ולא יכלו אחיו לענות אותו

רוב משתתפי פורום זה מן הסתם כבר נקלעו למצב בו מאן-דהו מאשימו שהוא "קויפר" ואפיקורס"" .

מה עניתם לו? או, מה ראוי לענות לו?

אני לא שואל במקרה שהמאשים הוא סתם אדם מן השוק, אני מדבר במקרה שהמאשים הוא חבר, שכן או קרוב משפחה.

ישנם מקרים שהמאשים הוא בכעס על הכפירה שהושמעה, או שהוא עצב שיש לו בן/חתן/אח/גיס... כזה.

אתה יכול להיות כופר אם...
אתה לא מאמין בקדמות הזוהר בקבלה
אתה לא מאמין שהחזון איש הפיל מטוס
אתה מאמין שיכול להיות שחז"ל טעו בענינים מדעיים
אתה לא מאמין שהרבי עדיין חי וקיים בגוף בשר ממש למטה מעשרה טפחים
מקבל עקרונות ממבקרי המקרא
שהראשונים יכלו לעשות טעות
שהעולם נברא לפני יותר מ5765
שהעולם ישאר גם לאחר 6000
מסכים לכמה משיטות הרפורמים
סובר שרוב "כויללים" ייסגרו, והאברכים ילכו לעבוד
ועוד ועוד ועוד

השאלה שלי מה עונים?
בדרך כלל אז אין הזמן והמצב להתדיין ולהתפלפל באריכות, וכמובן הרבה פעמים אף לא שייך להסביר בכלל.

מה עשיתם, ומה הייתם עושים?

מענין רק למה כשלא יכולים לענות אותו, מתחילים לענות אותו.

מלמד לאדם בקר טוב

אילו הרמב"ם היה כותב את המורה נבוכים בצעירותו, לא היה לנו היום לא את המורה נבוכים ולא את היד החזקה.

החברה הדתית היא החברה הבלתי סובלנית ביותר , ולא ניתן לנסות לערער על המוסכמות בהן היא מאמינה ולהשאר בחברה הזו.
גם ר"ג נדל - לא נזרק מבני ברק, בגלל ש"החזון איש לא יכול לטעות",( ואילו היה רג"נ סוטה מהדרך החזו"א היה מפיל את המטוס )

פעם - בעת שמיעת קווארטין " וטיהר ר' ישמעאל עצמו " הפלטתי כי כל הפיוט הזה הוא אגדה - והסתכלו עלי כמי שירד מדעתו.

ולכן, אם ברצונך להמשיך להשתייך לחברה בה דעות כמו שהעלית אינן מקובלות , פשוט אל תשמיע אותן. ויכוחים והוכחות לא יעזרו. והמשכיל בעת ההיא ידום .

תוקן על ידי - talmid - 27/07/2005 9:13:13

מלמד,

האין הכל לפי המבייש והמתבייש?

אם מדובר בענין ספציפי שבמחלוקת, ובבעל דבר שניתן להסביר לו את עמדתך (לא "לשכנע", רק להסביר את הצד שלך) - מה טוב.

אם לא - אם תוכל להתעלם, מה טוב. אם לא תוכל להתעלם, ובמיוחד עם קרוב משפחתך, ומבשרך לא תתעלם, תהיה חייב לקבוע עמו נושאים שלא מדברים עליהם, פן תגיעו למריבה, ובמריבות קרובים אין שיעור לנזק. לעומת זאת, אם תודיע שעל הא ודא אינך משוחח עמו, לא יהיה על מה לריב.

כל זה במידה ודעותיך התפרסמו. אם לאו, תוכל לאמץ לעצמך את הפסוק ומלאה הארץ דעה את ה' מים לים מכסים.

מה המים מכסים ואין יודע מה מתחתם, כך הדעה...




(מחקתי את החתימה...)

