על אחריותה של מנהיגות למעשיהם של יחידים

נאך

תודה על ההערה. אשתדל להבהיר.

א. לגבי מטרות הפורום. אני בעד לברר, אך לא התחייבתי ליישב. או להשלים. אני אמנם משתדל לעשות זאת. וכמובן זה מחייב רק אותי. וכל אחד לפי מה שהוא.

ב. לגבי האירועים הספציפיים, כרגיל איני עוקב אחרי העיתונות, ואיני יודע כל כך מה קורה, וגם איני יודע עד כמה העיתונות מדווחת בדייקנות.

לגבי הדקירה, רוב המידע שיש לי לקוח מאשכול שנפתח בנושא זה בפורום הסמוך שמותר להזכיר את שמו. הבנתי שניסה לדקור, ושרט, ואולי היה אדם אחד שנפצע? אם טעיתי, אז בוודאי שיש לתקן. על כל פנים, כל אלימות מגונה.

לגבי המעשה של הלינץ', כאן ידוע לי עוד פחות. אבל לפי מה שראיתי פה ושם, נראה שחסרים פרטים בתמונה. על כל פנים, אם באמת היה זה נסיון ללינץ', אז לכאורה יש בזה פגם. אמנם יש לברר את הרקע למעשה. ואיני כותב יותר כיון שזה לא פורום פוליטי. ברוך השם.

על כל פנים, בזה ודאי אני מודה לך, שאם יש אלימות או נטיה לאלימות אצלנו, הדבר מצער וראוי למנעו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

בנוסף לזה למען הדיוק ההסטורי החרדי הדוקר לא "ניסה" לדקור אלא דקר ממש. ויותר מזה הוא תיכנן לרצוח כמה שיותר בני אדם שיהיו, כשהוא הגיע תוך כוונה תחילה עם סכין ארוכה מספיק כדי לבצע את זממו - לרצוח, ולא עלתה בידו - זה לא מעשה קנאות פינחסי אופייני שהקנאי עושה זאת באופן ספונטני/ אינסנקטיבי - מה שנקרא אי שפיות זמנית בימינו.

.


חושבני שאין ולו אדם שפוי אחד, ויתנגד ככל שיתנגד לתוכנית של שרון ו/או למצעד הגאווה, שמצדיק - ולו בשפה רפה - את המעשים החמורים אודותיהם קראנו בעתונות.

אלא שהשאלה שהועלתה למעלה היא אחריותם של הרבנים בכלל, מנהיגים בכלל, וכל אחד ואחד מאתנו בפרט.


ראשית, הריני להצהיר שאינני חש ולו בדל של שמץ אשמה באף אחד מהמקרים הללו, אני יכול לרחוץ בנקיון כפי גם בלי לערוף עגלה, ולו רק משום שטווח אחריותי מגיע לכל היותר אחרי ההולכים אחרי דברי הנלוזים - שהם במקרה הטוב ילדי (בשעת רצון בלבד).


שנית, אינני יודע מדוע להטיל את האחריות על הרבנים על נסיון לרצח, ולא לתבוע מהם אחריות כלפי מעשים של יום יום בקהילתם, החל באלימות כלפי ילדים, עבור בעישון (ממנו מתים יותר מאשר מדקירות סכין), וכלה בנהיגה לא זהירה. אם באים אנו אל ההנהגה בטענות הקשורות להתנהגות מסכנת חיים, אינני יודע במה זכה הסכין להקדים את הסיגריה.

שלישית, מעשה יום ביומו נרגמים באבנים שוטרי ישראל (לקיים קרא ויוכו? ) בהפגנות נגד הקמת גדר ההפרדה. חייל אחד איבד עין, שוטר מגב אחד מת השבוע, כשלפי עדות מפקדו, נסקל באבנים גם לאחר שנפל מהמצוק והיה מחוסר הכרה. בין רוגמי האבנים היו גם יהודים, ולא שמעתי תביעה לחשבון נפש מצד הרבנים על כך.

בעיני, אם כבר באים לתבוע את ההנהגה על שתיקתם, הייתי מקשה על התנהגות הממסד הרבני כלפי נשים הנעגנות לבעלים סרבנים. כאן, המחדל הוא של הממסד הרבני ישירות, ואין פוצה פה ומצפצף.


ולסיום: במואסי נעשו מעשים שלא יעשו, אך קשה לקרוא "לינץ'" למעשה שהסתיים בכך שקורבנו שוחרר מבית החולים לאחר שעות, והתראיין בביתו. מי שמעוניין, יכול לגגל את המלה באנגלית, אולי יחד עם ציור של צלב שרוף על הדשא באלבאמה.

בנוגע למואסי,
אין שום מקום להשוות בין הלינץ' שנעשה בזמנו בראמללה,
למה שקרה הפעם.

במקרה במואסי היתה תגרה ארוכה שכללה זריקת אבנים הדדית כאשר גם לאחר שהנער נפל ולא היה מסוגל עוד (ככל הנראה) לפגוע בנערים היהודים, הם המשיכו לידות עליו אבנים. (כנראה במטרה להרוג) מעשה שודאי אינו ראוי עפ"י מוסר יהודי.
במקרה בראמללה דובר בשני חיילי מילואים שטעו בדרך ולא נקטו בשום צעד אלים כלפי אף אחד, את הסוף (בשני המקרים)
כולנו מכירים.

