|
|
| נשלח ב-16/11/2010 20:01 |
|
| |
מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו.
מה הם בקשו ובמה הם נענו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 20:26 |
|
| |
בעל אתה באמת חושב שאברהם האבא לא יחל בליבו או אולי מילמל בשפתיו לביטול הציוויו. התורה מעידה עליו- בגירוש ישמעאל- ויצר לו מאד אודות בנו- ועכשיו לא ויצר לו? וכן יצחק האם לא חפץ חיים היה? האם הוא לא התפלל להצלתו- הרי הוא לא צווה אפילו., האם זה פוגם כהוא זה בעמידתו בנסיון? להפך- אם לא היה אכפת לו ואם היה פועל ללא רגשות- הנסיון היה קטן יותר, הוא לא היה רובוט - ולכן הוא התפלל בליבו ומילמל בשפתיו- אלוקים עננו! ולכן עמידתו בנסיון היא למופת
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 22:16 |
|
| |
לפי החלוקה של הרמב"ם בשמונה פרקים, אברהם לא היה אמור לומר שהעקדה היא דבר טוב, אלא מה אעשה וכך גזר עלי בוראי. (האם מותר לנו להתפלל להיתר החזיר?)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 22:39 |
|
| |
בעל - ודאי לא רק שמותר מצווה- הקהל המציאו איזה מדרש לא קיים- למה נקרא שמו חזיר?- כי הוא עתיד לחזור להיות כשר.
הגמרא אגב אומרת שאלוקים ברא דג בשם שיבוטי- שטעם בשרו כטעם החזיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 08:03 |
|
| |
בעב אברהם לא התפלל (שלא כסדום) לבטול העקידה, כי אין להתפלל לביטול הצו, אבל ייחל לכך. ה"ה בחזיר (אלא שהייחול די מפוקפק כי התורה אינה אמורה להיות מוחלפת). יש הבדל בין תפילה-מעשה לייחול-רגש/רצון. כי את הרגש (כמעט) אי אפשר לבטל, את המעשה ניתן לכווין. פרש את הפיוט ענינו – לא לתפילה אלא למאוויים. ועתה תשאל – אם כך העובדה שאנו מתפללים בסליחות או אפילו רק מייחלים היא כנגד השיא של עבודת ה' של "ונחנו מה" (על תפילת חובה לא קשה). היש לך תשובה?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 09:02 |
|
| |
תלמיד מנין לך שהשיא על עבודת ה' היא ונחנו מה? על מה מתפללים בשמונה עשרה (שלפי המקובלים היא בעולם האצילות)? נ"ל שבתורת משה אין הדגשה על ונחנו מה, אין הדגשה על עבודה לשמה ויש ערך גדול לאכילה ושתיה, ועל זה מתפללים ומבקשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 12:00 |
|
| |
בעב ונחנו מה במובן ביטול כל אינטרס של האדם כלפי ה'. להראות זאת איני חושב שבאשכול זה המקום ואני מצטט אותך "ואכמ"ל". אבל הדעה תמוהה? בשמו"ע העיקר הוא "עבודה" שהיא ההבנה וההכרה כי אתה עבד ואינך שליט על אספקת צרכיך. הבקשות הן הצורה הפסיכולוגית בה אתה נוטע זאת בעצמך. בנוסח התורה המצוי אצלי אין דגש על אכילה ושתיה כמעשה דתי אלא כצורך אנושי. היכן פספסתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 12:14 |
|
| |
על זה גופא אני דן. מי אמר שהתורה מעונינת בביטול כל אינטרס של אדם כלפי ה', אילו זה היה כך היינו מצפים שעל כל מצווה יהיה דין של יהרג ואל יעבר (ניתן כמובן לטעון שהתורה טענה שעליך לשמור על החיים אבל זה לא פשט הדברים). המושג הזה של עבודה, תחילתו כמדומני במהר"ל. בפשטות לא זה המושג, וכבר דנו על כך רבות האם בכלל אנחנו מסוגלים להבין את תפיסת העבד. ושוב - אם הנחת היסוד היא שהתורה מעריכה את המעשה האנושי והוא חשוב בעיניה, אזי אחרי שמל ה' את לבבך - שיא הדתיות - יותירך ה' לטובה בפרי בטנך, אדמתך ובהמתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 12:17 |
|
| |
"ועתה תשאל – אם כך העובדה שאנו מתפללים בסליחות או אפילו רק מייחלים היא כנגד השיא של עבודת ה' של "ונחנו מה" (על תפילת חובה לא קשה). היש לך תשובה? "
לא הבנתי.
