כתלמיד לשעבר במרכז הרב אני רוצה להאניש את האוירה.
אני מודע היטיב לרושם של כובד ראש אשר שורה על כל מבקר בישיבה, גם עליי היא השרתה את הרושם הזה וזו היתה אחת הסיבות שלמדתי שם. אבל ברצוני לדווח שחיים שם אנשים רגילים לכל דבר, מהם עם הומור עוקצני מהם חריפי לשון ומהם עצלנים. יש חכמים ויש טפשים יש אידיאולוגיים ויש נהנתנים. יש רציניים ויש מחפפים יש למדנים וידענים ויש....
כמו כן, ראש הישיבה הגאון רבי אברהם שפירא זללה''ה היה איש חריף ומלא חינניות והומור יהודי אשר השפיע בדרכו הירושלמית הטיפוסית על אופי הישיבה ונתן לה את המימד הריאלי, ישיבתי, ליטאי, להבדיל מהתדמית הרחפנית של תלמידיה.
יש בהחלט מה לספוג ולקבל מאנשים נפלאים אלו. אבל לא כדאי להשבות בקסמם כמו גם לא בקסם שום קבוצה שהיא. לא לחינם קרא הגרי''ד סולובייציק לספרו איש האמונה הבודד. לתפיסתי אין מקום עלי אדמות בו עובדים את הקב''ה 'נכון'. אבל יש הרבה מקומות מהם אפשר להוסיף נופך בעבודת ה'.
נשלח מהאנדרואיד שלי
