|
|
| נשלח ב-25/5/2003 00:30 |
 |
| |
לכל חברי לדרך האורתודוקסית החשוכה, השמרנית, הסגורה, הלא-מודרנית, הלא-מתקדמת, הכותבים באשכול זה.
האמת? אני די מתפלא עליכם. כל הנאורים האלה כל כך דומים אחד לשני. הנה, יושב לו רציו ממרום שבתו הנאור, הפתוח, הסובלני, ומתחיל לחלק ציונים: "כן, יחסית לחרדים אתם נאורים, אבל עדיין לא התקרבתם לדרגה הגבוהה באמת של נאורות - דרגת המתקדמים המקצועיים (דרגתו שלו ושל חבריו, אבל זה לא חשוב). אה, כן, מפעם לפעם ומכתיבה לכתיבה הצלחתם להתקדם עוד קצת. נו, טוב מאוד".
אין לכם המחשה טובה יותר לכך, שכל הנאורים הללו סובלניים ופתוחים רק כלפי נאורים כמותם.
ומי הסובלני באמת במשחק הזה? אתם, אורתודוקסים חשוכים שלי. אתם משיבים במתינות ובסבלנות - וגם בסובלנות - גם במעמד המשפיל שרציו הכניס אתכם לתוכו, ומתחילים להוכיח לו שאתם יותר מתקדמים ויותר נאורים ממה שנדמה לו. (אגב, אינני יודע אם היתם מוצאים נאור שהיה נכנס למשחק מבזה שכזה, אילו היה מדובר במהלך הפוך, נניח על מידת הפרומקייט של הנאורים).
אז מי פתוח ומי סגור? עולם הפוך ראיתי (ולמעשה - עולם ישר ראיתי, בני).
אם אתם מרגישים טוב עם זה - לבריאות. כצופה מן הצד, זה מביך אותי.
אידך גיסא
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2003 07:32 |
|
| |
אידך גיסא
דווקא דיברו באשכול על מידת הדתיות של הנאורים!
מעניין שחלוקת ציונים היא בלתי נסבלת לך כאן בעוד בשכולות אחרים אינך נמנע לחלק ציונים על יכולתך הפילוסופית ויכולת ההלכתית של הרב יוסף, כנראה שזה תלוי בזה!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2003 08:31 |
|
| |
איד"ג [וגם לרבות את רציו],
הפורום הצטיין בהתווכחות לעומת התנצחות. לכן עד כמה שאפשר התעלמו מהענקות ציונים שליליים שנזרקו כלפינו והגבנו רק לענייניות שבטיעונים. את הטוענים שהוזקקו להדבקת ציונים ותוויות, קיבלנו בהבנה שמנקודת מבטם הרגישו כלוחמים ולא כמבררים, אבל אנחנו ניסינו להמשיך את תהליך הבירור למרות החיצים העפים מן הצדדים. כאשר ההתנצחות התחילה לגבור על ההתווכחות, היה המנהל נוטל את נשק המחיקה. בגינה זכה לכינוי "סטאליניסט" מאחת הקנאיות הבאה מפעם לפעם לטעון את טענותיה ולהדביק את תוויותיה.
אך לאחרונה "נשפך מדי הרבה דיו" במלחמת הדבקת התוויות ומאחר שמסיבות טכניות ההנהלה החדשה סובלנית יותר [ואולי גם בצדק למען ריבוי הספסלים], יש לבקש מכם, מתדיינים יקרים, cool down ובל ניהפך ל"עצור כאן מתנגחים"! 
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2003 18:27 |
|
| |
רציו
המאמר שהבאת מנשב רוח רעננה ומפיח תקוה. מי שרק מבין את חשיבות המפנה המתאפשר בהנחלת התורה לכל ישראל, אמור לסייע לרעיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2003 16:52 |
|
| |
באשכול שנועד ל"על מגזריות" נוצר שוב ויכוח לוהט בין הכותבים על נושא הרפורמה,
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=599917,
ומאחר ויש להשאיר את האשכול ההוא לייעודו, אני מחזיר לכאן את הויכוח.
