אני לא דוס מחמד / אודי ליאון

אני לא דוס מחמד


אודי ליאון הוא עוף מוזר בכלל, ובנוף הטלוויזיה המסחרית בפרט. אחרי בית הספר לקולנוע "מעלה‭,"‬ הצלחת "האושפיזין" ו"מעורב ירושלמי" הוא הגיע ל"קשת" בערוץ 2 כאחראי לתרבות, ליהדות, לפריפריה. מר רב-תרבותיות





יניב זך
22/7/2005 11:14




השעה תשע בערב, ואודי ליאון לחוץ להשיג ספר הדרכה לטוענות רבניות. בשעות האחרונות הוא כבר התקשר מהטלפון הסלולרי הרעוע שלו, שעובד נון-סטופ משהו כמו 16 שעות ביממה, אל כל מי שיכול להמליץ על ספר כזה.

הדרישה המרכזית היא שהספר יהיה רלוונטי לימים אלו, כלומר: כזה שטוענות רבניות אכן משתמשות בו. כשכבר נמצא ספר כזה, העונה לשם המרענן "מזונות האישה‭,"‬ ליאון לא מרוצה. הספר נראה כמו ספר משפטים רגיל ולא כספר דתי. הוא בכל זאת צריך לככב בסצנה ב"מעורב ירושלמי‭,"‬ סדרת טלוויזיה העוסקת במשפחה דתית. החיפוש ממשיך.

הסלולרי בינתיים ממשיך לטרטר: לעירית שלג, החרדית היום, יש רעיון לסרט והיא חייבת פגישה. במאי רוסי מתקשר אליו ומבקש שיעזור לו בסכסוך שפרץ עם המפיק הישראלי של סרטו. ממכללה ערבית לקולנוע מתקשרים לבקש עזרה. מדובר צה"ל מתקשרים בנוגע לאיזו יוזמה שלו שקשורה לתיעוד ההתנתקות. קשה להאמין שיש עוד אדם אחד בישראל שמקבל שרשרת שיחות כזאת.

לפני כמה ימים נכנס ליאון לתפקידו החדש כמנהל התוכניות המועדפות של זכיינית ערוץ 2 קשת, שבמסגרתו יהיה אחראי לתחומי הרבתרבותיות, לתרבות, ליהדות, לפריפריה וכדומה. התפקיד, יצור כלאיים שנולד במסגרת מכרז ערוץ ‭,2‬ תפור עליו.

בשנים האחרונות הוא הקים וניהל את קרן "גשר" לקולנוע רב-תרבותי, וקצר הצלחות יצירתיות ומסחריות מרשימות כמו "מעורב ירושלמי" או "האושפיזין‭,"‬ סרט חרדי שהביא עד היום כ‭200-‬ אלף צופים לאולמות. לפני כן שימש כמנהל בית הספר לקולנוע "מעלה‭,"‬ שהוא נמנה עם מקימיו.

אם בתעשיית הטלוויזיה הוא נחשב לעוף מוזר - דתי (מושג שהוא כמובן חולק עליו, ועל כך מיד) עם אג'נדה יצירתית לא שגרתית ואופי עיקש במיוחד - בזכיינית התל-אביבית והנוצצת קשת הוא ממש עב"ם.

צריך לראות אותו מסתובב במסדרונות החברה העמוסים בצילומי ענק של "הבורגנים" ו"רק בישראל‭,"‬ עם זקנו העבות, בכובע הקסקט המזוהה איתו ובסנדליו, כדי להבין דיס-אוריינטציה מהי. את לוגו החברה, המוטבע בגודל עצום על חזית הבניין, הוא מכנה בעליצות "המולך‭."‬

אתה לא באמת מתאים לרוח של קשת, אתה יודע.
"קודם כל, מבחינה מסוימת אתה צודק. אבל יש פה אתגר ש'קשת' לקחה על עצמה ואם נצליח בו, כולנו נרוויח בגדול. הרב-תרבותיות תרוויח כי היא תקבל מנוף לחשיפה.

בוא ניקח את 'הבורגנים' - זו סדרה שלכאורה עוסקת בתת-תרבות אזוטרית. אני מת על הסדרה, אני חושב שהיא גאונית ונועזת, אבל בשורה התחתונה, היא לכאורה לא היתה אמורה לעניין אדם בשדרות.

