בס"ד:
תגובת מיימוני לדבריי:
שי נפלא!
זה בדיוק הענין של הפורום שלנו.
לבדוק מקורות.לא לצטט סתם.
אפילו אם המצוטט הוא האר"י בכבודו ובעצמו.צריך לבדוק תמיד את המקור.
יישר כוח,ואל תשכח את הכלל הזה שגילינו כאן.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.
פורסם בקישור הבא:
www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1275883
נשלח ב-15/7/2005 15:17
תגובת לב:
למימוני,
אם האר"י היה בעל רוח הקדש,הוא המקור והוא הראיה.ולדרוש לדבריו מקור הוא כמו לדרוש ראיה לראיה.
כמובן ליכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזא באורייתא(תענית פ"ק)!
אני מניח,שאם אנו מחפשים מקור סמכות,די לנו בדברי נביא כסמכות וכמקור.כיון שאין ספק שדבריו נמשכים מתוך דברי תורה.
וכשם שלא נחפש מקור אחר דברי ישעיה כך לא נחפש אחר דברי אליהו.כמובן,שזה רק אם את אכן מאמינה שאליהו הנביא חי הוא,ונגלה להאר"י ז"ל.ושאר הנחות.
מי שמאמין בכל הנ"ל,אין לו לחפש ולהרהר אחר מקורותיו של רבנו האר"י.כי הוא המקור והראיה.כפי שקבל מאליהו הנביא.וכל חיפוש מקור אינו אלא אחר קבלת והנחת האמת שבדבריו.ואינו כשאר חיפוש מקור שאלמלא אותו מקור לא יקומו דבריו כאמת.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1275883
נשלח ב-15/7/2005 15:18
בס"ד
תגובתי לדברי מיימוני:
כב' יעיין בס' חיית-קנה לר"ש מולכו זצ"ל ,בהקדמתו הביאו
את דברי ר' יצחק אבוחצירא זצ"ל כמדומני שכתב 'שאין ספק כי קבלת רבנו האר"י ז"ל היא הפרי הבשל ביותר ,אך בלי הראשונים שקדמו לו בקבלה,לא היה מגיע להשגה שלו,כי הוא ז"ל לא נטה מדרכי הראשונים המקובלים ז"ל.עכ"ד.
לכן חשוב מאד לענ"ד ללמוד את הס' הכוזרי וכן מורה הנבוכים וספר העקידה לר"י עראמה זצ"ל וס' העיקרים לרבנו יוסף אלבו זצ"ל,כי ע"י ספרים אלו מחדדים את השכל להבין את דרכי הקבלה. וכן הס' שערי אורה לר"י גיקטליא ז"ל שהעיד עליו רבנו האר"י שהוא מפתח לחכמת-הקבלה.ופירוש
הרמב"ן על התורה אשר נכתב ע"פ סתרי-תורה כידוע ואי אפשר להבין דבריו בשכל אנושי כי אם ע"י השגה רוחנית.
וזה דרכו של ר' צורי ג'רבי הי"ו שאינו זז מדברי הראשונים,ולומד גם את הספרים הנ"ל שהזכרתי וכן את
כתבי מהר"ל מפראג ז"ל,ורק אח"כ ניגש להבנת דברי רבנו האר"י זלה"ה ודברי פי חכם חן.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1275883
נשלח ב-15/7/2005 15:23
בס"ד
תגובת חסדאי:
riv בעיקר ולא רק:
דומני שיש מקום להגדיר באופן מסודר את מה שמכונה כאן "הסתמכות על מקור סמכות".
ישנה הסתמכות המבוססת על ה-ידיעה/ אמונה כי פלוני חכם ממני,מעמיק ממני,וידיעתו והבנתו רחבות היקף משלי, ולפיכך אם הוא עושה מעשה כל שהוא או מביע דעה כל שהיא סביר להניח כי בדקם וחקרם גם מכיוונים שאני בקוצר השגתי לעומתו לא הגעתי אליהם ואולי גם לא אגיע.
