| נשלח ב-29/6/2005 01:57 |
 |
| |
החזו"א הפיל את המטוס....
היום הרמתי את הספר החמוד 'אורחות רבינו' חלק ה'. הספר הוא מלא פנינים ואמרי שפר החושף טפח ממהלך המחשבה אצל הגאון הסטיפליר. יש שם הגדרותיו המוזרות על רבי עובדיה יוסף ועוד מגישותיו התמוהות והמעניינות על נושאים רבים.
בכלל בתקופה אחרונה אנו עדים על יבול גדול של ספרים מסביב לחזו"א המעיד על ההערצה הרבה שיש אליו בדור הצעיר. כל ספר ותגליותיו והמצאותיו ומה שלא נכתב על האר"י והבעש"ט כבר נכתב עליו. וכל זה צריך דיון ועיון בפני עצמו.
אך בעיקר ברצוני להתמקד על סיפור אחד שראיתי בספר החדש כאשר מרכז את ה"מופתים" של חזו"א. אחד מן המופתים שהחזו"א הפיל מטוס של נוסעים בגלל תלמיד שסר מן הדרך ולא ידע החזו"א עצה אחרת איך להחזירו למוטב!
לא פחות ולא יותר!
אין אני מאמין שהסיפור קרה, אך אני מנסה לחקור את הנסיבות ואת הרקע שמהם יכול לצמוח סיפור כזה.
השאלות העולות מן הסיפור הן רבות.
- כלום כך דרכה של תשובה, הלא שנינו חטאים ולא חוטאים?
- לו יצוייר שיש אכן לחזו"א הכח ליהפוך לטיל רוחני והאם על פי הלכה ניתן ל"ירוט" מטוס מלא נוסעים בגלל אד אחד שחטא, על כל המטוס יקצוף
- האם חיים גראדע מת על ידי מטוס שנפל, למה לא הפילו החזו"א?
בכלל נראה שנקודת הסיפור היא לא סתם מופת אלא להראות שאצל החזו"א הכל הי' בידו, גם שכר ועונש, עולמו הי' שלם ואוטופי כמו שכתוב במקורות. החז"א היא דמות של האדם השלם של העולם השלם. הסיפור מדגים שלא הי' אצלו מקרה של תלמיד שסרח ולא יכול להתמודד אתו, מטתו שלימה כי מאיש טהור ושלם כזה לא יצאו מכשולות זה המיתוס ולכן המציאו את הסיפור התנכי הזה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 02:37 |
|
| |
מה לך בדברי אגדה, כלך לך אצל נגעים ואהלות
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 02:57 |
|
| |
הוא בנגיעות וחצרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 03:27 |
|
| |
אתנחתא, ברור לך שהשאלות באמצעותן התעוררת להטיל ספק במופת לא מטרידות את זרת מוחם של המאמינים בהם. והתירוצים קיימים כדגים ע"פ הים.
בשביל חקירת רקע הצמיחה לעיוותים כאלה אין טעם להתחיל לבדוק סתירות פנימיות, כשברור הרקע האמוני וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 03:28 |
|
| |
ברצומך להכיר את תרבות של מקום לך תחקור את אגדותיו.
יש הלומד נגעים ואהלות כאומר תהלים ויש האומר תהלים כמי שלומד נדעים ואהלות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 03:35 |
|
| |
אשמורת, למה המשלת את התירוצים לדגים דוקא?
אתנחתא, האם לאור סיפורי אגדה אלה עדיין תקף הכלל שהאבות אין מנחילים שקר לבניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 04:06 |
|
| |
כי דגים זה בריא, ויש הרבה מהם.
אתה מעדיף כוכבים בשעת לילה זו? אשתדל בל"נ בתגלית המופתים של החוקר הבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 05:37 |
|
| |
אתנחתא.
<"אין אני מאמין שהסיפור קרה, אך אני מנסה לחקור את הנסיבות ואת הרקע שמהם יכול לצמוח סיפור כזה">
הנסיבות והרקע שמהם יכול לצמוח סיפור כזה, הן אותן הנסיבות ואותו הרקע, שמהם יכולים לצמוח סיפורי המופתים החסידיים.