ולמרות זאת, קשת הצליחה למנף אותה ל‭25-‬ אחוז רייטינג, בגלל שהיא איכותית, אבל גם בגלל שיש לה את הכוח השיווקי. אני רוצה את אותו כוח מינוף, אני רוצה לרכוב על הגב של קשת. מעבר לכך, לדעתי, אם קשת תצליח לעכל לתוך המנגנון המשומן שלה את הרב-תרבותיות, זה גם יקפיץ אותה ברייטינג. 'השגריר' הקפיץ את הרייטינג לעומת 'קחי אותי שרון ו'ארץ נהדרת' מקפיצה את הרייטינג לעומת דודו טופז. כשנעבור מ‭'"‬בורגנים' ל'מעורב ירושלמי' האם לא יכולה להיות עליית מדרגה מבחינת היכולת להרחיב קהלים? מבחינת היכולת להביא קהלים שעד היום הרגישו שהם לא רואים את עצמם על המסך?"





מעורב ירושלמי. הצלחה מרשימה /images/archive/gallery/127/824.jpg




אבא דתי, אמא חילונית



סיפור חייו של ליאון, בן ‭,49‬ הוא מסע מרתק על טהרת הרב-תרבותיות. "אני בא ממשפחה מעורבת של דתיים וחילונים‭,"‬ הוא מספר.

"אבא שלי היה דתי ואמא שלי חילונית. גם סבא וסבתא שלי היו כאלה, סבא שלי חזר בתשובה ואשתו לא. גם אני חי במשפחה מעורבת, כך שבעצם אני דור שלישי של זוגות מעורבים. גדלתי בבית שזו היתה התודעה שלו, הפתיחות האינטלקטואלית והתרבותית היתה ממש בדם".

פעמיים בחייו חזר בשאלה. "הפעם הראשונה היתה בכיתה ז‭.'‬ הייתי מאוד אינטלקטואלי במרכאות והחלטתי שאני לומד 'מורה נבוכים‭.'‬ קראתי והגעתי לקושיה, לפרדוקס שלא יכולתי לקלוט אותו מבחינה דתית, בעיקר נושא הבחירה החופשית. הפכתי לחילוני לשלוש שנים.

בכיתה ט' הרב קרליבך, שהכרתי קודם כי נסעתי עם הוריי לשליחות בארצות-הברית, הגיע לארץ ועשה לי סוויץ' חזרה. הקצנתי מאוד מבחינה דתית. באמצע התיכון עברתי לישיבה גבוהה, מרכז הרב, שנכנסה אליי עמוק מאוד.

בגיל 19 שוב עברתי משבר דתי עמוק, הסרתי את הכיפה והפסקתי לשמור מצוות, אך מעולם לא הפסקתי ללמוד תורה. אחרי הצבא, כשחזרתי לירושלים, החלטתי לחזור ללמוד בישיבה‭."‬

בישיבה, שבה למד בין היתר לצד חברי הכנסת בני אלון ואפי איתם (שהיה ה"חברותא" שלו‭,(‬ מנכ"ל הרשות השנייה מוטי שקלאר וחלק מרבני "צוהר‭,"‬ הרכיב לעצמו זהות דתית ייחודית, והוא מסרב מאז בתוקף להגדיר את עצמו במושגים הקונבנציונליים של דתי או חילוני.

"אני לא נעול בשום מקום, אף פעם לא הייתי וגם עכשיו אני לא‭,"‬ הוא מצהיר, "הקסקט שלי לא מקרי, זה סוג של הצהרה שאומרת שאני לא רוצה להיות משויך לא לפה ולא לשם. אני מגדיר את עצמי כחופשי, אני אדם חופשי במובן שבהרבה דברים אני דתי ואולי אפילו מאוד דתי, ובהרבה דברים אני מאוד חילוני. אני כמעט אנרכיסט בחלק גדול מהשקפת עולמי הפוליטית, כל מה שקשור לסמכות תן לי ואני אנפץ אותו, הדבר הכי הפוך ממה שאמור להיות אדם דתי. אבל מבחינת עמדה כלפי מודרניזם למשל, אני יכול להיות שמרן כמו אחרון החרדים במאה שערים‭."‬

אתה ממלא את כל מצוות היהדות?
"אני לא מכיר אדם אחד שעושה את זה. אני טוען שבעצם כולם בוחרים, השאלה אם במודע או לא במודע. אני בוחר במודע‭."‬

שבת?
"ודאי‭."‬

כשרות?
"ודאי‭."‬

אז מה לא?
"יש גבול לערטול. אבל גם בשבת וגם בכשרות יש הרבה אפשרויות. אני מקפיד למשל לאכול בבתים חילוניים. אני טוען שההחלטה הכמעט אוניברסלית הדתית לא לאכול בבתים חילוניים היא החלטה אנטי-הלכתית. הניכור שיוצר חוסר היכולת לאכול בבית של אדם חילוני, החד-סיטריות שאומרת תבוא אתה אליי, אבל אני לא יכול לבוא אליך, היא בעיניי בלתי נסבלת.

