האם יש הגיון עיוני אצל הגר"א מווילנא?

אתנחתא
מצאתי הגיון עיוני בשיטת הגר"א בצמצום?

לא.

הקבלה של הגר"א אינה עיונית כלל, סגנונו בקבלה דומה להפליא לסגנונו בנגלה. גירסאות, להסביר את הזהר על פי בקיאות ממקומות אחרים והצלבה, הזהר שהוא אצלו התלמוד של הקבלה הוא העיקר והכל מתפרש על פיו ככל האפשר, אין הגיון כלל. (המגמה למזג קבלת רמח"ל עם קבלת הגר"א פשוט מאולץ ומגוחך אין כל קשר רעיוני וענייני ביניהם)

אתנחתא, יישר כח גדול.

אני מרגיש כמוך כבר הרבה שנים. רק לפני שבועיים התוכחתי עם מישהו ושלחתי אותו לבצע בדיקה פשוטה: גש לישיבה הסמוכה למקום מגוריך ובדוק מהי מידת ההשפעה של פירושי הגר"א על הלימוד. כמה פעמים משתמשים בדבריו מול אחרונים אחרים.

עם זאת, יש ראיות היסטוריות להשפעה העצומה של הגר"א על בני דורו, וזה נשאר במסורת הרבנית עד היום. האם אתה סבור שאין לזה בסיס, או שמדובר ביכולת בעל פה שלא זכתה להיכתב?

אתנחתא, לב אהרן הוא שהצחיק אותי בדבריו שהבלין החבדניק(!!!) מתנכל לגר"א...

אתנחתא

ראה בביאור הגר"א המציין את הנושאים הקשורים להודאת בע"ד ולשויה אנפשיה חתיכא דאיסורא, אך נכון כי הגר"א לא קידם את העיון, אלא יותר את כושר ההכרעה, בזה נטה עליו החזו"א כשהיה צריך למצוא אסמכתא.

אחד מגדולי תלמידי החזו"א, אמר שהגאון לא היה מיוחד בחכמתו, וע"ז רעשה ארץ.

אינלי אלא להצטרף לדברי ידידי סמדיה נר"ו, כיהודה ועוד לקרא.

איני חושב שבן תיירע סטנדרט יאמר שהוא לומד בדרך הגר"א, מלבד ה'זילברמנים', הגר"א הוא רבו של הגר"ח מוולאז'ין, והגר"ח זיע"א פתח את ישיבתו, ומשם באו הנצי"ב והביה"ל, וההמשך ידוע. וזו הכוונה שעולם הישיבות דורכים בדרך הגר"א.

כפי שהזכירו, היו אלו שניסו לכפור בגדלותו הנוראה של הגר"א והארץ רעשה.

לי אישית נראה שהגר"א מצטיין ברעיונות מקוריים, ווערטלאך יפים שמאופיינים לו בלבד, והכל בעקבות הצלבות של מאמרי חז"ל למיניהם.

החזו"א כשאמר שהוא בדרך הגר"א, כוונתו היתה, להוציא ההלכות מן הגמרא, ללא להסתמך על האחרונים, ופעמים אף לא על הראשונים.

המעניין הוא שאף הבריסקערעס מחזיקים בדרכם כי הם בדרך הגר"א:))

כפי שהזכיר הלבן, בענין הצמצום הרבה יותר הגיונית דרכו של אדה"ז, אך כפי שכבר היו אשכולות בעבר, כמדומה שאיך שחב"ד נוהגים ללמוד וללמד אותו, אני אישית הייתי קורא לזה חוסר הגיון..

ניסיתי פעם לבאר את דרכו של אשה"ז רציונאלית, והידידים לבית חב"ד דכאן לא ששו ללמוד כך.

אגב, שאלה מחוסר ידע. האדמור האחרון לבית חב"ד מזכיר בדרכו שלו את דרכו של אדה"ז? כלומר, יש משו משותף בסגנון הלימוד שלהם מלבד זאת שכמובן כל תורת חב"ד מבוססת על תורת אדה"ז?

גוטשאבעס.

על השאלה האחרונה הייתי עונה בכמה פרטים:
א) שניהם שלטו בכל מכמני התורה, נגלה וקבלה וחסידות, פלפול והלכה.
ב) שניהם בעלי גישה מקורית המעמיקה בכל פרט, בצורה שאלפים חזרו על דבריהם.
ג) שניהם נאמו בשבתות, רעיונות משולבים בחסידות, ונרשמו דבריהם על ידי השומעים.
ד) דברי שניהם לוקטו בסדרת ספרים על סדר פרשיות השנה, בלקוטי תורה ולקוטי שיחות. ספרים הנלמדים בקביעות ע"י אלפים רבים, בעיון יסודי.
ועוד יש להאריך בהנ"ל, ולא באתי אלא להעיר על קצה המזלג.

