שאלה [של "לפני עיוור"] בנישואי תערובת

ידידה נוצריה שלי בקשה ממני להפגיש אותה עם ידיד שלי יהודי למטרת היכירות. הבחור סיפר לי שהמשפחה שלו הם ריפורמים לכמה דורות, אחד הסבים שלו אף היה נוצרי והוא עצמו חי כגוי לכל דבר. השנים כמעט ולא מכירים אחד את השני, ואם אני לא אפגיש ביניהם אין להם כמעט דרך להכיר. (היא תוכל בדוחק ליצור קשר אתו, משא"כ הוא אין לו דרך ישירה ליצור אתה קשר.)

צדדי ההתר הם ג'. א' לפי המבואר במהרש"ל ביבמות דאם האב גוי והאם ישראלית והילד גדל כגוי הרי הוא גוי. לפ"ז יוצא שבחור זה הוא גוי. אלא שבשיטה זו משתמשים רק כסמך כשיש עוד היתירים. אבל להלכה נקטינן דאפילו בכה"ג הולד ישראל.

עוד יש לצדד, שאין איסור ליהודי וגויה ליפגש ומה שיעשו אח"כ אין זה מענייני. אבל לפי המבואר בתוספות גיטין מ"א ע"ב ועוד מקומות שבאם האשה משדלתו ובא עליה הרי זה נחשב כאונס, א"כ יוצא שאם אפגיש ביניהם הרי הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה וא"כ יוצא שאני מכשילו שכבר לא יוכל לשלוט על עצמו.

עוד יש לצדד, שכיון שהיא תוכל להכירו על ידי הדחק א"כ לא חשיב כתרי עברי דנהרא וליכא לפני עיור וצ"ע.

ולבסוף יש לדון שאפילו אם דבר זה מותר, מ"מ אין מהראוי לעשות כן.

אודה לחכמי הפורום אם יביעו דעתם.

סוגרי הכותרת

ואיך ליהודי נכבד כמר, יש חברים רפורמים ונוצרים? והלא כבר אסרו יינם ופיתם משום הכי.

.


אור השאנטי, האר נא את עיני העניות וראשי הבור,


היכן יש איסור על פיתם של רפורמים? או על יינם? או על חומצם-הבלסאמי?

המילטון,

לפני ימים מספר נפתח כאן אשכול מעורר מחלוקת, שתיאר את מצוקותיו של בחור המבקש למצוא לו בת זוג ואינו מצליח. מבלי להחזיר את הדיון לפסיו הבלתי הולמים (לטעמי), אני מבקשת רק להזכיר כאן, את הכאב והייאוש, שתוארו שם, כנחלתם של רווקים (ובודאי גם רווקות), המעוניינים למצוא את זיווגם בעולם ואינם מצליחים לעשות זאת.
דומני, שאם נזדמנה לידיו של צ'אוט ידידנו, האפשרות לקרב נשמות בודדות, ויש סיכוי, ולו קל שבקלים, שהן תמצאנה אהבה ואחוה זו בזרועות זו, אין לו, בשעה הרת גורל זו, לעסוק בסעיפי סעיפים ותתי הגדרות הלכתיות, אלא לעשות מעשה של חום אנושי, ולתרום להקמת בית ומשפחה בעולמו של הקב"ה.



צ'אוטנג,

הם אנשים בוגרים? שניהם אנשים ראוים בעיניך ובעלי תכונות טובות? נראה לך שיכולה להיות ביניהם התאמה? תן להם לערוך שיקוליהם הדתיים והלאומיים בעצמם. הרי קשה מלאכת הזיווג כקריעת ים סוף, ומה לך להוסיף שאלות ומבוכות במקומות שאין בהן צורך?

אם יצא משהו מהשידוך הזה, ותשרור ביניהם אהבה ויקימו להם משפחה טובה ונעימה שהרעות והשלום בה, והבעיה היחידה תהיה שלא תהיה זו משפחה מספיק יהודית מבחינתך - אני מוכנה לקחת את העבירה החמורה שעשית על חשבוני (תגיד למי שצריך, שאני שלחתי אותך). הולך?





מואדיב,

והלא לימדונו חכמינו הפורומיים שיש איסור על יינם של דת"לים. מכאן שהאיסור על חומצם הבלסאמי של רפורמים הוא משום ק"ו.