בו טען צמחיוסיפון לשחרית שלהצהיר על פרשנויות שונות לתורה, זו קראות.
ספי ביקש מבוגי וחבצלת שכתבו באותה רוח עד כדי שכאילו הרפורמה יהדות אותנטית יותר, שיבהירו מי לדעתם שייך ומי לא שייך לתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2003 17:04 |
|
| |
Was Moses Orthodox?
Simon Jacobson
Was Moses Orthodox? or conservative? Or Reform? For that matter, is G-d Orthodox, Conservative or Reform? Is He Jew or Gentile? Black or white? Man or woman? Obviously, all these human distinctions are completely inapplicable when trying to define the ethereal and divine. Spirit cannot be quantified with material deions.
That is why I do not recognize the legitimacy of Reform Judaism. Nor, for that matter, do I recognize the legitimacy of Orthodox Judaism, or Conservative, Ultra Orthodox, Reconstructionist, Chassidic, Conservadox, Reformadox . . . did I miss anyone?
All these man-made titles are a result of humans being drawn to the ''country club'' mentality. We want to be part of a group. But inherent to this mentality is stereotyping anyone that does not ''belong'' to your identifiable group. How many of us feel uncomfortable — or are made to feel that way — in certain ''synagogues'' because we don't ''fit in?'' We don't dress a certain way, do not belong to the same social circle and economic scale, and cannot read Hebrew quickly enough.
True unity, true Jewish unity, will only be possible if we all rise above the petty club mentality and embrace each other, regardless of education and background, as we should embrace a brother and sister, recognizing that we are all children of the same G-d, and each of us has a soul and a unique spiritual destiny.
Observance of Torah and Mitzvot does not create, eliminate or alter your inherent soul. What it does is fan the flames of your soul and allow it to manifest itself in your life, permeate your being and express and actualize your innermost resources. Not unlike any potential talent that remains to be realized.
The objective of life is to allow your soul to emerge on a conscious level and imbue your personality and all your activities with a higher awareness, sensitivity and refinement.
Once you allow that to happen, you'll never want to be Orthodox again. Just Jewish, like Moses.
Was Moses Orthodox: Round ll
Simon Jacoboson
Editor's Note: Simon Jacobson's article, "Was Moses Orthodox?" received an unprecedented amount of attention. Farbrengen and Jacobson were flooded with letters and E-mail regarding his short piece. Most were positive. A few were not. A rabbi in Michigan accused Mr. Jacobson of being "sadly mistaken if he thinks that 'observing the Torah and Mitzvot does not create, eliminate, or alter your inherent soul.'" He also asserted, "There is no question that observance of Torah and Mitzvot provides the only key to communion with the Almighty. Those who consistently choose that path in life are called Orthodox Jews, and the Almighty has consistently stood guard over them these past 3,500 years, protecting them from the wayward byways of a confused, bewildered world."
Instead of fighting with one writer who failed to grasp the point of the initial piece, "Was Moses Orthodox?" let's take a step back. Rather than trying to determine the validity of "orthodoxy," we should figure out what, in fact, makes a Jew a Jew?
Is it culture? Education? Observance? Personality? Genes? History? Programming? Anti-Semitism? Chicken soup? The list goes on.
The answer is simple. What makes you human-and most importantly, what makes you a Jew-is one thing and one thing only: your soul, your Neshomo.
In fact, you are your soul, contained in the vehicle of the body. Your soul is shaped by G-d in His own Divine image. This soul is an "inalienable right" of every human being, unalterable and nonarbitrary. Just as G-d is immutable, so too is the soul. Fundamental to Torah thought is that nothing-no action, no behavior-can alter the essential Divine nature of the soul. The soul is eternal; a Jew has a unique Jewish soul.
