הידעתם - רפאל הלפרין - בוגר תפארת ישראל

טעות אופטית


חבל שזה לא רדיו: היינו משמיעים כאן את הזכוכית המתנפצת, המוכרת מהפרסומת. אבל אולי טוב שכך, אם להאמין לשני בניו של הרב רפאל הלפרין כשהם אומרים שפרישתם מ'אופטיקה הלפרין' והקמת רשת מתחרה איננה מלמדת על שום סדקים במשפחה החרדית העשירה

ריקי רט


כשהרב רפאל הלפרין אמר "לא" באלף רבתי להשתתפות בראיון לכתבה זו וקינח בטריקת טלפון, קצת נעלבנו. אחרי הכל, מדובר באדם ששמו מפאר תיקי ארכיון גדושים בכתבות ובידיעות שפורסמו אודותיו במשך עשרות שנים, אחרי שהוא אישית דאג שיופיעו במקומות הנכונים. בין אלו אפשר למצוא כתבות שער במוספי העיתונים הגדולים, ראיונות בשבועונים ובמקומונים, אזכורים במדורים הכלכליים ואפילו אייטמים במדורי הרכילות. גזירי העיתונות הללו מספרים את נפלאותיו ועלילותיו של איש העסקים, השרירים והרוח, כאן, שם ומעבר לים.
אלא שבניגוד לראיונות שהעניק הלפרין בן ה-81 בעבר - שעסקו בימי בחרותו עת נשא בתואר אלוף העולם בהיאבקות, ביחסי ציבור לאנציקלופדיה שכתב, בקידום רשת 'אופטיקה הלפרין' שבבעלותו או במלחמת השבת שהוא מוביל – הפעם סיבת הראיון היתה נעימה פחות מבחינתו. שמח בזמן האחרון במשפחת הלפרין; לפני כחצי שנה סוכם על מכירת עסק המשקפיים המשפחתי, אבל ברגע האחרון העסקה עלתה על שרטון והתפוצצה. שלושה חודשים לאחר מכן התפטרו ועזבו את הרשת בטריקת דלת שניים מבניו של הרב הלפרין - יעקב, מנכ"ל 'אופטיקה הלפרין' כמעט מיום היווסדה, ודוד, שכיהן כסמנכ"ל הרשת. בחודש האחרון, מצוידים בידע שרכשו במהלך עבודתם בעסק המשפחתי, החלו השניים בהקמת רשת משקפיים מתחרה, '40-90' שמה. במקרה או שלא במקרה הם פותחים סניף אחר סניף בסמוך מאוד לסניפי 'אופטיקה הלפרין' שבבעלות האב, לעתים במרחק של מטרים ספורים בלבד.
הרב רפאל הלפרין מנסה לשדר עסקים כרגיל, וממשיך בניסיונותיו למכור את הרשת. בימים אלו הוא מנהל משא ומתן בכיוון זה עם איש העסקים אליעזר פישמן. הבנים הפורשים מצהירים כי "המשפחה מעולם לא היתה מאוחדת יותר", הקולגות זועמים על הקונספט החדשני שמציעים השניים – אבל 11 סניפיה של הרשת החדשה כבר נפתחו, 30 מתוכננים להיפתח עד סוף השנה, ובפנטזיה של דוד ויעקב הלפרין מככבים 200 סניפים. "שברנו את המונופול" גרסת ההלפרינים ג'וניור.

רפאל בגוב האריות

ההלפרינים הם שבט סוער של אנשי עסקים ממולחים ששורשיו ברוסיה. אביו של רפאל הלפרין, ר' יעקב, הגיע מרוסיה לווינה והיה בה לעשיר מופלג. את הונו הגדול עשה האב, סוחר בכתבי יד עתיקים, מהשקעות בחברה לחיפושי נפט ומהקמת מעֵין דפי זהב, מדריך עסקים מסווג שהופץ ברחבי אוסטריה.