תוקן על ידי - אמשלום - 29/06/2005 17:13:09

chouteng,
נראה לי שהשאלה האם דבר הוא נכון ומועיל צריכה לבוא הרבה לפני חיפוש ההיתר. אודה ואתוודה שאיני רואה מדוע לסייע ליצירת קשר רומנטי בין יהודי לגויה.

אמשלום,
הייתי רוצה להיות מסוגל לדלג בקלי קלות כמוך על "סעיפי סעיפים ותתי הגדרות". הנקודה אינה הסעיפים ותתי הסעיפים ההלכתיים, וזה מקור הערתי בתגובה הקודמת. הנקודה היא ראייתנו את נישואי התערובת. מדברייך עולה שאינך רואה בנישואי תערובת פגם עקרוני. האם כך הדבר?

הם אנשים בוגרים, ויכולים לשקול את השיקולים שלהם. גם chouteng הוא אדם בוגר, והוא יכול לשקול את השיקולים שלו, ולהחליט למה הוא מעדיף לסייע ולמה לא. יש לי קרוב משפחה שנוהג לבקש מכל מי שנוסע לחו"ל שיביא לו קרטוני סיגריות. ממני הוא לא יבקש, כי הוא יודע שאני לא אביא. אמנם הוא אדם בוגר וזכותו לעשן, אבל אין זאת אומרת שאני צריך לסייע לו בכך.

מואדיב, אין שום צד להיתר יין של רפורמער ואני פלא על מר שטועה בדבר פשוט כזאת.ובודאי נאסר יין של גוי משום חתנות והרי זה היה שאלת השואל לחתן יהודי עם נכרית.
אמשלום, ברור כמו כן שגם יש חשש על מי מהד"ל שאינו מאמין בכל דברי חז"ל כפשוטם שיינו אסורה והוא פשוט ביותר אך צריך לבדוק אם הוא שייך למפקפקים בדברי חז"ל .
ואם הבלסמי הוא לא יין רגיל אלא מבושם אזי מותר גם מגוי ואיני מבין מה ענינו של הבלסמי האם זה גוי או מדינה בשם כזאת?

אמשלום, נראה שיש בינינו אי הסכמה בנוגע להקמת בית ומשפחה בעולמו של הקב"ה.
לדעתי החיבור בין יהודי לשאינו יהודי אינו מעשה של חום אנושי in the long run

גו"ג,

כשאתה מביא קרטוני סיגריות מחו"ל, אתה יודע בודאות שייעשה בהם שימוש (לרעה, מבחינתך). צ'אוט, לעומת זאת, יודע בודאות, שאין שום ודאות לגבי תוצאות המפגש בין השנים, התלויות לחלוטין בבחירתם.
למרות הקשר הסימבולי, שאולי קיים, בין עישון למציאת בן/בת זוג, איני רואה כל סיבה להשוות בין שני המקרים.

אמשלום,
התוצאה הסבירה היא אחת מן השתיים:
1. הם נפגשים, מחליטים שאין כימיה ונפרדים, או מקיימים קשר קצר ונפרדים - אף אחד לא הרויח מזה.
2. הם נפגשים, מתאהבים ומקיימים קשר ארוך טווח - זוהי התוצאה המקבילה לעישון, בדוגמה שהבאתי. מבחינתי זוהי תוצאה שלילית.

מבחינתי, זה מצב של Lose-Lose Situation. אין מה להרויח כאן. אני אמנם מעט מפשט את הדברים, אבל באופן כללי, כך זה נראה לי.

גו"ג,

יותר שלילי מחווית הבדידות והכאב שתוארה באשכול ההוא?

את האשכול ההוא לא קראתי, כיון שבאותו ערב לא בקרתי בפורום, ועד שנכנסתי בבוקר הוא כבר נמחק. כל מה שאני יודע עליו הוא מה שנכתב באשכול שפתח קעלעמר. חווית בדידותם של הרווקים, לעומת זאת, מוכרת לי היטב, וגם חוויות אחרות של ציפיה, תקוה ואכזבה הקשורות בה. אף על פי כן, בעיני, יש בדבר פגם מהותי, בסיסי, עקרוני, שהוא חמור מספיק כדי למנוע ממני לשתף פעולה אתו - גם אם המחיר האנושי אינו קל. לא בלב קל אני אומר את זה. לא באתי לשפוט אף אחד, ולא אנסה למנוע ממי שבחר בדרך כזו ללכת בה, אבל אני עצמי לא אסייע לכך ולא אנקוט צעד שישתמע ממנו כאילו אני מקבל זאת.