|
|
| נשלח ב-27/7/2005 02:25 |
 |
| |
דאס איז נישט קיין טענה.
אויב געפעלט אים טארטיקאבער בית דין זאל ער דן זיין דארט דער גאנצער קעיס, אויב נישט וואס אינטערסירט אים יענעם'ס דעה?
אז בית דין וואס ער וויל נישט גיין צו אים דן זיין, וואס איז זיין באבעס געשעפט צו ער האלט אז ער דארף גיין זבל"א?
איך וואלט מציע געווען צו גיין א דין תורה צו די עדה החרדית צו מען דארף גיין זבל"א
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2005 07:59 |
|
| |
יוסי נגע בבעיה רצינית.
בן אדם מפסיד בבית דין בארצות הברית ואינו אפילו יודע למה, כי הבית דין לא מספר לו מהיכן דן את הדין.
כך שלאנשים המפסידים דין תורה וחושבים שהם צודקים אין אימון בבית דין כי לא הוכיחו להם על פי הלכה שהם לא צודקים.
כשאתה דן בבית דין בארץ ישראל או באירופה, והם מנמקים לך על פי הלכה למה הפסדת אין לך הרבה מה לעשות אלא לקבל את הדין.
מבחינת שלום אני לא מקבל את הדין של אחוזים כמו שיוסי הציע, כי בחירות ברבנות יכול להיות נגד ההלכה {התורה אומרת שהבן יורש ואתה עושה בחירות כמו לנשיאות ארצות הברית?}
ובכלל הפסק של הדברי חיים לא נוגע היום כשהמחלוקת הוא על נכסים, כי באותו תשובה הדברי חיים כותב בפירוש שעל שווי בית המדרש חתן האדמו"ר צריך לשלם לאח האדמו"ר את חלקו בירושה בקיצור יחלוקו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2005 05:01 |
|
| |
זאל מען אריינשרייבען אין די שטרי בירורין אז מען זאל קענען פרעגען מהיכן דנתוני.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2005 23:45 |
|
| |
איך האב יעצט באמערקט א הערה פון "זאב58" צוויי בלעטלעך צוריק.
ער האט געשריבען "מחלוקת איז אונזער שולד, נישט די שולד פון די רבי'ס. אז מיר וואלטען זיי איגנארירט וואלטען זיי נישט געהאט קיין שום כח".
עיין שם ליתר ביאור
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1484199
א קליינער דיוק לכבוד שבת קודש, ולכבוד עניינא דיומא.
די גמרא אין מסכת שבת (קלט) זאגט, "אמר רבי יוסי בן אלישע אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל שאין פורענות באה לעולם אלא בשביל דייני ישראל".
שטייט נישט אז די דיינים זאלען זיך אליין אהנקוקען, נאר אז מיר זאלען זעהן וואסארא רבנים מיר האבען גענומען ודוק.
בהוקרה,
דזשיד
|
|
|
|
|
