חוקי חמורבי מול חוקי התורה- ל vanity00

מימוני

על איזה יום מנוחה סוציאלי אתה מדבר ?
על זה שנאמר עליו " מחלליה מות יומת " או על זה של " וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת ... וירגמו אותו כל ישראל אבן " ?

אה ... אני יודע שיש גם " למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר" - מה סוציאלי בכך שהשור והחמור ינוחו ? , זה בסה"כ שיטה טובה לאחזקת אמצעי היצור.
ויש גם " וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנוכי מצווך לעשות את יום השבת" - ציווי לעשות שבת ? נגד הרצון ? . זה אפילו יותר מסציוליזם זה הדיקטטורה של הסוציאליזם .

טעות שלי, התכוונתי לומר יום חג -וממילא יום מנוחה. ולחזור שוב שאין כאן נסיון לעשות השוואה מדוייקת?
אגב, אם איני טועה יש פיצוח למילה "סבטו" כמנוחה,מקביל למילה שביתה העברית.



תוקן על ידי - vanity00 - 09/08/2005 20:57:57

וניטי

אני חושש ששוב טעית.

הסאבאטו גם לא היה יום חג.

זה היה יום של זהירות מפני מזל רע. אם נהגה בו הסתייגות כלשהי מפני עשיית מלאכה, היא נגעה רק לאנשים מסויימים, כגון מלך או כהן, ורק למלאכות מסויימות.

עיין נא שוב במה שציטטתי, או בספרו של קסוטו, או באחד המחקרים שהוא מציין אליהם.


וכדי להבהיר יותר, וגם להשיב לתלמיד, אני משרטט טבלה קצרה:

א. יום "רע" שיש להיזהר בו מפעילויות מסויימות (כגון ימי המעבר של השנה, היום הארוך, היום הקצר והימים השוים).

ב. יום שמציינים בו את בריאת העולם על ידי שביתה ממלאכה של חידוש ועשיה.

ג. יום מנוחה מעין סוציאלי של מנוחה לעבד ולשפחה ולכל אדם.

קל לראות כי השבת מופיעה במקרא בתפקידים ב' ו-ג'. אלו פסוקים מפורשים. ניתן כמובן לדון מה מהם חשוב יותר, ואפילו להציע כי יש כאן שתי אסכולות שונות, כמיטב סגנונה של ביקורת המקרא (שלא שמעה על "זה וזה גורם"...).

עד כמה שיכולתי לזהות במקורות שראיתי, המובאים אצל קסוטו והמצוטטים לעיל, הסאבאתו אינו שייך לא ל-ב' ולא ל-ג'. הוא שייך לסוג א'.

כמובן, אם יש בידי וניטי או מישהו אחר ממצאים המראים שזה לא כך, פרט למשאלה המתודולוגית המובנת להראות כי התורה אינה מחודשת... הוא מוזמן להביא את המקורות האלו ולתקן אותי, ותודתי נתונה לו מראש.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני, טעיתי אכן! אך לא במה שאתה אומר. הסבטו היה יום מנוחה דתי! ועיין בקטע שאני מביא כאן.
כך אגב מקובל היום באקדמיה.

While this is the dominant story of Sabbath in our culture, we know that the concept of Sabbath is universal. All cultures have built in a time of rest, of refraining from work. We know that prior to the Hebrews, the Babylonians observed a Sabbath. The word Sabbath has roots in the Babylonian word, sappatu, which means, "the time for quieting the heart." Buddhists use a lunar Sabbath, "on the new, full, and quarter moons-as a day for monks and lay people to feast together, meditate, reflect on the dharma (or teachings) and recite the fundamental precepts of spiritual practice." (Muller, Sabbath, 36.

וניטי

וכי לא אתה הוא זה שמזהירנו מפני מה ש"מקובל", בישיבה או באקדמיה? סמיילי.

אך ניחא. זה ודאי מקור חשוב. למרבה הצער, שכחת לציין מהיכן הוא לקוח ומה הלינק.

אשמח מאד לעיין בו כדי להתרשם, שהרי יתכן שנתגלו ממצאים חדשים מאז ימי קסוטו - כפי שיתכן שיש רק תיאוריות חדשות, ללא ביסוס עובדתי וממצאים חדשים, והן מסתמכות אך ורק על הערכתו של החוקר והכותב. (היה כאן אשכול על ה"בוודאי" וה"בלי ספק", מונחים שמציינים העדר מקורות פרט לסברת הלב. לינקי?).

