|
|
| נשלח ב-1/3/2007 12:02 |
 |
| |
[ואחרי שהבאת נקודה בראש דבריך, עפר לפי... ]
ואני, לא לדברי הגמרא אלא לדברי המדרש, במדרש רבא ובילקוט שמעוני, התכוונתי, והנה הציטוט שהבאתי ממדרש רבא שוב:
"אמר ר' אחא: אף את לפניך שיחות, אתמול אמרת לי ' כי ביצחק יקרא לך זרע', וחזרתה ואמרת לי 'קח נא את בִנך את יחידך', ועכשיו את אומר לי 'אל תשלח ידך אל הנער'! אמר לו הקב"ה: אברהם, 'לא אחלל בריתי', 'ואת בריתי אקים את יצחק'. בשעה שאמרתי לך 'קח נא את בנך' וגו', 'ומוצא שפתי לא אשנה', כך אמרתי לך: שחטהו? לא! "העלהו"! אסיקתיניה - אחתיה. "
לגבי הציטוט ממסכת תענית, יפה בעיני דיוקך על יצחק ולא אברהם, ואני צריך לחשוב עוד על המשמעויות הנוספות העולות מכך - שהרי בנו של מישע נזכר ולא מישע עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2007 16:04 |
|
| |
מואדיב,
.
גם למדרש זה התייחסתי בהודעתי בד"ה מצד שני, שאין המדרש מוכיח אלא שהשם סידר את הדיבור כך שיעגן העלאה ללא שחיטה. אך מאברהם אותו רצה לנסות, לא ציפה השם שיבין העלאה שאין בה שחיטה [שבעצם בכל מקום לאו שמה העלאה ובביכורים יש הנחה ולא העלאה]. א"כ אין המדרש סותר אף לא את הפירוש המקובל. לפי הפירוש שהבאתי [ובדרך ר"א אבולעפיא] מתפרש השיח בטוטו"ד שאירע בדיוק כאשר הלך אברהם לשחוט את יצחק והחל להתבלבל. בעומק לבו הבין היטב את שהבין וודי אלן שהווה לא יצוה ולא ידבר לשחוט את הבן וזה דבר המלאך [שכליאל?] "אל תשלח ידך אל הנער" [ובפרט בצירוף הבטחת "כי ביצחק יקרא לך זרע"]. אך המלאך פשטותיאל למד ממה שאמר לו השם "העלהו לעולה" דהיינו שחיטה ולכן התבלבל ותהה עד שמצא בעצמו את הדרך המדויקת שהווה דורש ממנו שהעלהו ולא שחטהו כתיב כי הכל היה אך ניסיון למוכנותו לא לחסוך את בנו יחידו אם אכן היה נדרש מהווה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2008 08:53 |
|
| |
הבקר ראיתי את הרלב"ג שמסביר שה' אמר לאברהם שיקח את יצחק להר המוריה כדי ללמדו איך להעלות עולה, והעלהו שם לעולה, כדי שילמד איך להקריב עולה, ואברהם הבין שעליו להקריב את יצחק לעולה.
רלב"ג, ביאור המילות:
...ועניין זה הניסיון, לפי דעתי, היה שבאתהו הנבואה בלשון
מסופק, והוא שאמר אליו ה' יתברך על יצחק "והעלהו שם לעולה".
וזה המאמר ייתכן
שיובן שיזבח אותו ויעלהו עולה, וייתכן שיעלה אותו שם להעלות עולה, כדי שיתחנך יצחק
בעבודת ה' יתברך. וניסה אותו ה', אם יקשה בעיניו לעשות שום דבר שיצוהו ה' עליו, עד
שיהיה זה סיבה שיבין מזה המאמר זולת מה שיובן ממנו בתחילת העיון, רוצה לומר שיובן
ממנו, שיעלה שם עולה אחרת, לא שיזבח את בנו.
