בס"ד
ביום ראשון ג' תמוז התשס"ה תחול הילולת כ"ק הרבי מלובביץ זצ"ל אשר פעל לקירוב לבבות ולזיכוי הרבים ובמסירות נפש
למען שלימות הארץ וחוק מיהו יהודי ולמען חינוך ילדי ישראל .ת.נ.צ.ב.ה.
נשלח ב-10/7/2005 06:21
בס"ד
הרבי מלובביץ זצ"ל היה בנו בעל ליקוטי לוי ר' לוי יצחק זצ"ל ונבחר לאדמו"ר שביעי בחסידות חב"ד מונה ע"י הריי"צ שניאורהסון זצ"ל לפני פטירתו.
בס"ד
תגובת אור_נערב:
קצת בצער אני רוצה לכתוב כמה דברים שאולי לא יהיו כ"כ ברוח האשכול,אבל יהיו גם יהיו ברוח האתר.
כפי שעלה בדברים-מצד אחד אשכול זה לכאורה לא ממש מתאים לפורום שעניינו חשיבה עצמית וחופשית עד כמה שאפשר ודיון פתוח באמת.לכאורה אפילו הגישה המאד מרחיבה ומקילה לא כ"כ עוזרת כאן.
מצד שני,אם יש צד של התאמה-הרי זה מחוייב בכך שהדיון יהיה באמת פתוח כנ"ל.ואשר על כן אני אנסה לומר כמה דברים ללא שום הנחות יסוד-שנראה לי שנתונות בהודעה הפותחת.
והמדפיס-דע שהדברים נאמרים באהבה(כצ"ל)וקירבה,ואין בהם שום כוונה לפגוע. ואני מתנצל מראש על הפרת החגיגה.
ועוד עלי להקדים שתקופה לא קצרה בילדותי הייתי "מקושר" לחב"ד.וקיבלתי הרבה מתנועה זו. מאור פנים. שמחה. מושגים יהודיים.החבדניקי"ם(כצ"ל)שבכל מקום.יחד עם זאת בבגרותי עברתי התפכחות מסויימת שתחילה נטתה להתנגדות קיצונית והיום הא באיזה מקום באמצע (המאוזן אני מקווה).
נראה לי שיש כאן הנחת יסוד שנתונה ללא ערעור,והיא שהרבי מלובאביץ היה לפחות אחד מגדולי הדור הזה אם לא הגדול שבהם,ענק רוחני,ובולט אף בקנה מידה של כמה דורות.מספיקה לשם כך השורה הבאה:< יומא דהילולא העשירי של רבן של ישראל,עט"ר כ"ק אדמו"ר זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש>.לאמור עטרת ראשנו, אדוננו מורנו ורבינו... וכו'.ואמנם ב"ה יש גם "נבג"מ" ו"זי"ע" לאמור הוא(כצ"ל) נפטר מן העולם,ולא חי ועודנו בינינו כחלק מן הדעות. ובכ"ז אני מוצא כאן צורך להעיר,כאמור במיוחד באתר זה.
הרבי מלובביץ הוא דמות שנויה במחלוקת. האידאולוגיה שלו, תפיסתו הרוחנית,הדתית-שנויים במחלוקת מאד.אם היה "עצור כאן חושבים" פורום שבעצם שמו הוא "יד ושם - לזכרם ופארם של צדיקי הדורות"-ניחא. אבל זה לא. זה פורום שעוסק בשיחה ביקורתית על דברים,רעיונות,מושגים.
ובכן,אם כל זה שאחר מות קדושים אמור,אין אדם שפטור מביקורת ושאלות.אעלה כמה שמות של אנשים גדולים שחיו בדור הזה והקודם לו (בלי דירוג).הראי"ה קוק זצ"ל, הרצי"ה קוק זצ"ל,הרב גורן זצ"ל. הרב מאיר כהנא זצ"ל. פרופ' לייבוביץ ז"ל.והנה האחרון-היה אדם חכם ומעמיק,אבל ברור שלא יתכן שהיו כותבים באתר זה אשכול ליום פטירתו ולא היה מתפתח דיון סוער על משנתו.כך גם ודאי לגבי הרב כהנא והרב גורן. ואף לגבי הרב קוק.האם יתכן שלא להתייחס עניינית למה שהשאיר אחריו-ולדון בצדדים השונים.להציג,להתווכח,לשאול, לתמוה-וגם להעריך ולהתפעל.
