בית פורומים עצור כאן חושבים

"אורות הקודש" מול "ויואל משה"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-31/7/2005 00:43 לינק ישיר 


לא ניכנס לזה

ואתה ממשיך ...הרבי גאעצל היה רוצה לחשוב שגם אלה שחולקים עליו יודו וכו'

חה!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2005 00:49 לינק ישיר 

נו, הרי הודיתי שהוא היה הוגה דעות מקורי בעל דעות מעניינות (אגב, ראיתי לא מזמן מי שטען שהוא היה הוגה משעמם עם דעות לא מקוריות. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=372&msgid=57592207).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/7/2005 00:54 לינק ישיר 


נענע בראש לאות לאו
וקרא בקול גדול הן!

לומד מתפוז על רי"ל וקובע קביעות מרחיקות לכת.
זה משמועה, זה מסיפור של חבר קרוב ואמין, וכך הלאה..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2005 05:22 לינק ישיר 

נא לא להפוך את האשכול הזה כאשכול על ליבוביץ. יש מספיק אשכולות על שמו.עיינו במומלצים.

תוקן על ידי - קעלעמר - 31/07/2005 5:22:50



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/10/2005 08:09 לינק ישיר 

סליחה.

תוקן על ידי - aaatozzz - 28/10/2005 8:10:09



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/5/2008 00:09 לינק ישיר 

בס"ד
אני לא מפריד בין החמור למשיח כוונת המאמר שבנימין זאב הרצל היה לו את היוזמה לכינון מדינת ישראל מבחינת החומר וזה הרעיון של חמורו של משיח עני ורוכב על החמור דהיינו החומר בהיפוך אתוון.

תוקן על ידי shay98 ב- 11/05/2008 0:09:49




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/6/2009 08:40 לינק ישיר 

זכיתי והגעתי היום שוב לאשכול המעניין הזה.
קראתי בעיון את ספרו של י"ל על מסילת ישירם והופתעתי מהשמיניות באוויר שהוא עושה כדי להבדיל בין המוסר של רמח"ל לקבליותו.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/6/2009 11:55 לינק ישיר 


אם יורשה לי לחזור לרגע לנושאו המקורי של האשכול:
לאחרונה יצא לי לעבור שוב על חלקים רבים ב'שמונה קבצים'. האמת היא שהרב קוק המתקבל משם אכן שונה מאד מזה המתקבל מ'אורות הקודש' למשל; בניגוד לחוקרים (אבינועם רוזנק, למשל) שהסבו את תשומת הלב לכך שהרב קוק של הקבצים יותר נועז מהרב קוק הנדפס, הדבר הראשון שבולט לעין הוא האופי המאד לא שיטתי, ואפילו לא מגובש, שעולה מן הכתבים. כידוע, הקבצים היו מחברות של רשימות שכתב הרב קוק לעצמו, וכלל לא נועדו להיות ספר שיטתי, אבל היא הנותנת. מדובר באוסף של פרצי מחשבה, לעתים כאלה הנותנים הרגשה מובהקת של השראה רגעית שעל גבול הקפריזיות, ומשקפים מצבי רוח משתנים בשנים שונות. את הרעיונות המרכזיים אפשר לסכם בכמה עמודים בלבד, וכל השאר אינם אלא פיתוח של הרעיון המוניסטי-הרמוניסטי הידוע. דב שוורץ כבר טען מזמן כי העורך (הרב הנזיר), שהיה בעל השכלה פילוסופית מסודרת, עשה כאן עבודה יסודית ששינתה את פני המקור, ולדעתי יותר מששינה את עצם הרעיונות שינה את אופיים ואווירתם. למעשה, הרב הנזיר נקט מתודה מובהקת של 'תיאולוגיה שלא מדעת'.
לעומתו, הרבי מסאטמאר, עם כל מה שאפשר לומר עליו, כתב את ספרו כמשנה סדורה, דהיינו כמאמרים שיטתיים, דבר דבור על אופניו.
האם בגלל זה ייאמר שהרב קוק איננו הוגה והרבי מסאטמאר כן? - לדעתי מסקנה זו מופרכת. הנזיר עזר לרב קוק לחלץ את מה שבאמת היה בו, והוא עצמו התקשה לנסח. נכון שפעולה מעין זו מעקרת משהו מן המקור, אך מצד שני גם השארת הדברים על מתכונתם המקורית גורע משהו מן היכולת להבין את הטקסט לאשורו (מצד מה שבאמת יש בו). מצד שני, דווקא אצל הרבי מסאטמאר אתה יוצא בהרגשה שהמבנה השיטתי הוא בעצם דרשנות עם לא מעט קוועטשים שספק אם הוא עצמו היה מוכן ללכת איתם עד הסוף.






