| נשלח ב-19/7/2005 20:25 |
 |
| |
אם יהיה אלוקים עמדי וכו'
וצ"ע, מכיון שכאשר אדם אומר מראש, אם תתנהג איתי יפה, אעשה מצוות, מדובר בהסכם סחר לכל דבר וענין.
להבדיל מאדם שכאשר קיבל הטבה מהבורא, ואז הוא מודה לו באמצעות מעשים טובים.
הבעיה בסיכום מראש היא: א. אין מדובר במעשה טוב, אלא בעיסקת חליפין. ב. מכיון שאין לזה שום משמעות ערכית, יש כאן כפירה מסויימת, וזאת משום, שכביכול מציעים לבורא מתנות, כאילו שהוא צריך אותם.
וגם להלכה נפסק שמותר לידור בעת צרה, איזו משמעות יש לזה, מלבד הסכם חליפין עם הבורא, אתה תתן לי טובה, אני יתן צדקה. לשיפוטכם.
פורום קהילת הציבור החרדי -כל מה שיש לך לומר ואין לך איפהhttp://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=12810
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2005 22:27 |
|
| |
לפום
ניתן לומר שעת צרה מעוררת שאולי הצרה באה מפני שהאדם מחסר מחובתו בתחום מסוים אבל הוא לא בטוח שהוא חייב במאמץ כזה לתת מעשר מכל דבר. לכן אינו משלים את החסר אלא אם כן יש צד שהחוסר גרם לצרה ואז כדאי המאמץ.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2005 00:01 |
|
| |
קוני, הסתבכתי לגמרי. זאת אומרת, שהוא לא בטוח שהוא חייב לתת מעשר, אבל אם אלוקים יהיה עמדי אז הוא יתן מעשר, למה? כי זה סימן שהוא חייב באמת, כי כך סיכמו? אז אולי שיעשה סיכום מסוג אחר, שאם החתול ידבר, אז סימן שהוא חייב מעשר, מדוע לעשות סימן שהוא גם ריווחי מהצד?
פורום קהילת הציבור החרדי -כל מה שיש לך לומר ואין לך איפהhttp://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=12810
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2005 11:29 |
|
| |
לא כי כך סיכמו, אלא כי אדם שבאים עליו יסורים מתגנב אצלו חשש שמעוררים אותו על דבר שהיה לו להתאמץ עליו יותר. לרוב אינו בטוח מהו הדבר. לכן לא יקבל על עצמו את הדבר בצורה מוחלטת מתוך ספק. לכן הוא נודר שאם תעבור הצרה לאחר נדרו שאז תיווסף לו סבירות שבאמת הוא הדבר שהצרה באה לעורר עליו לכן יותר מתקבל עליו לעשות את הדבר אותו נדר. (כמובן שמעטים פועלים ככה, אבל חז"ל מעידים שאצל ישראל קיימת תמיד נקודת ה׳לשמה׳.)
|
|
|
|
|
