|
|
| נשלח ב-25/6/2006 16:39 |
 |
| |
מיכי,
אני מאמינה לך שכך אתה חושב.
[הבהרה - קיבלתי את ההזמנה הזו מחבר, וחשבתי שלאנשים פה זה יכול להיות מעניין ורלוונטי, יותר מאשר לי. אין לי כל אינטרס או נגיעה כלשהי בארגונים השונים האחראים וכד'.]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 16:45 |
|
| |
מיכי,
האם יעלה בדעתך שאבורג'יני יופיע בכנס אנתרופולוגי?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 17:02 |
|
| |
אמשלום,
אנה היינו מגיעים אם לא היית מאמינה לי שכך אני חושב  ?
בכל אופן, כמובן שמקומה של הזמנה לכנס כזה הוא כאן, ולא התכוונתי לבקר את העלאת הדברים. רק הבעתי את חוות דעתי הקלושה אודותיו.
בעל, מי זה אבורג'יני? ולמה?
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 17:05 |
|
| |
אבורג'ינים הם הילידים שגרו באושטרליה לפני האדם הלבן.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 17:09 |
|
| |
בעל, הבנתי.
בכל אופן, כפי שכתבתי באשכול שדנו במאמר של אלטמן על אבי שגיא והאקדמיה, לדעתי יש אנומליה ביחס בין המחקר לבין מושאיו בתחומי היהדות והפילוסופיה. בשני התחומים הללו הגבול בין נשוא המחקר למחקר עצמו מטושטש, שכן גם לומדי תורה ופוסקים וגם חוקרים עוסקים בפרשנות לטכסטים תורניים.
לכן משורר לא יכול לשלוח מפרי עטו לכתב עת לחקר/ביקורת השירה, אבל לומד תורה או פילוסוף לפעמים כן יכול לשלוח מפרי עטו לכתב עת לחקר היהדות/פילוסופיה. לפחות אם פרי עטו הוא מסוגים מסויימים, ואם הללו יש להם יושר אינטלקטואלי מסויים (מה שבדרך כלל לא קורה בתחום היהדות).
עד כאן מחשש 'בל תשקצו'. לא כדאי להמשיך לפתח זאת כאן, שכן האשכול מיועד לאירועים.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 17:18 |
|
| |
ואני שמעתי על מרצים מבר אילן ששולחים מאמרים לכתבי עת תורניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 17:45 |
|
| |
ולפעמים הם לא מחדשים כלום מבחינה הלכתית המרצים הללו. ראה מקרה צבי זוהר כתב העת הפילגש והרעש.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2006 09:41 |
|
| |
כנס- 13 ביולי י'ז בתמוז (אפשר גם לראות ב-www.mtzedek.org.il)
לו"ז :
16:00-16:15-התכנסות
16:30-17:15- שעורים והרצאות סבב א'
17:15-18:00- שעורים והרצאות סבב ב'
הקרנת סרטים העוסקים בנושא במקביל בביה"ס לקולנוע "מעלה"
18:15-18:45- דוברים בימה מרכזית –
18:45-19:30-תפילת מנחה./ שיעור במקביל פרופ' ניסים קלדרון.
19:30-20:00-בימה מרכזית
רשימת השיעורים:
|
סבב שני – 17:15-18:00
|
סבב ראשון – 16:30-17:15
|
|
מיקום
|
|
"שלום עלייך נפשי"
משה רבינו והאדישות
שיעור נגיש לכבדי שמיעה
|
אסתי רוזנברג
|
הניראים ואינם רואים
|
ענת ישראלי
|
-
|
רחבה מרכזית
|
|
האם פוסקי הלכה בכלל מתחשבים באנשים עם מוגבלויות?
|
הרב ישראל רוזן
|
די להתעללות בחסרי הישע
|
הרב חנן פורת
|
-
|
רחבה מרכזית
|
|
על הידידות בשירת זלדה
|
בילהה בן אליהו
|
כך היא דרכה של תורה?!
|
מלכה פיוטרקובסקי
|
-
|
רחבה מרכזית
|
|
מוחלשות בין אובייקטיבי לסובייקטיבי
|
פרופ' ידידיה שטרן
|
היחס לחלש : מנוטל לנותן
|
דודי זילברשלג
|
-
|
רחבה מרכזית
|
|
אתגרים רוחניים ותרבותיים בסוגיית הנגישות מהצד הדתי ומהצד החילוני
|
עו"ד גלעד קריב
|
"אני ואתה נשנה את העולם?"