כשעלתה המשפחה ארצה ב-1933 כבר חיכו לה כאן קרקעות שרכש האב. על חלקן ייסד את שכונת זיכרון-מאיר שבבני-ברק. בניינים ברחובות הרצל ושלוש בתל-אביב שנרכשו על ידו הושכרו. האב היה ידוע כבעל צדקה גדול, ועניי העיר בני-ברק היו מחזרים על פתחו ונענו ברוחב לב. כשנפטר הותיר אחריו כוללים שהקים, בתי יתומים, בית עלמין שייסד וניהל בזיכרון-מאיר, נכסי דלא ניידי, וירושה צנועה בת למעלה מ-30 מיליון דולר. את מרבית הסכום ציווה להקדש הצדקה שהקים, והשאר נמסר לילדיו.
הנער רפאל הלפרין למד בישיבת תפארת ישראל בחיפה ובישיבת 'חברון'. בגיל 19 פקד אותו משבר רוחני והוא החליט לעבור לענף ההיאבקות, בלי לנטוש את דרך האבות. בדבקות האופיינית לו התמסר הבחור הצנום לאימון הגוף עד שהפך למסת שרירים מהלכת. האברך השרירי עורר תמיהה של בוז בקרב משפחתו והסביבה החרדית, אולם לא היה כוח שימנע ממנו את העיסוק בספורט. הוא השתלם והתאמן באירופה, הופיע בהיאבקויות בכל רחבי העולם תוך שהוא שומר שבת וכשרות, עד שב-1955, בתחרות שהתקיימה במדיסון סקוור גארדן בניו-יורק, זכה בתואר אלוף העולם בהיאבקות. "הרבי המתאגרף" כינו אותו אז עיתוני ארה"ב.
אפיזודה מרכזית בחיי הלפרין, שלא לומר בחיי האומה כולה, היתה כניסתו לגוב אריות במסגרת ביקור שערך בדרום אפריקה ב-1957. "נכנסתי לכלוב אך ורק עם מקל ועם מגן דוד רקום על מכנסי", סיפר הלפרין שנים מאוחר יותר בראיון. "מיקדתי את מבטי באריה ובלביאה, הפגנתי את עוצמתי, ויצאתי מהכלוב בשלום. הסיפור הזה התפרסם והפך מעין סימן היכר שלי. זה היה פשוט חלום שהגשמתי".

חלום או לא, הסיפור הזה הוא תמציתו של האיש הלפרין. "הלפרין הוא אדם כוחני מאוד", מאבחן איש תקשורת חרדי המכיר היטב את ההלפרינים. "ההתנהלות שלו היתה מאז ומתמיד כמו בתוך זירה. זירת הקרב, זירת העסקים או הזירה המשפחתית. בכולם הוא נוהג בתקיפות רבה ויוצא כשידו על העליונה".
את כל זירות חייו כינס הלפרין בספר שנושא שם זה. 432 עמודים מכילה הביוגרפיה 'זירות חיי' וכמעט בכל אחד מהם תמצאו רפאל אחר. איש עסקים שחבר בעבר להלפרין לעסקה שלא יצאה לפועל קיבל מהלפרין את ספרו עם הקדשה אישית. שלא לציטוט הוא מספר כי פעם שקל לשלוח לו את הספר בחזרה ולצרף לו פתק: "רפאל, החיים הם לא זירת קרב, אתה לא חייב לדרוך על אנשים כדי להצליח".

מלחמת השבת של מייסד 'שינוי'

בחור ישיבה, איש תרבות הגוף, מתמיד על גבול הסגפנות, אלוף העולם – מעבר לכל התארים הללו הרב רפאל הלפרין הוא איש עסקים ממולח, פיקח, חרוץ ובעיקר בעל יוזמה ומעוף.
הלפרין תמיד אהב לעשות עסקים לבדו והצליח. "הלפרין אוהב לעשות עסקים סולו", אומר עליו אדם שעבד איתו בעבר, ומתאר איש שקשה להזיזו מדעתו. "הוא איש בעל עקרונות, שזה דבר הראוי להערכה, אבל לא תמיד עקרונותיו ראויים להערכה". בשנות ה-60 הוא הקים את רשת מכוני הכושר וההרזיה הראשונה בארץ, 'טרקלין ונוס'. הוא ייבא מאמריקה את מכשירי אימון השרירים הראשונים בארץ, והעסק פרח. בהמשך הקים את מכוני הכושר 'שמשון' בתל-אביב ובחיפה, פתח את קפה 'ניו-יורק' ברחוב דיזנגוף בתל-אביב ואת מסעדת ברטי ברחוב בן-יהודה בעיר. אחד העסקים המצליחים שהקים היה מתקן רחצה אוטומטית למכוניות, הראשון מסוגו בארץ, שהיה לאטרקציה.