ואם איישם קנה מידה פשוט זה לגבי הרבי-אגיע לכמה נקודות. ואני רק פותח ראשי פרקים.
א.הנושא של תפיסת החסידות את "הצדיק" הרבי,ומרכזיותו.
היחס של החסידות לרבי בכלל הוא מאד בעייתי ושנוי במחלוקת.אבל בחב"ד הדבר תפס מקום ותאוצה לא שגרתיים אפילו בקנה המדה של החסידות.ולא-זה שזה קרה לא אומר בעיני שכלי שזה מוכיח שזה נכון אלא שעבודת הייחצו"ן נעשתה בעוצמה רבה ובכשרון.לא פחות ולא יותר.
ב.הרבי עניינו עצומ"ה שבגוף.דהיינו שבעצם באיזה אופן הרבי הוא התגלות של אלוהים.ואמנם לפי החסידות כל יהודי הוא "חלק אלוה ממעל ממש" אבל בכ"ז יש לרבי "איכות" אחרת כאמור,והאיכות האחרת הזאת היא בעייתית מאד בעיני.
ג.התוארים מלך,נביא,חכם וכל סופרלטיב אפשרי.
אז אינני חושב שהרבי היה נביא(כצ"ל).למרות שהיו לו כמה תחושות וחיזויים נכונים.ה"נבואות" שלו לא עומדות בקנה מדה של הרמב"ם.נביא צריך קצת יותר מלומר הרגע קורה משהו חשוב-ויסתבר שמלחמה פרצה כדי להוכיח את עצמו כנביא. ואכמ"ל.וודאי שאיננו משיח ולא מלך.
ד.היחס בחסידות חב"ד לכל תורה פנימית אחרת.ואני מדבר ככלל,ואני חושב שזה יצא כהדרכה מהרבי עצמו.
אינני מדבר על קבלת הגר"א (שהיה מקובל גדול ויש לו כמה ספרים),ואפילו הרמח"ל.אלא רבי נחמן למשל.יש תחושה שבחב"ד הרשמית התורות של רבני חב"ד מספיקות.שלא לדבר על המורה נבוכים וכיוצ"ב.ולמעשה במובן העמוק-עם חבדניק אמיתי אי אפשר לנהל שיחה פתוחה מכיוון שהוא נעול באופן מהותי דתי בעמדה שלו-שכך אמר הרבי.
ה.ובעיני בעייתי לא פחות-חוסר ההכרה בהתקדמות תהליך הגאולה שלא במסגרת תנועת חב"ד.אם הרבי הריי"צ עבר מאירופה לארה"ב-זה שלב בתהליך הגאולה של ישראל (כך!), אבל זה שעם ישראל הקים מדינה ריבונית ועצמאית לאחר כ2000 שנים של חיים בצל שלטון נוכרי-כלום.נצחון הרבי בעניין הספריה,על קרוב משפחתו-סיבה לחג "דידן נוצח".אבל ששת הימים בה כבשנו את יהודה ושומרון איננה סיבה ליום חג רשמי.בכל הנוגע להבנה רוחנית של תהליך הגאולה-חב"ד הם כמו סאטמר.ושלא לטעות בהתנגדות שלהם לנסיגה-שבאה על בסיס סעיף בשו"ע שיכול להיות רלוונטי גם בעיירה יהודית במרוקו או בפנסילבניה.
וזהו בינתיים.
אז מה אני רוצה לומר לזכרו של הרבי -
הוא היה אדם גדול.הרבה תורה ויהדות בעולם.היה אישיות עם עצמה בלתי רגילה.אבל היו לו גם צדדים קשים ולא מקובלים. לא פשוטים לעיכול.שנויים במחלוקת עמוקה.וגם-השפעתו היא חלק מסויים מהמציאות.יש עוד רבים אחרים שהשפיעו גם,לא פחות ממנו.היו תנועות לא פחות חשובות.
