עובדים סוציאלים הורשעו אבל ממשיכים לעבוד

רווחה / ועדת המשמעת של העובדים הסוציאליים לא התכנסה מאז הוקמה ב-97
עובד סוציאלי נתפס כשהוא גונב מנזקקים שפנו לשירותי הרווחה העירוניים. למשטרה הוגשה תלונה והוא הושעה מתפקידו. למרות זאת, העובד ממשיך לעסוק בעבודה סוציאלית - אמנם לא בסקטור הציבורי אלא בעמותה פרטית. עובד סוציאלי אחר מצפון הארץ, שעבד אף הוא בשירות הציבורי, הורשע בניצול מיני של מטופלת. הוא פוטר, אבל גם הוא ממשיך לעסוק בעבודה סוציאלית באופן פרטי.

המקרים הללו ממחישים את התוצאות הבעייתיות של כשל שהוא כביכול ביורוקרטי: ועדת המשמעת, שאמורה להעמיד לדין משמעתי עובדים סוציאליים שסרחו, מעולם לא התכנסה. הוועדה הוקמה על פי חוק העובדים הסוציאליים שנחקק ב-1996, והיא הגוף היחיד שמוסמך לשלול או להשעות את רישיונו של עובד סוציאלי. את כינוסה אמור ליזום היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה, שאמור גם לשמש תובע בהליכים המשמעתיים.

ב-1997, מינה שר העבודה והרווחה אז, אלי ישי, ועדת משמעת, ומינויה חודש לאחר שפג בשנה שעברה, על ידי מחליפו רענן כהן. אך הוועדה, שבראשה עומד משפטן כשיר לשמש כשופט שלום, לא זומנה לדיון אף לא פעם אחת מאז הקמתה. לאחר שלוש שנים של פניות והתראות (בפעם האחרונה הועלה העניין לפני כחודשיים, בשיחה בין יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים אתי פרץ, לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי) שוקל איגוד העובדים הסוציאליים לעתור לבג"ץ כדי שזה יחייב את כינוס הוועדה.

כבר ב-1999 פנה היו"ר הקודם של האיגוד, אלי בן גרא, למנכ"ל משרד העבודה והרווחה והזכיר לו שמשרדו ממונה על כינוס ועדת המשמעת. "לצערי, למרות שהוגשו תלונות מספר על עבירות משמעת חמורות, אחת מהן על עובד בכיר במשרדך, עדיין לא נעשה דבר כדי לכונן את ועדת המשמעת ולהעמיד לרשות היועץ המשפטי של משרדך את האמצעים להכנת התביעות". יש לציין כי עובד סוציאלי שהורשע בבית המשפט בעברה שיש עמה קלון, עניינו חייב להיות מובא בפני ועדת המשמעת.

במאי 2000 הודיעה עורכת הדין חנה נויברגר, מטעם היועץ המשפטי לממשלה, כי בקרוב תופעל הוועדה, לנוכח הגשת בקשה להשעות את רישיונו של עובד סוציאלי מסוים ולאור בקשה נוספת שנמצאה באותה עת בבדיקת היועץ המשפטי של המשרד. אך הוועדה לא כונסה.

כחודש לאחר מכן פנתה יו"ר האיגוד פרץ, לשר אלי ישי. "הואיל וועדת המשמעת קיימת על הנייר בלבד", כתבה, ומכיוון שהגיעו אליה תלונות על עובדים סוציאליים שהפרו לכאורה "בצורה בוטה את קוד האתיקה ופגעו במקצוע, לא מקובל עלינו המשך המצב שבו החוק, התקנות, כללי האתיקה וועדת המשמעת הינם פלסתר בלבד. לא יעלה על הדעת כי אנחנו נעמוד מנגד במצב שבו יש סכנה כי עובדים סוציאליים אשר לכאורה סרחו, מורשים להמשיך ולעסוק במקצוע, מבלי שנעשה כל מה שמתחייב למנוע המשך פגיעתם או המשך הסכנה של פגיעתם במטופלים ובמקצוע".