שיעור נגיש לכבדי שמיעה
|
עוזי דיין
|
-
|
רחבה מרכזית
|
|
צדק חברתי וסביבתי לאנשים עם מוגבלות בישראל: המציאות והחזון
|
ד"ר דינה פלדמן
|
הנצרך כאח וכאחר
|
אלחנן ריינר
|
-
|
רחבה מרכזית
|
|
עשייה של נוער
|
שמולי בינג ואפרת דגני-טופורוב
|
בכוחנו לשנות
|
פאנל נוער
|
-
|
בימת אבן במרכז הכיכר
|
|
מחאה חברתית בסיפורי התלמוד
שיעור נגיש לכבדי שמיעה
|
ארי אלון
|
האוטופיה בגן החלומות –טיפול בחברה ומוגבליה
|
מוקי צור
|
-
|
אכסדרה 1
|
|
היהודי עם מגבלות - איך להתייחס אליו מבחינה הלכתית, חינוכית ואנושית
|
הרב שלמה ריסקין
|
היתרון שבחסרון
|
הרב דוד ביגמן
|
9.
|
אכסדרה 2
|
|
על הדיאלוג בחשיכה, חוויה פוקחת עיניים
|
גיל עומר-מוזיאון הילדים
|
|
הרב מידן
|
-
|
אכסדרה 3
|
|
המסע לאומן - על היחס לאנשים עם מוגבלות במשפט העברי
|
אביעד הכהן
|
"ברוך משנה הבריות"
|
הרב שי פירון
|
-
|
דשא וצד דרומי
|
|
יש לי ציפורים בראש, התמודדות עם תסמונת פוסט טראומטית (הלם קרב) בחיי היומיום.
|
מיכה שלוי
|
על צרכנות, פוליטיקה תאגידית ונכות רוחנית
|
ד"ר מיכה גודמן
|
-
|
דשא וצד דרומי
|
|
החובה ליצור נורמות הלכתיות בדאגה לאנשים עם מוגבלויות
|
הרב רא"ם הכהן
|
משפחות המתקשות ללדת-מדיניות ציבורית
שיעור נגיש לכבדי שמיעה
|
הרב יובל שרלו-
|
-
|
דשא וצד דרומי
|
|
האדם כיצור מוגבל
|
הרב בני לאו
|
"מי מוגבל? - לימוד אצל רב ששת"
|
הרב שאול וידר
|
-
|
דשא וצד דרומי
|
|
|
|
עם המגבלה בתוך הקהילה
|
יואב קריים
|
-
|
דשא וצד דרומי
|
|
בין מוגבלות אישית לבין מוגבלות חברתית
|
פרופ' ניסים קלדרון
|
בימת אבן במרכז הכיכר
בזמן תפילת מנחה - 19:30 18:45
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2006 12:37 |
|
| |
יש השנה את הקונגרס העולמי למדעי היהדות ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2006 00:45 |
|
| |
כנס לרגל הופעת הרמב"ם במהדורת מופת מדויקת בכרך אחד.
http://www.mishnetorah.com/files/kenes.pdf
יום רביעי, כ' באלול התשס"ו (13/09/2006)
אולם מועצת העיר ירושלים כיכר ספרא
שעה: 16:30
מרצים
הרב ד"ר אליהו אביעד
הרב אורי לופוליאנסקי
הרב יוחנן פריד
הרב ימין לוי
הרב עופר קאפח
הרב מרדכי אליהו
הרב ד"ר אליהו זייני
הרב פרופ 'נחום רקובר
הרב פרופ 'נחום אליעזר רבינוביץ
ד"ר בנימין גזונדהייט
פרופ' אליאב שוחטמן
הרב ישראל אריאל
הרב יוחאי מקבילי
וכבר הזהרתיך שלא תתרשל עד אשר תדע את כל החיבור, ויהיה הוא ספרך, ותלמדהו בכל מקום, כדי שתשיג את כל תועלתו... (אגרת הרמב"ם לתלמידו)
***
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 10/09/2006 1:01:47
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2006 11:57 |
|
| |
האגודה הבינלאומית לחקר פרנץ
רוזנצוויג
מכון שכטר למדעי היהדות
היברו יוניון קולג'
בשיתוף עם
מרכז ע"ש פרנץ רוזנצוויג
לחקר הספרות ותולדות התרבות היהודית-גרמנית
האוניברסיטה העברית בירושלים
מכון ליאו בק
ירושלים
המרכז ללימודי התרבות היהודית
אוניברסיטת חיפה
הציבור הרחב מוזמן לערב עיון במסגרת כנס
בינלאומי על משנתו של פרנץ רוזנצוויג, לדיון פומבי בנושא:
הקיום היהודי בהיסטוריה:
מבט על משנתו של פרנץ רוזנצוויג ומעבר לה
בהשתתפות:
ד"ר יוסי טרנר (יו"ר)
ד"ר יוסי שוורץ
פרופ' חנה ספראי
פרופ' אליעזר שביד
ערב העיון יתקיים
ביום ג, 19.9.2006, בין השעות 19:30-22:30
בהיברו יוניון קולג', רח' דוד המלך 13,
ירושלים
טלפון: 02-6203333
הכניסה חופשית
קיום יהודי
בין היסטוריה למטה-היסטוריה
פרנץ
רוזנצוויג היה מהוגיה החשובים ביותר של יהדות המאה העשרים.
