|
|
| נשלח ב-17/7/2005 17:59 |
 |
| |
בס"ד
לענ"ד הש"ך היה גאון בנגלה ובנסתר אחד מגדולי נושאי כליו
של השלחן ערוך וידוע שהיה בעל השגה עצומה ומעיין גדול
בש"ס ופוסקים.ואי אפשר ללמוד ש"ע בלי פירוש של בעל הש"ך.
מצאתי בויקיפדיה שכתבו על שפתי כהן על השולחן ערוך:
רבי שבתאי כהן (הש"ך),רב ופוסק הלכה.(שפ"ב-תכ"ג,
1621-1662).
היה בנו של רבי מאיר הכהן.רוב ימיו חי בליטא.אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתאי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים, וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נשא לאשה את נינתו של הרמ"א,וישב בוילנא סמוך על שולחן חותנו.
כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים, ולמרות גילו הצעיר מונה לחבר ביה"ד של וילנא. בתקופת הגזירות שהחלה בפרעות ת"ח-ת"ט ונמשכה מספר שנים גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שבצ'כיה,שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 18:08 |
|
| |
יפה שאתה מצטט את ויקפדיה. אבל לשאלה לא ענית. ואני מתחיל לתהות האם גם לשי הצעיר בוארון ,לפעמים (טוב לא ניסחף..)
אין תשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 18:23 |
|
| |
וניטי
אולי כדאי שתציין בדיוק את המקור, תביא אותו הלום, ונדון בו.
לגבי "אפולוגטיקה" זו, איני יודע מהי. וכי עלי - עלינו כולנו - לשאת במחיר הטענות של כאלו שיש אצלם נימה של התנשאות בשל היותם יהודים?
כבר היה לפחות אשכול אחד בנושא זה, ואכן יש הוגי דעות שמדבריהם משמע ניסוח מתנשא, כגון זה שדוגל בהבדל בין נשמות יהודים לנשמות של גויים. לינקי?
שחרית,
כנראה, בשל אי היותי אשה, אני מתקשה לראות את הפגם במה שכתבתי. שאלות כגון אלו מצויות בספרות השו"ת למאות אם לא יותר. וכל עוד אין נכנסים לפרטים אישיים (כתובת ומספר נעלים של השואלת, לדוגמא, המאפשרים לזהותה), איזו עוד דרך קיימת כדי לענות לה - או כדי ליידע אחרים/ות הנמצאים באותה מצב מהי התשובה האורתודוכסית?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 18:27 |
|
| |
בס"ד
כאשר אין לי תשובה אני לא בוש לומר איני יודע
למד לשונך אמור איני יודע שמא תיאחז ותתבדה.(ברכות דף ד' ע"א) ולעניינו הש"ך היה מגדולי הפוסקים האחרונים ויש משקל וחשיבות לפסקיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 18:29 |
|
| |
kisarita
את מכירה אשה עם מחזור סדיר כמו שעון שוויצרי???
תפני מיד לספר השיאים.
החשבנות מאד מורכבים, ולדעת מתי ימי זיבה ומתי ימי נידה, לא בא ברגל.
ובנושא של הגזענות ב"מקורות היהדות" זו שיטה גרועה ביותר לבדוק גזענות בדת.
האם את הדת הנוצרית נשפוט לפי ימי הפרעות? או לפי מדיניות מנהיגיהם היום?
ברור שהעולם העתיק היה יותר גזעני ולפעמים גם רצחני יותר, השאלה היא איך מפרשנים את זה היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 18:37 |
|
| |
בס"ד
מעיקר הדין לאחר שנפסק הוסת סופרת שבעה נקיים ובאותו יום
שפסק מנקה עצמה היטב ושוטפת אותו מקום ובודקת עצמה בבד נקי לפני השקיעה (וכאן יש להעיר שהפס"ט אחרי שקיעה אינו מועיל כלל והפסידה יום)ובודקת עצמה בעד כל יום לפני השקיעה ובבקר ואם נמצאו כל השבעה ימים נקיים טובלת אור ליום השמיני.וכך נהגו להלכה ולמעשה מדורי דורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 19:19 |
|
| |
שי
הדעה שהצגת כאן בתור הלכה למעשה שנהגה בכל הדורות אינה אלא בנין של חומרה על גבי חומרה, ואין צריך לנהוג את כולן.