כי במקור שהבאת לא נזכר על מה הוא מבסס את דבריו.

כדי שיהיה ברור לי על מה אנו מדברים, אני מבקש להגדיר:

האם יום מנוחה מופיע לראשונה בעם ישראל, במקרא, או שיש לו שורשים מוקדמים יותר?

אנו עשויים להשוות שלושה מקורות.

א. המקרא.

ב. הסאבאתו המסופוטמי. הוא עשוי להיות בכל תקופה, מהמאה העשירית לפנה"ס ועד המאה השלישית (לפי קסוטו). זה ודאי קודם למתן תורה.

ג. יום המנוחה הבודהיסטי. (שעליו שמעתי בפעם הראשונה במקור שהבאת, ובוודאי תרשה לי לבקש פרטים נוספים).

כדאי גם להבדיל בין כמה תיפקודים של אותו יום מנוחה:

א. שביתה ממלאכה במובן ההלכתי.

ב. מנוחה ממלאכה מעייפת ומייגעת.

ג. זהירות מסימנים אסטרולוגיים או דומים לאלו, המייצגים חרון אף האלים וכיו"ב.

יש גם לשים לב למחזוריות שבה מדובר:

א. השבת היהודית מגיעה מדי שבעה ימים, במחזור שאינו תלוי בלוח השנה.

ב. הסאבאטו המסופוטמי מתרחש לפי השינויים בלוח הירח.

ג. לא ידוע לי מאומה על יום מנוחה בודהיסטי.

בוודאי תיטיב עמנו ותציין מקורות נוספים כדי שנוכל לבחון בהרחבה את סוג ימי המנוחה וטיבם, ואם תצדק, בוודאי נודה לך כולנו על מה שאתה מביא לידיעתנו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

וניטי -
קודם כל התנצלות. באמת חשבתי כבר שנמאס לך מהדיון ו"ברחת". והתנצלות שניה שיקח לי קצת זמן להתייחס ברצינות. אני עכשיו בגוש קטיף ודעתי טרודה מתשובה רצינית וארוכה. מצד שני יתכן שתנוח עלי הרוח.

בינתיים אני שמח שהדיון תפס בחזרה כיוון.

לגבי עניין השבת. יש מדרשים שאדם הראשון שמר שבת, ואולי עוד דמויות. ועל כן ע"פ התורה שבעל פה (שאתה לא אוהב) יש בסיס לומר שהיו חגים עתיקים ואפילו שבת שמקורם היה בהתגלות אלוהית עתיקה מאד-מאד, ואפילו באדם הראשון, שהתעוותה אצל עובדי האלילים והלכה למקומות אחרים. ותורת משה היתה חזרה לאמת הקדומה.
זו הערה קטנה. מצד אחד מאד מעניין העיון בנושא השבת בעמים לפני ישראל. מצד שני זה לא ממעיט מעניין השבת - שכאמור היתה שונה מהותית. ויש מה להוסיף אבל אין כח...

ואחרון חביב - מן הראוי שתוסיף לכל הציטוטים (בלע"ז - ובעברית...) מהו מקורם. שלא נחשוב ח"ו שזה שאתה מביא דברים באנגלית זה כדי לתת לדברים תוקף "מדעי" של אמת מוחלטת (שהרי "זה כתוב באנגלית"). במקום מקור ברור שניתן להתייחס למדעיותו (בלי מרכאות) ואמינותו.

אור נערב

מיימוני ואור נערב. אני חייב לכם תשובה בקשר למקורות השבת, ומקורותי. אין עיתותי בידי כעת אך אשתדל בהקדם. תיכף אשוב.

איתכם הסליחה.

בקיצור נמרץ, ולמרות חוסר הקשר לשאלת האשכול. אולי אפתח על הנושא הזה אשכול נפרד.

אור נערב, אין לדבריך שום ביסוס מחקרי,רק אמוני. אולי היו שם וחנוך ואולי שמרו שבת ,ואולי למד מהם חמורבי. הכל ספקלוציות.

מיימוני. במאמר המוסגר, קאסוטו היה אדם חכם ,אין ספק, אך עם אג'נדה ברורה לישב את בקורת המקרא עם האמונה המקובלת.

