ארוע קשה בשפע שוק

כבר זמן רב אני מתהלך בתחושה שאנשים רבים מחמירים מאד
בעינינים של בין אדם למקום ומתווכחים בלהט על דבר כשרותו(!) של מקרר לשבת ושאר ירקות,אך שוכחים איסורים מפורשים מהתורה של בין אדם לחברו.

"המגדף"

ביום שישי האחרון 8.7.2005 ערכתי לתומי קניות בשםע שוק.
שלפתע פרץ וויכוח בין אברך משי לאדם (ששיוכו המגזרי לא ברור לי עד היום) על עניין מסוים.

מהר מאוד הוויכוח עבר לפסים סוערים וה"מגדף" עבר לצעקות שנשמעו מתחילת הסופר ועד סופו וכללו דברי בלע נדושים נגד אברכים כגון:
"אתה יודע בכלל להחזיק נשק?"
"אני עובד ,לא כמוך מתבטל "
"יש לך אומץ ללכת לשכם בכלל(?)"
"אתם לא יודעים מה לעשות עם הילדים שלכם ,אין לכם תשובות בשבילם"


וכאן שואל הבן,מה עם האיסור של מלבין פני חברו ברבים?
מה עם חילול ה' שקרה לעיני הסדרנים והקונים החילונים ?
האם מצוות בין אדם לחברו כגון "לשון הרע,הוצאת שם רע(למשל על בעלי מקצוע),גזל,הלנת שכר,
הפכו כל כך פעוטות בעינינו?,
בתקווה לשינוי חיובי...

התכוונתי לביטוי