אוניברסיטת בר אילן

הפקולטה למדעי היהדות

המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס)

מתכבדים להזמין את הציבור

לכנס השנתי ה – 31

של המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה המוקדש לזכרו של

פרופ' חנן אשל ז"ל

הכנס יתקיים ביום ה', ז' בסיוון התשע"א ( 9 ביוני 2011)

בבנין ננוטכנולוגיה, אזור מדעי הטבע 206 , קמפוס אוניברסיטת בר-אילן

8:00 כינוס

8:30 ברכות

פרופ' חיים טייטלבאום, רקטור אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר דוד יסלזון מייסד מרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל

לאור האפיגרפיה

פרופ' אבי פאוסט, ראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל

וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר-אילן

דברים לזכר חנן: גב' שלומית הראל-קנדי

===========

מושב א': מחקרי קומראן

יו"ר ד"ר אסתר אשל

9:00

פרופ' עמוס פרומקין: גיאולוגיה ותנאים סביבתיים

במערות קומראן

9:20

פרופ' איל רגב:

כמה קבוצות היו בעדת קומראן? על ההבדלים בין המגילות,

ח' קומראן והאיסיים

9:40

פרופ' בריאן שולץ: היש מערכה ימית במלחמת בני אור

בבני חושך?

10:00

ד"ר שני צורף: "נומינליזם", "ריאליזם" ו"פחד מנשים": נישואין

בכתבי קומראן ובדברי יוספוס על האיסיים

10:20
 
גב' שלומית הראל-קנדי: המועדים בין קומראן וחז"ל:

הבדלים בהלכה ובתפיסת עולם

10:40 דיון

10:50 הפסקה

========

מושב ב': גיאוגרפיה-היסטורית ותגליות ארכיאולוגיות

בגליל ובעבר-הירדן

יו"ר ד"ר זאב משל

ציון במשפט (עברי) תפדה?

האם למשפט העברי יש רלוונטיות בימינו?

ערב עיון לכבוד צאת אקדמות כו

יום ירושלים תשע"א

יום ג' אור לכ"ח אייר 31.5.11

20:00 תפילת ערבית חגיגית

20:30 דברי ברכה: פרופ' בנימין איש שלום, רקטור בית מורשה

20:45  הרצאות פתיחה:

הדיין הרב שלמה דייכובסקי, דיין ביה"ד הגדול לערעורים (בדימוס), מנכ"ל בתי הדין הרבניים

השופט ניל הנדל, שופט בית המשפט העליון

 9:30: רב שיח (בשיתוף קהל):

ד"ר אביעד הכהן, דקאן מכללת "שערי משפט" (מנחה- משתתף)

השופט יוסף שפירא, בית המשפט המחוזי, ירושלים

ד"ר תהילה בארי-אלון, מכללת "שערי משפט"

הרבנית עו"ד מיכל טיקוצ'ינסקי, בית מורשה

מגיבים: הרב ד"ר יהודה ברנדס, פרופ' נדב שנרב, כותבי המאמרים

מנחי הערב: חיותה דויטש וד"ר דוד ענקי, עורכי אקדמות

הערב יתקיים בבית מורשה בירושלים - רח' העסקן 3 קרית מוריה

אבודים בהר הצופים- קטע משעשע של מאיר שלו

ערב בינתחומי מיוחד על האדמה כמקור ליצירה וכבסיס לקיום ערכי: האם התגלגל מושג האדמה והפך מערך קיומי נצחי למושג כלכלי-מעמדי?
ליל לימוד פתוח על יצירת האדם, מצוות התלויות בארץ, מקומה של האדמה באתוס הציוני ועוד.
התכנית הלילית העשירה תציע שיעורים, סדנאות, בית מדרש, שירה בציבור, עיון בתמונות, מערכונים ועוד.