מולו עומדים רבים וטובים מדענים שזה עיסוקם העיקרי וטוענים שיש קשר ,אמנם מסויים אך, ברור בין הסאפטו המסופוטומי לשבת העברי.
קודם כל ניתוח פילולוגי ואטימולוגי.
המילה "סאפטו" מורכבת משתי מילים 'סא' ו'באט' שפירושם מנוחת הנפש. או בגירסה הסורית מנוחת הלב . המילה 'סא' משמעותה לב והמילה באט משמעותה מנוחה, סיום. ראיתי גירסא שטוענת שבאכדית הכוונה ממש מנוחה מעבודה.

היה זה יום חג שבו היה מותר לעבוד אך בהחלט היה יום מנוחה. משהו דומה ליום ראשון הנוצרי. באופן מיוחד כולם,גם נשים, היו משתתפים הפסטיבל שנערך ביום זה . מה שמורה על עממיותו של החג. הדילוג שבהם חל החג היה המספר שבע, היום השביעי והארבע עשר וכו' מענין לציין שלפי הכתובות ביום זה היו מספרים את מעשה הבריאה, את המיתולוגיה הבבלית על יצירת העולם והאדם, תבחר אתה אם תרצה לראות בזה קשר לשבת ולבריאת העולם של התורה ואולי אף לפרשת השבוע..
לסיכום, כמעט אין מחלוקת שאטימולוגית השבת העברית מקורה בסאפטו הבבלית. היה זה יום חג שבו היו מפרסמים את סיפור הבריאה. היה בו מימד מנוחתי. הוא כלל את כולם.

שוב, להדגיש, איני טוען שהשבת כפי שכתובה בתורה היתה ,באותה צורה בדיוק, אצל עמי האזור. מה שאני טוען הוא, שהשבת לא נפלה משמים אלא הושפעה מעמי האזור. באותה מידה היהדות כפי שהיא היום לא העתק מדויק של יהדות בית ראשון.

מקורות:
The Higher Criticism and the Monuments, p. 74, 1895).
Sayce, 1845-1933

amuel R. Driver, "Hebrew Authority" in: Hogarth, ibid, p. 8

וזאת לציין ששני החוקרים האלו מייצגים שני קטבים. האחד טוען שארכיאולוגיה מחזקת את המקרא והשני ההפך.
ראה בספרו של,
Mark Elliot, "The Sayce - Driver Controversy", Biblical Archeology and its Intrepretation, March 2003, pp. 1-15.

והספר "מה זועקות האבנים? - בין ביקורת המקרא לארכיאולוגיה"
מחברים: יעקב שביט; מרדכי ערן






תוקן על ידי - vanity00 - 11/08/2005 19:49:49

וניטי

אסכם מה הבנתי מדבריך:

א. אתה דוחה את דברי קסוטו בטענה שלא שמר על יושר אינטלקטואלי.

ב. אתה מתאר את יום הסאפוטו באופן שונה משל קסוטו, המסכם את המחקרים שהיו לפניו.

אתה עושה זאת בשם שני חוקרים, שלפחות אחד מהם היה לפני קסוטו מצד הזמן.

ואתה טוען שכך משמע מכתובות, כנראה ממצאים ארכיאולוגיים.

כמדומה גם שהאופן שאתה מתאר את ספירת הזמן שונה משל קסוטו.

כיון שיש מחלוקת מה באמת נהג באותם ימים, וכיון שדברי קסוטו מקובלים עלי טרם שאני מעיין במקורות שאתה מצטט מהם, אאלץ לדחות את הדיון עד שאעיין במקורותיך בתשומת לב.

ברשותך, אולי תוכל לציין ביתר דייקנות את הספר שממנו לקוח המקור השני שלך. האם זה מופיע באותו ספר של הראשון, כפי שמעידה לכאורה המילה ibid?


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

David G. Hogarth, Authority and Archaeology: Sacred and Profane, London, 1899

אמתין לעיונך.

א] לא טענתי שאין לסמוך על קסוטו בגלל חוסר יושר. הערתי על האג'נדה שאני מתרשם מבצבצת מספרו. יכול בהחלט להיות שקסוטו צדק ועם רבים מהחוקרים הטעות.

ב] הוא לא היחיד שטען שאין קשר בין ה'נובוטו'(זה שבדילוגיו יש את הספרה 7) ל'סאבטו'
אך גם לחוקרים המבדילים בין השנים עדיין יש מקום לראות שהמושגים הנצרכים לבנות מהם את השבת היו קיימים בעת העתיקה.