גם דעתי העניה כדעת המצדדים בכבוד אלו' הסתר דבר, אלא שאם כבר נפלט משהו, ויש צורך למזער את הנזק, הרי שאחד הדברים המשפיעים יותר על בן השיח הוא להסביר לו את החילוק הבסיסי שבין סתם כופר לבינך, שאתה פועל מתוך יראת שמים, ומטרתך לברר את האמת מתוך קבלת עול, משא"כ "סתם" כופר.

באופן כללי, ברור שהניסיון להסביר ולשכנע, משול לניסיון לדבר אל המקל החובט בך . החרדי המצוי , ההשקפה נהירה לו , הוא כלל לא חושב שיש מה לדוש בה ומה לגבש באופן עצמאי , הוא אינו פתוח לשקול דעות אחרות. נקודת המוצא שלו היא שמה שגדולי ישראל חושבים ומה שנמסר לנו מדורי דורות הוא אמת שאין להרהר אחריו, שעצם השימוש החופשי בשכל בענייני השקפה הוא משהו עקום ומתחכם.
מקסימום הוא יהיה מוכן להקשיב לטיעוניך מתוך תחושה של רחמים מעורבים בהתנשאות , תוך שהוא כל כך משוכנע שיש תשובות טובות על כל טענה אפשרית , שאין טעם אפילו להתבונן בהם .
הוא יקשיב , אם הוא מחזיק את עצמו פסיכולוג (יש כל כך הרבה כאלה במקומותינו) והדו שיח יהיה דומה באמת לדו שיח בין סכיזופרן שמשוכנע שהוא רואה מראות לבין הרופא המטפל בו. הסכיזופרן, מתנודד בין ייאוש לתקווה , מנסה לחדור מבעד להבעותיו של הרופא , אולי סוף סוף מצא מישהו שמאמין לו . כך גם הספקן הנאיבי שלנו , שרוצה להאמין שבכל זאת יש בכל אחד מאתנו ניצוץ של רציונליות ושאם רק נדבר זה לזה בכנות ובדברים היוצאים מן הלב , נוכל לגשר על כל הפערים. אבל מהצד השני עומד אדם שאינו מתייחס אליך ברצינות ורואה בהגיגיך, הגיגים של משוגע. חכמולוגי החינוך שלנו סבורים שאין ספיקות אמיתיים , אין טענות צודקות, אלא רק בעיות שיש לטפל בהם בכלים פסיכולוגיים.

כל זה נכון לגבי ה"נאורים" הדוגלים בשיטות החדשות. החיידר הישן גרס , שישנם אפיקורסים שהם רעים מיסודם , תפוחים רקובים , שיש להרחיקם לבל יקלקלו את השאר . אלה לפחות נתנו קצת רספקט. הצד השווה שביניהם הוא שאין טעם לנסות להשתמש בדברי טעם כשמתעסקים עמהם . עם עיקש תתפתל.

אבל בעוד הפער הזה הוא בלתי ניתן לגישור , ישנו דבר אחד שאתו אפשר להילחם וחובה להלחם. השרישו בנו פחד להיות מתויגים כשונים . הפחד הזה הוא מחסום שנראה בעינינו כחומה של ברזל , אבל אפילו מנייר אינו עשוי. שום נזק ממשי לא יגרם לך , מעצם זה שאנשים חושבים שאתה מקולקל וקויפער. כל עוד אינך מנסה להפיץ את דעותיך הכפרניות , לא יעשו לך שום דבר. באמת לא כדאי לנסות לשכנע אחרים , אבל באותה מידה חייבים להימנע מהניסיון להסיר את החשדות עליך. זה כלל לא מזיק אם מסתכלים עליך בעין עקומה . והתועלת שבכך היא כפולה, מלבד השחרור בזה שמרגישים שאין צורך לטייח שום דבר ושהחברה מתרגלת לשונותך , הרי שיש בכך תועלת הכלל , כאשר יהיו יותר אנשים שלא יתביישו להיות שונים באופן מוצהר, זה יאפשר לעוד אנשים ללכת בעקבותיהם. אין לנו ממה לפחד לבד מהפחד עצמו.