ההבדל בין סיפור על מי שהמציא צוללת אטומית כשהיה במקווה, ("סיפור" ניוטון בהפוך), ובין מי שהטביע אותה במקווה, אינו גדול.
איני חושב שנקודת הסיפור היא להראות שאצל החזו"א הכל הי' בידו, ואיני חושב שכותב הסיפור בכלל "חשב".
עליך לזכור שתעשיית המופתים בקרב הציבור הליטאי, עדיין בחיתוליה, בסיפורי המופתים שיופיעו בשנת 2200, כבר לא יהיו כל הבדלים בין סיפורי המופתים החסידיים והליטאים.
כשם שבסיפורי המופתים ה"ישנים", היה הבעש"ט מתעסק עם אנשים פשוטים, עגלונים ואלמנות, היה קופץ למרחקים והורג פריץ "רע" פה ושם, וכשהיה מדלג בזמן, היה זה רק לזמן עבר.
ואילו בסיפורי המופתים של היום, האנשים כולם פוליטיקאים חשובים, גנרלים או מליונרים, ובמקום להרוג פריצים בריאים, הוא ריפא אנשים חשוכי מרפא, שכל הרופאים ה"גדולים ביותר" כבר התייאשו מהם, ודילוגו בזמן, היה לעתיד.
לעתיד קרוב ביותר.
לימות המשיח.
כל דבר לוקח זמן. גם רומא לא נבנתה ביום.
כהיום: המתנגדים ה"פשוטים" מאמינים שהחזון איש הפיל מטוס, ואילו ה"מתנגדים" המשכילים מאמינים שהחזון איש היה "מנתח מוח".
"כתבו באשכול כאן בלגלוג על ידיעותיו של החזון איש זצ"ל ברפואה. בהנחה ש כ ל הסיפורים על כך הם שקר ודמיון! לפיכך מן הראוי להפנות את תשומת לב הקוראים והמעיינים, לדף שבו שירטט החזו"א תכנית לניתוח המוח, עבור הרופא המנתח, כהמלצה לדרך עשיית הניתוח. אם איני טועה היה זה ד"ר מרקוס מת"א. צילום הדף בידי, ואף נתפרסם בקובץ התורני הנהדר 'ישורון' (נ"י-ירושלים)".
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1232944
דף 2
במה יאמינו המתנגדים "החסידיים" בעתיד?
תוקן על ידי - נישטאיך - 29/06/2005 5:56:16
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 07:09 |
|
| |
נישטאיך 
תוקן על ידי - אשמורת - 29/06/2005 8:05:58
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 07:46 |
|
| |
כנראה שהספורים האלו עונים על צורך נפשי.
הצורך הזה התחיל ממתי שהחינוך הליטאי הפסיק להיות חינוך אליטיסטי והפך להיות חינוך להמונים, ובל נשכח שהסטייפלער היה מרקע חסידי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 20:53 |
|
| |
תגובה לאחת השאלות...
בנוגע להפלת מטוס שלם בגלל חוטא אחד, מצינו דבר דומה אצל יונה שחישב ה' להטביע האניה כולה בגללו.
בנוגע לשאר השאלות, השתיקה יפה בעיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 21:27 |
|
| |
ה' רצה והחזון איש עשה!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 23:11 |
|
| |
נישטאיך,
בעתיד המתנגדים "החסידיים" יאמינו במשיח 
תוקן על ידי - hamilton - 29/06/2005 23:12:49
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2005 00:40 |
|
| |
אישציפור,
אני מוצא טעם לפגם ברעיון כזה, להרוג מטוס שלם בגלל איש אחד. לא רק בגלל המופרכות (מה אכפת לבעל המופת לשלוח לו התקף לב קטן? חייבים הכל בגרנדיוזיות?!) אלא כאמור בגלל המוסר.
ויונה כלל אינו ראיה. מלבד מה שייתכן שאדרבה, ממש לכן לא תטבע כל הספינה, יכול היה לומר שמוטב תטבע ספינה אחת ולא העיר נינוה שהיא מהלך שלושת ימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2005 00:50 |
|
| |
ואם כבר סיפורי מופתים לא חינוכיים...
