|
|
| נשלח ב-27/6/2005 08:51 |
 |
| |
מייפל,
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 11:19 |
|
| |
מייפל,
תודה.
[מיכי - מה יהיה הסוף? או שמא יש לדייק - סוף/ה, שנ': "ואת והב בסופה"  ]
תוקן על ידי - אמשלום - 27/06/2005 11:19:38
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 11:28 |
|
| |
כתב מואדיב בעיני, פעילות מסיונרית בארץ משולה למתקפה. סבי לא עזב "את הגולה ואת גילוליה" כדי למצוא את נציגי השיקוץ באים אחריו גם לכאן. סובלנותי למי שנכנס לכרמי ומנסה לקצץ בנטיעותי, נמוכה להפליא.
1. אני לא מתיימר להכיר את ההסטוריה של כל קהילות ישראל בכל התקופות, אבל הרושם שלי הוא שאחינו בני ישראל לא נהגו להכות מסיונרים כאשר היו בגלות. זאת למרות שהיו הרבה יותר מסיונרים בגלות מאשר כאן בישראל וגם נזקם היה רב יותר. האם יש מצווה שתלוייה בארץ לתקוף מסיונרים?
2. אנו שומעים לא אחת על אנשים שסבם קיווה, כאשר עלה לארץ, שכאן כולם ישמרו שבת ויאכלו כשר. יש גם כאלה שסבם קיווה שמדינת היהודים תהיה כולה קיבוץ אחד גדול. האם מה שסבא קיווה באמת קובע?
3. האם התחושה שלך שאתה מותקף צריכה להוביל מיניה וביה למכות? להזכירך, 95% מתושבי ישראל בטוחים שהם מותקפים - על ידי הערבים, היהודים, הדתיים, החילונים, אוהדי בית"ר ירושלים וכיו"ב. מדבריך עולה גם השאלה מי מוסמך להכות - כל אחד שהביאו לו את הסעיף?
4. כאן בישראל אנחנו עדים לתוקפנות ואף לרצחנות מצד היהודי הגאה החדש נגד פרטים וקבוצות שמוכרזים כמקצצים בנטיעות. מההסטוריה היהודית העגומה אנחנו למדים שמי שנפגע, לא פעם ולא פעמיים, ממעשים של אלה שסובלנותם נמוכה הם דווקא יהודים.
תוקן על ידי - אבהו - 27/06/2005 11:30:05
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 11:35 |
|
| |
אמ/ב/שלום,
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 12:02 |
|
| |
.
אבהו, עזוב את הסבים ומחשבתם, הרי ברור לך כי הבאתי אילן גבוה רק כדי להתלות בו, ולומר את מחשבותי שלי.
בחו"ל, ישבו אבותי בגלות, כאורחים בביתם של אחרים (ותודה לקז'ימז' הראשון שפתח את שערי פולין בפני היהודים, וארור יהיה פרדיננד וגו').
יש הבדל גדול בין מידת הסובלנות שאני מגלה כשאני הולך על בהונות רגלי בגלות, לבין הנהגתי בביתי שלי. אם תמצי, אשאל מבני דודי, בני ישמעאל את הביטוי ואומר על עצמי כי מבחינתי, אני בן ל "הדור הזקוף" .
לא אמרתי כי יש מצווה להכות מסיונרים, ודאי לא כי זו מצוה התלויה בארץ (אם כבר, לגבי מסיונרים נוצרים, זה תלוי בעץ בגולגולתא וד"ל).
אלא שאחרי שאמרתי שזו איננה מצוה, אני גם מודה במוגבלותי נמוכת המצח כי בנושא המסיונרים הפועלים בארץ, סובלנותי והרציונליות הקרירה בה אני מנתח שאלות מכורסתי המתנדנדת קלות לריחו של תה ירוק מהביל מהספל הסמוך - מתפוגגות להן כערפילי בוקר קיצי בירושלים תובב"א.
מצדי, שיחגרו מתניהם, יקחו מקלם בידם וילכו לחפש להטביל את צאצאיו של טופאק אמארו בהרי האנדים. כאן, בביתי, הם אינם רצויים.