ג] לא נעים לי לצטט חוקר מול חוקר. אני את דעותי בונה לא לפי כמות החוקרים,ולא לפי דתם ומוצאם. אלא לפי הבנתי והכרתי, שדעה אחת קדומה יש לה ודאי. שהאדם הוא יצור תקשורתי והוא שואב ונושם את סביבתו. והיהודים והיהדות לא שונים מכל אדם או מכל דת. ולכן אני מחפש מהיכן לקחו דברים. יכול להיות שגם המציאו ,יכול להיות שאף השפיעו. לא חסר דוגמאות. קח לדוגמה, מהשנים האחרונות, את ההשפעה היהודית על הקולנוע ההוליוודי, בהחלט מרשימה. אך במקרה זה הכרונולגיה, והעוצמה התרבותית גורמים לי לחשוב שהבבלים השפיעו על היהודים ולא ההפך.
(במאמר המוסגר, יש תופעה מענינת שחוקרים דתיים קובעים לפי האדאולוגיה שלהם והחילונים ההפך. מעטים המקרים שחוקר יוצא באופן נחרץ נגד אמונתו. עיין למשל
Woodrow Wilson, Princeton Theological Review, 1903
הוא היה כומר נוצרי. והוא טוען, ומהווה מקור לציטוטי חוקרים, שאין קשר בין השנים.)

ד] האם ידוע לך גם שהמילה ספטו גם הפכה למושג של טיהור ונקיון? לאשה בבלית היה אגן רחיצה בשם זה.

ה] גם אם דעתך תהיה ותשאר שקסוטו צודק , בכל זאת הזלזול המופגן בדעה אחרת, אני מקוה, יוסר.

ו] ועדיין לא הגענו לנושא האשכול.

ז] עד שאתה תעיין, אולי אכתוב משהו על מעמד האשה ביהדות מול מעמד האשה במסופוטומיה. גם כן דומני יאיר את היהדות באופן שונה מעט. מאוחר מידי בשביל להתחיל לכתוב על כך .אך הכותרת תהיה, שלאישה כנראה היה כדאי יותר לחיות תחת שלטונו של חמורבי מאשר שלטונו של משה.

וניטי

מדבריך אני למד שיש מחלוקת שעד עתה היתה סמויה מעיני, בין קסוטו מכאן לאחרים מכאן, האם יש לבאר את הסאפוטו לפי מה שידוע עליו - כן היא שיטת קסוטו - או לכרוך איתו דברים שקשורים למשהו אחר שנקרא "נובוטו".

האם הבנתי נכון?

ואם אני ממשיך להבין אותך נכון, אזי בעצם אין בידינו נתונים מספיקים כדי להכריע בשאלה זו, שנחלקו בה אבות העולם בחקר הארכיאולוגיה ומסופוטומיה, והא ראיה שמאז יצא הספר בשנת 1899, לא היה דבר חדש להאמר בתחום.

ואז הצעת לנו להישען על הנחת יסוד חשובה מאד. והיא שהאדם חי בסביבה ונוטל מן הסביבה, ולכן כל מה שהוא אומר לקוח מרקע קודם.

אולי כדאי לדון בהנחה זו בפני עצמה, והיא חשובה ביותר. ופעם רציתי גם להקדיש לה אשכול.

השאלה היא באיזה מידה אדם מסוגל ליצור דבר מחודש לגמרי. ובאיזה מידה הוא פועל בתוך השפעה סביבתית.

לכן, אתה טוען שמשה או מי שנתן לנו את התורה יכול היה לתתה רק על רקע הסביבה, ולא יכול היה לכלול בה דבר מחודש.

זו טענה מעניינת מאד, מפני שעל פניה היא נראית מופרכת. האם אין האדם מחדש? האם אין מקום ליצירה? (יהא אופן היצירה מה שיהיה, ויהא הסברה מה שיהא).

אך כדי לדון בזה כראוי, צריך להבהיר יותר כמה מושגים, כמו סביבה, מחודש, והשפעה.

אני מציע שנשמור את הדיון הזה לאשכול אחר. על כל פנים, עכשו מאוחר מדי בשבילי.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

עקב תקלה בהייד פארק כמעט לא נקלטה הודעתי האחרונה.

