פיקוח נפש מהו?

על קדושת החיים ועל מסירות הנפש

http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/206-2.htm

_______________

דיני המלחמה

היוצאים למלחמה נשלחים לחזית כדי להגן בגופם על הרבים היושבים בביתם, ודרכו של עולם שחלק מן החיילים עתידים שלא לשוב בשלום לביתם. חיילים אלה אינם מתנדבים למסור את נפשם להצלת הרבים, אלא מצווים לעשות כן. לכן, אין בכל מה שאמרנו לעיל כדי להשיב על שאלת היסוד ההלכתי-מוסרי להטלת חובה על החיילים למסור את נפשם להגנת אחיהם הרבים שבעורף.

הרב קוק הציע שתי תשובות בעניין זה, אחת מבוססת על סמכות בית הדין לתת הוראות החורגות מן הדין "למגדר מלתא" או כ"הוראת שעה", ואחת מבוססת על דיני המלכות.

מגדר מילתא. ממקורות אחדים בתלמוד עולה שיש לבתי הדין בישראל סמכות לחרוג מן הדין אם יש צורך ציבורי בדבר. ביטוי לסמכות זו בא בעדותו של רבי אליעזר בן יעקב, האומר: "שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה, אלא לעשות סייג לתורה"25.

לדעת הרב קוק26, ייעשה השימוש בסמכות זו על פי רוב בידי בית הדין, אך אם יש צורך ברור של הצלה וברור שבית הדין היה מורה ליחיד לפעול להצלת הרבים, אין צורך בנטילת רשות מבית הדין, ו"הנשאל הרי זה מגונה".

דיני המלכות. הרב קוק27 אומר שהיציאה למלחמה נכללת במערכת דינים שהוא מכנה "משפטי המלוכה", שאמנם יש להם מקור בתורה, אלא ש"דרכי הדרשה בזה נמסרו לכל מלך בבינתו הרחבה". לדעת הרב קוק, משפטי המלוכה אינם נוגעים רק לזכויות המלך אלא גם להיקף סמכויותיו וחובותיו כדי "לתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה"28.

הרב קוק סבור שהסמכויות הללו אינן מוקנות רק למלך שנבחר בידי נביא, כדרכם של מלכי יהודה וישראל בתקופת המקרא, אלא: "בזמן שאין מלך... חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה". נמצא שמכוח משפטי המלוכה, השלטון בישראל מוסמך להוציא את היחיד למלחמה להצלת הרבים.

הרב שאול ישראלי מציע לבסס את דיני המלחמה על מקור נורמטיבי בדין הרגיל. לדבריו, האיסור להקריב יחיד להצלת הרבים29 אינו חל אלא אם מקריבים נפשו של יחיד מסוים, כשנשלחת למלחמה קבוצת חיילים שרק חלק לא מסוים מהם ייהרג, איסור הקרבת נפש היחיד להצלת הרבים אינו חל. משום כך, רשאים נציגי הציבור להחליט לשלוח יחידים לשדה הקרב להצלת הרבים לפי מאזן הצלה המבוסס על השאלה אם בחשבון כולל תביא היציאה לקרב לצמצום הקרבנות בנפש בקרב כלל האוכלוסייה.

מקור מעניין אחר עולה מדברי הנצי"ב בפירושו על התורה, "העמק דבר", לפסוק "ואך את דִּמכם לנפשׁתיכם אדרש... מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם"30, והוא סבור שיש למילת "אחיו" שבפסוק משמעות נורמטיבית. ואלה דבריו:
פירש הקב"ה אימתי אדם נענש, בשעה שראוי לנהוג באחוה, מה שאין כן בשעת מלחמה. "ועת לשנוא" - אז עת להרוג, ואין עונש על זה כלל, כי כך נוסד העולם... ואפילו מלך ישראל מותר לעשות מלחמת הרשות, אף על גב שכמה מישראל יהרגו על ידי זה31.
לפי נימוק זה, המלחמות נגזרות כנראה מתוך ש"כך נוסד העולם", וכל זמן שעדיין לא הגענו לימים שבהם גר זאב עם כבש, עלינו להשלים עם טבע זה, ולא נוכל להטיל עונש על מי ששלח חיילים אל שדה הקרב והביא למותם.
________________