ואיך נוהג מר אדוני הסובלן כשמתפרץ לביתו אורח לא קרוא המנסה להטיף לילדיו? היאך ינהג בו בסובלנותו הרבה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 12:26 |
|
| |
שאל מואדיב
ואיך נוהג מר אדוני הסובלן כשמתפרץ לביתו אורח לא קרוא המנסה להטיף לילדיו? היאך ינהג בו בסובלנותו הרבה?
כדבר הזה ממש קרה לי לפני מספר שנים. איש ואישה מעדות "עדי השם" (Jehova Witnesses) דפקו בדלתי וביקשו שאקדיש להם מזמני. לאחר שהתברר לי מי הם הודיתי להם על הביקור ושילחתי אותם לדרכם. לא עלה על דעתי להכות אותם, אולי כי התקרית הזו היתה כשגרתי בארה"ב. אולי הייתי סובלני כי הילדים שלי היו קטנים מדי.
ומה מציע לי מר לעשות במקרה דומה כאן בא"י, כאשר ילדי הם בגיל שבו הם עלולים להיות מושפעים? האם עלי לארגן את השכנים ולהכות את המסיונרים מכות נמרצות?
הערה חשובה: המסיונרים שפועלים אצלנו בשכונה הם אנשי חב"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 12:38 |
|
| |
כמקרך כמקרי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 12:43 |
|
| |
.
ראשית אבהו, הרשה לי להעריך את סובלנותך הרבה.
אלא שעלגותי גרמה לי לדלג על הבהרת מקרה המבחן שלי: כמובן שלאחר שביקשת מהם בנועם הליכות ובחלקת לשון לצאת את ביתך, המסיונר מסרב, מתרווח על כורסתך, מוציא את האוונגליון מכסו הימני, ואת השיקוץ מכיסו השמאלי, תוך שהוא ממשיך לנסות ולהגניב סוכריות לא כשרות לבנך הקטון.
וכדי למנוע את התשובה-שאלה המיותרת הבאה, נניח כי כאשר התקשרת למשטרה, הודיעו לך כי כל הניידות נשלחו כרגע לצומת הקרוב כדי לפנות משם נערים לובשי חולצות כתומות המחוללים במרכז הכביש תוך האזנה לניגוני ר' נחמן המתנגנים מתוך טנק המצוות של המשיחיסטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 13:30 |
|
| |
מואדיב,
האמת שמעולם לא ביקרו אותי מסיונרים בארץ, ואיני ידע איך הם פועלים. המקרה שעליו אתה שואל עכשיו דומה לזה של כל מסיג גבול אחר. לעומת זאת זה שעליו דיווח מיכי, ושעליו יצא הקצף, אינו כזה:
אתמול הגיעו לירוחם עיה"ק כמה מיסיונרים שחילקו חומר בתיבות הדואר. מייד נאספו כל קהל עדת ישראל, חרדין כמיזרוחניקין, ועשו באופן נדיר יד אחת וגו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 13:38 |
|
| |
מייפל,
לארגן לך פגישה עם ירון ידען?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 17:19 |
|
| |
פרעותני,
מוטב מאוחר..רק עכשיו ראיתי דבריך על אברהם אבינו..
על פי דברי הרמב"ם בהלכות עבודה זרה, האמת נקבעת (ביחס לטעות)על פי ראיות שכליות,(אמת ושקר) ולא על פי המוסר (טוב ורע)..נראה מבין השיטין כפי שהרמב"ם מתאר את התהליך המסיונרי/חשיבתי שעבר אברהם שהוא נתקל בחזית מבוצרת היטב של אלה שנשרפו להם הפיוזים מה'הטפות' שלו, והם פוצצו לו את הצורה -
"...כיון שגבר עליהם בראיותיו, ביקש המלך להורגו; נעשה לו נס, ויצא לחרן... והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען, והוא קורא, שנאמר "ויקרא שם--בשם ה', אל עולם"... וכיון שהיו העם מתקבצין לו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת.."
http://kodesh.snunit.k12.il/i/1401.htm
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 17:22 |
|
| |
מואדיב, אני מכיר כמה מסיונרים נוצרים בישראל.