בכל מקרה לא הגון לעוות סיפורים מתוך מטרה ליצור הון לדעה שנכונה בעיניך.
(ובהקשר זה אקדים רפואה ואבהיר שכתיבת כתובות פרובקטיביות, אינן עילה שמצדיקה את זריקת אבנים מצד הפלסטינאים, כך שלא שייך להזכיר את העובדה הזו בהקשר הנידון ולכן השמטתי את הפרט הזה מהסיפור)
שבת שלום.

מואדיב ,

היה שם נסיון ללינץ. דברים שעיני ראו.

לא מבין את גישתך. נניח שאתה צודק. אז מה? זה אמור לפרוך את טענת גם_וגם?
מה השאלה שלרבנים יש אחריות גם על עישון. ועל אלימות בתוך המשפחה על אחת כמה וכמה.

בפרט שבמקרים הללו ,שלא כמבמקרי אלימות אחרים, יש אמירה ברורה מצד האלימים שבתורת משה הם הולכים. האם זה לא מחייב את הרבנים,לפחות כמו מספר הדנייר בגרבי הנשים?

מיימוני

מהטענות האחרות העדפת משום מה להתעלם.

איש ציפור.

החיילים לא אפשרו ,באיומי נשק חם, את הלינץ. ודייק בדבריי כתבתי נסיון ללינץ ולא לינץ ממש.

נאך היקר

בעניותי, ואולי בעייפותי, מפאת השעה, אני מתקשה לזהות ממה התעלמתי. אז אולי תכתוב זאת בצורה מסודרת עם מספרים, ואשתדל להתייחס.

סליחה על הטרחה, אך כפי שאמר סוקרטס, אילו הייתי חרש במקצת היית צריך להרים קולך, אף עתה הכי נמי (=כן הוא גם כאן).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מואדיב, אני נוטה להזדהות עם דבריך, אבל בכל זאת יש להוסיף למען הדיוק: המעשים הללו נעשו כדי להשיג מטרות שמותוות על ידי רבנים (כיבוש הארץ, מניעת ההתנתקות, וכדו'). העישון ודומיו לא נעשיםם לשם כך. מכאן ועד אשמה, או אפילו אחריות, רחוקה הדרך, כמובן. אבל החילוק הוא בכל זאת רלוונטי.
אוסיף כי אינני יודע מה נעשה במקרים אלו. אני לא עוקב אחרי העיתונות, ואני חושב שגם מי שכן עוקב לא יודע, ואולי עוד פחות ממני. לכן,בין היתר, אינני עוקב. "אתם עוקבים אחריי?" (=מהגשש )
על אף חוסר הידע, יש לי חשש יותר מסביר שמעשה כזה לא היה נעשה ללא פרובוקציה כזו או אחרת שקדמה לו.
ועוד אוסיף כי דבר אחד כן ברור כאן. ההנהגה שבהחלט, וללא ספק, יש לה אשמה בעניין, היא ההנהגה הפוליטית (וכך גם העיתונות ושאר 'אליטות'). כשמשתיקים, כשלא נותנים ביטוי, כשלא מקשיבים, כשמסירים לגיטימציה, כשפועלים באופנים לא דמוקרטיים וכדו', זהו מרשם בדוק לפריצת אלימות (גם אם היא לא מוצדקת כשלעצמה).


מיכי

גו"ג,
תודה, בעצמי חשתי צורך לפתוח אשכול בנושא, אלא שחשתי שאני נתפש (גם בעיני עצמי) כאיש פוליטי מדי.
מואדיב,
עם קצת ציניות מצמצה אין לי בעיה, חורה לי גלגול עיניים לשמיים (האם זה מחמת העשן?). לא הכרתי הרבה אברכים שמעשנים מתוקף אמונתם בה'.

אזכיר לכולכם שהרעיון ש"מתבקש" להחטיף לאותם הצועדים במצעד עלה בפורום הזה עוד בטרם המצעד - דברי וצדק כאן:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1435106
ושבאשכול אחר, גם הוא מיסודו של הרב מיכי, נידונה במלוא כובד הראש זכותם/חובתם של יראי שמים לחטוף ילדים מידי הוריהם, ע"מ שיזכו בחינוך ע"פ ההלכה. אכן יש לעתים תחושה שניתן לדון בדברים "מהצד העיוני בלבד" כאילו היה הדיון מתקים בעולם נפרד, וברצוני להעלות לבאשכול זה שאלה, הייתכן שבדיונים כאלה אנו תורמים לתחושה של הרפיית הרסן המוסרי? ושאלה נוספת, למי שהשיב בחיוב, האם זה אמור להשפיע על אופן הדיון.

תוקן על ידי - מאן_דבעי - 10/07/2005 3:19:04

להזכירכם - באופן תיאורטי בלבד - שהרודף אחר הזכור ניתן להצילו בנפשו.

אריק,

להזכירך, ש"הרודף" הוא אנס תוך פעולת האינוס (או רגע לפניה), ולכן גם ההקבלה לנערה מאורסה ולרצח, ועי"ש.