ראשית, כל האמור כאן - שצריך שבעה נקיים - כפי שנתבאר - אינו אלא לפי מנהג בנות ישראל שהחמירו על עצמן לראות נידה כזבה. אם כי לדעת רוב הפוסקים זוהי תקנה דרבנן.
שנית, גם לפי גישה זו אין צריכה לבדוק מדי יום ביומו ובוודאי שלא צריך לבדוק פעמיים ביום. מספיק שתבדוק את עצמה בתחילה ובסוף ולכל היותר פעם אחת באמצע.
וגם טיבה של הבדיקה צ"ב אם אכן צריך בדיקה פנימית כפי שתארת.
נכון הוא שהאופן שספרי הפסק של היום מציגים זאת כך - אך, כפי שציינתי, זוהי חומרה על גב חומרה. והמחמיר צריך להביא ראיה.
ובוודאי שאין די בלצטט שמות של פוסקים גדולים, לפי שגם הפוסק הגדול ביותר אינו יכול לחדש חומרות מעבר למה שתיקנו חכמים.
כך היא דעתי וכך הוא סגנון לימודי.
על כל פנים, כל זה אינו נוגע הלכה למעשה לשאלה שנשאלה כאן. ובוודאי שאין ראוי להטיל חומרות הנוהגות במקומות מסויימים על מי שבא ללמוד את עיקר הדין. וראוי להישמר מהדבר מאד.
והנראה לעניות דעתי כתבתי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 19:52 |
|
| |
כתב וניטי00: "דעת הש"ך שאסור לו לבעל להציל את אשתו היולדת, כי היא נידה, גם במחיר מותה"
הדברים שקר גמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 20:02 |
|
| |
ומה יעשה כבודו אם יתברר לו שהדברים אינם
שקר גמור?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 20:03 |
|
| |
בס"ד
מיימוני:
בסגנון הלימוד אני אכן מסכים איתך שאין לפוסק גדול ככל שיהיה לחדש חומרא ע"ג חומרא יותר מתקנת חכמים,ובדיעבד אף אם בדקה רק בראשון ובשביעי מועיל לה לספירת שבעת נקיים
וכן הורה מו"ר הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א להלכה ולמעשה.
בענין בדיקת "מוך דחוק" היא חומרא נוספת שכתבו הפוסקים
ומעיקר הדין די בבדיקת הפס"ט ובראשון ובשביעי כדכתבינא
לעיל והנלע"ד כתבתי.והשי"ת יצילנו משגיאות ויראנו נפלאות מתורתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 20:04 |
|
| |
וניטי
אולי תצטט מדברי הש"ך, ואף תפנה למקום שבו הוא מדבר על כך?
שי
זה לא רק בדיעבד, אלא לכתחילה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 20:08 |
|
| |
וניטי
אינני נוהג לענות לשאלות היפותטיות
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 20:08 |
|
| |
אני אשמח לשמוע קודם מה יאמר לב אהרון (והוא מתחמק מכך..) או מה תאמר אתה. באם אכן כך כותב הש"ך. או שבקשתכם למקור אינה אלא עוד דרך להתחמקות.
חוץ מזה שנראה היה לי שיש כאן ת"ח מופלגים ולא יקשה עליהם להבין באיזה ש"ך מדובר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 20:09 |
|
| |
סליחה. ומנהג לב אהרון דינא?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 20:16 |
|
| |
וניטי
אני תמה מאד על מה שכתבת.
האם בקשה למקור היא התחמקות?
מה אעשה שאיני תלמיד חכם מופלג, ואיני מכיר את הש"ך הזה, אבל אני תאב מאד לראות היתכן כי גדול בישראל כתב דברים מעין אלו.
הלא זה דבר מקובל בכל מקום, במחקר ובלימוד תורה, שכל מי שטוען שמישהו אמר משהו, יכול להפנות למקור. (אלא אם כן זה מצב נדיר, שאתה עד שמיעה לדברים שאמר לך הש"ך אישית...).
כיון שהלכות נידה תופסות מקום רב בשו"ע, תחסוך זמן רב אם תציין ישר למקום. אני משער שהדברים מצויים בהלכות נידה בסימן העוסק בהרחקות, אבל אולי תואיל לציין ישר למקור?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