בתכנית: (להורדת תכנית הערב לחצו כאן.)
באולם הגדול:

23:00
בריאת האדם מן האדמה וגלגולה ביצירת הגולם - פרופ' משה אידל

24:00
"גאולה תתן לארץ"- עיון בקשר שבין גאולה לבין שיבה לאדמה בתורה בנביאים ובמגילת רות - הרב יואל בן נון

01:30
"כאן על פני האדמה"- פרקים ציוניים - מוקי צור

03:00
"ואני ראיתי ברוש" - על עצים ואנשים - בלהה בן אליהו


חדר 103:

23:00
"ואבדתם מעל הארץ הטובה"- על הקשר שבין גלות, גילוי לב וגילוי שכינה - מלכה פיוטרקובסקי

24:00
מאחוזה ועד קבוצת רכישה- נדל"ן מהתנ"ך ועד ימינו - ד"ר עקיבא אופנבכר

01:30
"עובד אדמתו ישבע לחם" על עובדי אדמה בזמר העברי, הרצאה בליווי שירה - ד"ר נתן שחר והזמרת רונית אופיר

03:00
"את אמנו אדמה" על דמותה של הארץ בזמר העברי, הרצאה בליווי שירה - ד"ר נתן שחר והזמרת רונית אופיר


חדר 102 :

24:00-02:00
"והיי לי אם ואחות"- שיח אדם ואדמה - בהנחיית עינט קרמר והדס ילינק, עמותת 'טבע עברי'. מצורף קובץ מקורות הלימוד (להורדה לחצו כאן).

Cafeteria – special programme in English
Please note - there's been a change in lecture times:
24:00
The Creation of Adam from Adamah – Earth – and its Metamorphoses in the Creation of the Golem
Prof. Moshe Idel 

01:30 
"From Estates to Condos- Real Estate from Biblical times to Present day"
Dr. Akiva Offenbacher

03:00
"Here, on the face of the earth – Chapters in the Zionist story"
Muki Tzur.



ספריה:

מפגשים עם הצלםגיא רז תוך התבוננות בצילומים נבחרים מתוך ספריית הצילום של בית אבי חי 

24:00 - אדמה אדמתי- מדת העבודה ועד שירת האגם, 1900-1967

01:00 - "אדמה משוגעת" - מכיבוש הארץ ועד היום, 1967-2010


חדרי סמינרים:

23:30-24:30
אותמונה: "בכורות הצאן"- על המאבק הנצחי בין רועי צאן לפלחים במדרש ובאומנות - הרבה תמר דבדבני ואלה ארזי

01:00-03:30
אנסמבל קלבת שבת ועידו גוטהולד בלילה הכי ארוך של השנה. פרשיות שאלות ותהיות אדמתיות במיוחד.

ולצד האירוע המרכזי:
עמוק באדמה -
ערב שבועות לסטודנטים וצעירים בשיתוף רוח חדשה.
 
איך נקבעו גבולות לאדמה? האם חשבו על אקולוגיה גם לפני אלפי שנים? מה בין אדמה למיסטיקה? ואיך נכנסת לסיפור הזה אמא אדמה?
מפגשים קצרים וקולעים על אדם, אדמה ומה שביניהם, מערכונים של חברי פרה שחוטה ומופע א-קפלה של אנסמבל אהל
מרצים:
00:30 חגי קוט - כלכלה אקולוגית
01:30 פרופ' משה אידל - האדמה כמקור למיסתורין ומיסטיקה
02:30 ד"ר רוחמה וייס - על נשיות ואדמה
03:30 ד"ר רן ברץ - אדמה במלחמה: מדוע אנו חיים על חרבינו?
מנחים: יאיר להמן וענבל לורי, "פרה שחוטה"

המפגשים יתקיימו באולם וייצמן, בניין הסוכנות היהודית, החל החצות.

הכניסה ללא תשלום, על בסיס מקום פנוי, יוצע כיבוד קל במקום.
האירוע בסיוע הסוכנות היהודית

שלום רב.
כבר מזה זמן לא הייתי כאן (אילוצי זמן קשים, ואח"כ אשפוז), אבל הקטע של מאיר שליו לא הותיר אותי שליו.
אני עברתי בגופי ממש את אותו דבר בפעם הראשונה שהגעתי לתת קורס בהר הצופים.
אתאר רק את החלק מהחניה לציביליזציה וחזרה, ללא החלק של ההליכה בבניינים הנפתלים עצמם, אותה תיאר שליו.

