חלמיש צור
<"הדבר לפני שמונים שנה בשנת תרפ"ה (1925)">
במאמרו של פרופ' פרימר ראש פרק ו: זה היה בשנת 1918
_________
בת מי זהב
<"דבורה הנביאה, מלכת שבא, קליאופטרה...">
היתה עוד אחת: ושתי, שלומציון...
כמה שנים נמשכה "תקופת העולם העתיק", וכמה נשים מלכות היו במשך אותו זמן?
<"וגם אצל שלמה המלך <"עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת">
מהו הפלא: בין אלפי נשותיו ופילגשיו היו גם כמה שדרשו וקבלו "תפקידים".
___________
אמשלום
<"איני מכירה את השיקולים ההלכתיים העומדים בבסיס ההתנגדות לכך שנשים יבחרו במנהיגים גברים">
בטח ראית את הקישור למאמרו של פרופ' פרימר, שאליו הפניתי בהודעתי הקודמת.
ו. זכות הנשים לבחור ולהיבחר - נימוקים לאסור
במחלוקת שהתקיימה ב-1918 על זכות הנשים לבחור או להיבחר, "האסכולה המחמירה" העלתה שישה טיעונים עיקריים לשלול מנשים את הזכות לבחור או להיבחר, גם אם הבחירות הינן דמוקרטיות. יש לחלק את הטיעונים לנימוקים הלכתיים (קטעים 1-3 בהמשך) ונימוקים השקפתיים (קטעים 4-6).
(1) כפי שהבאנו למעלה, הרמב"ם שולל מנשים את הזכות לשרת בתפקידי שררה משום "מלך - ולא מלכה." לכאורה, עצם תפקיד השררה אסור לנשים.23 הרמב"ם אינו מציין בשום מקום שמנגנון המינוי לתפקיד שררה משנה במהות התפקיד. כמו כן, יש מקום לשלול מנשים אף את הזכות לבחור, מכיוון שבהצבעתה, אשה יכולה להפוך את דעת המיעוט לדעת הרוב, ולכוף את דעתה על הציבור.24 למרות שישנם ראשונים החולקים על הרמב"ם ואוסרים לאשה רק שררה של מלכות, אי-אפשר לדחות לגמרי את שיטתו של הרמב"ם במקום שאין הכרעה ברורה נגדו - שלא בשעת הדחק.25
(2) במהלך הדורות, לא נהגו קהילות ישראל לבחור נשים לתפקידים ציבוריים, וכן לא היו הנשים מעורבות בתהליך הבחירה. מנהג ישראל דין הוא.26
(3) ההלכה מנסה כמה שאפשר למנוע התנהגות שעלולה להביא לפריצות. דיון פוליטי מחייב חברה פתוחה והחלפת דעות באופן חופשי. מיזוג חופשי של המינים אינו לפי רוחה של היהדות.
(4) המשפחה הינה יסוד אומתנו, יותר מתרבויות אחרות. באמצעות המשפחה האשה היהודיה אמורה להגשים את עצמה - וביתה הוא מקור גאוותה והדרה. מעורבות פוליטית של האשה תפקיע את הבית ממרכז התעניינותה - ועל ידי כך יוחלש המרקם של המשפחה היהודית.27
(5) מעורבות פוליטית על ידי נשים עלולה לקלקל את שלום הבית. יתכן שלאשה תהיה דעה שונה מבעלה והמחלוקת תשרור ביניהם.28
(6) ולבסוף, מעורבות פוליטית עלולה לקלקל את מידותיהן של הנשים. נשים תלמדנה להיות אגרסיביות, וכן להחניף. אם מחשש לשלום בית היא מצביעה נגד מצפונה וכדעת בעלה - הרי ששיקרה לעצמה! דבר זה יביא במוקדם או במאוחר לתסכול ולמרירות.29
במחלוקת שהתקיימה ב-1918, רוב רבני היישוב הישן בארץ ישראל נטו לאסור על הנשים לבחור או להיבחר, ובהם הרב יהושע ליב דיסקין,30 הרב יוסף חיים זוננפלד,31 הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי,32 הרב אברהם יצחק הכהן קוק,33 הרב זאב ישראל מינצבורג34 והרב אברהם אלנדאף.35 מאידך, הרב צבי פסח פרנק,36 רבה של ירושלים, הרב דוד צבי הופמן מברלין37 והרב דוד פרייל מארה"ב38 התנגדו להעניק לנשים את הזכות להיבחר, למרות שהתירו לנשים לבחור. הרב צבי פסח פרנק הדגיש שלדעתו המצב הוא שעת הדחק - שאם לא תוענק זכות הבחירה לנשים דתיות, לא תהיה לקהילה הדתית שום השפעה על עתיד המדינה - ולימים זה הפך לקו של מפלגת "אגודת ישראל." העדה החרדית, מאידך, הכריעה כמחמירה ואסרה על הנשים לבחור או להיבחר. עקב החולשה הברורה שלה בהצבעות, היא נקטה עמדת "התבדלות" וניתקה כל קשר עם הממסד החילוני.39
בעידן המודרני, כתבו עוד כמה פוסקים מאמרים לאסור כל תפקיד שררה בנשים, וביניהם הרב מאיר אמסעל40 והרב מנשה קליין.41
_____________
שני האחרונים הם פוסקים "אהובים עלי", ועל פסקו של הרב אמסעל בענין "שררה בנשים" כבר כתבתי באשכולי
ממשגיחת כשרות לנשיאת מדינת ישראל
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=1178195
___________
23. ראה לדוגמה בשו"ת חמדה גנוזה, לעיל הערה 6 סימן ל"ד.