רלב"ג, ביאור דברי הסיפור:
...והנה כיוון ה' בזה המאמר שיעלהו שם בעבור עולה, רצוני
לומר, שיראה יצחק שם הקרבת עולם לשם, כדי שיתחנך בעבודת ה' יתברך ויגיע לשלמותו,
באופן שיאות שיהיה ממנו הזרע הנבחר, שייעד ה' יתברך לאברהם. ולפי שהמובן מזה המאמר
יהיה המובן ממנו לפי הנהוג בו, שיעלה את יצחק בנו שם לעולה כשיזבחנו וישרפנו, הנה
נשלם לה' יתברך ניסיון אברהם בזאת הנבואה, אם יקל בעיניו לעשות איזה דבר שיזדמן
לכבוד ה', וזה, שאם יקל זה בעיניו, לא יחזור להבין מזה העניין זולת מה שיובן ממנו
בתחילת העיון. ואם יקשה בעיניו, יבקש לזה המאמר כוונה אחרת זולת מה שיובן ממנו
בתחילת העיון. והנה הבין אברהם זאת הנבואה, לפי מה שיובן ממנו בתחילת העיון
מתוך: http://www.nechama.org.il/pages/15.html
ואם קדמוני באחד מהאשכולות הרבים על העקדה, אני מתנצל.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 14/11/2008 8:56:50
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2008 11:52 |
|
| |
בעל
אם לשם לימוד היתה העקדה?!. למה לא מצינו הקרבת קרבנות בהמשך, אצל יצחק יעקב ובניו?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2008 15:37 |
|
| |
משמח אותי לראות שהנושא נידון.
כמובן שאין תשובה טובה מדוע אברהם מבקש רחמים על אנשי סדום ולא על בנו, מלבד "המרחם על האכזר סופו להתאכזר על הרחמנים".
מואדיב,
איך יתכן שהעקידה היא ביוזמת יצחק (תיזכורת לדברים שהבאת בשם מישהו אחר- רצון יצחק נעשה לאור הרצון להוכיח לישמעאל את זכאותו לקבל את הירושה)- אם ליד מקום העקדה, זמן קצר לפניה- הוא שואל את אביו "איה השה לעולה?".
בנוסף, איך יתכן שזה יוכיח את זכאותו לקבל משהו? הרי אחרי מותו הוא כבר לא יכול לקבל מאומה.
אם התאבדות היא אחד המעשים הכי אסורים- כיצד פתאום זה הופך למעשה הירואי?
גם את ההיענות הטוטלית לנביא אינני מבין.
מאיפה הביטחון שאין לו הזיות שווא?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2008 12:21 |
|
| |
אפיק
אברהם לא ביקש רחמים על אנשי סדום, אלא על הצדיקים שהוא חשב שנמצאים שם:
"ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע? אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר, האף תספה ולא תשא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה? חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע, חלילה לך, השופט כל הארץ לא יעשה משפט?"
בנוסף, הרי בעניין סדום ה' אמר לאברהם בפירוש "ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאוד, ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה", כלומר, ה' הודיע לאברהם שהוא מתכוון להפוך את סדום מכיוון שהם חטאו, בעצם העובדה שהקב"ה מסביר לו למה הוא רוצה להפוך את סדום, הוא בעצם נותן לו רשות להתווכח. כלומר, הוא אומר: אם הם לא היו חוטאים - לא הייתי הופך את סדום. ואז אברהם שואל - האם באמת כולם שם חוטאים?
לעומת זאת, בעקדה - הקב"ה אומר לו סתמית "והעלהו שם לעולה". ואדרבה, עצם העובדה שהקב"ה מדגיש "קח את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק" כבר אומר לו מראש - אני אומר לך "והעלהו שם לעולה", אלא מה, אתה אברהם תטען כנגדי הרי הוא בני, יחידי, אשר אהבתי, יצחק - אומר לו הקב"ה מראש אעפ"כ ולמרות הכל - "קח את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק, ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך". ברור שלאברהם לא היה מה לשאול ולבקש רחמים בהוראה מפורשת כזאת.
לעניין הסכמתו של יצחק - גם עם העקידה לא היתה ביוזמתו, ברור שהוא הסכים, גם כי הוא היה אמור להבין את הרמז מ"אלוקים יראה לו השה לעולה בני", וגם כי ברגע שאביו עמד להעלותו למזבח הוא יכול היה להתנגד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2008 12:46 |
|
| |
בענין זיהוי הקולות,
איך ידע אברהם שאלוקים דיבר אליו ולא השטן??
בכל אופן מדובר על דבר אכזרי, שלא היה צפוי, להאמר מפי ה'.
מזמן הרב מיימוני פירסם את הסיפור, יגעתי ולא מצאתי את המקור באשכולות הישנים, דא עקא גם הרב מימוני לא עזר, אספר מזכרוני, וכל החוסר והטעויות עלי.
בהרי האלפים המושלגים, יצאה מטפס הרים מקצועי לטפס על הר היונגפראו שליד גרינדן ואלד,
טיפס בעוז על צלע ההר, ולעת ערב, כשהחליט כבר לשוב לביתו, לפתע השתחרר היתד המחזיק את החבל, והוא נפל לתוך התהום החשוך. תלוי על החבל, הקשור למתניו ולגופו,
מסביב שרר חושך צלמוות, וכך תלוי -אבל חיי ובריא, אובד עצות, החל לצעוק לעזרה, צעק צעק עד כלות.