Even if a person, G-d forbid, sins and transgresses, there is always the hope for teshuvah (atonement). Maimonides wrote, "The Torah assures that at the end of golus (exile) Jews will ultimately do teshuvah." Even if one does not atone, the affect of his behavior is on his body and the relationship of the body to the soul; not on the soul. There is, unequivocally, no such thing (in Judaism) as eternal damnation of the soul.
This is not an opinion or a viewpoint, but a fundamental component of Jewish faith-faith in the immortality of G-d and the Divine soul, and absolute belief in the realization of G-d's plan for existence. Judaism teaches that evil is transient and good is eternal. Good must and will prevail. This is the entire basis of our belief in the Messiah and redemption: that the world will realize the purpose for which it was created. Anything less questions the validity of G-d Himself.
The well-known statement from Hillel reads, "Love all creatures, and bring them close to Torah." When Hillel uses a seemingly strange expression, "creatures" instead of "people," he is reminding us somewhat arrestingly that even if a person has no apparent quality or virtue, he must be loved by the mere virtue of being G-d's creature; G-d chose to create him or her and that is the greatest reason to love one another. We therefore love everyone unconditionally, including a criminal and someone who is not living up to his calling.
It does not stop there. True unconditional love also means that you want the best for your beloved. Thus Hillel continues: "And bring them closer to Torah." Love for your fellow man dictates that you do everything in your power to inspire and motivate him to live up to his greatest potential. I may therefore disagree with another Jew's behavior or choices, but I never disagree with the person. I embrace him as my brother, both of us children of G-d.
Now let us once again consider the question of Moses' religious "affiliation."
The word "orthodox" has been politicized and bureaucratized. To most secular people it does not mean "Torah observant" and "G-d- fearing Jew." It means a "political party," a "dogmatic minority" that wants control and power, and imposes its will on others. For better or worse, this is the way "orthodoxy" has been "spun," and this is its image in many people's minds. They do not see Orthodox Jews as G-dlier people.
Who can say that they are wrong? How many Jews have been "turned off" of Judaism for legitimate reasons, escaping religiously oppressive homes, experiencing deep alienation in synagogues and with rabbis who are bureaucratic, punitive, angry, hypocritical or even abusive, all supposedly in the name of "orthodoxy" and fulfilling "G-d's Will." These rabbis miss the point, following the letter of the law while missing its spirit.
"Orthodox" often implies inflexible and stagnant. In truth, halacha (Jewish law) also means halicho (motion), as it is a dynamic and live system. Not a throwback to archaic times, but a vibrant approach to life, and one that continues to play infinitely new combinations of Divine music, using the same "musical notes" of our holy ancestors.
Nowhere in the Torah is there any mention of the word "orthodox," or in fact "reform" or "conservative." The denomination called "Orthodox Jewry" was created only after the birth of the reform and conservative movements in order to contrast between them. So again we ask, was Moses an "Orthodox Jew?" No. Because man-made labels and definitions have no place in a relationship between our souls and G-d.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2003 17:11 |
|
| |
העברת הודעות ספי:
לרא"ל יעלון ולחבצלת:
אם כן, לשיטתכם, מהי ההגדרה, מי בפנים ומי בחוץ?
ושוב, אני לא יודע מה זה אורתודוקסי זה מילה שלא יהודים הם אלה שהמציאו אותה ולא מקובלת עלי.
מה שכן מקובל עלי זה התורה, הן התורה שבכתב והן התורה שבעל פה. האם יש פה מישהו שזה לא מקובל עליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2003 17:31 |
|
| |
ספי
בפנים: כל מי שמסור לכוונותיו של משה רבינו כל אחד כפי הבנתו.
בחוץ: כל מי שמסור לדעת תיירה של שכנו ומייחס את זה למשה רבינו ומתעלם ממה שידוע לו בתוככי כליותיו שאם משה היה רואה את מה שהבריגו בתורתו, כבר היו יודעים מקום קבורתו!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2003 17:35 |
|
| |
כלומר, אתה אומר שמשה כתב את התורה מדעתו?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2003 18:11 |
|
| |
ספי
שמת בפי את שלא אמרתי!