הפנו אותי לחניון פלוני (מאירסדורף כמדומני), ונסעתי בעקבות חץ שהורה אליו. לאחר כעשר דקות שיטוט ומעבר בין חניונים של בניינים שונים, ללא שום הבנה  מה עלי לעשות בכל שלב, החלטתי לעצור ולהמשיך ברגל. לקח לי עוד כמה דקות עד שמצאתי דלת יציאה כלשהי (אגב, שלטים וחצים היו פה ושם, אך הקורלציה ביניהם לבין הגיאוגרפיה של העולם האמיתי היתה קלושה למדיי). לאחר שיצאתי ערכתי מסע מפרך למדיי בהנחייה תכופה של עוברי אורח טובי לב, עד שבסוף הגעתי מתנשף למחוז חפצי (למזלי לקחתי מקדם היסטריה של זמן ולא איחרתי). אבל אל חשש, הבעיה עוד לא התחילה.
לצערי לא חשבתי על שיטת סליל החוטים המודרנית שהציע מאיר שליו, ולכן בדרך חזרה, לאחר שהגעתי אחוז תזזית לחניון (=אוסף החניונים) הנכון, התחלתי לחפש איה מקומי. כל מקום נראה לי מוכר, ובעצם אפילו זכרתי מספר שורה וצבע של מקום החניה שלי. הבעיה היתה שלא מצאתי שום חוקיות כיצד מתקדמים לכיוונה של אותה שורה ואותו צבע. המספרים עלו וירדו ללא הרף וללא שום חוקיות נראית לעין (ניסיתי להפעיל את מלוא כישורי המדעיים של הכללות ואינטרפרטציות על מנת לנסות ולאתר חוקיות כזו, אך שום הכללה לא עמדה במבחנים אמפיריים קטנים בהם ניסיתי אותה (כגון: לדעתי, בכל מפלס אי זוגי המספרים עולים כשעומדים מול דלת היציאה (שבד"כ כלל לא היתה בנמצא) ופונים ימינה, וכן על זו הדרך). עמדתי מיואש כולי, כי גם האופציה לעבור את כל החניון מהחל ועד כלה לא עמדה בפניי, שכן לא היה לי מושג היכן הוא מתחיל והיכן הוא נגמר. לא ידעתי גם למי לצלצל (ואולי לא היתה קליטה). ופתאום, עובר שם עוד נווד טוב לב עם בגדים בלויים. שאלתיו אי מזה תלך ההלך? אך לא נעניתי. עכיניו המתרוצצות בבהלה הן שסיפרו לי את סיפורו (כנראה גם הוא מצוי שם מאז  מכרו האחים את יוסף לעבדות). הוא שאל אותי אם אוכל לתת לו טרמפ. נשבעתי לו בחיי סבתי (שנפטרה כבר) שאסיע אותו לכל מקום בארץ בו יחפוץ אם יתלווה אלי ולא יעזוב אותי עד שאמצא את שאהבה נפשי. החלטתי להמשיך להתקדם כל הזמן לאותו כיוון, עד שאגיע ליציאה/כניסה, ואז אסתובב ואלך עד הסוף אחורה (אף שהיה לי ברור שיש כמה  יציאות וכניסות). לאחר עוד כחמש עד עשר דקות של שיטוט חסר תוחלת, פתאום נפלה עיני על המכונית, שניצבה לה מיותמת ונכאת רוח, כאותן בנות ישראל הטהורות, מחכה לגואלה עד בוש.
אין צורך לציין שנפלנו איש על צוארי רעותו ובכינו על מה עשה ה' לנו, ועל מה באתנו כל זאת. מאז הקשר ביני ובין מכוניתי העמיק ונעשה כה משמעותי, עד שלעולם איני עוזב אותה לבדה במבוכיו האפלים של הר הצופים. אפילו אומרים לי שיתנו לי אלף אלפי אלפים וריבי רבבות הילכים ירוקים של עמא ריקא, לעולם אני  חונה בחוץ ולא נכנס לשום חניון שבעולם. ואותו הלך, תשאלו, מה היה עליו? נגוז ונעלם ולא ראיתיו יותר עד הנה...
הערה: הנתונים העובדתיים והתחושות המתוארים כאן  מדוייקים לגמרי. התוספות הספרותיות הן בהשראתו של מאיר שליו, כאוחז בשיפולי גלימתו.

תוקן על ידי mdabraham ב- 09/06/2011 21:20:41

זה ידוע שבשנה א' בפילוסופיה עוסקים בשלוש השאלות החשובות ביותר: מה זו התודעה? מה משמעות הקיום? איפה לעזאזל השירותים?

_________________

אכן, אחי, אירוע אקדמי מעניין