ביקור בחב"ד- ראיתי עצב מחד וקריצה מאידך.

נאכאמאל.

אכן תגלית מרעישה.

יש מושג כזה משיחיסטים.

איך לא שמענו עליהם עד היום?

אני מחזק את אגפך, ואתה מתלונן...

אני מנסה להביא טקסט מרושל, מגוחך, שמראה מי העומדים כאן לדיון.

הרבי אכן אמר את השיחה שמצויינת שם?

או קיי. מקבל.
למרות שגם זו לא תגלית מי יודע מה מרעישה.

נישטאיך, אני העדפתי את הפרוש החסידי של הפסוק כפי שהוא מבואר באינספור שיחות, מפני שבעיני הפרוש הזה נכון לא פחות מפרוש רש"י שם (דברים י"א פסוק י"ב), ושאר מפרשי המקרא. גם את הגמרא (ר"ה י"ז ע"ב), ראיתי.
אבל אפילו על פי הפרוש הזה, לכאורה, קשה. שכן - תקן אותי אם אני טועה - הגזרות הטובות האחרונות הזכורות לי מהמרחב, הם ביטול מס שלום הגליל, וביטול קו האלכסון משו, של הדולר שגרם, כידוע, לפריצת אנחת רווחה מגרונותיהם של מאות אלפי יהודים. וכן, כמובן, עלייתו הגמישה של הקו האדום בכנרת. והו, איך שכחתי, ניצחון מכבי תל אביב, או שמא זה היה בית"ר ירושלים. וזהו. אם השמטתי משו, אני מתנצל. מה זה לעומת הפיגועים, המלחמות, האבטלה, הקיצוץ בתקציבי הילדים, מזג האויר, טומי לפיד, תכנית העקירה, התכנית של ז'וז'ו אבוטבול, וזו רק רשימה חלקית. האם זה הפרוש "עיתים לטובה עיתים לרעה"?

האם כל בני ישראל כולם רשעים גמורים? וגם אם כן, האם אלוקים משלה את עצמו שהמשך המצב או, חלילה, הדרדרותו, יחזיר אותם בתשובה? או שאולי, אולי, כאמור, משהו עמוק ומהותי יותר אינו נכון ובודאי אינו צודק?

קלמער, תקרא שוב מה שאמרתי ותיווכח שגם בעיני, המקום הזה לא מהווה פלטפורמה ראויה לויכוח פנים חב"די. ולא, אין לי עניין לשכנע מישו שאינו משוכנע בכך בלאו הכי, שהרבי הוא משיח. הלוואי שאני אשתכנע בכך.
אני לא חושב שבנסיבות הקיימות, יש עניין בהפצת מסר שכזה. מה שלא אומר שאשאר אדיש למראה חב"די מלוקק. ובמילים אחרות: האבחנות המלומדות שלך, ובעיקר הדברים שציטטת מפי מי שבעיניך נחשב מן הסתם לאדם אמיץ ונועז ונורא מתקדם, שעושה הבחנה בין מצבו של הרבי בשנים המוקדמות לדברים שהוא אמר בשנים מאוחרות יותר, ולייחס את זה למצבו המנטלי, "לזקנותו", דוחות ומגעילות אותי הרבה יותר ממשיחיסט קיצוני שפוצח מידי יום, הוא והדגל הצהוב והמתנפנף שלו, במחול החרבות.

כשאמרתי שאמונת החסידים שהרבי הוא המשיח מבוססת על מה שהם שמעו ממנו, לא התכוונתי שהוא הכריז במפורש על עצמו כמשיח, וזה נכון שהיו תקופות בהם הוא תקף את האובבססיה של מי שעסק וניסה להפיץ מסר שכזה. אבל אי אפשר להתכחש לדברים אחרים שנאמרו ונכתבו מאוחר יותר, וזאת גם בלי להזדקק לראיות שז.ד. משום מה, מבקש לא להתייחס אליהם.