24. הרב ישראל זאב מינצבורג, זאת חוקת התורה, עמ' ח.
25. הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, יו"ד ח"ב, סימנים מ"ד ו-מ"ה.
26. הרב ד"ר ריטר (רב הכולל ברוטרדם הולנד), מחזיקי הדת, שנה ב', גליון ט; ישורון, כרך 6, עמ' 445-448 (שנת תרע"ט, 1919).
27. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות הרא"ה, ח"ד, סימנים תתק"פ, תתקפ"ד, א'-כ"ד; מאמרי הראיה, קובץ מאמרים, מכתבים, עמ' 189-194.
28. שם.
29. שם.
30. עיין ב"חברה ודת," לעיל, הערה 2.
31. עיין שם.
32. הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, האשה על פי התורה, פרק י"א.
33. עיין לעיל, הערה 27. יש לציין שמר חיים הרצוג, נשיא מדינת ישראל לשעבר, בהקדמה שכתב לכבוד הופעת כרך המאה של הירחון התורני סיני (כרך קא, תשרי חשון תשמ"ה), דן בקצרה בעימות שהיה בשנת תר"פ בין הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יהודה לייב הכהן מימון לקראת ההצבעה לאסיפת הנבחרים. (דבריו מבוססים על ספרו של שבתאי טבת על דוד בן-גוריון.) "החוגים הדתיים והחרדיים בישוב התנגדו התנגדות חריפה להשתתפות נשים בהצבעה, והרב קוק אף חתם על 'קול קורא' נגד הבחירות... הרב מימון העז לצאת בגלוי נגד הרב קוק וקבע כי ה'קול קורא' שלו אינו בבחינת פסק הלכה כי אם בגדר חוות דעת בלבד... ובסופו של דבר - בעקבות מאורעות פסח תר"פ - הצטרף גם הרב קוק לעמדתו של הרב מימון ותמך בבחירות ואף ציין כי הוא רואה בעמדת הרב מימון יד השגחה עליונה." עיין גם בחברה ודת, לעיל, הערה 2, עמ' 168.
34. זאת חוקת התורה, לעיל, הערה 24, עמ' ח; ועיין גם בתשובותיו שו"ת שארית ישראל, חו"מ סימן ג.
35. הרב אברהם אלנדאף, ספר ענף חיים, זכרוני אי"ש, סימן ס"ג - והשיב בשם הבד"צ של התימנים בירושלים.
36. עיין ב"חברה ודת," לעיל, הערה 2.
37. הרב דוד צבי הופמן, ישורון, כרך 6, עמ' 262- 266 (שנת תרע"ט, 1919) ; ושוב בתגובה להרב ריטר בעמ' 515-521. תרגום לעברית של עמודים 262-266 מופיע בספר הקיבוץ בהלכה (הוצאת קיבוץ שעלבים, תשד"מ), בסוף מאמרו של הרב יוסף אפרתי "חברות נשים בועד מקומי בישוב שותפי", 277-290 - בנספח ב', שם, עמ' 286. הרב יוסף אפרתי, שם, עמ' 284, מציין שהרב הופמן שמע שבקהילות מסוימות בפולין וליטא התירו לנשים להיבחר והוא רצה לפרסם את דעתו לאיסור. פסקו לאיסור הובא ע"י הרב יחיאל יעקב ויינברג, בשו"ת שרידי אש, ח"ב, סימן נ"ב, ובח"ג, סימן ק"ה. באחרון הוסיף שכן אסרו ה"חפץ חיים" והרב חיים עוזר גרודזינסקי.