25. יבמות צ ע"ב.
26. שו"ת משפט כהן, עמ' שי, סימן קמג.
27. שם, עמ' שטז.
28. שו"ת משפט כהן, עמ' שלה, סימן קמד, אות יג.
29. ראה לעיל, ליד ציון הערה 23.
30. שמות ט, ה.
31. העמק דבר, בראשית ט, ה-ו. וראה גם דבריו בפירוש "העמק דבר" לדברים כ, ח.
32. למקור נורמטיבי זה מציין הרב צבי יהודה הכהן קוק, במילואים להערות לשו"ת משפט כהן, עמ' שעז, סימן קמג. וראה בהרחבה י' אחיטוב, "מלחמות ישראל ו'קדושת החיים'", בתוך 'קדושת החיים וחירוף הנפש', עמ' 259 - 263.

בס"ד
לקדושת החיים יש ערך מעל אדמה ואת ארץ ישראל זוכים לה ע"י יסורין ומסירות נפש ,ישנה הלכה שאדם לא יגור במקום סכנה ולא למרוד בואמות העולם מכיון שעדיין תלויים בחסדי ארה"ב ואין עצמאות מדינית בלי עצמאות כלכלית ואין גאולת הגוף בלי גאולת הנפש כמ"ש רבנו בעל הסולם מהרי"ל אשלג זצ"ל ואיני אומר זאת מתוך שמחה לאיד אלא שעלינו לפעול במעשינו למנוע שפיכות דמים וזו חובתנו מדין תורה.
בברכת-התורה הצ' שי בוארון

Shrink


<"האם לא היה עליהם להבין שפיקוח נפש דוחה את מצוות ארץ ישראל ולנסות לחפש מקום שליו יותר על פני הגלובוס? האם טעה יהושוע כששלח את עם ישראל לקרב בעת כיבוש הארץ?">

לדעתך מדובר בטעות הנובעת מערפול המושג פיקוח נפש, לדעתי היא טעות הנובעת מאי הבנת הנקרא.

הטוענים טענת פיקוח נפש, אינם מבינים, שכאשר הדבר נוגע לדיני מדינה, המושג "פיקוח נפש", אינו ממלא את אותו התפקיד, שהוא ממלא בחיים האזרחיים.

כשהדבר נוגע לממשלות המושג "פיקוח נפש", אינו ממלא תפקיד כלל.

כך ברור מדברי הרב קוק (שו"ת משפט כהן (עניני א"י) סימן קמג), שהובאו בהודעתי הקודמת:

"דע"כ עניני הכלל דמלחמות יוצאים הם מכלל זה דוחי בהם, שהרי גם מלחמת רשות מותרת היא, (ע' העמק דבר בראשית ט' ה', וחזר על דבריו בהעמק דבר דברים כ' ח'), ואפי' מלך ישראל מותר לעשות מלחמת הרשות, אע"ג שכמה מישראל יהרגו עי"ז, ואיך מצינו היתר להכניס נפשות רבות בסכנה בשביל הרווחה, אלא דמלחמה והלכות צבור שאני... וכל אלה ועוד כיו"ב הם שרידים שנשארו לנו ממשפטי המלוכה, שהם אינם ע"פ גדרי התורה של הלכות יחיד ...ומהם ג"כ דיני המלחמה, בין מלחמת מצוה ובין מלחמת רשות, וא"א ללמוד מזה למקום אחר".

וראה גם שו"ת ציץ אליעזר חלק כ סימן מג ד"ה וכוון בזה.