המדפיס-אינני יודע היכן אני עכשיו בעיניך... אם אתה כועס ומרוגז או מרחם על "החמצתי" ומתפלל לישועת נשמתי מאבדון...
אבל אני חושב שאפשר לקבל את דברי גם כבאמת לזכרו של הרבי.אינני חושב שעושה חסד לאדם שמטשטשים ומייפים את חייו.יש לרבי מספיק זכויות וגב רחב-כדי להיות מסוגל לעמוד גם בפני ביקורת ואפילו מוצדקת.
אני למשל הרבה שנים הייתי תלמיד מובהק של הרב כהנא זצ"ל. והיום בראיה מפוכחת אני חושב שאני מסוגל לראות גם אותו כאדם גדול מאד-מאד אבל גם כמי שיתכן ועשה טעויות, ויתכן שיש וגם נזקים יצאו מפועלו.וזה לא מוריד מגדולתו כלל.
ואסיים שוב בסליחה על הפגיעה.
אור נערב
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=1&topic_id=990277
נשלח ב-11/7/2005 11:03
בס"ד
לאור_נערב היקר
היטבת לנתח בצורה מעמיקה את גדולתו של הרבי מלוביץ זצ"ל מחד ומצד להעביר ביקורת על הפיכת הרבי לעצמות ומהות הבורא שזה גובל בנצרות ועבודה זרה ממש,כמובן שזה לא באשמת הרבי אלא פרשנויות של תלמידי דלא מעלי ורוח שטות של צדיקים וכמ"ש מוהר"ן מברסלב זצ"ל להמציא שיטה שלמה כדי לומר שהרבי נביא הדור ומלך המשיח,דברים שאין להם כל שחר בקנה מידה תורני לגופו של ענין אין ספק שכ"ק הרבי מלובביץ זצ"ל היה אדם גדול בענקים ואין אדם החסין מטעות אף שלא במתכוון חלילה וחס להרהר על צדיקים ומי יהין לפצות פה.
אבל האמת תורה דרכה כי רבנו הרמב"ם כתב במפורש באיגרת תימן שמלך המשיח יהיה בארץ ישראל ולא ידעו מי משפחתו וזה סותר לכל תיאוריית המשיחסיטים בחב"ד.וגם כל ראיותיהם האחרות נסתרו כבר אחת לאחת ואכמ"ל.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=990277
נשלח ב-11/7/2005 20:32
בס"ד:
מכאן הוכחה חותכת שאין משיח נמצא בחו"ל ולא בתימן רק בארץ ישראל וזה סותר את התיאוריה של מכתירי הרבי כמלך המשיח ולזה הם יתרצו כי הרמב"ם השיג עד עולם הבריאה
וזה דברי הבל כי רבנו הרמב"ם השיג בחכמתו הרמה מה שלא השיגו אחרים ולא לחינם אמרו על הרמב"ם הנשר הגדול שבשמים "וממשה עד משה לא קם כמשה".
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=990277
נשלח ב-11/7/2005 22:26
כל שלא בנה בית המקדש הרי זה ודאי ככל מלכי בית דוד הכשרים והשלמים...... (הרמב"ם הלכות מלכים בלתי מצונזר)
ותו לא!!!
אזי די עם העבודה הזרה של חב"ד!!
נשלח ב-12/7/2005 14:24
בס"ד
תגובת פרופיסור:
אני סבור שמשיחיות היא עניין יחסי.
המשיחיות נתפסה בכל הדורות כעניין ריאלי הקשור בגאולה פיסית מאוד, ולא כתהליך מטפיסי-אפוקליפטי. לא בכדי רווחה, ועדיין רווחת הדעה כי לגזירות ת"ח הייתה השפעה עמוקה,אם כי ארוכת טווח,על התנועה השבתאית.
עדיין לא נחקר לעומק המושג 'אתחלתא דגאולה' שנוצר על רקע אימי השואה וראיית הקמת המדינה כשופרו של משיח.יתכן מאוד, שמי ששופט כיום מושג שנוצר בראשית ימיה של המדינה, הוא אנכרוניסט.
