אירועים אקדמיים מעניינים

הכנס הבינלאומי על היהדות הרפורמית: סוציולוגיה, חינוך ותיאולוגיה
ימים שני ושלישי, טו - טז בטבת, 24-25/12 במכון ון ליר

[איני מצליחה להעלות לכאן את ההזמנה, אז ראו בלינק המצורף]

זה אירוע אקדמאי או דתי?

[בע"ב,

אתה שואל האם יש איסור הלכתי להגיע לכנס?

זה ארוע אקדמי - כל המרצים בכנס (למיטב ידיעתי) הם חוקרים מאוניברסיטאות שונות, השותפים בקבוצת מחקר של מכון ון-ליר בנושא התנועה הרפורמית.]

קצת צ"ע שהרי בכנסים על חרדים המרצים אינם חרדים, האם זה כך גם באירוע על התנועה הריפורמית?

[בע"ב,

בכנס על החרדים, המרצים היו חוקרים אקדמיים העוסקים בחקר החרדים והחרדיוּת. גם בכנס הזה המרצים הם חוקרים אקדמים החוקרים את הרפורמים והרפורמיוּת. זהותם המגזרית אינה אמורה להיות רלוונטית ולא על פיה הם נבחרו להרצות בכנס, אלא על סמך תחומי המחקר שלהם.

(האם הרצאה אקדמית מפי חוקר/ת רפורמי/ת הופכת את הכנס לדתי?)]
 

תוקן על ידי אמשלום ב- 27/11/2007 16:27:33

בשביל ליצור זהות סימטרית בין הכנסים  הנ"ל אנו מניחים כמובן שהעבודה המדעית היתה זהה ביחולת שלא לבצע תצפיות ומחקרים .והחוקרים היו נגישים לרבנים והאדמו"רים וכן לציבור החרדי באותה צורה כמו שהם היו נגישים לדמויות מפתח רפורמיות .ומאחר שר"ח קניבסקי והאדמו"ר מגור נאותו להתרעיין לחוקרים ממכון ואן ליר
וחשיפתם ליום יום היתה ראשונית ולא נניח ע"י מאמרי מערכת של כמה שבבניקם בעיתוני משפחה ויתד.
הרי שליבנו שלם שאכן אותו מחקר התבצע על שני הציבורים  ואכן יש שיוויונית מדעית

[קוגיטו,

אם כבר עושים השוואה (ולא אני זו שיזמתי אותה כאן...), כדאי לזכור גם, שיש אנשים רבים המזהים עצמם כרפורמים ומעורים היטב בעומקו של המחקר האקדמי (כמובן שלא רק בנושאים הקשורים בתנועה הרפורמית או משיקים למחקרה כגון בהיסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה וכו'), ולכן גם כשהם חוקרים את התנועה שהם חלק ממנה, הם מחוייבים קודם כל לכלי המשחק האקדמיים. אני לא יודעת אם כך המצב גם בקרב החרדים.]

_________________

בשם חובבי הפלפלין, הנני מוחה על הזלזול בהם, ומתפלא שלא התעורר אף אחד מחכמי הפורום הזה לציין שיש בנושא זה בעייה הלכתית חמורה.  אם איישר חילי הייתי מארגן כנס גדול לבעיית הפלפלין, שהיא קשה ומסובכת.
בזמנו אכן הפכה הבעייה לשיחת היום, ונוצר סימן שאלה על כשרות הפלפלין לגמרי, עד בלי יכולת להכשירם. כוונתי כמובן לשאלת ערלה בפלפלין. ההיתר מבוסס על כך שזה ירק שמתחדש בכל שנה, אבל אין זה כך ושיח הפלפלין מחזיק כמה שנים ונותן פירות.
אחד החברים עשה ניסיונות בחצר ביתו, וגידל שיח כזה, שנתן פירות יותר משלוש שנים.
הוא הדין פרי הבאדינגאן [חצילים בשפה המדוברת], שדנו בו הפוסקים, והצילוהו מאיסור, בטענה של 'דרכיה דרכי נועם', ולא יתכן שהקב"ה ברא פרי שאי אפשר ליהנות ממנו [שכן לאחר שלוש שנים הפרי הזה נעשה מר ואינו ראוי לאכילה]. 

_________________

מישהו פעם שאל את ר' גדליה נדל אם אפשר לאכול פלפלין, והוא שאל אותו חזרה אם הוא אוכל חצילים. (אני לא בטוח שאני זוכר לנכון את שמות הירקות.)

אם אתה לא זוכר, תשאל שוב. באגרות.
אני ניסיתי.
שמתי פתק, אמרתי "יחי".
יצא לי סלרי.
(אין לי אגרות של ר' גדליה, אז השתמשתי ב"תבשילי ירקות" של רות סירקיס. אתה חושב שזה ממש קריטי?)

_________________

[צ'אוטנג,

אם אני לא טועה, חצילים ופלפלים (וכן עגבניות ותפו"א) שייכים למשפחה הבוטנית של הסולניים ויש אנשים רבים שהינם אלרגיים אליהם. גם בעבור מי שאינו אלרגי, הירקות הסולניים אינם מומלצים למאכל ע"י טבעונים ומי שעוסק ברפואה אלטרנטיבית למיניה (*), כך ששאלתו של הרב נדל אינה סתומה ויש לה על מה לסמוך...

--------------
(*) אייקון של אמשלום נוגסת בפלפל ממולא חצילים ברוטב עגבניות.]