ואולם גם פנייה זו להתערבותו המיידית של השר ישי לא הועילה. באוגוסט 2000 כתבה בתיה ארטמן, סגן בכיר ליועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה, כי מונחות על שולחנה "תלונות על מעשים של עובדים סוציאליים שנעשו לאחר שהחוק נכנס לתוקף. בחלקם של המקרים יש מקום להעמיד את העובדים הסוציאליים לדין משמעתי". ואולם, הוסיפה ארטמן, לקראת הפעלת החוק לא קיבלה הלשכה המשפטית כל תוספת כוח אדם כדי לטפל בנושא, על אף פניותיה הרבות לקברניטי המשרד.

במכתבה למנכ"ל המשרד אז, מרדכי מרדכי, ציינה ארטמן כי ערכה בדיקה עם בית הדין המשמעתי הפועל במסגרת משרד הבריאות, שם מצאה יחידת משמעת שלה חדרים קבועים ושירותי משרד, אולם דיונים גדול, ובו ציוד, וכן תובע ראשי ותובעים נוספים, שכל עבודתם היא תביעות משמעת. "ללא התארגנות כראוי", כתבה, "לא יוכל בית דין משמעתי לפעול במסגרת משרד העבודה והרווחה".

יצוין כי בישראל פועלים יותר מ-11 אלף עובדים סוציאליים. מספר התלונות שמוגשות נגדם כיום הן מעטות. נחום מיכאלי, יושב ראש ועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים, מעריך כי כ-40 תלונות בשנה מגיעות לוועדה שלו. כמחציתם מגיעות מקולגות - האשמות בגניבת עבודות אקדמיות או בניצול מיני של מודרכות על ידי מדריך - ומחציתם ממטופלים, בנושאים כמו ניצול מיני של מטפל )תלונות בודדות(, הפרת סודיות, או הטיה כלפי אחד ההורים במקרים של פקידי סעד שכותבים תסקירים בתיקי גירושים. לדברי מיכאלי, במרבית המקרים הבדיקה לא מעלה עבירה אתית.

אך לוועדת האתיקה אין סמכות לשלול רישיון מעובד סוציאלי שעובר עבירה אתית. הסנקציה החריפה ביותר היא להוציאו משורות האיגוד. העובדה שוועדת המשמעת אינה מתכנסת, אומר מיכאלי, "היא רשלנות". לדעתו, ברגע שהוועדה תתחיל לדון בתיקים התלויים ועומדים אצל היועץ המשפטי, יגיעו תלונות נוספות. מיכאלי מקבל פניות מאנשים המבקשים לדעת אם הוועדה כבר פועלת, אך "אנשים לא רוצים להגיש תלונה אם לא ייעשה בה דבר".

פרץ אומרת כי תלויים ועומדים מקרים שוועדת משמעת חייבת לדון בהם, גם של עובדים סוציאליים שהורשעו בפלילים, וגם של כאלה שהושעו מתפקידיהם בחשד לעבירות. "אין מסות, אבל גם אחד כזה אסור שיהיה. אנחנו כאיגוד רוצים להגן על טובת הציבור, וחובתנו להקפיד על סטנדרטים גבוהים ובקרת איכות בשורותינו. באי-יישום החוק יש הליך אנטי חינוכי".

היועץ המשפטי של המשרד, תומר מוסקוביץ, אמר כי בקרוב תופעל ועדת המשמעת, לאחר שבאחרונה התקיים דיון בעניין אצל השר וניתנה הוראה להקצות תקציבים לשם הפעלתה
http://www.horut-shava.org.il/default.asp

את כל פושעי הרווחה יש להעמיד לדין !

בס"ד אור ליום ד יג אלול התשס"ט
איך ייתכן שאותם עובדות סוציאליות שהורשעו ממשיכות לעבוד במשרד ה"רווחה" וממשיכות להרוס בתי ישראל ולעקור ילדים מהוריהם בשם "טובת הילד" וועדות בלתי חוקיות בעליל שביהמ"ש מאשר אותם מבלי לבדוק האם הם חוקיות בכלל ??