מפעלה הגדול באמת של תנועת חב"ד היה גילויי 'מסירות נפש' של בניה למען יהדות מאחורי מסך הברזל,ועל כך אין חולק. הרבי עצמו הכיר את הנפשות הפועלות וליווה מרחוק את השליחים,את משולחי סיביר,את המלמדים, השוחטים והמוהלים שפעלו בתנאים לא תנאים, בחרדה קיומית ותוך סיכון רב. עבור הרבי,נפילת מסך הברזל, עם ה'פסטרויקה' בשלהי שנות השמונים הייתה ללא ספק ה'משיח' שלו. הקומוניזם סימל עבורו את השטן,ונפילתו הייתה ה'אתחלתא דגאולה',אם לא מעבר לזה.
נכון אמנם שכבר חמיו הריי"צ דיבר על הגאולה העומדת מאחורי השער,צחצוח כפתורים וכדומה,אבל אם נבחן, נווכח לראות שהתעמולה המשיחית האקטיבית של חב"ד חופפת פחות או יותר לשלבי נפילתו של מסך הברזל ויציאת היהודים.
אינני יודע אם הרבי סבר שהוא המשיח,גם אם כן,בקונטקסט התודעתי שלו,ובצומת הדרכים שהוא עמד,לא היה זה חטא לחשוב שהוא,כמנהיג התנועה,יהיה מי שהוטלה אדרת הגאולה על שכמו.
לכל איש יש גאולה מהגלות הפרטית שלו.ה'גאולה' של הרבי הייתה מותו של הדב הרוסי.והוא ראה את עצמו,כמייצג אסירי ציון,עני ורוכב על חמור.מי ששופט אותו כיום על זה,הוא אנכרוניסט הבוחן תהליכים בחד-מימד.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=990277
נשלח ב-12/7/2005 14:31
בס"ד
פרופיסור נכבד :
אין חולק על פעליו הברוכים וזיכוי הרבים שעשה ופעל הרבי מלובביץ זצ"ל ושליחיו חסידי חב"ד,ולא היה מפריע במישור האישי שהוא בחינת משיח כל עוד שהוא חי,אבל לאחר פטירתו לומר עליו שהוא המשיח כאשר כל היהדות מתנגדת לגישה זו
מהרמב"ם הרמב"ן מהר"ל מפראג הרמ"ד ואלי תלמיד הרמח"ל.
וזאת מבלי לפקפק כי הוא זה על גדלותו של איש האשכולות אשר מסר נשפו למען כלל ישראל וידוע לי שהבבא סאלי זצ"ל
היה בקשרי ידידות עמוקים עם כ"ק הרבי מלובביץ זצ"ל.
ומכאן שכל מה שהערתי בעניין המשיחות הוא רק בעניין זה ולא יותר.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=990277
נשלח ב-15/7/2005 01:10
בס"ד
תגובת אור_נערב:
שי,לדאבוני עלי לחלוק עליך לחלוטין.
הנושא של אשכול זה איננו תנועת חב"ד אלא הרבי ומורשתו וזכרו.ולזה התייחסתי.
ברור לי שכל הדעות, השגעוניות ביותר, שעולות בחב"ד לאחר מות הרבי, מקורן הוא בו. היתה תקופה שקראתי הרבה חומר של חב"ד. את כל השיחות של השנה הראשונה והשניה של נשיאות הרבי (השי"ת בר"ת החב"דיים.מממממ. - והתשי"א). וכל מה שאמרו החסידים על הרבי אמר הרבי על חותנו. לא פחות ולא יותר. שהוא חי, שהוא משיח. שהוא נביא. ושהוא עצומ"ה שבגוף. הרי הציטוט הוא של הרבי ביחס לריי"צ. אז מה החסידים המציאו? יש מהם שמתנסחים בצורה בוטה ופרימיטיבית. גם לרב קוק, גם לרב שך וגם לרמב"ם יש תלמידים מאותגרים אינטלקטואלית (למי שמבין וד"ל...). אבל השאלה מה מבוסס על ציטוט אמיתי ומה קשקוש. מה הפרזה ומה מדוייק ומה המצאה מוחלטת.