המיזם הזה הוא דוגמה טובה לחוש העסקי המפותח של הלפרין. הרעיון עלה במוחו כשראה מתקן כזה בחו"ל. "הייתי בפרנקפורט", סיפר בעבר, "ונותרו לי עוד ארבע שעות לטיסה ארצה. לא אדם כמוני יישב במקום ארבע שעות. נסעתי לעיר, שם נתקלתי במתקן הרחיצה עם המברשות המסתובבות. ניגשתי, ראיתי את כתובת היצרן על המתקן, התקשרתי אליו מטלפון ציבורי, ביקשתי ממנו להיפגש, ובו במקום סגרנו עסקה".
בין לבין הספיק הלפרין להתחתן, להתגרש בגירושים סוערים שהעסיקו את הפרובינציה המקומית, ולהתחתן בשנית עם ברטי. להלפרין שבעה ילדים, בני 22 עד 40. גם בפוליטיקה שלח ידו. ביוני 1964, יותר מעשור לפני שקמה מפלגת 'שינוי', הקים הלפרין רשימה מוניציפלית שנשאה שם זה, בלי שום יומרות חילוניות כמובן, והתמודדה לראשות עירית תל-אביב–יפו. אף שהשקיע משאבים רבים הרשימה נכשלה. מאוחר יותר הוא ניסה כוחו גם בתחום הפוליטי הארצי. בשנת 1981 רץ בבחירות לכנסת העשירית, ברשימה עצמאית שהקים ומימן, 'עוצמה' שמה, אך לא הצליח לעבור את אחוז החסימה.
בסוף 1974 מכר את עסקיו, הסתגר בביתו והקדיש את זמנו לתורה. אך גם כאן, בדרך של יוזמה. הוא חיבר קונקורדנציה על רש"י, עמל על 16 הכרכים של 'אטלס עץ החיים' שבו ביוגרפיות של חכמי ישראל לדורותיהם ומפות ודיאגרמות המתארות את הקשרים ביניהם ואת השתלשלות ההלכה והסמיכה, וכתב את 'אנציקלופדיה לבית ישראל', אנציקלופדיה כללית ב-20 כרכים עתירי תמונות, הכתובה על פי השקפת עולם החרדית. כן כתב ספר על ה'חזון איש', הרב אברהם ישעיהו קרליץ, מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית-ליטאית בארץ באמצע המאה, שבצילו הסתופף הלפרין שנים רבות, וספר לציון מלאת 500 שנה לגירוש יהודי ספרד. כולם זכו לשבחים בקרב הציבור החרדי.
ובכל זאת, הציבור החרדי ראה תמיד את הלפרין כעוף מוזר. "בעינַי", כתבה עליו פעם הסופרת יהודית רותם, "הוא חי באזור המתח בין מימוש שאיפותיו האינדיבידואליסטיות, החריגות כל כך בחברה החרדית המונוליתית, לבין ריצוי ופיוס אותה חברה תובענית, על דמויות האב הגדולות שלה: אביו, החזון איש, ורוחותיהם המרחפות של רבנים בעבר ובהווה".
שנים ארוכות נדרשו לו כדי להפוך את תדמיתו מנער שעשועים שתמונותיו במכנסי איגרוף כיכבו בעיתונות החילונית לתלמיד חכם מגודל זקן. תחילת המהפך בשנות הלימוד הסגפניות שסיגל לעצמו, המשכו במיליוני שקלים שהוא תורם לשיפוץ ישיבות, בתי כנסת ומקוואות לזרמים שונים ביהדות החרדית ובחיבור הספרים המונומנטליים, ושיאו בשנה האחרונה, שבה מוביל הלפרין מלחמה נגד עסקים מחללי שבת.
