ווטו1
<"בשם ר"ג שמעתי שבלימודו בפרק מקום שנהגו טען, שמנהג הגון יש לשמרו ומנהג שאינו הגון יש לבטל... נשאלת השאלה, האם נלמד מחזרתו של הרמ"א שיש להנציח מנהגים אוויליים כאלה או שבכל זאת יש לחפש עצה לבטלם">
בעיית המנהגים האוייליים שקשה לבטלם אינה חדשה.
פרופ' דניאל שפרבר האריך בנושא "מנהגי טעות ושטות", בספריו "מנהגי ישראל", (ובעיקר בחלק א עמודים לא-לח, וחלק ב עמודים עו-קכו).
"ואכן מקצת השאלות אשר עמדנו עליהם כבר פשט בעניניהן במקומות רבים מנהג הפך הדין מחמת שגיאה שנקרתה למקצת הראשונים ז"ל, וחשבו מקצת האחרונים ממי שלא התנסו בעיון בדבר שיפה עשו הראשונים והלכו אחריהם בטעותם, והיה זה אצל מעוטי התורה לטענה שהסתייעו בה ולהנחה שנינוחו בה... וכבר הרחבנו בתשובה לזה, כי הוא ענין נכבד, וצריך לדקדק בו ולא לאמד, ולא להחזיק במנהגים קדמונים, כשנתברר שהם שנויים על תהו, אלא צריך לבטלם ולהחזירם אל האמת". (שו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם, סימן פב):
"מנהג זה גיהנום למפרע, שאם שוטים, נהגו חכמים לא נהגו". (ר"ת, תשובות בעלי התוספות סימן י"א, מובא בשלטי הגבורים על המרדכי גיטין סימן תמד, ושו"ת מהר"ם מינץ סימן סו/ד (מכון ירושלים חלק א ראש עמוד רעז),
היו שמצאו הצדקות וחיובים לקיום מנהגים, אף שהם ידעו שהם מנהגי שטות.
א. מנהג שטות הופך למנהג שאסור לבטלו, אחרי שהוא הפך למנהג.
למה לא לבטלו לפני שהפך למנהג?
כי לפני שהמנהג הפך למנהג, הוא אינו אלא טעות, ואין מה לבטל, ולאחר שהפך למנהג א"א לבטלו כי הוא מנהג.
CATH 22.
ב. "מנהג מבטל הלכה" או "מנהג עוקר הלכה", ואף שבמקורו, (ירושלמי, יבמות פי"ב ה"א, ב"מ פ"ז ה"א, וראה גם סופרים, פי"ד הי"ח), הוא עוסק ב"מנהגי ממון", והרחבוהו לכלול את ה"כל".
"ולקבוע אח"כ מנהג מזה ואומרים בפה מלא מנהג עוקר הלכה, אף אם חדשים מקרוב באו שעשו איזה דבר איסור בטעות או מחמת קלי הדעת אם מפני שאינם בני תורה, ואם נתשתרשו בחטא פעמים ושלוש, אי אפשר לשום מורה להוציאם ממנהגם הרע אפילו באיסור של תורה, ואפילו עמי הארץ ובורים שאינם יודעים בין ימין לשמאל, מרגלא בפיהם מנהג עוקר הלכה, ועושים מנהג ממנו, כאשר דבר זה שכיח ורגיל טובא בעו"ה /בעוונותינו הרבים/ באתרין ל"ד, /לאו דוקא?/ אפילו באיסורי תורה". ("נחלת שבעה ח"א סימן כז, סעיף ט, להרב שמואל הלוי, אב"ד בומבורג, תלמיד הט"ז).
כשם שהיו שכתבו שיש לבטל מנהגי שטות, כך גם היו כאלה שהורו שלא לבטל את המנהגים הנראים כמנהגים שמקורם במנהגי עמי הארץ, כי מנהגים אלו "בטח" באו, ממקור קדוש, ראו למשל "חוק יעקב" (לר"י ריישר בעל השבות יעקב), על שו"ע או"ח סימן תפ"ז סק"ג, או החת"ס, שכתב, (שו"ת חתם סופר חלק א סימן נא):
"ומזה ידין איך לא ידין לעצמו לפשוט יד במנהגי ישראל כי אותם שהוא חושב מנהג בורות, הם בארות חצובים ממקור מים חיים נוזלים מן לבנון".
