כחסיד באבוב שגר בארה"ב והלך אחר כ"ק רמ"ד שליט"א, ברצוני להתייחס לאיזה מהכותבים כאן, כשקרה הפילוג בבאבוב אני נשארתי בבית המדרש הגדול ואמרתי שאחכה ואראה מה יהי' , ובסוף גם אני נסחפתי, ועברתי, וב"ה אינני מתחרט לרגע, הסיבות שגרמו לי לחשוב שאני יעבור , הוא כי לא הרגשתי נוח שמה, - למה? כי קודם כל ראיתי שכל מי ומי שהיו מהמקללים וגודפים וצוחקים ומבזים את כ"ק רבינו זצ"ל הם הפכו להאנשים המפתח, שזה אומר שאם רציתי להיכנס אם קוויטל עברתי בדיקת עיניים או שהייתי צריך להתחבר לאנשים פחותים שנפשי סולדת מהם, - בדרך אגב, היום כבר תראו אותם פחות, אחרי זה, כל השנים אמרו החסידים "מתי יבוא היום שבאבוב יחזור לאותם ימים יפים שהרבי היה עושה טישים ארוכים ואומר פעמיים שלוש דברי תורה באמצע", מתי יחזור הימים שרבינו הי' אומר תורה בקידוש בבוקר וכן תורה בפירות טיש, ומתי נחזור לזמנים שכל אחד ואחד ירגיש שיש לו מקום בלב רבו, ומתי נוכל לפנות אליו בכל שעה ובכל עת, בקיצור כולם אמרו וקיוו שפעם עוד נראה ימים יפים, נכון שבר"ח אב כשרבינו זצ"ל עלה למרומים קיבלנו את רבינו זצ"ל ואין ברצומי לגרוע כי הוא זה מקדושתו וטהרתו, אבל אם כל זה באיזה שהוא מקום בלב נשאר הגעגועכים לאותם ימים יפים כשהיה לנו רבי בכוחותיו,
עכשיו כשנהיה שני אדמורי"ם לבית באבוב, בהתחלה הייתי כולי ב48, אבל מיום ליום גברה אכזבתי, כי הטישים ל=וקחים כשעה וקצת יותר, והתורה הוא אמר רק פעם אחד, ולחיים הוא אינו מקפיד לתת לכל אחד ואחד אלא "פחות או יותר כולם ביחד" ואפילו כשעברתי להגיד "גיט שבת" היה נראה כאילו הוא לא ראה אותי, כשנכנסתי אליו הוא בכלל לא התעניין בשלומי, רק בשלום אחי שגר בחו"ל ובשלום דודי, אותי לא עניין אותו בכלל, וכן הרבה הרבה דברים שאביו המהר"ש היה נוהג נמחק אצלו כאילו לא היה, {למשל: ידוע שבשבועות רבותינו היו קוראים את כל הריאה בעצמם - עד השנה שהוא לא קרה בכלל} ככה שלאט לאט התחלתי להתגנב לראות מה שלום הרבי השני של באבוב, ואני לא יכול להכחיש שמרגע הראשון ואחרי פעם הראשון שדרכתי שמה נמשכתי לשמה כמו מגנט, פעם הראשון שהלכתי היה לטיש בליל שבת, והתפעלתי לראות שהוא בעצמו חתך את כל השריים של החלה וחילק לנכדי האדמו"ר מצאנז וראפשיץ כמנהג רבותינו, ולא חסך עינו, עד שהיה בטוח שלא פיספס אף נכד, ובסוף כשנשאר לו רק פרוסה אחד בלבד והיה צריך לחלק לעוד שלוש נכדים, הוא לא התבייש וחתך את הפרוסה האחרונה לשלוש וחילקם אם סבר פנים יפות "אזיין היימישקייט" , ואחרי זה בדגים הוא אוכל אם כזה ערענסקייט, וככה כל הטיש הוא עצמו מחלק השיריים ולא נותן להגבאים לעשות מלאכתו, וכן התפעלתי מאוד בשעת הלחיים שהוא שלח לחיים לבחורים! כן לבחורים צעירים הוא גם מכבדם אם לחיים אישית מהרבי, אוף איזה היימישקייט!!!! ואחרי זה אמר דברי תורה, וארי הבשר הוא נזכר ואמר עוד פעם ד"ת ולפני ברכהמ"ז הוא הוסיף עוד חידוש והוספה לד"ת הראשון, מה אני אגיד לכם שיצאתי בהלם מאותו טיש, כי לא רחוק משמה עומדים מאות אנשים מאוכזבים מהרבי החדש שלהם, שכל כך הרבה שנים מחכה לרבי "צעיר" שיחזיר המצב כשנים קדמוניות, והם בליבם מאוד מאוד מאוכזבים, ופה כמה רחובות ליד זה, יושב לו גם רבי, גם באבוב, ומי שרק דורך שמה ומתבונן, רואה טוב מאוד שאולי אינו מושיט יד ללחיים באותו תנועה בדיוק כפי המהר"ש, אבל התנהגותו הוא כולו אומר מהר"ש, וכן כל שאר הדברים שאולי אינו עושה או מחכה טוב את תנועותיו או קולו או צורת דיבורו כהמהר"ש אבל התנהגותו? כולו אומר מהר"ש, ולכן המשכתי ושבוע אחרי זה נכנסתי לשמה לפירות טיש, ואני שבתומי חשבתי שזהו, תורה בפירות טיש אני כבר לא אזכה לשמוע, נדהמתי לשמוע אותו אומר ד"ת, וכן הרבה מאוד דברים ראיתי, עד שהחלטתי וקיבלתי את מרותו ונכנסתי אם קוויטל והיום אני מתפלל אצלו כל שבת תפילה אחד לפחות, ואני מתפלל שיזכה למוסדות עצמאיים אם ע"י הדין תורה או ע"י הנדיבים בע"מ וכן בע"ה יוכל להיקרא אדמו"ר מבאבוב, ואם לא אז הוא כבר יחליט איך לקרוא לקהילתו, אבל אני את שלי יודע, אדמו"ר שמתנהג במנהנגים וקירבות אנשים והולך "באמת" בדרכיו של המהר"ש - יש רק אחד!!! לא משנה מה שם משפחתו, ולא משנה מה יהיה בדי"ת ולא משנה איך יקרא מחר לעצמו, אם אתה מחפש מישהוא שיזכיר לך "באמת" "בפנימיות" את המהר"ש אל תחכה שנים עד שתיוודע, אלא תדע לך היום שזה רק כ"ק אדמו"ר רמ"ד שליט"א
 |
|
|
