שאף אחד לא מסר להם אותה. פעולה זו עלולה להטעות אנשים תמימים ולהפיל אותם לבור שחת, או לבור הכלא, ללא כל צורך וסיבה. זהו מעשה חמור מבחינתם, ואין לי כל ספק שהם עתידים ליתן עליו את הדין.
אם רצונך להפגין פוליטית כנגד מעשה ההתנתקות, או כנגד המערכת המשפטית של המדינה, הרשות כמובן בידך, ואף יש שיאמרו לך על כך 'יישר'. אך חשוב שתדעי שאין כל הוראה הלכתית שמחייבת אותך לכך, ואין ל'בית הדין' הנ"ל כל סמכות וכנראה גם לא ידע הדרוש בכדי להכריע בשאלות כאלה.
לסיום, אינך צריכה לקבל את חוות דעתי הקלושה. אני מפנה אותך לפוסקים מובהקים על מנת לקבל את חוות דעתם. למשל, הרב יעקב אריאל, רבה של העיר רמת-גן (עמו שוחחתי על העניין), או כל פוסק מוכר אחר. אנא, לפחות למען משפחתך, שקלי את הדברים לגופם, במנותק מן הכאב האידיאולוגי-פוליטי שלך בתקופה זו.
אשמח להיענות לכל פנייה/שאלה שלך, וגם להפנות אותך הלאה.
אם לא תשמעי לדבריי אלו, לפחות אדע שאינך פועלת בגלל תמימות ובגלל הטעיות הלכתיות, ושאת גרמת לעצמך ולמשפחתך את הנזק. צר יהיה לי על כך, אך לכל אדם יש זכות ואף חובה לבחור בדרכו.
בכבוד רב,
הרב מיכאל אברהם
טלפון: 052-3320543
כתובת: הנשיאים 45/7 פתח תקוה, 49550
מיכי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 12:42 |
|
| |
.
(ראוי שם הרחוב לדר בו )
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 13:00 |
|
| |
לגבי "שני ישראל אריאל" - מדובר ברב אריאל (שטיגליץ), אחיו של הרב יעקב. אני יודע זאת מבנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 13:02 |
|
| |
זתומרת, לגבי הסנהדרין. לאו דווקא לגבי הפסק הספציפי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 13:22 |
|
| |
אני מניח שהבחורה רק רוצה שיאמרו לה להישאר בכלא, כן פסק נכון לא פסק נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 13:25 |
|
| |
היא לא רוצה שיאמרו לה להשאר, את זה היא עושה ממילא; היא רוצה שיטפחו לה על השכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 13:26 |
|
| |
מגיע לה.
הרב מיכי
גם אם הלכתית מותר, אין פה לדעתך מידת חסידות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 15:54 |
|
| |
מידת חסידות אולי יש כאן, וגם בזה אני בספק. אבל פסק ההלכה שכך מחוייבים לעשות אינו אלא שטות והבל, והוא גם מטעה את הנערה הנ"ל, שכן היא חושבת שהיא מחוייבת.
אם הם היו כותבים לה 'יישר כח' וכדו', עוד הייתי יכול להבין (גם אם לא להסכים). אך אם הם כתבו לה זאת כפסק הלכה אז הם פשוט שוטים, מטעי הרבים, ועוונם תלוי בצווארם כמרדעת החמור.
מי שהוא עם הארץ, זו לא אשמה כ"כ חמורה, שכן יש לא מעט כאלה. אך אם הוא קופץ בראש ומכתיר את עצמו כבית דין של כל ישראל, ללא הכרה של אף אחד, ומתחיל להורות הוראות ציבוריות שמכשילות את הרבים, יש להלקות אותו לעיני כל ישראל, כשמכנסיו משולשלים למטה (ואני מתכוין במלוא הרצינות. הייתי עושה זאת בעצמי).
ואלו הם נציגי ה'סנהדרין' וחברי 'בית הדין לענייני העם והמדינה'. אני לא יודע אם לצחוק או לבכות...
אני כבר מתחיל להסכים (טוב, לא ממש) עם המבורגר בספרו 'משיחי השקר ומתנגדיהם' שכלל בו גם את הציונות והרצל.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 16:18 |
|
| |
מיכי, יש כאן פרובלם, בשביל להלקותם כשמכנסיהם מופשלות אתה זקוק לסנהדרין, והם היחידה הנמצא בשטח,וממה שאני חש הם לא ממש יסכימו לתת לך את התענוג.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 16:28 |
|
| |
אמנם יש דרך אחרת לשכנע אותם להסכים לתענוג. צריך רק להמציא פסק דין בערכאות שיש להלקותם ואז יקיימו בשמחה את המצווה שלא לערער על פסקי דין שבערכאות ודו"ק.
|
|
|
|
|