ומה לעשות-כשקראתי את כתבי המשיחיים ואת כתבי החב"דניקים הנורמליים שמתנגדים לאמירות "קיצוניות" וכשקראתי את התגובות של המשיחיים וכו'-היו הטעונים של המשיחיים הרבה יותר משכנעים.
המשיחיים הביאו ערימות של ציטוטים מהרבי,ברורים ובהירים. גם הפלפולים היו למיטב הכרתי פלפולים ברוח חב"ד והחסידות.ואילו ההגנה השפויה היתה בד"כ בסגנון של הרי ביהדות נכון כך וכך,וההגיון אומר כך וכך,ולא יתכן שדברי הרבי יסתרו לכך וכך ועל כן אין לנו אלא להבין את דברי הרבי כך.או שהללו נדרשו להגיון "מנגדי".
ובכלל,אחד העקרונות החסידיים המרכזיים הם לקבל את דברי הרבי באשר הוא ולא לערער ולא להרהר אחריו.
אז מה?
למשל לגבי מה שהעלה הפרופסור.
אכן חב"ד והרבי הצילו המון יהודים בברה"מ.ובכל מיני חורים בעולם.וחב"ד היא משנה רעיונית עמוקה שהחיתה ומחיה הרבה יהודים-לא נכון יהיה להתכחש לכך.אבל כאמור גם לא נכון יהיה להתעלם מהבעייתיות שיש בדברים.
מה אני בעצם רוצה? אינני יודע.הייתי חושב שהיה מאד נחמד אילו היו חב"דניקים מוכנים לקבל את זה שרבם איננו מושלם ולקחת את משנתו בפרופורציות.יש כאלה שאכן עושים זאת- ומנסים לומר שהרבי הוא כזה,כדברי שי.אין לי עניין לשכנע אותם שזה לא כך,משום שממה נפשך אינני יודע אם יש להם כח להתמודד עם זה.
אבל בהקשר לאשכול זה,אני רק רוצה לומר שבאתר ששם לעצמו חשיבה חופשית חשוב שאדם כמו הרבי מלובביץ יזכה לראיה כוללת וזויות רבות ולא שאשכול כזה יהפך להיות נחלת חבדניקים וזהו,וכל מי(כצ"ל)שבעצם חושב כמוני יזוע על כסאו בחוסר נחת ויעבור הלאה.זכותו המלאה של הלבן ואף חובתו להיות דבק במה שהוא מאמין ומה שהכרתו ושכלו אומרים לו,וכו' אבל גם הצד השני ראוי שישמע כנ"ל.וגם,ממש לא נח לי להשאיר את הרבי בקונסנזוס של גדול הדור שאף אחד לא מעז למתוח עליו ביקורת אלא אם כן הוא פוניביצר.דהיינו או שאתה מכיר באבהותו המלכותית של הרבי כך או אחרת או שאתה ליטאי עבשושי.ואני אומר-אפשר גם להכיר בגדולה של איש וגם בטעויותיו או בצדדים היותר קשים ואולי אפלים שלו.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=990277
נשלח ב-15/7/2005 01:16
בס"ד
לאור_נערב:
אתה בעצם אומר את מה שכתבתי רק במילים אחרות,
ואני לא ליטאי למרות שאני מביא הרבה מתורתו של הגר"א ז"ל
אכן לענ"ד נראה שהרבי מלובביץ זצ"ל ומורשתו ופועליו הרבים חשובים מאד ככל שיהיו ואין חולק עליהם,אבל מכאן ולומר כל מה שהרבי אומר כזה ראה וקדש,אינו מקובל עליי,כאשר יש הוכחות בסוגיא מסויימת שלא כדברי הרבי זצ"ל,אני מחוייב שלא לישא פנים בתורה 'ולא תגורו מפני איש' שלא תאגור דבריך מפני ת"ח הגדול ממך.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=990277
נשלח ב-15/7/2005 14:50
בס"ד:
תגובת אור_נערב:
אתנתחתא (ובהזדמנות זו גם למדפיס)-
את צודקת במדת מה.ואני מתנצל אם נשמעה ממני נימת היסטריה.וצריך לתת נקודות הערכה לחב"דניקים שתגובותיהם נעימות ולא מתלהמות.
