הכשרת מנהיגות רבנית - חברתית
1. מטרת התוכנית
הצמחת קבוצה מובילה של רבנים בעלי עניין ודעה בסוגיות חברתיות ובעלי עניין בכלל ישראל, מתוך גישה מקרבת וכוללת.
בניית בית יוצר למחשבה והגות יהודית בתחום הערכים החברתיים- מוסריים.
קישור בין בעיות חברתיות ובין ערכים יהודיים ופסיקה הלכתית. (עולים, עוני, מובטלים, נשים מוכות, גמלאים, נכים, יחס לאינו יהודי, כבוד האדם, חסרי הדיור, בעיות האלימות והניכור ההולכות ומחמירות וכו' ).
הכרות עם מורשת הפסיקה הספרדית ועם שיטת הלימוד. להביא לתודעה התורנית את הספרות הספרדית של האחרונים. (נראה שחכמי ספרד פיתחו הגות ופסיקה הלכתית מקורית שיכולה להתמודד בהצלחה עם בעיות החברה הישראלית)
הקטנת הדיכוטומיה בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
ישנה הסכמה בדבר הצורך בדמויות רבניות המעורות בנעשה בחברה הישראלית לגווניה: רבנים החיים בתוך הקהילה , בעלי אופקים רחבים ועם אחריות לכלל ישראל. הכוונה ללא סיווגים למגזרים שונים ותוך התייחסות לכל הבעיות שעם ישראל טרוד בהם. יש צורך ברבנים החיים בתוך עמם עם רצון התחברות ודאגה לציבור.
2. תנאי קבלה
התוכנית מיועדת למי שעתיד לשמש בתפקיד רבני בחברה הישראלית, רבנים אשר רואים את עצמם בתפקידים חברתיית. מועמדים ייבחרו מתוך הקבוצות הבאות : מוסמכים לרבנות (או בשלבים מתקדמים לקראת הסמיכה), רבנים בתחילת דרכם, רבני קהילות מכהנים.
כל מחזור יכלול עד כ15 משתתפים כדי שיושם דגש על עבודה אישית של כל אחד.
המעונינים ימלאו את הטופס המצורף להגשת מועמדות.
המתאימים יוזמנו לרעיון אישי ויותר מאוחר לרעיון מסכם.
המשתתפים בתוכנית יקבלו מילגה חודשית.
4. תוכנית הלימודים
הלכה : תלמוד, שו"ת, תקנות, משפט עברי . לימוד הלכה תוך הדגשת הפסיקה למעשה והשלכות לימינו. סוגיות הלכתיות הנוגעות לבעיות חברה.
הגות : חכמי ימי הביניים והעת החדשה, ספרות המוסר ודרשות. הגות יהודית בנושא חברתי, אתיקה ויהדות. תנ"ך (פרשנות, דרשנות)
חברה : סוגיות נבחרות להכרת החברה הישראלית ותרבותה וכן הכרות עם בעיות חברה. פרקים מתולדות עם ישראל מתוך מבט חברתי.
מיומנויות: גישור, רטוריקה.
פרויקטים: עיוני (הכנת דרשות, חיפוש מקורות…) ומעשי (מחקר אודות מוסדות חברתיים).
5. דגשים בלימוד בתחום ההלכתי
לימוד ובירור השקפות יסוד המשפיעות על ההלכה. נסיון להבין את ההגות והחשיבה שמאחורי הפסיקה ההלכתית.
שימת לב להקפדה מיוחדת בפרטי הלכות לרוב בתחום שבין אדם לחבירו לעומת הזנחה בהלכות אחרות. למשל בהלכות הנוגעות לתחום הממונות והמסחר, או גם באופן כללי יותר ליחס אל הזולת ולחלשים שבחברה. על כן יילמדו לעומקן הלכות אלו והשתמעויותיהן לחיים הדתיים.
עידוד פסיקה שאיננה מנותקת מעולם העשייה ומהחברה היהודית הכוללת. העלאת המתח בין התחשבות בדרישות הפרט ובין ההקשר הרחב יותר של החברה כולה.
לימוד ובירור השקפות יסוד המשפיעות על ההלכה. חידוד ההבחנה בין חומרה והלכה. הכרות עם עולם הפוסקים הספרדי ותפיסתם ההלכתית.
6. דגשים כלליים בלימוד:
הדגשת הרבדים השונים במערכת ההלכתית (דאורייתא, דרבנן, מנהג, תקנה), הדגשת הקשר ההיסטורי והתקופות השונות בהלכה.
ביסוס הפשט בטרם ניגשים לדרשנות. חינוך לסברה ישרה רלוונטית המחוברת לחיים .
עידוד החשיבה העצמית של הלומדים, בין היתר, דרך עבודות עצמאיות בנושאים שונים שהם יציגו בפני כל הקבוצה.
הכוונה מיוחדת לערכים, לטיפוח המידות והאישיות במגמה הפונה לרלוונטיות בעולם העשייה. לימוד מוסר עם דגש לעשייה החברתית.
עידוד התייחסויות תורניות לנושאים החברתיים הנלמדים, תוך ליבון יסודות החשיבה של התורה והחכמים. ניסיון לתרגם למציאות של ימינו את המונחים ההלכתיים וכן את המקורות של החכמים לאורך הדורות.