"מצד שני, השאלה העיקרית שמעסיקה אותי בחיים היא מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני. רק שזה מתפרש אצלי הרבה יותר רחב משאלות של כשרות או שולחן ערוך, שהן חשובות, אבל הן חלק קטן מאוד של התמונה.

ראיתי אתמול אצל רינו צרור אמא מיצהר שמסתכלת לכיוון שכם דרך החלון, והוא אומר לה: 'את רואה את שכם והם רואים אותך‭',‬ והיא עונה לו: 'אני לא רואה אותם, אני רואה את אברהם אבינו‭.'‬

בעיניי, אדם שאומר דבר כזה הוציא את עצמו מיהדות, הוא לא יהודי בעיניי, למרות שהיא לכאורה צמחה בערוגה שלי. זו אמירה איומה. איך את יכולה לא לראות בני אדם? זה לא בא ממקום שמאלני של הומניזם אלא ממקום יהודי-דתי. בעיניי, המחויבות הבסיסית, הראשונית, של האדם כלפי הקדוש ברוך הוא, היא הדאגה לצלם אלוהים. זו לא המצאה שלי. הלל אמר, רבי עקיבא אמר‭."‬

מה הדעות הפוליטיות שלך?
"האדם שאני הכי קרוב אליו מבחינה רוחניתפוליטית זה הרב מנחם פרומן, רב ההתנחלות תקוע, למרות שאני לא בדיוק הוא. בכל נושא נקודתי יש לי עמדה. בעניין ההתנתקות עוד לא החלטתי אם זה טוב או רע ליהודים. אבל אני לא כבול, אין לי את עסקת החבילה של החלוקה בין ימין לשמאל שרוב הישראלים נתונים בה‭."‬

תן לי לנחש שבבחירות אתה לא מצביע.
"ודאי שלא".





אין ערבים



לתחום היצירה נמשך לדבריו מאז ומעולם. מילדותו שימש כבמאי הצגות הכיתה ובית הספר. כשהיה בן עשר נסעה משפחתו לשליחות של שנתיים במילווקי, שם נחשף לטלוויזיה האמריקנית. שעות ישב בחדרו וצפה במכשיר שעדיין לא הגיע אז לישראל.

הוא החל לעסוק בתחום בשנות ה‭20-‬ בחייו, תוך כדי לימודיו ב"מרכז הרב‭,"‬ בחברת הפקות קטנה בשם "הפקות ירושלים" שמנכ"לה היה אורי שנער, שבחלוף השנים הפך לנשיא קשת והביא אליה את ליאון.

במחצית שנות השמונים נטש את התחום לטובת הקמת הארגון "צעד קדימה" לטיפול ושיקום בנכים, על פי גישה שייבא מהונגריה. הוא חזר אליו כשהחליף לשנתיים את מנהל "מעלה‭,"‬ יצחק רקאנטי. לאחר מכן הקים את קרן "גשר" לקולנוע רב-תרבותי.

"ראיתי מהניסיון שלי ב'מעלה' שמצד אחד סרטי הבוגרים מצליחים מאוד, מקבלים פרסים בכל העולם, ומצד שני, הבוגרים לא משתלבים בתעשייה‭,"‬ הוא משחזר. "אמרתי לעצמי: 'מה קורה פה‭.'?‬

הניתוח שלי העלה שיש פה כשלים סוציולוגים ותרבותיים. בגלל שהתעשייה באופן טבעי מאוד ברנז'אית, ואני לא אומר את זה במובן הקונספירטיבי, קשה לחדור אליה.

איך מישהו חודר? הוא קשור למישהו שנמצא כבר בפנים. בנוסף, קיימת בעיה שבגיל הצעיר צריכים להיות מוכנים להרבה מאוד השקעה עם מעט מאוד תמורה בחזרה, בין אם זה פיתוח תסריט שאתה יושב וכותב או עבודה כעוזר במאי שלישי.

לבחורה תל-אביבית מרקע סוציו-אקונומי גבוה זה אפשרי. מה יעשה דתי ירושלמי או ערבייה מכפר בגליל? יעברו לתל אביב ויאבדו את כל סיכויי השידוך שלהם או יתלשו מהסביבה החברתית שלהם? בנוסף, גם אין להם כסף.