רובם נולדו וטוענים שהם יהודים, הם לא מחזיקים בצלב.
חלקם אפילו חובשים כיפה והסוכריות שלהם כשרות ולא, הם לא יכנסו לביתך בלי רשותך, הם מאוד מנומסים.
הם מחלקים תנ"ך חינם עם דף בסוף המדבר על ה"משיח" שלהם.
הם מחלקים עשרות ספרים עם סיפורים אישיים של מאמינים, רק תכנס לאתר שלהם ותזמין חינם.
יש להם אתרי אינטרנט מושקעים, קהילות מאורגנות והרבה כסף.
קל לדבר על מכות למיסיונרים כשמדמינים אנשים זרים ומוזרים השולפים צלב, למרבה הצער מדובר באנשים שנראים בדיוק כמו הבחור הנחמד שנתן לך לעבור במכולת.
אגב, הכרתי אישה מאוד נחמדה מארה"ב שספרה לי שרק בקהילה הנוצרית ("יהודים משיחיים") שלה אספו בשנה האחרונה 40 מיליון דולאר למטרות שונות בישראל.
כיום, היהודים הם מטרה על הכוונת של ארגונים מסיונריים, אני לא יודע איך מתמודדים עם הבעיה.
כמו הרבה כאן אני מסתייג מאלימות אבל אין לי הצעות טובות יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 20:43 |
|
| |
מיכי,
(ושוב, אחד זולתינו לא יבין על מה נסובו דברי, בגלל ההודעות הרבות שחלפו עליהם מאז).
חוקי הסדר אינן בהכרח חוקי הכלל, ואין להם כל קשר לזה. חוקי הסדר הם חוקים המחוייבים מכח הצורך בשמירת הסדר, הפרטי או הכללי, והם גוברים על החוקים המחוייבים מצד עצמם, במישור הכללי או הפרטי.
והוכחתי לזה - כנ"ל, שלולא כן אין להם שום מקום תחולה, כיון שאו שהם יחולו בלאו הכי מחמת איזה חוק מהותי, או שהם לא יחולו כיון שהחוק המהותי מתנגד לכך.
והוספתי לכך דברים אתמול באשכול על הקוונטים, שם העליתי רעיון לפיו כפילות זו של חוקים מהותיים וחוקי סדר מוטבעת גם בחוקי הטבע.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 21:32 |
|
| |
ריב,
יש הבדל בין המשכנע בכוח השכל לבין המשכנע בחלקות. וגם כך, בטוחני כי אברהם היה מונע את ילדיו מלהתקרב לבנות הארץ ולהאזין להטפותיהם של הסביבה. ידוע שאדם מושפע מהקשרים לא ענייניים כגון "הוא אמר" או "זה כתוב בספר", וזו הסיבה לכך שנאסר לקרוא בספרי מינות (עכ"פ למי שאינו יוצא מן הכלל).
http://www.mechon-mamre.org/i/1402.htm
רבינו מיכי יצ"ו,
(שכחתי כבר את רוב הדיון, אז אתייחס לנקודה קטנה בדבריך:)
ומעבר לכל זה, המערכת החוקית מכירה בזכותי לעבור על חוקיה בעת שהם עוברים מבחינתי קו אדום (אני מדבר על סירוב מצפוני, ולא על פקודה בלתי חוקית בעליל), תוך שהיא כולאת אותי כעונש על כך. האם המערכת הדתית גם היא מכירה במרי אזרחי שכזה? אם כן, אז לזה גופא אני מתכוין.
- ידוע הדיון על עבירה לשמה, ואכמ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 09:15 |
|
| |
ומי אמר שהמערכת מכירה בזכותך לעבור על חוקיה, אם אתה מוכן לשאת בעונש? אם אתה מוכן לשאת במאסר עולם, מותר לך לרצוח את ראש הממשלה?
|
|
|
|
|