חשיפה להגות רבנית ספרדית הרלוונטית לימינו ואינה מוכרת דייה וכן לשיטת הלימוד הספרדית.
יילמדו דרכי ההבעה, גישור ויעוץ בעל פה ובכתב. הדגשת הקשר האישי.
מפגשים והתיעצויות עם דמויות תורניות. הלומדים יכינו חומר לקראת פגישות אלה.
היכרות עם עולם המחקר בספרות התלמוד וההלכה וגם עידוד (כמטלות מובנות בתוכנית) לכתיבה מחקרית או יצירתית ברמה גבוהה.
מרח"ב
פירוט התוכנית
סה"כ שעות: 600 ש"ש לשנתיים
הפרטים שברשימה הבאה הם הפירוט של מה שנלמד במחזור השני יתכנו שינויים במחזור הבא.
א. הלכה
1. סוגיות אקטואליות בהלכה.
1. סוגיות חברתיות העומדות על הפרק.
2. צדקה וצדק (מיסים וצדקה, חוק הבטחת הכנסה...)
3. חינוך (הזדמנות לימוד, מעמד המורה, מוסד בית ספרי)
5. דיני עבודה (יחס עובד מעביד)
5. מבט על המשפט העברי.
2. דרכי לימוד ופסיקה:
- עיון בשו"ת.
- בחינת המחשבה שעומדת מאחורי הפסיקה ההלכתית. הבחנה בין שיטות לימוד ופסיקה ספרדית ואשכנזית. (כושר ההכרעה, דרישות ההלכה ללא חומרות, מסורת ומנהג).
3. תקנות:
התמודדות הקהילות וחכמיהן עם בעיות החברתיות באמצעות תקנות.
4. התמודדות עם בעיות מעשיות:
מיומנות להתמודד עם בעיות חדשות תוך עיון בספרות הפסיקה הספרדית. הדגמה על ידי רבנים שונים (רבני קהילות, דיינים, רבני מוסדות חינוך...).
ב. הגות
1. צדקה וצדק
לימוד משותף של העמיתים. המטרה לעורר דיון בקבוצה.
2. יהדות ומוסר סקירה רחבה הגותית ומוסרית
3. דרשה וספרי מוסר לימוד על הסדר של יצירות הגותיות ומוסרית ספרדיות.
דוגמה: מעיל צדקה (שעה בכל מפגש – הכנה של העמיתים)
4. הגות יהודית בנושא חברה
באחריות המרכז והעמיתים [יוזמנו גם מרצים אורחים]
כל הלימוד ההגותי של חלק זה יקבל פן הלכתי בחלק ההלכתי.
א. צדקה וצדק.
ב. קבוצות בחברה.
ג. חינוך חינוך לעניים (הזדמנות לימוד השווה לכל נפש). חינוך הבנות. מעמד המלמד והמורה. מוסד בית ספרי.
ה. מוסר העבודה. יחסי עובד מעביד.
5. תנ"ך
ג. מיומנויות
1. קורס גישור. שינוי האקלים החברתי ושינוי תרבות ההתמודדות עם סכסוכים בחברה הישראלית.
2. תורת הנאום. רטוריקה עיון ותרגול.
ד. חברה
1. הגות חברתית: היכרות בסיסית עם תיאוריות חברתיות ליברליזם, סוציאליזם וכו'. תיאוריות כלכליות. תיאוריות על החינוך.
א. מהי מדינת רווחה?
ב. מודרניות, פוסט מודרניות ורב תרבותיות
ג. משפט וחברה
2. החברה הישראלית: מבוא לחברה הישראלית ותרבותה. העמקה בבעיות חברתיות. עוני בישראל (הצגת נתונים, סרט בנושא, הרצאה). סקירה על מערכת החינוך בישראל. אי שוויון במערכת החינוך. פערים כלכליים בחברה הישראלית.
א. תמונת מצב חברתית. פערים חברתיים בחברה הישראלית.
ב. תהליכי פרטה, התפרקות מדינת הרווחה, אבטלה בישראל.
ג. מדיניות כלכלית בישראל
ד. מערכת החינוך בישראל. חינוך מקצועי, הסללה בחינוך, פערים בחינוך.
ה. "המגזר השלישי" עמותות, ארגוני מתנדבים יתרונות וחסרונות. ארגונים לשינוי חברתי.
3. היכרות עם ארגוני סיוע: ארגוני סיוע לאוכלוסיות במצוקה (מעונות לנוער במצוקה, ילדים בסיכון, שירות מבחן, מועדון לנשים מוכות, מוסדות גמילה וכו'). ארגונים לשינוי חברתי ( סינגור קהילתי, מהפך, קשת דמוקרטית מזרחית וכו'.
א. ילדים ונוער במצוקה ובסיכון
ג. שירותי רווחה בקהילה
ד. בריאות הנפש
4. פרקים מתולדות עם ישראל. היסטוריה חברתית של עם ישראל. הכרת הקהילות היהודיות לדורותיהם, מתוך מבט ארגוני וחברתי. כור ההיתוך