שי העביר ישר את הבעיה לחסידים.ואני חושב שזה לא נכון. זה לא הוגן לא כלפי החסידים ולא כלפי הרבי.
היה לי ויכוח עם חבר שלומד הרבה חב"ד-וגם ברסלב והרב קוק (מה שמכונה בעגה חבקו"ק...).שאני מעריך אותו בחיים בכלל, ולא מסכים איתו בכמה נקודות שקשורות לחסידות.הוויכוח היה על הצמצום כשיטת החסידות ואיך שהם תופסים את הנשמה והרבי והיחסים בין האלוהות לעולם כתוצאה מהנחת הצמצום כדעתם. ובסופו של דיון הגענו למסקנה שיש ביסוד הדיון הנחת יסוד שאי אפשר להוכיח.לא את ההנחה שלי ולא את שלו.זה משהו שההגיון הבריא (ע"ע),האינטואיציה או מיטב ההכרה-שלי אומרת א' ושלו אומרת ב'.ואפילו בדרך צחות אמרתי לו שכשתחזור ב"ה הנבואה-רק אז נוכל להשתכנע סופית מה האמת. והוא ענה לי בדרך צחות שגם אם הנבואה תחזור-ויהיה נביא-עדיין זה לא יהיה סגור עד שאנחנו נזכה לנבואה. הוא שאל אותי-נניח שנביא יאמר לך שהאמת כחב"ד ולא יסביר באופן שתבין,עדיין יהיה לך קשה,וכך גם לי.
ולכן יש דברים שזה הבעש"ט אפילו,ויש אני תולה בבעל התניא,ויש דברים שבאמת חידש הרבי.בכל אופן יש דברים שהם בגדר ויכוח או דיון ענייני בסודות התורה או פשטה או הלכה וכו'.ויש דברים שלתחושתי כבר הפכו לתופעה חברתית שיש בה סכנות.בכל אופן עיקר העניין-שנראה לי שמיציתי,הוא בלי להכנס לעצם הסוגיות-שהרבי היה חכם יהודי נכבד וחשוב בדורנו,כמו הרבה אחרים.וכמו הרבה אחרים היה גם שנוי במחלוקת.
ולסיום אחדד מה שקשה לי.לחב"דניקים יש נטיה להניח שכל אחד הוא חב"דניק סמוי.שבעצם כל אחד מקבל את מלכותו - הראיה שכשהוא היה בניו-יארק אז הוא קיבל דולר.וכל אחד בנשמתו מקושר לרבי ויונק ממנו,וכל גדולי ישראל ראו עצמם כפופים אליו,וכו'.וכמובן שלכל סברה זו יש הוכחות וראיות למכביר.ואני לא מוכן שינחיתו עלי את ההנחה הזו, וקשה לי כשהיא משוחררת לחלל האויר ללא הסתייגות.ומדבריו של המדפיס בהתחלה היה משמע כך.
ברגע שברור שהרבי הוא אדם גדול-והערתי הוערה,אין לילא עניין ולא כח להכנס לדיון ענייני בנושאים השנויים במחלוקת.מכיוון שיש כאן ערימה של נושאים כלליים שכל אחד מהם צריך אשכול נפרד ומושקע.והנושא כאן היה מורשתו של הרבי ככזו ולזה ניסיתץי להתייחס.זהו.
נ.ב.לגבי למידת דברי הרבי כפשוטם-אין לי הרבה מה לומר במסגרת זו.אני למיטב הגיוני למדתי את הדברים,ואני אף מכיר קצת את משנת החסידות בכלל,ואיך שיצא לי זה שההסבר המשיחי יותר קולע.אני לא חושב שבאופן נאיבי פתחתי והאמנתי.אבל לדון בזה כפי שאמרתי מחייב מקום וזמן שאשכול זה אינו מאפשר (וגם הזמן כרגע עושק...)
