אקדמות, מכשפים, ונהר סמבטיון

שמניך,

אשמח אם תשאיר את השם באישי.

יש כאן שאלה גדולה מאד.

מדוע למרות כל כך הרבה בעלי כוחות, אין אפילו תיעוד מצולם אחד! של כוחות פלא.

בעידן היוטיוב כאשר אנו נחשפים לסרטונים שונים ומשונים, החל מחתול מנגן על פסנתר וכלה באדמו"ר המרקד לפני הכלה, איך זה שאין אף סרטון אחד של כיפופי מתכות, חייזרים, דגים מדברים ושאר נפלאות.

כלי ההסרטה זמינים בכל מקום ובכל זמן. כמעט מכל תופעה המתרחשת במציאות, יש עדות מצולמת, גם מהתרחשויות הזויות ומסוכנות בתכלית. כמעט תמיד יימצא הצלם החובב, ההרפתקן, הנועז ולעתים המופקר והמרושע, שיצלם ויעביר לכל העולם.

האין זה זועק דרשני?

על סיאנסים אינני שואל. אולי הנשמות חשות גם במצלמה נסתרת ומסרבות "לרדת" בנוכחותה.

ייתכן: קודם כל כלל לא בטוח שאין צילומים והסרטות, אבל גם אם יש, אתה מאמין להם בעידן הפוטושופ? אני לא רק שלא אאמין להם, אלא גם פיקפקתי בכך למרות כל התקשורת שסיפרה על מעשיו של אורי גלר. לכשהזדמנה לי האפשרות לבדוק בעצמי, לא יצאתי מתוך הנחה שחבל אפילו לנסות לבדוק, אלא בדקתי. האמת, גם אני שואל הרבה שאלות על הטוענים ליכולות הרחוקות מהאפשרות לחוות אותם בעצמי או לפחות מעדות קרובה. לפסול הרי אין קל ממנו, ולבדוק זה פחות קל אבל אפשרי. יש תכונה בנפש האדם, תכונה בעייתית מאוד והיא להניח הנחות, לקבוע שהנחות אלה הם עובדות, ולסרב לחלוטין לבדוק את אמיתותם של הנחות אלה. הדרך הנכונה היא לבדוק בצורה עניינית את מי שטוען להפכם של הנחות שאתה מאמין בהם.

גילוי האמת.
שאלה דומה ניתן לשאול על המצוה לדון לכף זכות.

כמדומה שהתשובה לזה [לא עיינתי דיי] שאדם יכול לשכנע את עצמו במשהו. אדם גם יכול לצוות על עצמו להפסיק לחשוב ולהרהר באיזה דבר ולהסתפק במסקנא שהגיע אליה.
כלומר: טעיתי כשהשוויתי אמונה לאהבת אוכל. אדם אינו יכול לכוף או לשכנע את עצמו לאהוב מלפפון חמוץ [אם כי, הוא יכול לעבוד על כך] אבל הוא יכול לשכנע את עצמו להאמין.

אבל מכל מקום העיקר כמו שכתבתי מקודם. כי השאלה 'מה אכפת לך להאמין' אינה מתכוונת מדוע אינך משכנע את עצמך להאמין [מדוע שאעשה כך הרי אין כאן מצוה להאמין] אלא מדוע אינך משוכנע בכך באופן טבעי. וכלפי זה, אין הפרש בין אהבת מלפפון חמוץ לכאן.

לא גבול תיאורטי אבסולוטי, גבול מעשי יומיומי. אתה רואה בעיניך מישהו גונב, אולי זו אשלייה שמוחך משלה אותך? אתה רואה את ילדך נוהג בצורה לא ראויה ולא כפי החינוך שחינכת אותו, האם תעיר לו? אולי זה שוב המוח המתעתע שמראה לך דברים לא נכונים? איפוא הגבול ביומיום?