ברוב יאושו הוא פנה אל אלוקים, וביקש -תציל אותי אלוקים אנא תציל אותי.
לפתע- הוא שמע קול, האומר לו, האם אתה מאמין בי? האם אתה מאמין שרק אני יכול ליעזור לך?
כן ריבוני אני מאמין בכל ליבי! -אתה בטוח שאתה מאמין בי? ובכל מה שאומר לך? -כן ודאי ריבוני.
אם כך אמר לו הקול,- חתוך את החבל הקושר אותך חתוך מיד!
למחרת בבוקר מצאו המחפשים את גופתו הקפואה של המטפס, כשהוא לופת את החבל שבו היה קשור, חצי מטר מעל הקרקע
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2008 13:04 |
|
| |
אני מניח שהמשפט האחרון, לא מפיו של מיימוני יצא....
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2008 13:24 |
|
| |
עד כמה שאני זוכר דווקא כן,
אבל מה הבעיה עם המשפט האחרון? אצל כולם מתגבר ההגיון על האמונה.
מה עוד שהוא לא ידעה לזהות את הקול,כאמור הוא לא היה רגיל בקולו של אלוקים, אבל אברהם, ידעה לזהות את הקול,
וזה המסר של הסיפור- אם אתה מתרחק ולא מכיר את אלוקים קשה לך לזהות את הקולות הנכונים, כדברי אפיק- לך לשתות מיים אם אתה שומע קולות,
הגיונית -המטפס נהג בהגיון
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2008 11:55 |
|
| |
השבוע שמעתי שיעור מאלף מפי ד"ר אברהם שפיר בעניין ביקורת על אברהם אבינו בפיוטים, בעיקר על כך שלא התחנן לבטל את גזירת העקה כפי שעשה בסדום.
כמדומני שיש לכך ביטוי במאמרו זה:
תוקן על ידי אידך_גיסא ב- 19/11/2008 12:11:01
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2008 12:01 |
|
| |
א"ג
אליבא דבעלי המוסר, האם נראה לך שא"א היה יכול להתפלל על העקדה כמו על סדום?
האם ניתן למצוא את המאמר והפיוט ברשת?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2008 12:17 |
|
| |
פיוט מימי הביניים איננו שמועס ליטאי מהמהאה ה-20...
יש עוד כמה רעיונות שבהם הם לא היו עולים בקנה אחד, להערכתי.
אני חושב שאין גישה אינטרנטית למאמר. תסתכל ברמב"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2008 19:24 |
|
| |
מיכה, לא הבנתי מה השייכות לשאלה.
אברהם מבקש רחמים ובדיקה חוזרת של גזר הדין על מישהו.
השאלה שלי היתה מדוע הוא לא עושה זאת במקרה של יצחק.
הניסיון היחיד שראיתי כאן לפתור את זה היה ב"אקטיבי- לעומת לא אקטיבי", אבל אני כמובן לא מקבל את זה.
אם מישהו דורש ממך לרצוח - אתה אמור להביע התנגדות וסלידה גדולים יותר מאשר אם מישהו אומר שהוא הולך לרצוח.
בהיותך אקטיבי- אתה שותף לפשע ממש.
שמעתי סברה נוספת שהוא נזהר על בקשה עבור עצמו- משום שחייבים שכל בקשה תהיה נקייה מפניות אישיות- ואת הסברה הזו דחיתי על ידי הבקשה לילד (מה שאחר כך התפתח לדיון חסר רלוונטיות באשכול המקביל)
לעניין הסכמתו של יצחק - גם עם העקידה לא היתה ביוזמתו, ברור שהוא הסכים, גם כי הוא היה אמור להבין את הרמז מ"אלוקים יראה לו השה לעולה בני", וגם כי ברגע שאביו עמד להעלותו למזבח הוא יכול היה להתנגד.
אני לא יודע בן כמה הוא היה, מה שכן, אני חושב שהדיעה שלך מעלה תהיות על חומרתה של התאבדות.
רואי לציין שרשמת מילה מאוד משמעותית- "יוזמה".
מי שיזם את העקדה לא היה אברהם ולא יצחק, וזה מפחית מחומרת הבעיה, אבל זה עדין משאיר את השאלה שלי בעינה.
|
|
|
|
|