לפני כחצי שנה הצליח הלפרין לכנס באצטדיון יד-אליהו עצרת המונים, שזכתה לתמיכתם של עשרות רבנים מהשורה הראשונה, ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב והאדמו"ר מגור. גם העצרת הזאת זכתה לתגובות לכאן ולכאן. היו שהיללו את הלפרין על יכולתו לכנס בצוותא עשרות רבנים מפלגים שונים, והיו שהזדעזעו מנאומו מלא הפתוס שהטיף לחרם צרכנים על עסקים מחללי שבת ולהטלת קנסות ומאסר על בעליהם. "אנחנו נחייה את חוק השבת שעד היום לא פעל", אמר. "נעניש את מחללי השבת בכספים כבדים, אחרי זה במאסר על תנאי, עד שנכניס אותם ישר לבית הסוהר על פי החוק שאנחנו, אם ירצה השם, נעביר".
"למרות המטרה הנעלה, הלפרין בחר להכניס גם כאן כוחניות", אומר עיתונאי חרדי בכיר. "זה היה מפגן כוח של איש אחד. באותו מעמד, התביישתי שאני חרדי". כך או כך, למרות מאמצים כבירים שמשקיע הלפרין בתחום, עד כה לא חל שינוי של ממש בעקבות פעולותיו.
יהי הכוח עמך
לפני כשנתיים ניסה הלפרין להקים עיתון יומי חרדי עצמאי, ולשבור את המונופול של שני היומונים המפלגתיים 'המודיע' ו'יתד נאמן', אך נסוג ברגע האחרון. הרעיון להקמת עיתון נוסף התחיל בסכסוך עסקי שולי, שלא לומר קטנוני. הלפרין מצא ב'המודיע' פרסומת המבטיחה לקוראים 60 אחוז הנחה ברשת המשקפיים המתחרה 'אופטיקנה', ולא ידע את נפשו. הוא נפגע מהבמה שנמכרה בעיתון חרדי לרשת חילונית, וכבמיטב מסורת אמנויות הלחימה החליט לנקום.
10 מיליון שקלים הוקצבו להקמת העיתון החדש. הלפרין גייס את טובי העיתונאים ואף שכר מבנה למערכת, אבל רגע לפני ששוחרר הגיליון הראשון חזר בו. גורם שהיה מעורב בהקמת העיתון אומר כי האדמו"ר מגור, פטרונו של 'המודיע', שכנע את הלפרין לסגת. אחרים אומרים כי בניו של הלפרין הניאו אותו מהרעיון שכן "לא רצו לראות אותו מבזבז את הירושה שלהם בחייו".
אבל כדי לדבר על ראשיתן של הירושה הזו, ושל רשת האופטיקה, עלינו לחזור כמעט שני עשורים לאחור.
מותו הפתאומי של אחיו נחום יואל ב-1986 היה נקודת מפנה בחייו של הרב הלפרין, והוביל בעקיפין להקמת אימפריית הלפרין. "אחי מת לי בידיים", התבטא הלפרין על האירוע הטרגי. "נשמתו יצאה לפנַי כמו שאדם יוצא מהדלת הזו ונכנס לדלת הזו. לפני דקה האיש היה יכול לעסוק בעניינים אדירים, ועכשיו הוא דומם. בו ברגע החלטתי לגדל זקן ולפתוח כולל על שמו עם מניין אברכים. מכיוון שלא היתה לי אפשרות כלכלית לכך, פתחתי חנות לתכשיטים מלאכותיים שתסייע במימון הכולל.
"ואז, יום בהיר אחד, נכנס אלי קונה, ובדרך אגב אמר שהוא מייצר עדשות. עדשה, הוא אמר, עולה לו שקל והוא מוכר אותה ב-300 שקל. אמרתי לעצמי 'זה עושק', ובו במקום החלטתי לחתוך את החנות. חצי לתכשיטים, ובחצי השני לקחתי אופטיקאי מומחה ומכונת חיתוך עדשות חדישה. הבטחתי עדשות תוך שעה, ובתוך כמה חודשים פתחתי חנויות בתל-אביב ובירושלים".
