מזרוחניקעס ולימוד גמרא בעיון - עד כמה?

חיימק'ה יקירי,

במכתבי השני אליך נפלו כמה שגיאות הקלדה מיותרות ומטרידות.
אנא מחק אותו מזכרונך, וקבל מכתב מתוקן.

מ"ה


- - - - - - - -

חיימק'ה,

קבלתי היום בעונג את מכתבך השני.
מכתבך מעיד על תכונת חריצות הנטועה בך, ועל החשיבות שאתה מייחס לדיון באופן אישי. אני מעריך זאת מאד.

לגופם של דברים קל להסכים איתך בהרבה דברים אבל לא בכל.

למשל: הרעיון שלך לפעול על פי האינסטינקטים הבסיסיים שלך מעניין ומאתגר. אבל כדי שאוכל להתייחס אליו חסרה לי נקודת בקרה למשענת. כן, ההיא של ארכימדס הזקן.

כדי לספק לי נקודה כזו אשמח אם תשתף אותי באינסטיקטים שלך על סדר היום המקצועי הראוי לפי דעתך, בפקולטה להנדסת סקסופונים ע"ש לורד רג"ס.

מאחר ודעתך הנכוחה סבורה שבגילך ובנסיונך העשיר האינסטינקטים עדיפים על נסיון מקצועי רב שנים, אין לי ספק שתוכל לספק לי את נקודת המשען הקרדינלית.

* * * * * * *

שאיפותיך המרקיעות באמת משובבות את נפשי. הסיכוי שתוכל להגשימם בע"ה הוא גבוה, בתנאי, כמובן, שתהיה מוכן גם להתאמץ.
אילולא שאיפותיך הרמות הייתי מייעץ לך להשתלב בחברה של אנשים כמותך, חברה שתתקשר עם רב ותשמור קשר עם ישיבת ההסדר שבה תלמד, וכך תקים בית יהודי,
ותתפלל היטב שבניך ימשיכו בדרך התורה.

אך כבוגר בתחילת דרכו הניחן בשאיפות כשלך, תוכל להגיע להרבה הרבה יותר.

על הקושי המרכזי הנחת את אצבעך. היכולת לעמול בלימוד ש"ס ופוסקים.
לכן גם שאיפתך להגיע לדרגה בה תמצא טעם בלימוד הגמרא הרטיטה את ליבי. אם כי תמהתי מעט, למה לא הצלחת להקדיש עוד כמה דקות לקריאה ומעט עיון במכתבי הראשון, שם תמצא תשובה שאפילו נוסתה בהצלחה פעמים רבות.
אשמח להוסיף עליה באם תחפוץ.

למענך, יקירי אעתיק שוב את הקטע הרלבנטי:

פשוט ללמוד עם חברותא טובה או בחור מבוגר ממך, תוך שיכחת העולם שמסביבך.
ואז פתאום תשים לב שאתה גם נהנה מן הלימוד, הזמן מתחיל לעבור מהר, ותבחין שמפעם לפעם אתה שואל שאלה מצויינת שלא תמיד התשובה לה טריביאלית.

למען הגשמת שאיפותיך, נסה להקדיש לניסיון הזה שלשה חודשים. זה לא הרבה זמן בחיים.
גם במהלכם תוכל להתקשר אלי בשעות הערב, אם תמצא לנכון.
(את הסלולרי שלי תוכל לקבל במזכירות המכון, טל, 02-6555266 בשעות העבודה.)

לפני סיום,
כאדם בוגר אני מקווה שלא תיפגע אם אוסיף אזהרה קלה אך חשובה.
אל נא תתפתה לעצת היצר לקפוץ מייד למדרגות גבוהות.
אל נא תתפתה לעצת היצר להקדים ללכת מייד לישיבת חברון או פוניבז' על מנת לעמול 16 שעות ביום במשך כמה שנים. קפיצה גבוהה מדי ומוקדמת מדי בהנהגה האישית, היא מאד מאד מסוכנת. כבר התריעו חכמינו כנגדה.
גם הנסיון החינוכי המעשי שולל קפיצה כזו. ובעיני ראיתי בישיבת פוניבז' תלמיד מוכשר שנשבר בעת שנפל מגובה קפיצתו המוקדמת. תלמיד הישיבה הוא היה ועוד איך, אבל להיות תלמיד חכם, לצערי לא זכה. השתדל לא ללכת בדרכו.

סיים אתה קודם את כל שנות הלימוד בישיבה התיכונית בהתמדה ובדבקות למשימתך. אל תתפתה לעצת היצר להפסיק את לימודיך התיכוניים בישיבה לפני סופם.

ולסיום.
בחכמתך לא הסתפקת בעקרונות הכלליים של נושאי הלימוד שהצגתי במכתב הראשון.
בקשת שארכיב עבורך מערכת שעות, בתקוה שראש הישיבה הר"מים יסכימו.

מצטער. לא אוכל למלא כאן את בקשתך.
כמה סיבות.
תוכנית מפורטת חייבת להביא בחשבון הרבה נתונים שאינם בידי. נתונים הנוגעים למקום, נתונים הנוגעים לכלל התלמידים במוסד, נתונים הקשורים בך ובנפשך העדינה, ונתונים הנוגעים לצוות הרמים שאמור להפעיל את התוכנית.
בסוד אגלה לך באישי, שהתחום המקצועי של הכנה פרטנית של תוכניות למודים איננו כלול עדין בתחומי מומחיותי. כך שגם אינך מפסיד מי יודע מה.

אבל גם בעקרונות הכלליים שהבאתי יש תועלת. אני מקוה שגם תפיק אותה.

שלך בהערכה
המצפה להצלחתך

מרדכי הלפרין



נ.ב. הקטע הראשון במכתב זה, עד לכוכבים, שורבב לכאן בטעות.
הוא לא נועד עבורך אלא עבור רשכבה"ג הלורד רג"ס שליט"א, ורק כתוצאה מתהליך התנתקות כלשהו, נותק מקומו הטבעי ושורבב למכתבי אליך.
אנא השאר את ההתייחסות אליו למורג"ס בלבד.


תוקן על ידי - דר_הלפרין - 21/06/2005 10:54:27