האם ואיך תפילת רשות סותרת במשהו את "ונחנו מה"?
תוקן על ידי צענערענע ב- 17/11/2010 12:19:04
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 12:18 |
|
| |
ברשות תלמיד, אייצגו אם הוא רוצה עורך דין יותר טוב, זכותו המלאה לפטר אותי מהתפקיד. תפילת רשות אומרת שאני המתפלל ולא שהתפילה היא חובה המוטלת עלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 12:26 |
|
| |
התורה ניתנה לבני אדם- שאוכלים ושותים ונהנים- הציווי הראשון של הבורא היה-מכל עץ הגן תאכל- בעויתיו של האדם תופסים מקום מרכזי בכל סיפורי התורה וכל ציוויה- הדם הוא במרכז הבריאה והוא מרכז הבריאה. בלעדיו העולם לא היתה נבריאת. ובלעדי אהדם אלוקים לא היה מלך העולם- אם האדם לא היה ממליך אותו עליו למלך, ההתבטלות כלפי ה' היא סטיה ממה שהתורה מספרת כן אצל אברהם. שהתוכח עם ה' וכן משה מספר פעמים וכן הנביאים, ואם אתה חסיד אז גם כה אדמורים באו חשבון וביקשו הבהרות. בתפילה אנו מבקשים- לגלות דעתנו כי הוא הנותן לנו את המגיע לנו- ואין בתפילה- שלי בכל אופן ביטוים של ואנחנו מה- שלא נאמר בכלל ביחס האדם כלפי הבורא. אין לה מקום,
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 12:36 |
|
| |
בעל, הבעיה היא שיש לכאורה סתירה בין האינטרסים של האדם בעולם הזה (למשל שהוא מבזבז את רוב זמנו לריק , כדי להשיג רכב או דירה נאים יותר וכד'), לבין התכלית לשמה הוא הגיע לעולם. (בלי להיכנס כרגע למהי אותה תכלית) .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 12:40 |
|
| |
"תפילת רשות אומרת שאני המתפלל ולא שהתפילה היא חובה המוטלת עלי. "
האם משה שהיה העניו ביותר(ונחנו מה) לא התפלל ?
הרי בתפילת הרשות אנו מתפללים על צרכינו כדי שנוכל לעבוד את ה' שהרי נפש בריאה נמצאת בגוף בריא.(ולהפך)
תוקן על ידי צענערענע ב- 17/11/2010 12:42:49
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 12:48 |
|
| |
אישי הציפור אתה כותב--לבין התכלית לשמה הוא הגיע לעולם. (בלי להיכנס כרגע למהי אותה תכלית) .
מי קבע מה היא התכלית? הרי התורה שה' נתן כתוב בפרוש מה תכלית האדם בעולם- לעובדה ולשומרה- דירה נאה ורכב וכ' הם בחזקת לעובדה ולשומרה. אם יש לך תכלית אחרת לאדם בעולמו. א. תגיד איפה ה' קבע את התכלית הזו? ומה התכלית הזו? זה א.ב. לכל דיון?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 12:49 |
|
| |
ירוחם, לפני החטא (ולפי הפסוקים שהביא בעל בעמיו גם אחרי שהשם ימול את לבבינו ב"ב) לא היה קונפליקט בין לחיות חיים מלאים בעולם הזה לבין למלא את רצון השם, אחרי החטא הדברים הפכו לשני מסלולים נפרדים , דור המבול שחרב ולאחריו דור הפלגה וממנו האנושות כולה עד היום שדאגו לענייני העולם הזה למרות הידיעה שיש בכך התרחקות מהשם (וכפי שנאמר תהילים "כל גויים שכחי א-להים") ובמקביל להם האבות ומהם עם ישראל שדואג (או לפחות אמור לדאוג) לקשר את העולם אל הקב"ה, אלא שבסופו של דבר אלו לא יכולים להיות מסלולים נפרדים, וכשהם נפרדים מגיע חורבן קודם כל לישראל ובמובנים רבים גם לעולם כולו, זה עיקר הדברים דעהו הבינהו ונצרהו למרות שכדי לממשו הלכה למעשה הוא מחייב עיון יסודי ומדוקדק הרבה יותר.
|
|
|
|
|