תוקן על ידי אידך_גיסא ב- 15/06/2009 12:11:05




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/6/2009 12:08 לינק ישיר 

האם אחרי שקראת חלקים רבים משמונה קבצים, תוכל לשתף אותנו בנושאים המרכזיים אותם ניתן
לתמצת למס' עמודים?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/6/2009 12:52 לינק ישיר 

 
אתה שואל באירוניה אבל אענה ברצינות. כבר כתבתי לעיל כי הכל סובב סביב הציר המוניסטי-הרמוניסטי, כלומר: הטוב השלם ("הקודש העליון") איננו ניתן למיצוי בעולמנו המוגבל; לכן הוא מופיע במקטעים חלקיים שונים, שכל אחד מהם אוחז חלק ממנו; בגלל שכל מקטע כזה תופס חלק אחר, המקטעים השונים והכאילו-מנוגדים נידונים להיאבק זה בזה; אך בעל הראייה ה"רזית" רואה כי למעשה כולם אינם אלא חלק מאחדות אחת שלמה ושכולם נחוצים להתעלותו של העולם, ואדרבא, דווקא המאבק ביניהם מוביל את העולם בתהליך של השתלמות הדרגתית; עם ישראל הוא מיקרוקוסמוס של התהליכים הנ"ל; ההשתלמות האמורה באה לידי ביטוי בתחיית האומה והשלמתה היא בגאולה, שאורה הולך ומפציע; לכן גם המרידה בקדשי ישראל היא חלק מהתהליך וגם בה יש חיוב, שכן הדת המסורתית איננה אלא מקטע אחד של הטוב השלם, שאיבד חלקים אחרים של אותו טוב שלם בשל ניוון הגלות; וכו' וכו'.

הנה תמצתתי לך את זה בפחות מכמה עמודים. לא את הכל, אבל הרבה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/6/2009 13:00 לינק ישיר 

נכון.
זה באמת היה באירוניה.
הממ. נראה לי שאפשר לתמצת ככה תורה של הרבה הוגים.

ידידי,
אתה לא כתבת הרבה נקודות מרכזיות במשנה שלו. ואני צריך ללכת ללימודים.
הנה כמה שלא כתבת:

הרצון.
הטבעיות.
דומיה.
ודאות.
הקשבה פנימית. עצמיות.
הקדושה שבטבע. הדר הטבע.

ועוד.
יום טוב.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/6/2009 13:06 לינק ישיר 

בויואל משה אנו מתחברים לערכים נעלים כגון:
הונגריזם
ונדליזם
פאתטיזם
בריחה מהמציאות
חוסר רצון
חוסר טבעיות
חוסר דומיה
חוסר ודאות
אי הקשבה לכל מי שאינו אדיוט
הטומאה שבחיים ובטבע והדר הסכלות

אשרי עין ראתה אלה!

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2009 20:34 לינק ישיר 

א"ג
כלום לא מצאנו תופעה של הגות הסובבת סביב ציר אחד אצל הוגים נוספים? לדוגמא י"ל.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/6/2009 09:05 לינק ישיר 

העובדה שהגות מצליחה להגיע למיצוי לכדי ציר יסודי היא דווקא יתרון המורה על שיטתיות.

נק' המבחן היא באיזו מידה ציר זה מתמודד עם ריבוי תופעות משמעויות ואפשרויות להפרטה ממנו, ואם אמנם הפרטים והבעיות עימם מתמודד ההוגה אמנם מתקשרים ומתבהרים לפי הציר.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2009 16:22 לינק ישיר 


בעל, מצאנו גם מצאנו. יתר על כן, מצאנו גם פגמים אחרים בהגותו שיש להם שותפים אחרים.

(האמת היא שאני באופן אישי לא מאוד מוטרד מן ה"פגם" הזה; רק ציינתי את זה שהוא מבליט עד כמה ריבוי המילים שבשמונה קבצים איננו תמיד תורם לפיתוח השיטה, אלא נובע בעיקר מכתיבה ספונטנית; זה הכל).

 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > "אורות הקודש" מול "ויואל משה"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 לדף הבא סך הכל 9 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.