הסתמכות כזו אינה הסתמכות על ה"אדם הטוען" כי אם הסתמכות על הטענה.האדם הטוען נותן רק את הסימוכין לאמיתותה.
הסתמכות זו הינה הגיונית,לוגית,ומאד מקובלת,רובינו ככולנו נעזרים בה באופן תדיר בחיינו.
הסתמכות מסוג אחר היא הסתמכות על טענה או מעשה של פלוני, לא מתוך מחשבה כי ישנו "הגיון" כלשהוא העומד מאחוריו, אלא מתוך אמונה ב"אדם" הטוענה.מחמת האמונה או אפילו הידיעה [אם להתייחס למשה רבינו] כי כל מה שיאמר נכון הוא.בלי שנוכרח לטעון כי דעה ספציפית זו הגיונית.
אמונה כזו יכולה לנבוע מידיעה אישית ברורה ומוחשית, [כאצל משה רבינו והנביאים אחריו,וגם בך יאמינו לעולם.] או מידיעה בדרך עקיפין [אם נניח שכוונת התורה בצוותה על סמכות החכמים לא תסור ימין ושמאל,ו-ועשית כל אשר יורוך, היא שגם אם יאמרו לך על שמאל שהוא ימין,עשה.הרי שאף שבאופן אישי אין ידיעה על החכמים כי כל דבריהם נכונים הרי שמכח המצווה (הצד"י פתוחה) שאמיתותו ברורה ישנה ידיעה.].(או ידיעה שיש אומרים שהינה לוגית בסגנון אין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם וכו')
להסתמכות מסוג זה יש מתנגדים רבים.ויש מקום רב לדון בה בהיותה נוגעת בענינים שהינם בלב התאולוגיה של הדתות המונותאיסטיות בכלל ושל היהדות בפרט.
(ורק מילה על המושג "נכון":באומרינו כי דבר פלוני הינו נכון אין מוכרח מכך שהוא אמיתי לפי ההגדרות הידועות לנו. שהרי אם אמר חכם על ימין שהיא שמאל,הרי שלפי ההגדרות הידועות לנו דבר זה אינו "נכון" שהרי הימין ימין היא ולא שמאל. ועל כרחך הדבר נכון מלשון "נכון לעשותו" היינו שכך היא ההנהגה או זו הדעה שבה חפץ השם שננהג ונחשוב.)
דומני שכשriv מדברת על מקור סמכות כוונתה להסתמכות בסגנון הראשון וכששי יקירינו דן כוונתו לאופן השני.כך שאולי במקום להמשיך את הדיון כדו שיח של חרשים יש מקום לפתוח אשכול מיוחד לנושא, ולדון בשני אופני ההסתמכות הנ"ל ואז אולי לשוב לאשכול זה. אבישי 11
פרופ' דב רפל בספר הנזכר (ואנוכי הקטן מסכים עימו) טוען כי הנטיה ל"גייר" הוגים ופילוסופים מקורה ברצון להכשיר ולהתיר לימודי חכמות ופילוסופיא. ולפיכך ישנה נטיה לנסות להציגם באופן שלא יסתרו לא הם ולא מחבריהם את עיקרי היהדות.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1275883
נשלח ב-15/7/2005 15:25
בס"ד
בס"ד נראה לי שיש סמך לדברי בעל סדר הדורות מכת"י
קדמונים,מסתבר שהיו בידיו כתבי יד קדמונים שאינם תחת ידינו.וייתכן שאכן אריסטו חזר בו מדבריו.