על כל פנים, בקשה נוספת אליך, וניטי. הבאת מקור לפיו היה יום מנוחה דומה ליום ראשון הנוצרי גם אצל הבודהיסטים. היכן מצאת את הממצאים האלו?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני, שמחתי לשמוע שאתה לומד דברים חדשים, כך לא רק אני לומד, ממך ומשאר כותבי הפורום, אלא גם אתה לומד ממני.

כן. מקור הויכוח-נכון יותר לומר בחלקו- הוא החיבור בין חג בשם נובוטו שנחגג ארבע פעמים בחודש לבין סאבטו שנחגג במילוי הירח.

לא ניתן על רגל אחת לסכם את כל הממצאים. ואולי חשוב שיאמר עוד דבר על החוקרים שמבדילים בין הסבאטו לשבת. מתוך עיון בחומר על הנושא, נראה שהטוענים להפרדה משתמשים באותה מתודולוגיה שבה ברי פלוגתתם משתמשים. אם חוקר פלוני מוצא שיש מימד של מנוחה בסאפטו, יתקוף אותו אלמוני שהספאטו היא רק פעם בחודש. אני מטיל ספק שניתן לקבוע מסמרות בצורה שאתה או אני נשתכנע באופן מוחלט ופסקני לצד אחד. אצלי על כל פנים זה לא עובד כך! אני מהרהר ומערער כל חיי.
עדיין כמובן יש מקום להביא דעות שונות למען הדיון,למען עושר הדיון, שהרי נאמרו כאן ,גם על ידך, דברים, בצורה פסקנית, מוטעים לגמרי. למשל האמירה שלך שהספאטו לא היה יום חג. אולי נתחיל בדיון חדש מהו חג? אני חושב שהספאטו יכול להחשב, מתוך הטקסט של האכדים, כחג.


עכשיו לדבריך.
נכון שלטעמי בנושא זה, ואולי בכלל, לא ניתן להחליט חד משמעית,אבל זה תקף גם לגירסה ההפוכה כמובן.

כן! האדם הוא יצור חברתי. אני לא אומר שאין המצאות, אך תראה לי -חוץ כמובן מהיהדות, לשיטתך- דת אחת שנוצרה יש מאין. הנצרות הקרובה לנו. עד שנקבעה שם דוקטרינה אחידה ארך עשרות,ואף יותר, שנים. והיא לקחה מהשבטים הפאגנים מכל הבא ליד. האיסלם, משוקעים בו נוהלים ונוהגים מהאזור בו התפתח.
כך גם היהדות. אין לי סיבה לחשוב אחרת .אלא אם אני אאמין שניתנה ביום אחד על הר סיני. האם לא היו בה המצאות ודברים שהיא חידשה? אני מניח שהיו. אני לא מצאתי אותם. יגידו שהמונותאיזם הוא יהודי. יש גם החולקים על כך. (בבקשה אל תבקש על כל מילה מקורות, לא הבחנתי שאתה נוהג כך כלפי כל אחד. נתמקד בנושא העיקרי.)

כתבת ואני מצטט ומדגיש בכחול:לכן, אתה טוען שמשה או מי שנתן לנו את התורה יכול היה לתתה רק על רקע הסביבה, ולא יכול היה לכלול בה דבר מחודש.

לא! לא טענתי מעולם שלא יכול להיות משהו מחודש! אל תשים מילים בפי בבקשה! אמרתי שסביר והגיוני שאחפש ואם אני מוצא דברים דומים שנהגו באמפריות משפיעות אני מניח שיש דברים בגו (או בגוי..).

דוגמה מהעולם הקולינרי. הפיצה האיטלקית, כל העולם יודע שהפיצה היא מאכל איטלקי ,השמן זית הבתולי, העגבניות האדומות והבשלות, המוצרלה המשובחת והבזיליקום הירוק הטרי, והבצק החם והפריך מתפצח לך בפה וכל הטעמים מתחברים ליצירה שלמה אחת כאוקסטרה תחת שרביט מנצח.(אתה בודאי רגיל לפיצות הסמרטוטיות עם הרוטב התעשיתי והגבינה הירודה.).
אטימולוגית המילה פיצה באה מהמילה הערבית פיתה. הרומאים שכבשו את האיזור למדו אותה מהערבים , הלחם שהם היו אופים על טאבון כמו מצה (פיתה עירקית,לאפה.) והיו טובלים אותה בשמן זית ואוכלים.
רק מאות שנים אחר כך הגיעה העגבניה לאיטליה ונוספה לפיצה.
כך גם השבת ראשיתה ביום חג בבלי שעבר תיקונים ושיפוצים יהודיים במשך השנים.
ולכן אין זו טענה מופרכת כלל.