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=990277
נשלח ב-15/7/2005 14:52
בס"ד:
תגובת זריחת_עץ:
לגבי הציונות:ברור שהרבי היה ציוני בכל מעמקי נפשו,הוא לא היה נלחם בעוצמה כזו למען שלמות הארץ וגם לא מפגין יחס חיובי למדינה ולראשיה בגלל סעיף בשו"ע שהרלוונטיות שלו מפוקפקת ביותר.הוא היה כבול על ידי הדוקטרינה של קודמו,שאכן היה אנטי ציוני נוקשה. כתוצאה התפתח דיסוננס קוגניטיבי שהוליד תורה מתפתלת בנושא. אפילו החב"דניקים עצמם, אלא אם דוחקים אותם לפינה,לא זהירים במיוחד בהדגשת מוטיב "פיקוח נפש" על פני מוטיבים לאומיים אחרים.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=990277
נשלח ב-15/7/2005 16:43
בס"ד:
תגובת אור_נערב:
זריחת-
אתה צודק. לפני כמה שנים במצב יותר מתנגדי חד-צדדי, הייתי מתווכח איתך.אבל היום אני יותר בשל לקבל את האמת. היחס של הרבי לעניין הציונות היה אכן מורכב.היחס לציונות ככזו-היה התעלמות מוחלטת.אולי כמין פתרון תאולוגי. כדברי פרופסור כל עולמו הגאולתי הסטורי-היה מסביב לחב"ד.הרבי נכנס לבית הסוהר יצא מבית הסוהר עבר לארה"ב מאירופה, והנצחון הספרים.היה יחס לנצחון במלחמות כישועת היהודים בארץ הקודש.הנצחון המדיני הצבאי היה ללא יחס כשלעצמו.
וגם האחיזה בא"י מצד אחד הכרח מוחלט ובעל חשיבות עצומה ומצד שני חסר משמעות.מוזר.אבל יש לכבד מאד את זה שלמרות שלא היתה לו אידאולוגיה ציונית-קוקניקית,ומצד האיד' הוא היה כמעט סאטמר,בעקבות הריי"צ בכ"ז הוא תמך בכל הכח בעניין א-י וההתיישבות.וגם פעל למען ייהודה של המדינה ושל עם ישראל.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=990277
נשלח ב-15/7/2005 16:56
בס"ד
תגובת חלמישצור:
אור_נערב
ציטוט:בכ"ז הוא תמך בכל הכח בעניין א-י וההתיישבות.וגם פעל למען ייהודה של המדינה ושל עם ישראל.ס"צ.
הרבי זצ"ל ביאר כמה וכמה פעמים כי הענין הוא כפי המבואר
בשו"ע שבת שכ"ט בענין עירות הסמוכות לספר שיוצאים למלחמה בשבת אפילו באים (הגויים) בעיני תבן וקש וזאת בכדי שלא תיהיה הארץ נוחה להיכבש-פקו"נ.
עובדה היא שאף ריכוז חבדי לא התישב מעבר לקוו הירוק
וגם כבודדים מעט מאד מחסידי חב"ד הם המתישבים שם.
ערב שבת שלום
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=990277
נשלח ב-15/7/2005 16:59
בס"ד
תגובתי לדבריו:
הרבי מלובביץ זצ"ל מעולם לא ראה במדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו,והתנגד להשקפת עולם זו ואף ראה בה מסוכנת,אכן הוא פעל לקירוב רחוקים מהתורה ומצוות ודעתו נגד מסירת שטחי ארץ ישראל לא נבעה משום מצוות יישוב הארץ אלא משום דין פיקוח נפש גרידא הוא לא דגל בעלייה המונית לארץ ישראל,ובמחילת כת"ר בזה הרבי טעה כי הוא לא היה צריך לעשות ארמון בחו"ל כי זה האריך את הגלות,אלא היה עליו להביא את כל הקהילה שלו לארץ ישראל ולעלות גם הוא לארץ ישראל,ולחזק כאן את העם היושב בציון,אכן הוא מסר נפשו למען חינוך ילדי ישראל חוק "מיהו יהודי".וטען שישנם רבנים שאינם רבנים ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה.עכ"ד.ודי למבין.
פורסם בקישור הבא?:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=990277