|
|
| נשלח ב-8/1/2013 10:29 |
|
| |
מתי כבר תגמל מהמוצץ
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2013 15:56 |
|
| |
זו שאלה מורכבת, ראשית צריך להבין מה המשמעות של סיני ועוקר הרים, הרי שם בהוריות דובר גם על חריף ומקשה ומתון ומסיק, שנית- מהו עניין ״עדיף״? הרי כאן מדברים על ראש ישיבה ולכן אולי בקיאות עדיפה, אך האם כך נאמר בייחס להלכה? הרב שלוש כתב בשו״ת שלא, ויש לו הוכחות לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2013 20:19 |
|
| |
בניה, הערה מצוינת. השאלה אינה מהו 'סיני' ומהו 'עוקר הרים', אלא מהו 'עדיף' (עדיף מבחינת מה?). לכל תפקיד ופונקציה יש דרישות משלו, ולכן לםפעמים זה עדיף ולפעמים זה עדיף. זה כמו לשאול מה עדיף, לאכול שוקולד או לא לאכול שוקולד? מבחינת הבריאות עדיף לא, מבחינת הטעם עדיף כן. מה עדיף פיסיקאי או היסטוריון? תלוי למה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 20:56 |
|
| |
לדעתי, כל הנושא של 'מי עדיף' הוא ברמות הגבוהות של האמוראים, הלא הנידון בגמרא אינו כיצד לנהוג למעשה, אלא מי עדיף לראשות הישיבה. מסתמא היום יש לחלק את היום לסיני ועוקר הרים (חלוקה צודקת, לא כמקובל בישיבות).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2017 20:28 |
|
| |
"מרגלא תמיד בפומי הפסוק חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו. ואמרתי דקאי על מי שכותב תמיד דברי שכנגדו, ואינו יודע לבנות רק לסתור" (רבי מנשה מאילייא).
כנגד ארבע בנים דיברה תורה וכו'. הבן החכם חכם להיטיב, הבן הרשע חכם להרע. מאחר שהחכם להיטיב נקרא חכם, והחכם להרע נקרא רשע, משמע שחכמה סתם היא חכמה להיטיב, כלומר מהות החכמה להיטיב. לפיכך, כשאמר רבי יוחנן בן זכאי צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם, ראה את דברי רבי אלעזר בן ערך מדברי כל התלמידים, שרבי אלעזר בן ערך אומר: לב טוב, ולא בכדי היה החריף שבתלמידיו.
סיני או עוקר הרים מה עדיף? השאלה איננה בקיאות סתם או חריפות סתם , מה עדיף? אלא בקיאות כדי להיטיב (שמשה קיבל תורה מסיני ומשה נקרא טוב) או חריפות על מנת להיטיב, מה עדיף?
תוקן על ידי מם80 ב- 26/07/2017 21:04:44
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2017 12:32 |
|
| |
כתב הרב יעקב משה חרל"פ:
הנה ההבדל בין ב"ש לב"ה היה כך, ששיטת בית שמאי היתה לנטות ביותר בהכרעת ההלכה עפ"י שכל הבנתם דהוו מחדדי טפי, ושיטת בית הלל לנטות יותר אחרי הקבלה, ובכל זאת הקדימו דברי ב"ש לדבריהם כדי שיבחנו הכל גם מצד הסברא והחידוד, ולכן זכו שהלכה כמותם. - לשם זו אומר ר"ג "עשה לך רב" שיעשו את הקבלה לעיקר, ובזה "הסתלק מן הספק", בניגוד לסגנון החידוד שיש לו המשכה לאהבת ריבוי הספקות, שבזה מובלט החידוד ביותר, כי לא זוהי הדרך הישרה, אלא "עשה לך רב" לשמור על הקבלה, ובזה יתאמצו ביותר התלמידים להיות משמשים כל צרכן, ואף אם נדמה לפעמים שבכח החידוד מכוונים את הקבלה, אין לסמוך על זה בקביעות.
שונה חכמת הקודש של התורה משאר החכמות, שבשאר החכמות השכל הוא המביא לידי הידיעות המוסכמות והמוחלטות, אבל בתוה"ק הוא להיפך, הידיעות המוחלטות הן שמפתחות את השכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2018 06:46 |
|
| |
סיני לא די שהוא יודע לחפש צריך גם ... לדעת לקרא ולהבין כשהוא מביא ראיה אם זה עם קשר לעניין הנדון. סיני כזה הוא גם מעלה בדורינו, וייתכן שבדורינו יאמר שיש שפע חיפוש ומקורות שאין צריך את עוקר ההרים, שמעלתו היא הגעה לאמת דרך הבנה מקומית לעומקו של דבר אחד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|