הלפרין אוהב מאד את הביטוי לשם שמיים. את פרק ההיאבקויות בחייו הוא מכנה "שליחות של קידוש ה'", את חנות התכשיטים הקים "כדי שתסייע במימון הכולל", ולעסק המשפחתי הוא מעדיף לקרוא "קרן הצדקה של אופטיקה הלפרין". גם את שמץ המגלומניה שקל לזהות בו אפשר לייחס "לשם שמיים". שלא לדבר על מאבקי השבת. ה'חזון איש', שהתייחס להלפרין כאל בן אהוב, קרא לזה "כוח המוביל" ואמר לו: "הכוח הזה חזק ממך, והוא ממילא ינצח אותך אז לך אחריו".
הלפרין נתן לכוח המוביל לעשות את שלו. 19 שנה לאחר שהוקמה החנות הראשונה נחשבת 'אופטיקה הלפרין' לרשת הגדולה בענף המשקפיים, והיא ידועה במחיריה הנמוכים. היא מונה 74 סניפים ומגלגלת מחזור מכירות של כ-150 מיליון שקלים.
אופטיק נגד אופטיקה
"ביקשתי מה' שישחרר אותי מזה, והוא נתן לי את היכולת. אני רוצה להיות כולי קודש, לשבת ולכתוב את האנציקלופדיה שאני מתכנן על בריאת העולם. אם אדם לא יודע מה הייעוד בחיים, והוא חי סביב עגל הזהב – הוא מפספס" (הרב רפאל הלפרין מספר ל'מעריב' על מכירת רשת האופטיקה המשפחתית).
בדצמבר האחרון נפל דבר. הרב הלפרין סיכם על מכירת רשת האופטיקה שייסד לדוד אלישיוב, גיסו של המיליארדר לב לבייב. משפחת אלישיוב החרדית נחשבת אחת ממשפחות היהלומנים העשירות בישראל, ונמנעת מחשיפה תקשורתית. בין הצדדים יש קשר משפחתי: דוד, בנו של רפאל הלפרין, הוא חתנו של אלישיוב. בין הצדדים סוכם כי לאחר מכירת הרשת יישארו בה בניו של הלפרין בתפקידיהם הבכורים – יעקב המנכ"ל, דוד סגנו.
60 מיליון שקל היה הלפרין אמור לשלשל לכיסו, אלא שהעסקה לא יצאה לבסוף אל הפועל מסיבות משפחתיות. לפני ארבע שנים החליטו שנים מבניו של הלפרין, משה ושמואל, לעזוב את העסק המשפחתי ולפנות לעסקים פרטיים. בניגוד לרצונו ולדבריו של האב פתחו השניים חנות באשדוד, אחת מתוך רשת מתחרה שתכננו להקים בצפון ובדרום תחת השם הכה מקורי: 'אופטיק הלפרין'. האב זעם, אבל אחרי החנות השלישית שפתחו הם קיבלו את ברכתו. הלפרין נתן להם את האפשרות להשתמש בשם, ובתמורה אסור היה להם לפתוח חנויות בלי אישורו. הארץ חולקה למחוזות: שמואל ומשה פתחו בצפון ובדרום, בעוד הרב הלפרין ושאר הבנים התמקדו במרכז הארץ. בשנים האחרונות עבדו כל שבעת ילדיו של הלפרין בכפיפות אליו. הם היו הכוח המבצע, והלפרין האב פיקח מלמעלה.
"יעקב תמיד זכה להערכה רבה מצד אביו", אומר מקורב להלפרינים. "דוד ויהודה הקטנים נחשבו כל אחד ל'בני החמודות', להם קנה רפאל מכוניות יקרות ופינק אותם בשלל מותרות, שמואל ומשה עשו לו לא מעט צרות בעסק, אבל אבא כנראה סולח בסוף לכולם".
בראיון שהעניק מיד לאחר המכירה לאלישיוב הסביר יעקב את יחסי העבודה עם שני אחיו. "אבא נתן להם סחורה. בעדשות ובתמיסות המבחר היה אותו דבר, ובמסגרות 5-10 אחוזים מהסחורה שלהם היתה בייבוא עצמי. היום אלישיוב מעוניין לקנות אותם במחיר פרופורציונלי למחיר ששילם תמורת הרשת, או שהם ימשיכו כזכיינים ויצטרכו לקנות מאתנו את הסחורה במחירים גבוהים מבעבר". אלא שמשה ושמואל, המפעילים של 18 מבין 74 חנויות הרשת, לא הסכימו לתנאים והעסקה התפוצצה.
