בנות צלופחד - לפרשת מסעי

אור הליל,

מלבד העובדה הפשוטה (שגם החוקרים, כמו שרה קמין, ונחמה לייבויץ, ואברהם גרוסמן ועוד, הודו בכך) שרש"י אינו ילקוט המדרשים אלא פרשן בכוונה תחילה, הרי כאן תירוץ זה לא יועיל כלל, שהרי הסתירה היא בתוך רש"י עצמו בסוף פרשת מסעי ובתוך כדי דיבור, (כלומר, רש"י אינו אומר שהוא מביא פירוש נוסף, אלא מביא שתי הגישות בבת אחת, מצד אחד הוא מבחין בין פרשת פנחס לפרשת מסעי ששם נכתבו לפי חכמתן וכאן לפי תולדותם, ומצד אחד הרי מסיים שמגיד שהן שקולות. וממילא אין לדרוש משמעות בשינוי הסדר שכאן זה מצד תולדותם ושם מצד חכמתן? ועדיין השאלה במקומה עומדת.

בקר טוב

אביא פעם נוספת את השאלה , ואת התשובה.


במדבר פרק כז
א) וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה:
רש"י במדבר פרק כז
מחלה נעה וגו' - ולהלן הוא אומר (במדבר לו יא) ותהיינה מחלה תרצה, מגיד שכולן שקולות זו כזו, לפיכך שנה את סדרן:
במדבר פרק לו
(יא) וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים:
רש"י במדבר פרק לו
יא) מחלה תרצה וגו' - כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים ונשאו כסדר תולדותן, ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן ומגיד ששקולות זו כזו:

לכאורה רש"י סותר את עצמו הן מפרק כ"ז ששם נוקט כי שקולות היו ולכן שינה את הסדר ,להורות כי אין משמעות לסדר ואילו בפרק ל"ו אומר ששינוי הסדר נובע מהבדל בחכמה ובגיל . וכל פעם מונה לפי הסדר הזה .אז יש משמעות לשינוי הסדר וא"כ אין ראיה ששקולות היו.
והן בפרק ל"ו עצמו שאומר את שני הדברים שלכאורה סותרים זה את זה.

והתשובה :

המקור לדברי רש"י בתלמוד ב"ב ק"כ.
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קכ עמוד א
להלן מנאן הכתוב דרך גדולתן וכאן דרך חכמתן, מסייעא ליה לרבי אמי, דא"ר אמי: בישיבה הלך אחר חכמה, במסיבה הלך אחר זקנה. א"ר אשי: והוא דמפליג בחכמה, והוא דמפליג בזקנה. תנא דבי רבי ישמעאל: בנות צלפחד שקולות היו, שנאמר: ותהיינה, הויה אחת לכולן

גמ' זו קשה מאד להבנה.
שהרי בפרק כ"ו שם מופיעות לראשונה בנות צלפחד בתוך סדר המשפחות . ושם ודאי שהן צריכות להופיע כסדר לידתן.

במדבר פרק כו
לג) וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה:
כאן הן נמנות לפי הסדר שבפרק כ"ז וזהו סדר לידתן. ונופלת כל הראיה של הגמ' שבפרק כ"ז נמנו לפי חכמתן ובפרק ל"ו נמנו לפי לידתן. ?
עוד קשה מה הניע את ר' ישמעאל לדרוש דרשה זו , שנראית לכאורה חסרת משמעות וחסרת כל הגיון ? מה צריכה התורה ללמדנו שבנות צלופחד היו שקולות ?
גם יש להבין מה ראה ר' ישמעאל לדרוש " ותהיינה " . ולא דרש " ותעמודנה " " ותקרבנה "

למעשה יש שתי אפשרויות הגיוניות להסביר את השינוי בסדר .
1. אפשר לומר לומר כי בפ' כ"ו ו- כ"ז נזכרו לפי סדר לידתן , וכך אף הופיעו לפני משה כאשר בראש מופיעה הבכירה וכך הלאה , ואילו בפרק ל"ו מופיעות כסדר נישואיהן , כך מצאו שידוכים וכך התחתנו לא כפי סדר לידתן . ?
2. אפשרות נוספת להסביר את השינוי הוא לומר כי בפרקים כ"ו ו- כ"ז נמנו לפי חכמתן – חשיבותן. כמו ותלד לעמרם את משה ואת אהרון ואת מרים אחותם , ששם מנאן לפי החשיבות והחכמה. ואילו בפרק ל"ח מונה אותן לפי סדר לידתן – שכך גם התחתנו.