הלבן,

אחדד את שאלתי,

האם יש 'דרך' לימוד, הבנה, השווה לשני רביי'ם אלו?

(תגיב גם על השאר)

בנושא הצמצום, אתתנחתא יוכל לענות בפרטיות יותר ממני.
בנושא הדרך, בחסידות: בד"כ כל ביאורי החסידות של אדמו"רי חב"ד, מיוסדים אחד על קודמו, ויסוד גדול הם ביאורי מייסד חסידות חב"ד בעל התניא.
אמנם דומני ברור, שמקוריות רואים אצל בעל התניא ואצל הרבי יותר מהשאר.
והפרט העיקרי שבהם, שלוקחים ענינים עמוקים בחסידות וקבלה, ומבארים במשלים ודוגמאות באותיות המובנות גם לאיש הפשוט.

אכן הדברים עתיקים, שאין קשר ביןן דרך לימודו של הגר|א לישיבות ליטא, פרט להיותו דמות מיתית שהם נהנו לאורו.
ממשיכיו באמת היו הנצי"ב והאו"ש, לפחות בנגלה (הנסתר הוא עוד ייחוד שלא קיים בישיבות ליטא). שניהם נעצו את דברי חז"ל בתושב"כ כדרכו של הגר"א.
הערותיו של הגר|א מלאות הברקות, ואינני מבין כיצד כה קשה ללראות את היותו גאון. כורנני כעת הברקה על ריש ב"ק 'לישנא קלילא' של התנא ירושלמאה, שבזה מיישב כמה קשיים.
אגב, מדאיקלע לידן, נימא בה מילתא. בעצם בדבריו שם רואים לומדות ליטאית של ממש, שכן הוא מעלה שם את חקירת האבהא"ז לגבי מהחייב בתשלומי נזיקין, ואף מביא ראיה לצד אחד.


מיכי

דוד12
אני שמח שהצחקתיך, המשך להיות בשמחה תמיד
ולעצם הענין, לא הבנת.
ידוע לי היטב כי רש"ז הבלין רחוק מלהיות חבדניק
אך אולי לא ידוע לך כי משפחתו במקור קשורה מאד לחב"ד.
וכנראה - ומכאן זו השערה שלי - משם הוא שאב את המגמה לגמד את חשיבות ביאורי הגר"א

עוד בנושא המחלוקת בענין הצמצום - יצא לאחרונה חלק י"א של החיבור "חסדי דוד הנאמנים" - קבלת האריז"ל לאור החסידות - מאת הרב יצחק גינזבורג - ובו הסבר נרחב (150 עמ') של ענין הצמצום הנקרא "צמצום לא כפשוטו".

הדבר היחידי שנוכל לזקוף לגאון בתהליך האבולוציוני של לומדס דורינו הוא לא במה שיש בו אלא במה שאין בו.

הוא הצליח לעצור בגופו תהליך של התדרדרות קשה בהתפלפלות הלימודית. גדולי הדור בסמוך לפני ולידו, כגון הנודע ביהודה, ר' יהונתן אייבשיץ ור' משולם איגרא, הרי ממש אין שורה בחידושיהים שהיה ניתן לטעון היום בישיבות מבלי להיות מגורשים מן הבניין.

מאחר ועמל אין סוף על מנת להבין פשטום של דברים, ממילא כל האנרגיה וכל היכולת העיונית של תלמידי תלמידיו הופנה לכיוונים אחרים שבסוף הובילו לאן שהובילו.

אבל האמת יאמר שמבחיה התפתחותית הרי ודאי שהמסלול הינו קצות נתיבות, רעק"א, וישר לרב חיים ותלמידיו. ו-3 הראשונים ודאי לא הושפעו מהגאון..

יוריקס
אשמח לשמוע הסבר:
לימוד הישיבות היום אינה שיטת החילוקים?
ברור לך ההפרש בין האורים ותומים וכרתי ופלתי לבין הקצות ונתיבות?
יש הפרש בזה בין ישיבה לישיבה?

בורג,


אתה יכול להפנות אותי למה שכתבת בענין הצמצום?