אושפיזין. 200 אלף צופים כבר ראו /images/archive/gallery/136/332.jpg




לא מגיעים לדלת



"בבניין הזה (של קשת) יש חוץ ממני רק עוד דתי אחד, והוא איש מחשבים, ערבים אין בכלל, ורוסית אפשר לשמוע רק מהמנקים. האם זה בגלל שלנשיא אורי שנער או למנכ"ל אבי ניר יש משהו נגד ערבים או דתיים? לא. אני מכיר אותם מספיק כדי לדעת שזה לא נכון. הדינמיקה פשוט לא הובילה לשם.

בקשת אומרים: 'אם היו באים אנשים טובים, היינו מקבלים אותם‭.'‬ אני מסכים, אני בטוח שאם מישהו עם יכולת היה דופק בדלת, הם היו מקבלים אותו. השאלה היא למה הם לא מגיעים לדלת. איך אתה מייצר מסלול כניסה בלי לוותר על המקצועיות והמצוינות שמאפיינים את קשת. לכן הקמתי את הקרן‭."‬

בחמש השנים שבהן עמד בראש הקרן היא השקיעה בשורה של פרויקטים טלוויזיוניים וקולנועיים, בהם הסדרות התיעודיות "רוח כדים" ו"האחים יונה‭,"‬ והסרטים העלילתיים "המנגליסטים" ו"האושפיזין‭,"‬ אולם גולת הכותרת היא "מעורב ירושלמי‭,"‬ שליאון הוא גם אחד מיוצריה.

העונה הראשונה של הסדרה עטורת הפרסים שודרה בערוץ ‭,10‬ והעונה השנייה, המצטלמת בימים אלו, תמשיך עם ליאון לקשת. היא צפויה לעלות בעונת הסתיו הקרובה.

בקשת יהיה ליאון מעורב בהפקות הרב-תרבותיות בז'אנרים השונים - דרמה, דוקומנטרי, אולפן - וגם ינהל שורה של פרויקטים של הזכיינית, שמטרתם שילוב יוצרים רב-תרבותיים בתעשייה.

"נקים מערך שבודק איך אני מייצר פירמידה שכתוצאה ממנה אחוז היוצרים הרבתרבותיים יהיה יותר גבוה ממה שהוא היום. אנו בונים פירמידה, שמתחילה מפרויקט שקיים כבר הרבה שנים בקשת ונקרא 'יוצרים עם קשת‭,'‬ חוגי תקשורת שקשת מפעילה בפריפריה. על גבי זה אנחנו בונים פרויקט מכללות, שיעודד יוצרים מהפריפריה להגיע ללמוד קולנוע באמצעות מלגות.

אחרי המכללה אני בונה מערכת של מלגות פיתוח שתאפשר להם, בשלבים האלה, שבהם אין להם את הכסף כי הם באים משכבות עניות או בגלל שבתרבויות הללו מתחתנים בדרך כלל מוקדם, לפתח את היצירות הראשונות שלהם.

אנחנו גם עומדים להתחיל פרויקט סטאז'רים; נבחר עשרה צעירים, לא רק מהפריפריות, שיעבדו כסטאז'רים בקשת, גם כדי ללמד אותם וגם כדי ל"הנגיש" אותם לחברות הפקה. הם יפתחו הצעות לפיילוטים לתוכניות, ובסוף השנה הנהלת קשת תבחר את אחת ההצעות והם יפיקו אותה‭."‬

ואתה לא תהפוך למשגיח הכשרות או לדוס המחמד של קשת?

"אני לא אהיה משגיח כשרות כי החלטנו יחד שאני לא אעבוד בדרך של כפייה. כל כפייה מאז ומעולם הקפיצה לי את הפיוזים. דוס המחמד אני לא יכול להיות, מהסיבה הפשוטה שאני לא אדם נחמד.

תראה, באתי מראש עם הידיעה שיכול להיות שהחתונה הזאת עלולה לא להחזיק מעמד. לכאורה, זה שידוך כפוי, שהמכרז כפה על קשת. השאלה אם אני אצליח להפוך את זה למשהו שהוא לא 'מחמדי' או כפייתי תיבחן בדבר אחד - בתוצאה.

אם הילדים, התוכניות, שייוולדו כתוצאה מהשידוך הכפוי יהיו מרתקים, יפים, מעניינים, צבעוניים, אז מעשה ה'אונס' יבוטל למפרע. אם הם יהיו ילדים אימבצילים כתוצאה מזה שלא האבא ולא האמא יהיו מרוצים מהם, כי פה האבא חתך את הידיים ופה האמא שברה את הרגליים, אז חבל על הזמן וזה לא כדאי לשני הצדדים".‬

ניראה לי שכל חילוני יקח אחד הביתה