האם ייתכן שדברי החת"ס לא נאמרו אלא כדי להגן על מנהגי ישראל נגד התקפות הריפורמים, שהרי הוא עצמו רצה לבטל מנהגים שנראו לו שהם מנהגי "שטות".
"הגם כי יש סייעתא לזה ממנהג העולם שאוסרים גם תשמיש וסוגרים שערי טבילה, /בליל ניטל/ ולדעתי מנהג שטות הוא ויש למחות ביד הנוהגים כן". (שו"ת חתם סופר קובץ תשובות סימן לא).
"מנהג שטות" זה, הפך ל"מנהג ע"פ קבלה", ללא קבלות.
"אבל ידוע שתלמידי בעל שם טוב הקדוש, היו מחמירין ולא הניחו תלמידיהם שנשותיהם יטבלו בליל ניטל". (הרב משה שטרן, שו"ת באר משה חלק ד סימן סט).
הרב גבריאל צינער ב"ספרו" "נטעי גבריאל", הלכות חנוכה (מהדורת תשנ"ד) עמוד רסב, מביא את ה"הלכות" הנוגעות לתשמיש בליל "ניטל" בפרק ה:
א. בלילה זה יש אוסרים בתשמיש, ואף אם חל אז ליל טבילתה לא תזדקק לבעלה".
והטעם?
כי "המשומדים שישנם בעולם הם שיצאו מזיווג אותו הלילה", (סגולות ישראל אות ז סימן לו, בשם כתבי סעדיה הלוי, בשם הבעש"ט), או "שכל הכופרים נתעברו בזה הלילה". (הגהות יד אפרים לספר חסידים אות ע"א, מבאים בהערה א שם).
ובאם תשאלוהו: האם כל המשומדים שישנם בעולם נולדו מיד לאחר סוכות?
הוא בטח יענה: אז יש לך קושיא, כשיגיע אליהו, (בקרוב ממש-הוא בדרך), תשאלו את קושייתך, עד אז תתאפק!
לאחר שהרב צינער פתח בהלכת "בלילה זה יש אוסרים בתשמיש", הוא הביא גם: "וי"א שאין קפידא".
ההלכה היא ש"אסור", אבל "י"א" שמותר.
מי הוא ה"וי"א"?
הוא לא אחר מאשר החת"ס שאותו הבאתי לעיל, שכתב: "ולדעתי מנהג שטות הוא ויש למחות ביד הנוהגים כן".
וכי למה לא ציין הרב צינער שהחתם סופר כתב, שהוא: מנהג שטות שיש לבטלו?
כי הוא מנהג "ע"פ קבלה", ולא ייתכן שהחתם סופר יאמר מנהג שטות על מנהג שהוא ע"פ קבלה!
ואם תשאלו: והרי הוא כן אמר?
אין ספק שהוא יענה: ממתי מאמינים למה שכתוב בספרים?
בסעיף ב הוא כותב:
"לאחר חצות מותר, ויש שהחמירו גם לאחר חצות".
למה היו שהחמירו לאסור גם אחרי אחרי חצות? והרי כבר אינו זמן "ניטל", שהרי כבר מותר ללמוד?
גם לכך יש לו מקור, (הערה ה):
"כיוון שבקיום מצוות עונה נוגע קידוש המחשבה, ומחשבה פועלת ביותר, ויש מקום לחשוש שיעלה במחשבתו ענין הניטל ...". (תשובות וביאורים (ליובאוויטש) סימן קמו, לקו"ש חי"א עמוד רצ"ב, אג"ק י"ב עמ' תכד).
אם תשאלו אותי:
התשמיש נאסר, לאחר שהפסיקו ללמוד תורה בליל ניטל, והתעורר הפחד בלבם של ה"צדיקים", שהשטן יקטרג לפני הקב"ה:
"רבש"ע, כל העמים נועדים בבית אלהיהם לתפילה, ואילו היהודים ...!
מה כן?
הלכו ותקנו לשחק בסביבון.
ממשחקי סביבון לא נולדים משומדים.
 |
|
|
).