המלמד לאדם וכל שאר חבריא,

אין לי פיתרון לבעיה הזו. למרות שתמיד סברתי שאני בקיא בהוויות החברה החרדית, הרי שבחודשיים האחרונות אני מתארח בבית חרדי (בעלי תשובה ליטאיים שכבר די התערו בחברה הליטאית) ורק עכשיו אני מבין את המצוקה שכה רבים בפורום חיים אותה.

הבעיה היא שגם עיגון תפיסת עולם 'לא מקובלת' במקורות לגיטימיים (כהצעות הרב מיכי 1, 2) אינן קבילות ונדחות בטענה כגון:"לא יכול להיות שהרמב"ם כתב את זה. כנראה שלא הבנת מה הוא כתב" וכיו"ב.

אלמנט נוסף היא האקסיומה שכל ערעור על מוסכמת יסוד כלשהיא הוא למעשה תירוץ בדיעבדי שבא להכשיר את הכניעה לתאוות, או כמו שאמר לי מישהו: "תיאוריית האבולוציה היא המצאה של הגויים שלא רוצים להכיר בתאוריית הבריאה כי זה יחייב אותם למעט בתאוותיהם". שוב, מדובר בטיעון שאי אפשר להפריך, מה גם שלרוב דעות שמרניות נכרכות באורח חיים פחות נהנתני.

גם לשקר ולאמץ טון דיבור ותוכן שאינך מאמין בהם היא אופציה רעה לטעמי, ולכן לא נותר לי אלא לשתוק ואולי ללמוד משהו אגב אורחא פה ושם.

למזלי, המצב הזה הוא בר חלוף מבחינתי כך שאני יכול לבלום את פי לזמן מה. אני רק יכול להעריך ולהסיר את הכובע שאין לי בפני מי שנאלצים להתמיד בכך זמן רב יותר.

מציץ
ואולם, החברה החרדית מתוחכמת מספיק כדי להתמודד עם האומרים "אהיה ידוע כ-'כויפער' ואמשיך להשתייך", והיא גורמת להם פגיעה משנית: נזק לשידוך שלהם עצמם (אם זה עדיין רלבנטי), ושל אחים/ות, בנים/ות וכו'; הגבלת חופש העיסוק - הכויפער לא יוכל לעסוק בהוראה ורבנות, ומן הסתם גם לא יוכל לכתוב סת"ם וכיו"ב - מקצועות שחלק ניכר מן החרדים מתפרנסים מהם; ילדיו לא יתקבלו למוסדות החנוך הטובים, וכן הלאה. זו הסיבה לעובדה שאפילו אדם יקר כרבנו מיימוני, תלמיד חכם וירא שמיים, צריך לחשוש מכך שבתו הקטנה תספר, חלילה, בחוץ ששמעה מאביה שתינוקות אינם באים לעולם מן החסידה אלא מבטן האשה. העובדה שמשכיל רחב-דעת שכמותו צריך לחשוש מאנשים שהם צרי-מוח עד כדי כך שהמלה "הריון" היא בעיניהם מלה גסה, מעידה כאלף עדים על עוצמתה של משטרת המחשבות.

ממללא,
המלה "נאלצים" בסיום דבריך היא טעות. המלה הנכונה היא "בוחרים".

תוקן על ידי - גם_וגם - 28/07/2005 0:45:14

מייציץ, הוצאת לי את המילים מהפה.

ואוסיף, שאדם שלא פוחד מזה המתג שהוא שונה, בד"כ זה לוקח הרבה יותר שבאמת יידבק לו.

חוצמזה, באמת, הרי טוב יותר שידעו כולם שאתה "קויפער", הרי כך נדע עם מי להשתדך...!

מייציץ



יש עוד דרכים!

האם זה אשכול הכופר?

מלמל"א,

ייש"כ

כמעט שהפסדתי את האשכול הנפלא הזה בגלל הכותרת המטעה לחשוב שהוא עוסק בפרשת ויגש ובזה התחזק אצלי הסעיף בחוקת הפורום הדורש כותרת המצביעה על העניין. הייתי קורא לאשכול זה:

דע מה שתשיב ל[כינוי] אפיקורס