הלימוד שהתרחק מהלקח (בלימוד התורני)

מיימוני, בהתאם להצעתך, אציע בהמשך היום כמה סוגיות, לבחור מהן.

כדוגמא:

סוגיית "אי עביד לא מהני" או "מתנה על מה שכתוב בתורה"
סוגיה שהדיון בה, הוא בעצם על איך השילוב בין משפט האדם ומשפט התורה, כאשר הם נפגשים. מה שנותן הכרה על היחס של התורה בחיי ישראל.

סוגיית "מלאכת שבת"
לימוד מיסודות המצווה, יעבירו את חוט השני של ההכרה שהתורה חפצה שנמצה ביום זה דרך שזירתו בגדרי המלאכה.

סוגיית "בשר בחלב"
[או סוגיית "האכילה מהחי" בכללותה]
ההבנה של תוכן המצווה ושזירתה בהלכות שהסתעפו בה, תוך הפנמת המסר המנחה את הנושא.

וכעי"ז עוד רבים.


תוקן על ידי - יהוסף - 22/06/2005 8:44:25

* סוגיית "רודף", במשמעו הכללי ובביטויו היום יומי.
* גדרי "נזקי שכנים" פרק לא יחפור.
* השינוי מהאמת, מדבר שקר וכו', עניינו וגדריו.
* החיוב האישי לעומת החיוב הכללי - "זקן ממרא".
* היחס אל גדרי "לא תחנם" והיחס לעכו"ם בכלל.
* הגדר של "הגיע להוראה", פ"א מהוריות.
* סוגיית "זה נהנה וזה חסר", המסתעף לכלל הדברים הגבוליים שאנו נהנים בהם מממון זולתנו.
* הגדרים בצדקה וחיוב הלוואה לאח מישראל.
* סוגיית ריבית.
* היחס בין המצוות לתוכן ולמסר בביטויין ההלכתי, ובחיוב כוונתן.
* היחס בין רמת האדם לרמת שמירת ההלכה "וירא שמיים..." וכו'.

כמעט כל סוגיה כללית הנלמדת בהקשר הנכון, מתאים ומועיל, תלוי איך ניגשים, ואיזה חלקים מזניחים ובמה אוחזים. גם משוני ופרטי הקרבנות יש הרבה מאד מה ללמוד, אך העניינים שם דקים ואינם תואמים כ"כ למתכונת הנוכחית כאן.

בהקדמת חובות הלבבות שהביא מיימוני, יש המשך חד וחריף יותר המצביע על טענת האשכול.

"והנה אני נשבע, כי מחמש ושלשים שנה אני מתעסק במה שצריך לי ממצוות תורתי, ואתה יודע רוב טרחי בעיון ורוב הספרים אצלי, ולא פניתי לבי למה שפנית לבך לשאול עליו!
והאריך להוכיחו ולביישו על זה (ששאל שאלה סתם שאין בה לקח)...
"כי החכמה תקועה בתולדות האדם וטבעו ובכח הכרתו כמים הטמונים בלב הארץ, והנבון המשכיל ישתדל לחקור על מה שיש בכחו ובמצפוניו מן החכמה לגלותה ולהראותה וישאבנה מלבו, כאשר יחקור על המים אשר במעמקי הארץ...
"ואני שאלתי אחד מהנחשבים מחכמי התורה במקצת מה שזכרתי לך בחכמת המצפון, והשיב אותי כי הקבלה תעמוד במקום העיון בזה ובמה שדומה לו. אמרתי לו: אין זה ראוי אלא למי שאין בו יכולת לעיין מפני מיעוט הכרתו ורוחק הבנתו... אך מי שבכח שכלו והכרתו לעמוד על בירור מה שקבל, ועכבוהו מלעיין בו בשכלו העצלות והקלות במצוות האל ובתורתו, הוא נענש על זה ואשם על אשר התעלם ממנו... אם לא היית יכול להגיע אל ענין זה מדרך שכלך... היתה טענתך טענה בעמדך מחקור עליו... [ו]לא היית נענש על פשיעתך, ותהיה כנשים וכקטנים אשר הוא בידיהם דרך קבלה, אבל, אם אתה איש דעת ותבונה, שתוכל לעמוד בהן על ברור מה שקבלת מהחכמים בשם הנביאים משרשי הדת וקוטבי המעשים, אתה מצווה להשתמש בהן [עד שתעמוד על הענין], ויתברר לך מדרך הקבלה והשכל יחד, ואם תתעלם [ותפשע] בדבר, תהיה כמקצר במה שאתה חייב לבוראך יתברך."

אתנחתא -

שלום.
זו ההודעה הראשונה שלי בפורום (ברכו אותי ב"ברוך הבא").
נדמה לי שיש כאן בלבול מסויים של שתי סוגיות בתוך אשכול אחד.

א' - היחס בין עניינים מוסריים, רעיוניים וכד' שעומדים בבסיס המצוות המעשיות, לבין הלימוד המעשי (האם בבשר וחלב צריך ללמוד את הרעיונות המוסריים שפירשו המפרשים).

ב' - האם צריך ללמוד סוגיות מעשיות דווקא, או סוגיות לא מעשיות (כמו גיטין ע"י שליח, ונזקי בע"ח וכד').

ב' לא בהכרח קשור לא'. אפשר ללמוד סוגיה לא מעשית תוך כדי לימוד העניינים המוסריים והרעיוניים שעומדים בבסיסה.
כמו כן אפשר ללמוד סוגיה מעשית בלימוד "ליטאי".