בקיצור, אין טעם לויכוח העקר הזה. ממילא, כמו תמיד אצל יהודים, כל צד יתבצר בעמדתו. בסך הכל מעצבנת אותי היומרה הזאת להבין ולשפוט, ביוהרה אופיינית, את מי שכלל לא מבינים. לא מבינים את מהות הקשר בין חסיד לרבי, לא מבינים את עוצמת הגעגועים, לא מודעים בכלל למשמעות של התגלות המשיח בפילוסופיה של הרבי, את הביטוי שהוא נתן לכך בכל רגע נתון, במשך עשרות שנים. את הערגה הגדולה שלו להתגלותו, את הבטחון המוחלט שזה עומד להתרחש כאן ועכשיו. בטחון שהוא תבע גם מהחסידים, למרות שהוא ידע לא פחות טוב מכל המודאגים מה עלולה להיות התוצאה משיבוש קל בתכנית. הוא ניסה להחדיר ולהטביע בחסידים את הכיסופים, את האמונה ואת הבטחון בהתגלות המשיח. ואתם לעולם לא תבינו איך יתכן שאותם חסידים ימשיכו להאמין גם, ובעיקר, לאחר שקרה להם הנורא מכל.

ב"ה

אתנחתא

מה אתה מבין שאינך מבין?

__________


נאך אמאל יא

אתה מצאת את זה בנט, לי דחפו את השטויות האלה במשך שנים, עד שכמעט החלטתי שאיני מבין "עברית פשוטה".

איני יודע מאיזה אתר הורדת את ההסברים הגאוניים שהבאת, או אם הורדת את "הכל", מפני שחסרה בו השאלה:

איך הרבי יכול להיות המשיח אם הוא אינו חי?

וההסברים:

מי אומר שהרבי אינו חי? אם אתה לא רואה אותו, הבעיה היא בראיה שלך.

מי אומר שהמשיח חייב להיות מבין החיים? הדבר מפורש בגמרא שלמשיח שני תפקידים:

א. להחיות את עצמו.

ב. להיות המשיח.

תרצה משיח חי: גמרא מפורשת.

תרצה משיח מת: גמרא מפורשת.


"מה שמו/של משיח/?

אמר רב: אי מן חייא הוא - כגון רבינו הקדוש, *י מן מתיא הוא - כגון דניאל איש חמודות". (סנהדרין דף צח עמוד ב).


וכששאלתי:

תרצה משיח: גמרא מפורשת.

לא תרצה משיח: גמרא מפורשת.


אלא שהרמב"ם פסק:

שיהיה משיח!

שמשיח יהיה "מן החיים"!

אמרו לי:

"אין רמב"ם כזה".

בדקתי ברמב"ם ומצאתי שיש "דבר כזה".

מצאתי:

"ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו". (הלכות מלכים פי"א ה"ג).

בתמימותי חשבתי שהוכחתי להם שיש "דבר כזה", ונגמר הסיפור, אך הם היו מוכנים לשאלה זו שהיתה מוכנה בימ"חם, והשיבו לי תשובה ארוזה ב"לומדות":

"ידוע שלשונו של הרמב"ם במשנה תורה מדויקת עד למאוד, וכך הוא גם ב"בהלכות המשיח", לא שמת לב ללשונו של הרמב"ם"!

הם צדקו. לא שמתי לב, בס"ה קראתי את דברי הרמב"ם ללא "תשומת לב".

אלא גם כששמתי לב, לא ראיתי היכן טעיתי.


אבל הם ידעו את שלא ידעתי, ואמרו לי:

"למה כתב הרמב"ם "כיון שנהרג נודע להם שאינו", ולא כתב "כיוון שמת נודע להם שאינו"?

עניתי:

מפני שהרמב"ם עוסק בבר כוכבא, הוא מספר שבר כוכבא נהרג.

שאלו:

והרי הרמב"ם אינו ספר סיפורים, אלא ספר הלכה, וכשהרמב"ם מספר סיפורים, הם נוגעים להבנת ההלכה, ומה נוגע סיפור הריגתו של בר כוכבא להלכות המשיח העתידי?

לא ידעתי הרמב"ם סיפר את סיפור הריגתו של בר כוכבא, אבל הם ידעו.