אולם יש עוד שאלה שיש לתת עליה את הדעת. התורה חוזרת 3 פעמים על שמותיהן של בנות צלפחד לשם מה התורה חוזרת ומונה את שמותיהן.
מכרח שאלה זו היכריעה הגמ' כפירוש השני שהרי לפי הפירוש הראשון בפרק כ"ו מונים את שמותיהן של בנות צלופחד בן חפר. ואז בפרק כ"ז " ותקרבנה בנות צלופחד בן חפר " אין צורך להמשיך ולמנות את שמותיהן, ובפרק ל"ו " ותהיינה בנות צלופחד " ושוב אין צורך למנותם בשמותיהן , כי אם לפי הפירוש הראשון השינוי נובע מסדר נישואיהן , למי זה משנה מה היה הסדר שבו התחתנו – אפילו איננו יודעים עם מי התחתנו . עכ"פ לפי האפשרות הראשונה אין שום סיבה למנותם בשמותיהם 3 פעמים.
אולם לפי האפשרות השניה רוצה התורה ללמדנו הלכה שבישיבה יש לכבד את החכמים ואילו במסיבה יש לכבד את המבוגרים. ולכן מזכירה התורה אותן בשמותיהן. 3 פעמים ,

ר' ישמעאל מתלבט בשאלה אחרת לגמרי . כאשר התורה אומרת "ותקרבנה " או " ותעמודנה " הרי מתארת פעולה טכנית שנעשית במשותף ע"י חמשת בנות צלופחד.
אולם כאשר אומרת התורה " ותהיינה " מחלה נועה וכו' יש שתי אפשרויות למשמעות המילה "ותהיינה "
1. ותיהיינה = נישאו מלשון " הו-י-ה " .. – " ותהיינה מחלה ,, לבני דודיהן לנשים " פירושו נישאו מחלה ,, לבני דודיהן לנשים "
2. או מלשון תאור זמן , "ותהיינה " = "היו " , ופירוש הפסוק " ויהיו מחלה.,, לבני דודיהן לנשים .
מלשון הפסוק ותהיינה ולא ויהיו משמע כי מילת ותהיינה = נישאו , ( יש כאן פועל ה-ו-י-ה שמוטה לצורת "רבות" ו-וו ההיפוך הופכת את המילה לזמן עבר .
אולם אם הפירוש ותהיינה = התחתנו הרי המילה "לנשים" מיותרת , שהרי כאילו כתוב
" ויתחתנו מחלה נועה .. לבני דודיהן לנשים "
ר' ישמעאל מסיק לכן, שלשימוש במילה " ותהיינה " יש משמעות נוספת – שיש לקרוא :
" ותהיינה מחלה חוגלה נועה מלכה ותרצה " . – " (והיו) מחלה חוגלה לבני דודיהן לנשים "
דהיינו רוצה התורה להדגיש כי בנות צלופחד נישאו כולן כאחת מרצון ולא בכפיה , כי קיבלו את דברי ה' " לטוב בעיניהם תהיינה לנשים – אך לאחד מבני משפחת אביהם" , זוהי לכאורה סתירה שמעמידים אותן במצב של איום – או נחלה בא"י או נישואין לבן הדוד . רוצה התורה להדגיש כי כאן נעמדו כולן כאחת וקיבלו בהבנה וברצון את דברי ה' – ובזה שכולן קיבלו את דברי ה' ברצון הרי ששוב אין יתרון לחכמתה של אחת כלפי השניה ויש עתה למנותן לפי סדר לידתן שאמנם כל נישאו.

רש"י פשוט לא הודפס במקומו. דברי רש"י המובאים בפ' כ"ז היו צריכים להיות כתובים למעשה בפ' כ"ו שהרי שם מופיעות בפעם הראשונה שמות בנות צלופחד , ושם מיד עולה השאלה למה שמותן מופיע בפרק ל"ח בסדר שונה ?
ועל זה אומר רש"י את דברי ר' ישמעאל :
" מחלה נעה וגו' - ולהלן הוא אומר (במדבר לו יא) ותהיינה מחלה תרצה, מגיד שכולן שקולות זו כזו, לפיכך שנה את סדרן" והלימוד הוא מ " ותהיינה "
.
בפרק ל"ח מביא רש"י את שתי הדרשות.
רש"י במדבר פרק לו
יא) מחלה תרצה וגו' - כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים ונשאו כסדר תולדותן, ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן ומגיד ששקולות זו כזו:
לגבי שינוי הסדר מביא רש"י את דברי הגמ' שכאן מנאן לפי גדולתן בשנים , ובפרקים כ"ו , כ"ז מנאן לפי חכמתן.
ומהמילה ותהיינה לומדים ששקולות זו כזו . ועתה מונה אותן כבר כסדר לידתן. ואין דברי ר"י סותרים את דברי הגמ' אלא משלימים.