בניסיון נוסף למכור את העסק פתחו ההלפרינים במגעים עם מאיר גורביץ', אף הוא איש עסקים חרדי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן ארזים. לאחר שגם מהשיחות הללו לא התפתחה עסקה, שבו לשאת ולתת עם אלישיוב, אך ללא הועיל. זה היה השלב שבו יעקב ודוד עזבו את העסק המשפחתי בטריקת דלת. מצוידים ב-3 מיליון שקל שנטלו כהלוואה החליטו השניים לצאת לדרך עצמאית ופתחו את '40-90', רשת חנויות למשקפיים מותגיים במחירים נמוכים במיוחד.
"היה צפוף כשכולנו היינו יחד באותה אורווה", מאבחן דוד הלפרין (24). "עכשיו, אחרי שאני ויעקב עזבנו, כל אחד יכול להתפתח לכיוון שלו, לפרוץ קדימה".
ילדי הלפרין מקפידים לשדר משפחתיות דביקה. הם מרבים לספר על ההערצה וההערכה שהם רוכשים לאביהם. "תביני", אומר יעקב (40), "מעבר לרצון לעשות כסף, אני מחויב בכיבוד אב. זה אצלי לפני הכל". דוד מצידו מפליג בסיפורים על הארוחות המשפחתיות בשבתות בהם מדברים על הכל חוץ מעל עסקים. גם האחות אתי, מזכירתו של האב, מדווחת מהצד השני של המתרס ש"הכל מושלם, אפילו שזה לא נראה כך".
כל מי שמכיר את ההלפרינים מקרוב מדווח על יראת אב דומיננטית מאוד בקרב הילדים. "זה גובל בסגידה אליו, הרבה מעבר לכיבוד אב ואם", אומר אחד המכרים. את הסיבה לעזיבתם את הרשת הם מנמקים בסיבה אחת – "היו לנו חילוקי דעות עסקיים עם אבא שלא הצלחנו לגשר עליהם ורצינו להתקדם".
הם יאפים חרדים, אנרגטיים ומלאי חדוות יצירה. שניהם, כבוגרי ישיבות חרדיות, נטולי תואר או השכלה במנהל עסקים, אך הם חיים עם העובדה הזאת בשלום. "שנינו בוגרי האוניברסיטה של החיים", אומר דוד. "אמנם לא פעם שילמנו על זה רעבע געלט (שכר לימוד). יש דברים שאני מאמין שזה היה מוסיף לנו, אבל אנחנו מסתדרים מצוין גם בלי זה".
אופטיקה בלי אופטומטריסטים
הרעיון לרשת החדשה התגבש במוחו של יעקב בלוקיישן האופייני לבקשות, תפילות והתחלות חדשות – הכותל. "התלבטנו לאיזה כיוון לפנות. הלכתי לכותל והתפללתי שהקב"ה ישלח לי עצה מה לעשות. ושם עלה לי הרעיון לקחת את היתרונות של אופטיקה הלפרין ולשפר אותם".
למה דווקא משקפיים? "כי זה הדבר ששנינו עבדנו בו והתמחינו בו מיום שיצאנו לעבוד". הם מודים כי חלק מהלקוחות יגיעו ממקום עבודתם הקודם, אבל לא משדרים דאגה לכיסו של אביהם.
הרשת החדשה שלהם הולכת הכי רחוק מהתדמית הדוסית שדבקה באופטיקה של האב. במקום מוכרות בשרוולים מכסי מרפק הם מגייסים רק מוכרים ומוכרות (בלי חולצות בטן!) צעירים. בחנויות יימכרו דגמים שלא נכנסו לרשת הלפרין, כמו מותג 'פלייבוי'. הסניפים, שגודלם נע בדרך כלל בין 20 ל-30 מ"ר, מעוצבים בסגנון צעיר ואופנתי, בצבעוניות עזה ודומיננטית. קירות הסניפים מכוסים בגרגרי זכוכית שנצבעו בטכניקה מיוחדת ויובאו מיפן. רצפות הסניפים עשויים זכוכית יצוקה בשילוב קרמיקה בצבע כתום עז. כל מסגרות המשקפיים נגישות ללקוחות ומונחות על גבי מדפי זכוכית הממוקמים בקירות הסניפים.