קראו נא סיפור על שכרה של שמירת שבת (http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=5276):
בס''ד
בזכות שמירת שבת
בעת העליה הגדולה לארץ בתקופת הכרזת המדינה, כאשר תנופת בניית מקומות יישוב חדשים הייתה בעיצומה, בנה קבלן שומר-מצוות שכונה בעיר חדשה כאשר את השכונה הסמוכה בנתה חברת סולל בונה. העלות הכספית הגבוהה ביותר בענף הבניה היתה אז רכישת המלט, כי הוצרכו לקנותו ולהביאו מחוץ לארץ תמורת הון רב. הקבלן הזמין כמות גדולה של מלט, וההזמנה הגיעה ביום שישי אחד שבתחילת הקיץ, בחביות מגולות.
. והנה אחרי הצהרים של אותו יום שישי, כשכל המלט היה מונח באתר הבניה והפועלים כבר חזרו לעיר מגוריהם יפו, נתקדרו השמים בעבים, ובכל רגע היה עלול לירד גשם זלעפות. הופיעו הפועלים בבית הקבלן בבהלה והזהירוהו אודות כמות המלט הגדולה הנמצאת בחביות מגולות באתר הבניה, ואם ירד גשם והמלט יירטב הוא יתקלקל לגמרי וההפסד הכספי יהיה אדיר. אין ברירה אחרת, הם אמרו, אלא שהם יסעו לשם עם עגלות טעונות קרשים, כדי לכסות את החביות היטב. אולם בדיקה מהירה של הזמן שנותר עד שבת העלתה כי פועליו עתידים בנסיעה זו לחלל את השבת עבורו.
הוא היה איש ירא אלוקים, וענה להם בנחרצות: ''אני אינני מוכר את השבת תמורת כל הון שבעולם! וכן אני מזהיר, ששום יהודי לא יחלל את השבת עבורי, גם לא בכדי להציל את כל רכושי שעלול לרדת לטמיון''.
ואמנם בליל שבת ירדו גשמים עזים בארץ, כך שהדבר היה ברור שכל הרכוש הגדול נאבד ונפסד. אולם יהודי יקר זה, ערך את שולחן השבת שלו בפנים מאירות, שר את הזמירות כרגיל, למד חומש ורש''י, ועסק באמירת תהילים כהרגלו כאילו שום דבר לא קרה ולא יקרה, כפי שאכן הורו חז''ל, שבשבת על האדם להרגיש כאילו ''כל מלאכתך עשויה''.
רק בצאת השבת, לאחר שהבדיל על היין, החל לבו נוקפו על ההפסד הגדול באיבוד הכמות הגדולה של מלט שעלתה לו בדמים ויגיעה רבה ועכשיו ירד הכל לטמיון. מיד נטל עגלה לנסוע למקום הבניה. אולם, כשהגיע לשם הופתע ונדהם ממראה עיניו: כל חביות המלט שלו היו מכוסות היטב בקרשים ופחים ואבנים כראוי וכיאות, ומאומה לא התקלקל!! הוא לא האמין למראה עיניו, ורצה למשש את הנס בידיו. הוא תחב ידו לתוך המלט והנה הוא יבש וטוב לשימוש. מחשבה עלתה בדעתו, מי יודע אולי נשלחו מלאכי עליון לשמור על השקעתו הגדולה, ולכסות את חביות המלט השייכות לו שלא ינזקו במטר…
רק למחרת נודע מה שקרה. אנשי הנהלת חברת ''סולל בונה'' שלחו פועלים לכסות את חביות המלט שלהם, אך בחשכת הלילה הגיעו הפועלים בטעות לאתר הבניה של מיודענו הקבלן, וכיסו את החביות שלו במקום לכסות את החביות של סולל בונה… וכך ניצל רכושו.
------------------
ואני שואל: האין הדבר מחריד? אותו יהודי נהנה (באונס, אמנם) מחילול שבת של יהודים, ולא זו בלבד שאינו מצטער על כך, אלא אף שמח, ואף מפרסם את הדבר ברבים? מה שאומר לכאורה, שיותר חשוב לו המלט שלו מאשר שמירת השבת. אילולי כן, היה הסיפור מסתיים בנס שהפועלים של סולל בונה נתקעו בדרך, וכך המלט כולו התקלקל, אבל השבת לא חוללה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2005 01:10 |
|
| |
אולי הפועלים היו ערבים?
|
|
|
|
|