בחיוך מלא ויטמינים של נצחון, הם אמרו לי:

כדי להודיע, שאם ה"בחזקת משיח" מת מוות טבעי, הוא עדיין ישנו-הוא ממשיך להיות ה"בחזקת משיח".

עד מתי?

עד ביאת גואל צדק!

והבנתי שחבל"ז.

שבת שלום לכם.


עולם הפוך אני רואה




תוקן על ידי - נישטאיך - 22/07/2005 7:54:43

עכשיו מובן מה פשר ההבדלה בין תהליך ולתופעה...

תופעה = נהרג
תהליך = מת

קעלעמר, פתרנו את החידה, מחד ו מאידך

ואחת לנישטאיך,

כתבת: מפני שהרמב"ם עוסק בבר כוכבא, הוא מספר שבר כוכבא נהרג

אם נלך לפי אותו ההגיון, נגיע למסקנה שמכיון שהרמב"ם עוסק בבר כוכבא, הוא גם מספר לנו שהחכמים *דימו* שהוא המשיח.



תוקן על ידי - riv - 22/07/2005 11:24:50

ב"ה.

מבלי להיכנס לשאלת משיחיותו של הרבי ולשאלת זהותו של המשיח בכלל, ברצוני להתייחס לקביעה ש"אין לו יותר כל קשר למשיחיות, אף בפוטנצי'ה" ו"אין מציאות כזו של משיח בפוטנצי'ה לשעבר".

לענ"ד, פוטנציאל אינו בהכרח דבר זמני, ואינו מותנה בתוצאת מימושו בפועל.
פוטנציאל הוא השלב הקודם לשלב הבא - המימוש בפועל. יתרה מזאת הוא שלב הכרחי כדי לאפשר את המימוש. אך קיומו עצמאי ואינו תלוי בשלב הבא. הפוטנציאל, קרי: היכולת, הוא עובדה בפני עצמה. לפעמים זה נשאר בזה, ולפעמים ישנו מעבר לשלב הבא - המימוש.

אם זכרוני טרם בגד בי כליל, ונותר בי עוד 'רשימו' מן הלימודים בישיבה, הרי שגם אצל בורא עולם ישנו כח ההיולי, שהוא המאפשר את בריאת העולמות. ברור, שדרגה זו באלוקות מתקיימת גם ללא תלות בבריאת העולמות בפועל.

הדוגמה הפשוטה לדבר מחיי היום-יום:
המורה אומר להורה: "לבנך יכולת לימודית טובה, יש לו פוטנציאל עצום, חבל שאינו מממש אותו".
האם העובדה שהתלמיד לא ניצל את כוחותיו, ולא מימש את הפוטנציאל, משמעותה אובדן הפוטנציאל?! האם רמת האי.קיו. שלו ירדה?!

הרבה אנשים זוכים לתארים הקשורים בפוטנציאל שלא מומש על-ידם: זה שהי'ה מועמד ל..., זה שהתמודד על ..., זה שכמעט מונה לתפקיד... וכדו'. הפוטנצילא מאוזכר לא כפרט ביוגרפי אלא כמעלה רלבנטית בהקשר הנושא המדובר בהווה.

אם זכה מישהו, והרבי מליובביטש בכלל, בפוטנציאל המשיחי, ובהגדרה הרמב"מית הנזכרת: "בחזקת שהוא משיח" - יש לו את לנצח, אל תנסו לקחת זאת ממנו!

ריב על היכולת בשתי מילים לסכם אשכול שלם.
וגם על ההנאה.

ירמיהו (זה בסדר שלא הפסקתי בין היוד להא?)

בעצם יוצא שאין הבדל גדול ביני לבין הרבי . אני בפוטנציאל להיות משיח והוא בפוטנציאל. כל ההבדל הוא
בזה שאני חי והוא כבר מת,מה שקידם באופן משמעותי את הפוטנציאל שלו, אל דאגה גם אני אמות יום אחד ואז נהיה שווים.




תוקן על ידי - נאךאמלנישט - 22/07/2005 16:34:39