| נשלח ב-31/7/2005 08:43 |
|
| |
בנות צלופחד - לפרשת מסעי
בקר טוב
סדר בנות צלופחד כפי המופיע בפרשת פנחס שונה מהסדר בפרשת מסעי.
בגמ' ב"ב קכ. יש מחלוקת האם שינוי הסדר נובע מכך שבפ' פנחס נמנו לפי חכמתן ובפ' מסעי נמנו לפי סדר לידתן. או שהשינוי בסדר מורה על כך שהן היו שקולות .
והנה רש"י בפ' פנחס מפרש כי שינוי הסדר מורה על כך שהיו שקולות
ואילו בפ' מסעי מפרש ששינוי הסדר נובע מכך שכאן מנאן לפי גודלן בשנים ואילו בפ' פנחס מנאן לפי חכמתן,
וביותר קשה סיום רש"י ומלמד ששקולות היו, והרי אם יש הגיון בסדר אין ראיה ששקולות היו. ?
במדבר פרק לו
(יא) וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים:
רש"י במדבר פרק לו
(יא) מחלה תרצה וגו' - כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים ונשאו כסדר תולדותן, ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן ומגיד ששקולות זו כזו:
במדבר פרק כז
(א) וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה:
רש"י במדבר פרק כז
מחלה נעה וגו' - ולהלן הוא אומר (במדבר לו יא) ותהיינה מחלה תרצה, מגיד שכולן שקולות זו כזו, לפיכך שנה את סדרן:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 11:38 |
|
| |
ב"ה.
לאיודעכלום, שלום ושבוע טוב!
על שאלה זו בדיוק ישנה שיחה ב"לקוטי שיחות".
טרם למדתי את השיחה, אך במפתח בראש הספר מוצגת השאלה כנושא השיחה.
אם אין לך סבלנות לחכות עד שאלמד את השיחה, הרי לך הכתובת המדוייקת:
לקוטי שיחות, חלק ח', שיחה ב' לפרשת מסעי, עמ' 200 (הביאור מתחיל בסעיף ה' בעמ' 202).
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 12:05 |
|
| |
ירמיהו
יש לי סבלנות . עכ"פ אני מצפה לתשובה למטה מעשרה טפחים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 13:29 |
|
| |
שקולות זו כזו - שהפער בחכמה ובגיל היה כזה שההבדלים קיזזו זה את זה כך שבשיקלול הסופי הן היו שוות
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 13:38 |
|
| |
בת_מי_זהב
השאלה היא , אם יש הגיון בשינוי סדר הזכרתם, דהיינו - כאשר הן מתווכחות מזכירים אותן כסדר חכמתן, ואילו כאשר הן נישאות- מוזכרות לפי לידתן, שהרי לא יעשה כן במקומינו לשאת את הצעירה לפני הבכירה.
א"כ מה הראיה ששקולות היו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 14:42 |
|
| |
לאיודע,
מה הכוונה ב"שקולות"?
האם יש כאן אמירה שאין ביניהן אחת שהיא המנהיגה, אלא שיש ביניהן שיתוף פעולה מלא?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 14:52 |
|
| |
אמשלם
כמדומני שהכוונה לומר, שאין משמעות לסדר בו נכתבו שמותיהן
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 15:00 |
|
| |
לאיודע,
כלומר - שיש משמעות מסויימת לעובדה שהסדר לא קבוע, נכון?
האם יכול להיות שאחת המשמעויות היא זו שכתבתי לעיל? האם יכול להיות שלכך רש"י כיוון? [זו לא שאלה רטורית. זו שאלה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 15:15 |
|
| |
אמשלם
אני מעתיק דברי רש"י ככתבם
" מחלה נועה : ולהלן הוא אומר ותהיינה מחלה ותרצה , מגיד שכולן שקולות זו כזו לפיכך שינה סידרן "
איני יודע מה רצונו לשלול , אם לשלול מנהיגות או לשלול חילוקי דעות . מה שברור שרש"י טוען שהסיבה שהתורה שינתה את סידר כתיבת שמותיהן לומר כי אין שום משמעות לסדר כתיבתן- אלא ללמד שכולן שוות.
אולם אם רש"י מקבל את הסברא שיש סיבה לסדר הכתיבה של שמותיהן - או לפי חכמתן - בפ' פנחס. או לפי סדר לידתן בפ' מסעי הרי שהוא סותר את עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 15:20 |
|
| |
לאיודע,
אני לא מבינה למה יש כאן סתירה -
יכול להיות, שעצם העובדה שיש קריטריונים שונים לסדר השמות, ולכן בכל פעם הוא שונה, מלמד לדעת רש"י, שהן "שקולות", כלומר - אין בהן אחת שהיא "ראשונה" בכל, אלא כל אחת מהן "ראשונה" במשהו אחר.