אח"כ ראיתי בס' סדר-הדורות ח"א(דף ס"ח)שכתב וז"ל:"אריסטוטלוס הפילוסוף וראש החכמים היה רבו של אלכסנדר ותלמיד סוקרטו ופלטוני ונולד במצידוניא וחי כ' שנים אחר מיתת אלכסנדר תלמידו ויהיו ימי חייו ס"ב שנים,וכתב שדבר עם שמעון הצדיק על חכמת אלהות והשתומם מאד ממעלת חכמת-שמעון ,ובאיזה פרטים אומר וזה ממה שהשיבני השמעוני.ור' יוסף ש"ט בהקדמת ס' המדות כ' שראה במצרים ספר כתוב בו איך שאריסטו בסוף-ימיו הודה על כל הנמצא כתוב בתורת-משה ונעשה גר צדק,וכ"כ במג"א לחכם פריצולי,ובס' התפוח כי אף שאריסטו היה מאמין בקדמות עכ"ז השתדל בכל כחו לבטל הדעות הכוזבות ביתר העקרים,ובכוזרי כת"י ריש מאמר ב' כי חכמת-הפילוסופים הועתקו שרשיהם וכלליהם מיהודים אל הכשדים ואח"כ לפרס ומדי ואח"כ ליון ואח"כ לרומי,ובאורך הזמן לא הוזכרו שנעתקו מהעברים זולתי מן היונים ורומים.
ובסוף דבריו כתב בשם בן שרד בסוף ספרו הפלת-הההפלה שהחכמות שהיו נמצאות בישראל,היה בעיר אלקהרה ספר אחד מאריסטו שחבר בסוף ימיו וחזר מכל מה שכתב בתחילה
בין בענין ההשגחה ובין בהשארת הנפש ובענין חידוש העולם והיה אומר בכל דבר מאלו ובכמה דברים טבעיים,והחזירני השמעוני מזאת הסברא במופת וטענות כך וכך ,וכתב לאלכסנדר תלמידו ברוך אלקים פוקח עורים מורה חטאים בדרך ישתבח שבח הראוי לו אשר גמלני ברחמיו וברוב חסדיו והוציאני מן הסכלות הגמורה אשר הייתי כל ימי חיי בהתעסקי בחכמת הפילוסופיא והייתי דן בכל הדברים על דעת השכל וחברתי בזה ספרים כחול-הים יתנודדו כל רואי בם עד שבסוף ימי נוכחתי עם חכם מחכמי ישראל והראני את ידו החזקה בתורה מורשה להם מסיני והמשיך לבי בדברי-תורה בהראותו לי אותות ומופתים בשמות הקדושים אמיתיים ונגלים לחוש,ואני בער בלתי יודע כי רוב הדברים הם למעלה מהשכל,וכאשר ראיתי זה
נתתי לבי להתבונן בכל כחי בדת יהודים והנה כלה מיוסדת על אבנים שלמות לא כחכמת-הפילוסופיא החשיכה.לכן תלמידי הנעים אלכסנדר המלך הגדול אל יטעוך ספרי גם לך גם לחבריך
הפילוסופים,כי אלו הייתי יכול לקבץ כל ספרי אשר נתפשטו באפסי ארץ הייתי שורפם בל ישאר אחד לעיני השרים והסגנים
כדי שלא ישתבשו בהם הדעות,כי ידעתי שאקבל עונש גדול מאת האל כי חטאתי והחטאתי את הרבים ,וכו' עכ"ד הסדר הדורות.
נשלח ב-15/7/2005 15:26
בס"ד:
תגובת לב:
עוד בעניין אריסטו והמקורות היהודים לחכמות,ראה לפרופסור אריה כשר בהערותיו על ספרו של פלאביוס "נגד אפיון" ולגוטמן בספר "הפילוסופיה של היהדות"(עמוד 25 ובהערות שם הערה 19)שיוונים תארו את חכמי ישראל כעם של פילוסופים,הבקיאים בדעת מה שלמעלה מן הטבע ובמאגיה.וגוטמן מסיים "רשאים אנו להניח שגם קליארך וגם תיאופראסטוס לא היתה להם אלא השגה שטחית ביותר על התכונה הנעלה והרוחנית יותר של היהדות".
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1275883