|
|
| נשלח ב-28/7/2005 06:42 |
 |
| |
לגוף הנושא; מרגלא בפומא דבני בי מדרשא [תרגום: פנינה/הרגל בפי בני בית המדרש]: "עם משפחה אוכלים טשולנט/ז'חנון" [מחק את המיותר] עד כדי שכשאחד חוזר מביקור משפחתי הוא נשאל: "האם אכלת הרבה טשולנט?" דהיינו "האם היה לך הרבה על מה לשתוק?"
מאשכול זה יובנו טוב יותר הדוגלים ב"ווי וואנט קדושית נאו*!"
* באחד [או ביותר, הלבן?] מליקוטי השיחות להרבי האחרון מחב"ד, מצויין בשוליים ש"נאו" בגימטריא א-ל הויה [יקוק].
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 07:48 |
|
| |
מייציץ,
באופן אבסורדי לגמרי, מצאתי את דבריך מתאימים ביותר גם למקום בו גדלתי אני (רמז: ממש ממש לא בחברה החרדית). גם שם, הוכיחה השיטה הזו את עצמה. מניסיון.
[אם כי, ההערה החשובה של גו"ג הבהירה לי גם את ההבדלים התהומיים בין שני בתי הגידול.]
ממללא,
מרתק ומרגש. תודה.
[בתור מי שהיתה שם - פחות או יותר - אני מזדהה מאוד עם הקושי, עם האתגר, עם הלימוד הגדול של "מי אני" שיש בזה, וגם עם האושר בהבנה ש"לי, בעצם, יש לאן ללכת"...].
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 08:20 |
|
| |
אולי כדאי לנסות להחליף חברה?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 10:59 |
|
| |
אריק
האם יש חברה טובה יותר?
בביקור לפני כמה שנים אצל חבר "מזרוחניק" נתקלתי בתופעות של הידבקות במנהגי הבל ומגיה (איני מפרט בגלל אאוטינג וסיבות אחרות) במידה גרועה אפילו יותר מאשר בציבור שלנו, החרדי.
איני מעורה במתרחש בסוגי ציבור אחרים. אך כמדומה שהגישה של אמון מופרז במסורת רווחת לא רק אצל החרדים.
אמנם, איני סבור שאצל ה"מזרחי" (לשעבר?) יתייחסו לאדם חושב ועצמאי כאל "כופר". להפך, אולי יעריכו אותו יותר.
וזה באמת הבדל משמעותי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 11:07 |
|
| |
.
מצו"נ - אצבע ירוקה.
ווטו1 - אצבע ירוקה נוספת.
מיימוני: בתוך עמי אנוכי יושב, ולא מצאתי חברה הנקיה מאמונות הבל ומתביעת ההמון ליישר כל פינה שאינה מתאימה לקו.
למורדילו, הצייר הארגנטיני, היה איור נפלא לכך, אם אמצאהו - אנסה להעלותו לכאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 11:14 |
|
| |
מואדיב - 
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 11:26 |
|
| |
בקיצור,
בכל חברה תהיה אשר תהיה, אני מאמצת את הגישה שמופיעה נדמה לי ביבמות "כמו שמצווה להשמיע דבר הנשמע, כן מצווה היא לא להשמיע דבר שאינו נשמע" (מהזכרון)
רק פה אני משתוללת
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 11:47 |
|
| |
מואדיב
איקון ירוק מאד.
אולי כדאי להוסיף את האיור גם ב"היו עיניך" כדי להראות כיצד נסגרה קדושית.
ואולי עוד איור אחד שיראה כיצד מישהו מסתתר ליד המחשב ומציץ על השכן המסכן שנלקח בכוח.
כלומר, קדושית תישאר רק בעצור חושבים הוירטואלי...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 11:53 |
|
| |
.
תוספת קטנה, או הערה צדדית (מבוא לאמנות מודרנית? התייחסות לקריקטוריסטים ברצינות? להיסטוריה? )
מורדילו, הצייר, הוא ארגנטינאי. נחשו מתי צייר, ולמה הוא התכוון...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 12:02 |
|
| |
האיש בציור צובע את גגו בורוד, ועל כן מעניין לציין שבארגנטינה דווקא משכן הנשיא הוא ורוד (ואף שמו הוא La Casa Rosada, כלומר הבית הורוד). הככר שלפני המשכן הנשיאותי, ככר מאי, היתה המקום היחיד בו התקיימה מחאה גלויה בימי שלטון הגנרלים: מדי שבוע הגיעו לשם אמהותיהם של אנשים ש-"הועלמו", והקיפו את הככר בדרישה לדעת מה עלה בגורל בניהן. המחאה השבועית מתקיימת עד היום, בהקף קטן יותר, כיוון שגם המשטר הדמוקרטי הנוכחי נמנע מלגלות את כל האמת בדבר גורל הנעדרים, ויש הטוענים ש-"העלמויות" נמשכו גם לאחר עלייתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 12:10 |
|
| |
גו"ג ומואדיב,
תודה על ההסבר.
[לי, כמובן, היתה פרשנות יצירתית - שלא ניסתה אפילו להיאחז במציאות בה צוירה הקריקטורה - שכללה התייחסות לצבע הורוד של הגג ולצורתו המשולשת.  ].
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 12:21 |
|
| |
.
וכמובן, לא לשכוח את הברור מאליו - מי שנעצר על כי העז לחרוג ממה שכולם עושים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 13:35 |
|
| |
רבותי, קדושית הוירטואלית - אין כמוה לאידיליה.
אלא, שסדנא דארעא חד הוא, וכמו שפותחת מגילת האו"ם - "כל בני האדם נולדו שוים".
כשתעמוד קדושית על רגליה, תהא היא מעין בני ברק של מעלה. חיכוכים בין "משמרת הקודש" לבין "שומרי החומות", מי הוא המייצג האמיתי של תורת קדושית. מהרה יבנה בית הכנסת שכף רגלי לא תדרוך בו, ומי גדול לנו מהלל ושמאי.
בטוחני, שגם בקדושית הצובע את גג ביתו בורוד יגורש מהעיר.
(מחקתי את החתימה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 21:24 |
|
| |
האם זה מקרי שהצובע לובש חולצה כתומה.
תוקן על ידי - asher177 - 28/07/2005 21:27:18
|
|
|
|
|