גם ראיתי שמביאים ראיה מההלכה הבאה:

"עכו"ם שצרו על עיירות ישראל, אם באו על עסק ממון אין מחללין עליהם את השבת; באו על עסקי נפשות, ואפי' סתם, יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת; ובעיר הסמוכה לספר, אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת. (שולחן ערוך אורח חיים סימן שכט סעיף ו).

והרי מדברי הרב עובדיה יוסף (מתוך המאמר "מסירת שטחים מארץ ישראל במקום פיקוח נפש", תחומין י עמו 45):

ח. האם דין החזרת שטחים דומה לדין עיר הסמוכה לספר?"

"והנה הרמב"ם (הלכות שבת ב,כג) כתב: עכו"ם שצרו על עיירות ישראל אם באו על עסקי ממון, אין מחללים עליהן שבת, ואין עושים עמהם מלחמה. ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש, יוצאים עליהם בכלי זיין, ומחללים עליהן את השבת. ובכל מקום אם באו על עסקי נפשות, או שערכו מלחמה, או שצרו סתם יוצאים עליהם בכלי זיין, ומחללין עליהן את השבת.

והמקור לזה בעירובין (מה,א), והנה רש"י שם פירש, שבעיר הסמוכה לספר, שמבדילה בין גבול ישראל לגבול העמים, יוצאים עליהם תמיד, שמא ילכדוה, ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש בפניהם. וכן כתב האור זרוע (ח"ב סי' פד אות יג, וסימן קמט). ... אולם הראב"ן (סי' קסג) פירש, שכיון שהיא סמוכה לספר, אם יעמדו ישראל על ממונם, יהרגום, ולא ייראו, כיון שסמוכים הם לגוים אחרים. וסיים: וכל שכן אנו, שיושבים בתוכם, שאין הגוים יראים להרוג, לכן מחללים עליהם את השבת להציל".

... והנה אף לפירוש רש"י והאור זרוע שפירשו, שמשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם יש לומר, שאין זה מטעם פיקוח נפש, אלא משום מצות הכיבוש עצמה. שכיבוש ארץ ישראל דוחה שבת, ... וכן ראיתי להגאון הרוגאצ'ובי, בספר צפנת פענח על הרמב"ם (הלכות שבת ב,כג) שכתב, דעיר הסמוכה לספר, אין זה מגדר פיקוח נפש, אלא רק משום כיבוש, והרי במלחמת חובה מותר אפילו להתחיל בשבת.

...אולם מדברי מרן השלחן ערוך (סי' שכט) הנ"ל, שהביא דין זה להלכה, מוכח דסבירא ליה, דהטעם הוא משום פיקוח נפש.

...אולם גם אם נאמר שזהו מטעם פיקוח נפש, כפשטות דברי הגמרא והפוסקים, מכל מקום בשטחים של יהודה ושומרון ועזה, אשר נכבשו על ידי צה"ל מידי הערבים, והם תובעים אותם בחזרה, אם הם יאמרו שרוצים לכרות ברית שלום אתנו אם נחזיר להם שטחים אלו, ואם לאו, ח"ו קיימת סכנת מלחמה מיידית, ומומחים צבאיים ומדיניים יקבעו שאין סכנה כלל בהחזרת השטחים בודאי שאין זה דומה לעיר הסמוכה לספר שבידינו מימי עולם, ושבנו למה שנתבאר, שפיקוח נפש דוחה החזרת שטחים (ובאמת שכל ממשלות ישראל לא החילו ריבונות של מדינת ישראל על השטחים, מתוך כוונה שאולי יתאפשר משא ומתן עם שכנינו להחזרת השטחים למען שלום עם מדינת ישראל)".

שי,

כתבת: "הלכה שאדם לא יגור במקום סכנה ולא למרוד באומות העולם"

והיכן הן שתי הלכות הללו?




(מחקתי את החתימה...)