'אופטיקה הלפרין' תמיד נחשבה לרשת זולה במיוחד, אלא שהאחים הלפרין מתכוונים להיות זולים עוד יותר. המשקפיים שהם משווקים עולות, בדיוק כמו שם הרשת, בין 40 ל-90 דולר. הם נמנעים מהעסקת כוח אדם מקצועי של אופטיקאים ואופטומטריסטים בחנויות, ובכך מתכננים להוריד עלויות ולהציב לאורך זמן מחירים נמוכים יותר לעומת המקובל בשוק. בדיקות ראייה לא תיערכנה בחנות: מספר המשקפיים ייקבע לפי בדיקת מכשיר לייזר של המשקפיים הקודמות של הלקוח, או לפי תוצאות בדיקות ראייה של רופא או חנות אחרת, וההלפרינים יחזירו ללקוחות מחצית מעלות הבדיקה.
הרעיון של חנות אופטיקה ללא אופטומטריסטים מעורר חלחלה בקרב הקולגות. "לפתוח חנות אופטיקה ולמכור משקפיי ראייה ללא אופטומטריסט זה כמו לנהל מרפאה בלי רופאים, או לבנות בניין בלי מהנדסים", התבטא רוני קאופמן, אופטומטריסט ותיק ומנכ"ל רשת 'אופטיק דורון', בתגובה לידיעה על הקמת '40-90'. "האופטומטריסט אמור לאבחן את המשקפיים הנחוצות לפני הזמנתן, ולוודא שהמשקפיים שהוכנו מתאימות ללקוח. מה יקרה כאשר הצרכן יגלה שהמשקפיים לא מתאימות לו? מי ייקח את האחריות, החנות או האופטומטריסט?"
ההלפרינים בתגובה אומרים כי בשביל פצע קטן לא צריך מנתח לב, וכי אין סיבה שאדם הנזקק למשקפיים לא יקנה זוג נוסף על פי מידה קבועה לצורכי אופנה נטו. "הרעיון העומד מאחורי רשת המשקפיים החדשה הוא לאפשר לכל מרכיבי המשקפיים לבנות גרדרובה של משקפיים, כשם שיש להם גרדרובה של בגדים", אומר יעקב הלפרין. "מחירי המשקפיים הנמוכים יאפשרו רכישה של למעלה מזוג משקפיים אחד, כך שניתן יהיה להתאים את המשקפיים ללבוש ולסגנון האירוע ולרענן את המראה מדי יום. אין שום סיבה שמרכיבי המשקפיים יצטרכו להסתפק בזוג משקפיים אחד בלבד".
כדי לדעת על המתרחש ברשת-האב המתחרה אין הם זקוקים לסוס טרויאני, מהסיבה הפשוטה שעל יחסי הציבור של שתי הרשתות ממונה אותו משרד ("אף אחד לא הביע התנגדות, אז פשוט המשכנו הלאה", כך האחראית על תיקיהם של ההלפרינים). אבל הם מקפידים להימנע מכל מידע שקשור לרשת המתחרה. ובכלל, כאמור, הם לא מערבים ביזנס עם משפחה. בשיחת טלפון שניהלתי עם דוד הוא מקפיד לענות על כל שאלה שקשורה באופטיקה הלפרין ב"לא יודע", גם כשבממתינה מנדנד לו אבא.
יש מי שאומרים שהכל תרגיל של רפאל הלפרין: רק במוחו הקודח יכול לעלות רעיון של פתיחת עסק נוסף שיתחרה בעסק הקיים ובעצם ישאיר את כספם של כל קוני המשקפיים באותן ידיים. הנוגעים בדבר מסתייגים, ומדווחים על שתי רשתות שונות בתכלית השינוי, עם מלאי שונה, חזון שונה ועם הרבה כסף (בעזרת ה'!). עיניים גדולות של האחים לבית הלפרין, או שמא עבודה בעיניים? רק לבני השבט הסבוך הזה הפתרונים.

(מקור ראשון)