כשאתה קם בבוקר אתה בטח משתמש באותה נוסחה: 'תורה ציוה לנו משה' וזה לא בא לומר שזה לא היה מפי הגבורה!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2003 19:09 |
|
| |
ביקשו בפרטי שאגיב לטענתו של יוסיפון שהרפורמים הם קראים.
הרי שזה כל כך מופרך מכל כיוון שמסתכלים בזה, שאיני יודעת במה להתחיל.
אם מכובדנו יסכים להסביר, אסכים להגיב.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2003 19:20 |
|
| |
The first question is why does it sound scary to you?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2003 19:30 |
|
| |
האם העמדה הרשמית של התנועה הרפורמית כוללת את האמונה בתורה מן השמים?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2003 19:56 |
|
| |
העמדה הרשמית והעקרונית של היהדות הרפורמית היא שאין עמדה רשמית.
אין לנו גדוילים שמכתיבים את אמונתנו ודרכנו. כל אדם צריך לשפוט לפי השגתו ולפי יכולתו בכל השאלות הקשורות באמונות ודעות ובכל הקשור באורחות חיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2003 20:07 |
|
| |
ובכל זאת... פטור בלא כלום אי אפשר.
הנה מה שנאמר במצע האחרון של היהדות הרפורמית בארה"ב (פיטסבורג 1999), תחת הכותרת של "התורה":
Torah
We affirm that Torah is the foundation of Jewish life.
We cherish the truths revealed in Torah, God's ongoing revelation to our people and the record of our people's ongoing relationship with God.
We affirm that Torah is a manifestation of (ahavat olam), God's eternal love for the Jewish people and for all humanity.
We affirm the importance of studying Hebrew, the language of Torah and Jewish liturgy, that we may draw closer to our people's sacred texts.
We are called by Torah to lifelong study in the home, in the synagogue and in every place where Jews gather to learn and teach. Through Torah study we are called to (mitzvot), the means by which we make our lives holy.
We are committed to the ongoing study of the whole array of (mitzvot) and to the fulfillment of those that address us as individuals and as a community. Some of these (mitzvot), sacred obligations, have long been observed by Reform Jews; others, both ancient and modern, demand renewed attention as the result of the unique context of our own times.
We bring Torah into the world when we seek to sanctify the times and places of our lives through regular home and congregational observance. Shabbat calls us to bring the highest moral values to our daily labor and to culminate the workweek with (kedushah), holiness, (menuchah), rest and (oneg), joy. The High Holy Days call us to account for our deeds. The Festivals enable us to celebrate with joy our people's religious journey in the context of the changing seasons. The days of remembrance remind us of the tragedies and the triumphs that have shaped our people's historical experience both in ancient and modern times. And we mark the milestones of our personal journeys with traditional and creative rites that reveal the holiness in each stage of life.
We bring Torah into the world when we strive to fulfill the highest ethical mandates in our relationships with others and with all of God's creation. Partners with God in ( tikkun olam), repairing the world, we are called to help bring nearer the messianic age. We seek dialogue and joint action with people of other faiths in the hope that together we can bring peace, freedom and justice to our world. We are obligated to pursue (tzedek), justice and righteousness, and to narrow the gap between the affluent and the poor, to act against discrimination and oppression, to pursue peace, to welcome the stranger, to protect the earth's biodiversity and natural resources, and to redeem those in physical, economic and spiritual bondage. In so doing, we reaffirm social action and social justice as a central prophetic focus of traditional Reform Jewish belief and practice. We affirm the (mitzvah) of (tzedakah), setting aside portions of our earnings and our time to provide for those in need. These acts bring us closer to fulfilling the prophetic call to translate the words of Torah into the works of our hands.
In all these ways and more, Torah gives meaning and purpose to our lives.
http://www.ccarnet.org/platforms/principles.html
כיתוב מצד שמאל:
תוקן על ידי - ווטו1 - 17/09/2003 20:39:02
|
|
|
|
|
|