האם שוב פספסתי את כוונתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 01:25 |
|
| |
שלום.
ייתכן שצריך לראות ברש"י מאסף של מדרשים, שאין הכרח שיתיישבו זה עם זה. גם רש"י על התלמוד מפרש פעמים רבות את אותה סוגיה באופנים שונים במקומות שונים.
מי שיש לו דוגמאות נוספות לסתירות ברש"י על התורה, מוזמן לשתף את הציבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 07:17 |
|
| |
אמשלם
אבל בשני המקומות הראשונה היא מחלה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 07:30 |
|
| |
אור הליל,
אני לא חושבת שיש מקום להשוות בין פירוש רש"י לתלמוד, ובין פירושו לתורה. בראשון הוא בהחלט מחדש, ובשניה מצטט מדרשי חז"ל (אם כי, גם עבודת בחירה ו"הדבקה" יש בה פרשנות ואמירה, ואין לזלזל בה).
לאיודע,
וואללה.
אולי זה כי חייבים להתחיל ממישהי...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 19:28 |
|
| |
ב"ה.
לאיודעכלום, שלום!
למדתי וחזרתי. המשימה שאני לוקח על עצמי אינה קלה, אך אנסה לתמצת את הרעיון. אם לא אצליח, לפחות כוונה טובה היתה לי (ואני יודע איזו דרך רצופה כוונות טובות...).
בכל מקרה, אני ממליץ על לימוד מן המקור!
הטפחים הם יחסית לגובהו של כל אחד - "באמת איש". אינני מכירך, אך אני מקווה שאתה מספיק גבוה כדי שזה יהי'ה למטה מעשרה טפחים גם עבורך.
-----------
פירוט השמות של בנות צלפחד מופיע שלוש פעמים (לא כולל ספר יהושע). בפעם הראשונה בסדר התולדות, בפעם השניה כשבאו אל משה לטעון את טענתן, ובפעם השלישית, בפרשתנו, כשנישאו לבני דודיהן.
בפשטות מסתבר לומר, שבסדר התולדות יופיעו כסדר לידתן, כשבאו אל משה יופיעו כסדר חכמתן, וכשנישאו יופיעו כסדר נישואיהן.
בשתי הפעמים הראשונות הן מופיעות באותו סדר, והדבר מעורר את השאלה לשם מה? באשר בדרך-כלל מתקיימת קורלצי'ה ישירה בין גיל וחכמה (חכמת חיים?) - "ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה".
על-כך משיב רש"י כבר בפרשת פינחס שהחזרה על שמותיהן, בשונה מן הסדר בפרשתינו, באה ללמד ששקולות הן.
אך מכיוון שבפרשתינו הן מסודרות לפי מפתח שונה, סדר נישואיהן, איך ניתן ללמוד מכך ששקולות הן?
לכן מסביר רש"י, שכאן הן מסודרות על-פי גילן, סדר נישואיהן תואם את סדר גילן, "לא יעשה.. לתת הצעירה לפני הבכירה", ובפרשת פינחס, בשתי הפעמים, הן מסודרות לפי סדר חוכמתן.
כך נוצרת היכולת להסיק ששקולות הן, שכן כאמור גם סדר גילן מצביע על סדר חוכמתן.
כלומר, יש את החכמה המולדת, הקוגניצי'ה הטבעית - "סדר חוכמתן" (פרשת פינחס), ויש את החכמה הנרכשת, נסיון החיים "רוב שנים יודיעו חכמה" - "סדר לידתן" (פרשת מסעי). האיזון ביניהם יצר את המצב "ששקולות היו".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2005 06:46 |
|
| |
ירמיהו.
מסוכן כאן בפרום ( המלא בחבדניקים) להביע דעה על דברי האדמו"ר שלהם,
מה עוד שאין חולק על גדולתו,
לכן אומר רק שעדיין לא הבנתי , דבריו,(כפי שהבאת) נראים מסורבלים מידי,
אולי מישהו מהם יואיל להסביר את הדברים באופן שגם בור כמוני, יוכל להבינם.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2005 15:40 |
|
| |
ב"ה.
לאיודע, שלום!
אינני חושב שאתה בור, אני משוכנע שאני לא הצלחתי במשימה, שמראש הגדרתיה לא קלה.
ייתכן שכתבתי בצורה מסורבלת, אך לא נראה לי ששיפור הסגנון (אם יהי'ה כזה) יפתור את הבעי'ה.
הפתרון היחיד - פנה אל המקור! אני חושב שזה שווה.
|
|
|
|
|