מה בעצם עומד מאחורי הדיון כאן. ההנחה המוטבעת בכל אדם דתי שהיה מעמד הר-סיני ושם ניתנה בפעם הראשונה התורה. לא היה כדבר הזה -אם נתעלם מטענת אור_נערב ששם וחנוך שמרו שבת- בהסטוריה לפני המעמד. אדם כזה אם יבדוק את כל מכלול ההוכחות. מחוקי חמורבי (הדומים בחלקם הגדול לחוקי משה) עד ל'סבטו', ברית המילה, המיתולוגיות, האפוס של גילגמש, ועוד ועוד, יעמוד נבוך אל מול כל התגליות האלו.
כל זאת מול חולשת ההוכחה למעמד הר-סיני. זה צריך להשקל בכובד ראש.


המקור ליום המנוחה לנזירים הבודהיסטיים בכל אתר על הבודהיזם תמצא, חפש בגוגל . לדוגמה:
,Buddhist Festivals
Buddhist festivals are based on the Lunar Calendar. The "Sabbath" days are called "Uposatha" days in the Pāli language. They are the full-moon, the new-moon, and the quarter-moon days (the eighth day after the full-moon and new-moon).

The monks assemble on the two main Uposatha days, confess any offenses, and recite their 227 monastic rules. Lay Buddhists often attend the monastery on Uposatha days and observe 8 precepts (which includes chastity, not listening to music, not using cosmetics and jewelery, and not eating after midday). They spend the day listening to talks on Dhamma, chanting suttas, or meditating. They offer almsfood to the monks, and wear modest white clothes. In north-east Thailand, where the Lao Buddhists were very devout, they used to spend the whole night in the monastery, returning to their village only after dawn. That is the full and proper way to observe 8 precepts on the Uposatha day.

Special festivals are the anniversary of the Buddha's enlightenment in May (Vesak), of his first Discourse in July (Asalha)

www.seansite.net/thailand/ buddhism/four-allies-in-thai-buddhism/ - 22k

רק לציין שגם אשכול המתחיל ברגל שמאל יכול להפוך לאשכול מרתק.

וניטי.

עמדתך לא עומדת בסתירה למעמד הר סיני (לא שיש לי הוכחות למעמד זה).
הרי לך את הדוגמא של הקרבנות והמקדש. אין חולק על כך שהיה מקדש וקרבנות לאלילים קודם למתן תורה. קיימת מחלוקת היא האם ציווה אלוהים את הקרבנות כדי להלחם בע"ז (רמב"ם) או שיש לו בהם ענין מיוחד. אבל הקרבנות היו.
נכון שלפני שהתחילו לגלות את כתבי היתדות היתה תחושה שאכן חוץ מהקרבנות ועוד מספר דברים, לא היה משהו דומה למצוות התורה. אך אין זאת אלא מחוסר ידיעה.
אמשול לך משל ,דומני שהסכמת בחצי פה שהמונותאיזם הוא חידוש יהודי, יבא אדם ויגיד שהיהודים בעצם גנבו את מושג האל מעמי האזור. כל שעשו היה לבחור להם אחד. על נקלה תבין שהיצירה המונותאיסטית לא יכולה להחשב כגניבה בגלל שגם לעמי האזור היה אליל כזה או אחר. המושגים השתנו לחלוטין. וכל אמונת האל אחד כוונתה אי האמונה בעצם באל אחר על פניו.
היוצא מדברי הוא שצריך לשאול האם המצוה הנידונה עומדת בסתירה שונה באופן מהותי מזו של העמי האזור. האם יש בה תוכן מיוחד שלא היה. האם אתה יכול לדעת זאת?
אמת אתה צודק באשר לאמונת האיש הפשוט האמון על אמונת ההמון. איש כזה ,אגב, הרבה לפני שתעמת ותאמת אותו עם ממצאי הארכיאולוגיה אתה תוכל להביכו. ואולי לא, אולי בתמימותו ימשיך להתחפר באמונתו?