הלבן,
סיפורו של אביך ז"ל מרשים ומעורר למחשבה. אשריו שזכה להגיע לשיבה טובה ולראות את צאצאיו עוסקים בתורה מתוך חירות. ואתם - המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד.
נשלח ב-22/6/2005 12:01
תנחומיי.
נשלח ב-22/6/2005 13:30
המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
ובעקבות הספור על אביך ז"ל, נדמה לי שיש מקרים וכוחות אנוש גדלים דווקא בעת שעליו לעמוד בנסיון, אולם אנשים רגילים מתפללים שאל תביאנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון.
נשלח ב-23/6/2005 15:45
אענה כנגד כל המנחמים: אמן כן יהי רצון.
ובאשר להערתו של אריק, זה הזכירנו את אמרתו של הרבי מוהריי"צ נ"ע מליובאוויטש, שנאסר ברוסיה בעוון הפצת היהדות במחתרת:
אם היו נותנים לי כל הון דעלמא לא הייתי מסכים להיות רגע אחד במאסר הזה. אמנם את היסורים שכבר היו לי במאסר, לא הייתי מוכר בעד כל הון דעלמא.
נשלח ב-23/6/2005 16:32
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.
קיבלתי הרבה השראה מסיפורך על אביך. אני בטוח שיש לו הרבה נח"ר מכך שבניו הולכים בדרכו (ואולי גם בזכות זה זכה לכך, מעבר לבחירה החופשית כמובן).
מיכי
נשלח ב-24/6/2005 15:23
גם אני מצטרף למנחמים,
ושנזכה לדעת איך ללמוד וללמד לשמור ולקיים גם שלא מתוך דוחק,בב"א.
נשלח ב-27/6/2005 16:22
מסירות נפשם של חסידי חב"ד בערי רוסיה מפליאה בהיקיפה.
אבידה גדולה אבדנו...
המקום ינחם אותך בתוך שאר אבילי ציון וירושלים.
נשלח ב-27/6/2005 16:27
עמךהסליחה על האיחור, אינני מצוי כאן כבעבר.
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולואי שתהיה בנו היכולת להעביר לבנינו מקצת ממסירות הנפש שלמדונו הורינו.