38. הרב אלעזר מאיר פרייל, המאור, ח"א, סימן נ"ו.
39. מנחם פרידמן, לעיל, הערה 2.
40. הרב מאיר אמסעל, המאור, שנה י"ב, קונטרס א' (ק"ז), תשרי תשכ"א, עמ' 14-20; המאור, שנה י"ב, קונטרס ב' (ק"ח), חשון-כסלו תשכ"א, עמ' 7-11. הדיון היה בעניין נשים כמשגיחות כשרות.
41. הרב מנשה קליין, שו"ת משנה הלכות, ח"ז, סימן רנ"ד - מובא גם בשו"ת פרי מלכה, סימן ס"ח - בענין מינוי אשה להנהלת ביכ"נ. הרב מנשה קליין, "בדבר מינוי אשה כמשגיח כשרות," בית הלל, שנה ג', גליון ב' (י'), אייר תשס.
___________
מעיון בנימוקי האוסריםו ניתן להבין, שהם נאלצו להמציא "סיבות", מאחר ואין מניעה הלכתית "מפורשת" להצבעת נשים.
הם תחילה ירו חץ:
אסור לנשים להצביע!
ואח"כ סימנו מסביבו מטרות:
אם אשה תצביע שלא כבעלה, יערער הדבר את השלום בבית.
פסוקים מפורשי באסתר פרק א
טז) וַיֹּאמֶר מומכן מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:
יז) כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה:
יח) וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף:
יט) אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה:
כ) וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן:
כב) וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ".
גם הדלקת נרות שבת לא תחזיר את השלום.
רק סכין מושחז יחזירו.
אם ח"ו מחשש לשלום בית היא תצביע כדעת בעלה- נגד מצפונה, הרי ששיקרה לעצמה, ודבר זה יביא במוקדם או במאוחר לתסכול ולמרירות".
ואילו העובדה שהיא אינה יכולה להצביע, כלל לא תביא לתסכול ומרירות.
היא לא גרמה לתסכול ומרירות במשך באלפי השנים שעברו, היא גם לא תגרום לתסכול באלפי השנים שיבואו.
גם לאשה שאינה נשואה, אסור לבחור, כי מעורבות פוליטית עלולה לקלקל את מידותיה, והיא תלמד להיות אגרסיבית ולהחניף,
ועליה להשאר רכה וישרה, אם היא רוצה למצוא בעל.
בעלים אינם אוהבים נשים אגרסיביות ומחניפות.
ולסיום, מדברי הרב ח.ד. הלוי (הערה 50):
זכות נשים לבחור:
"שאלה זאת אינה חדשה, ונתעוררה כאשר החל הישוב היהודי בא"י בראשית ימי המנדט הבריטי לכונן לו מוסדות ציבור נבחרים. אז נתעוררה שאלה כפולה: א זכות נשים לבחור; ב זכותן להיבחר. גדולי הרבנים באותו זמן נחלקו בדעותיהם. יצויין כי השאלה הראשונה על זכות נשים לבחור מצאה פתרונה, ואין איש מערער יותר על זכותן של נשים לבחור לכל מוסד ציבורי, החל בכנסת ועד לוועד שכונה וכדומה. במאמר מוסגר אציין, כי לאחרונה שבה והתעוררה בעיה זאת, כאשר נכללו נשים לגוף הבוחר את הרב הראשי האשכנזי בתלאביב, ואז לא רציתי להשמיע דעתי בפומבי, כי הייתי מאד נוגע בדבר. אבל לאישי ציבור הסברתי דעתי, שאין אנכי רואה כל מניעה הלכתית לקיים את הבחירות. כמו כן לא ראיתי שום יסוד בחששות האחרים, אשר הועלו מטעמים מאוד מובנים, שאין שום צורך לפרטן. אף שהמניעים להכללת נשים בגוף הבוחר נראו לי תמוהים ומוזרים במציאות החברתית שלנו המקפחת נשים בעקביות. על כל פנים גם בעיה קטנה זאת מצאה פתרונה, ושוב אין איש מערער על זכות נשים לבחור".
 |
|
|