שנים אחדות לאחר מלחמת העולם הראשונה ביקש להציע בכתביו ובפעולותיו החינוכיות
תשתית רעיונית לקיום היהודי המודרני. במרכז תפיסתו עמד ייחודה הדתי של הקהילה
היהודית בתפוצות. בה ביקש לכונן תחייה יהודית שתבטיח שלצעירים כמותו יימצא העוגן
לחיזוק זהותם היהודית ולא יעמדו עוד על סף נטישת היהדות.
דרכו
הרעיונית משקפת את חוויתו כמי שגדל והתחנך בחברה היהודית הפוסט-אמאנציפטורית, שראה עצמו חלק אינטגראלי
מהתרבות האירופית המודרנית ובתוך כך ידע עצמו כמי שעובדת יהודיותו נעשתה למרכז
חייו.
רוזנצוויג, שייחס ליהדות משמעות דתית מעמיקה בשביל היהודי
כבשביל המרקם הבינדתי האנושי, הסתייג הן מנטיות ההתבדלות של האורתודוקסיה הן
מגישתה של הרפורמה בת זמנו. הוא סרב להצטרף לאלה שפירשו את היהדות
כ"מונותיאיזם מוסרי" גרידא ושהשתיתו על פירוש זה תודעה של שותפות
בין היהדות והנצרות , סביב עקרון המוסריות
האנושית האוניברסלית. בניגוד לנצרות, שאותה ראה כפועלת במישרין בהיסטוריה, הגדיר
רוזנצוויג את היהדות כדת על-היסטורית שתרומתה המכרעת לקיום האנושי נעוצה דווקא בכך
שאינה מעורבת בחיים ההיסטוריים הממשיים. את ההיסטוריה העולמית – על הישגיה ועל
הסכנות האליליות הכרוכות בה – ייחס רוזנצוויג לנצרות; היהדות היא בעיניו דת מיעוט
שתפקידה להתריס, להתייצב כנגד, להציע עמידת מישרין נוכח נצח הגאולה.
העולם
שבתוכו ואליו כתב רוזנצוויג חרב מהיסוד בשואה.
תהום רובצת בין חיינו – בארץ ובתפוצות – לבין המציאות הרוחנית והחברתית שרוזנצוויג
ראה לנגד עיניו. במהלך המאה העשרים קמה מדינת ישראל, ילידת התנועה הציונית
שרונצוויג לא היה שותף לה, ולצדה מרכז יהודי חדש בארה"ב. העם היהודי בחר –
מכורח ומרצון – בהשתלבות ישירה בהיסטוריה. מצד אחד, נהנים היהודים והיהדות בזמננו
- הן בארץ הן בתפוצות - מהתפתחות חומרית ורוחנית שאי אפשר היה לצפות אותה בזמנו.
מצד שני, לא זו בלבד שתהליך ההתבוללות לא פסק, אלא שתופעת הגלובליזציה מאיימת לבטל
מכול וכול את ייחודם האתני והדתי של היהודים, כמו גם של קבוצות אחרות. אחדות
מהבעיות והסכנות שאיימו על קהילות-המיעוט
של יהדות אירופה בדורו של רוזנצוויג, מאיימות – אם גם במישורים אחרים – על מדינת
ישראל. על אלה מתווספים האתגרים הנובעים מהאחריות המוטלת על מדינת היהודים בתחום
החברה, הצבא והפוליטקה הארצית.
שאלות היסוד
שהעלה רוזנצוויג בתקופה הסמוכה למלחמת העולם הראשונה עשויות אפוא להתברר כרלבנטיות
דווקא לנו היום,
כמָפרות את הדיון בסיוגיות הכאובות העומדות לפני מדינת ישראל ולפני העם היהודי: מה
תהא תגובתנו על תיאורו של רוזנצוויג את היהדות כקהילת אמונה על-היסטורית? האם צדק
בטענו שהגשמת יעודה הדתי של היהדות מחייב
את שימורן של צורות החיים המציינות את יהדות התפוצות והמשוחררות מסכנת
ההשחתה הכרוכה בחיים הפוליטיים ? כיצד צריכה השואה להשפיע על שיקול הדעת שלנו
בסוגיות אלה? מה יש ללמוד מהאורח שבו משפיעות הצלחותיה וכשלונותיה של מדינת ישראל
על גורל היהודים והיהדות בעולם. האם נוכל
להמשיך ולראות – כרוזנצוויג – ביהודים וביהדות מעין "אחר" אולטימטיבי של
התרבות האירופית, המתריס והמציב בפניה אתגרים רבי משמעות?
בערב העיון
נבקש ללבן סוגיות אלה מנקודת מבט הגותית ומחקרית, תוך התייחסות לעיקרי הפילוסופיה
של רוזנצוויג מזה ולמציאות היהודית בת ימינו מזה.
|
|
|
|
|
|
