| נשלח ב-1/8/2005 09:15 |
|
| |
יעל משאלי: מי הזיז את הכפה שלי
.
מי הזיז את הכיפה שלי?
אף אחד לא יחליט בשביל יעל משאלי אם היא דתיה או לא, גם אם הוא צועק עליה בגרון ניחר ובזעם קדוש
יעל משאלי
1/8/2005 8:00
הצעקה "תוריד את הכיפה" שצעק מישהו למישהו אחר באחת הסצנות בצומת כיסופים, שרטה לי צלקת בלב, בלי שום קשר לקונטקסט הפוליטי.
די. נמאס לי כבר מהאמירות הקדושות ונוטפות הציניות "לא כל מי שחובש כיפה הוא דתי" או "דתיה בעיני עצמה" או "עוד דתילוני אחד...", אמירות ששומעים בדרך כלל ממי שבעיני עצמו הוא נציג הקב"ה עלי אדמות, ומכוונות כלפי אלה שהיחסים שלהם עם השכינה אינם יוקדים באש התמיד. מישהו הזיז למישהו את המשמעות של הכיפה והוא לא ממש יודע מה לעשות עם זה.
אני, ועוד רבים וטובים כמוני, מגדירים את עצמנו "דתיים" על אפכם, חמתכם ותסכוליכם. אנחנו בוחרים לעצמנו את גודל הכיפה, העדר כיסוי הראש, אורך השרוול, היחס שלנו אל ארץ ישראל, סקס לפני החתונה ודרך הכנת התה בשבת. מצטערים, אבל לא הוסמכתם על ידי אף אחד, בטח שלא על ידנו, להחליט מיהו דתי. וזה בטח גם לא שאלוהי צבאות פתח קופה ונתן לכם בלעדיות על מכירת הכרטיסים, או איזושהי עדיפות.
הכיפה שלנו היא הכרזה על מי שאנחנו. הדתיות שלנו היא לא רק פונקציה פולחנית של קיום מצוות. הדתיות שלנו היא גם השתייכות חברתית, שפה, חינוך ממ"ד, בית הכנסת השכונתי ומטבח דו-כיורי. הדתיות שלנו היא בחירה בתרבות ובמסורת, לא דווקא בהלכה כמו שאתם מעצבים אותה. אנחנו יודעים שזה נורא מעצבן אתכם, אנחנו אפילו מבינים את זה, אבל עם כל הכבוד לא נוריד את הכיפה שלנו רק בגלל זה.
אולי דווקא אתם טועים?
היו זמנים שיחסכם המתנשא כלפינו דחק אותנו החוצה מהמגזר אל הדת"לשיות המיתולוגית. גם אנחנו חשבנו אז שמוכרחים להיות או-או. לא עוד. היום אנחנו מרגישים בסדר גמור במקום שאנחנו נמצאים. אין בנו גיד אחד חילוני, אבל אנחנו מתנייעים חופשי לגמרי בין העולמות השונים בלי למצמץ במבוכה ובלי להתנצל על זה כל הזמן. מצידנו אתם יכולים להמשיך להקים בתי-ספר תורניים ייחודיים בלי הילדים שלנו, אתם יכולים להפוך את בני-עקיבא לתנועת נוער חרדית וילדנו ידירו עצמם ממנה ואתם גם יכולים להתעלם מאיתנו כשאנחנו נקלעים באקראי לאחד מבתי הכנסת שלכם, אבל כל זה כבר לא עושה עלינו את הרושם הדרוש. שמנו לב שהקשר שלנו עם מלך מלכי המלכים לא נפגע ולא נפגם.
אם כבר, במקומכם, הייתי בודקת את הקשר שלכם עם ריבונו של עולם. יכול להיות שנצמדתם חזק מדי אל ה"הלכה" והמצאתם גם את "רוח ההלכה" המנוגדת לגמרי לרוח הקודש? יש מצב שמרוב דאגה ליחסים עם המקום שכחתם את בין אדם לחברו? יעלה על הדעת שהמצאתם לכם מן יהדות כזאת שהציבור אינו יכול או אינו רוצה לעמוד בה?
בקיצור, אפשר שלא כל מי שיש לו כיפה ענקית, זקן, ציצית בחוץ, אורות הראי"ה וחולצה לבנה באמצע השבוע הוא באמת דתי? תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם צועקים למישהו להוריד את הכיפה.
http://www.nrg.co.il/cgi-bin/nrgprint.pl?channel=channel_judaism
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 09:17 |
|
| |
.
לפני הדיון, אני רק מפנה את תשומת לבכם שהכתבה, במקור, מגזרית מאד. משאלי, למרות הנכתב אודות בתי כנסת מסויימים, אינה מכוונת את דבריה לחברה החרדית. זוהי קריאה פנים-מגזרית, והקריאה מופנית אל מה שמכונה לעתים, בטעות לדעתי, "החרד"לים".
אבל למרות שלענ"ד הכתבה מגזרית, השאלה העולה ממנה רחבה יותר, והייתי שמח אם לא נתמקד בסוגיה המגזרית - גם אם כמה סוציולוגים מכאן היו שמחים לכך (למזלי, סוציולוג הבית אינו מתעניין דוקא במגזר הדתי-לייט מגזרת גוש עציון. הלא כן? ).
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 09:51 |
|
| |
כבר לא גוש עציון. משאלי גרה כעת בשוהם.
מענין היה להביא לכאן את מאמרו של הרב חיים נבון באשכול שפתחת פעם, בו הוא מלגלג על תופעת ה-"דתיים לייט", ולהעמידם זה לצד זה. אמנם, נבון מתיחס בעיקר לרווקים צעירים (שבדרך כלל אינם מרשים לעצמם לקבוע במפורש שההלכה, באשר היא הלכה, אינה מחייבת אותם. משאלי, שגילה ומצבה אחרים, יכולה להביע דעה הרבה יותר ברורה בענין. גישות כאלה מקבלות לאחרונה בטוי נרחב בהרבה ממה שזכו לו בעבר, הן בשל פתיחת ערוץ NRG-יהדות, והן משום שהיום גם כתבי עת כמו "דעות" או "ארץ אחרת" נותנים להם מקום.
לטעמי, צודקת משאלי בקביעה שאין זכות לאיש להדיר אותה מדתיותה ולהכריז עליה כ-"לא דתית"; מצד שני, היא מנסה לאחוז את החבל בשני קצותיו - להשתייך, אך לא לשלם את המחיר - ובכך טעותה. עוד יש לדון כאן ביחס שבין ההשתייכות החברתית למגזר המגדיר עצמו (פרומלית) על פי שמירת מצוות לבין שמירת המצוות עצמה, ואין לי כרגע הזמן להאריך בכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 11:17 |
|
| |
כפי שצוין כבר יותר מפעם היהדות היא לא דת פרטית אלא דת שניתנה לעם, ומרגע שניתנה לעם היא נמצאת ברשות הרבים ולא ברשות היחיד. הואיל וכך, לתלונת של יעל אין בסיס.
וודאי יסתערו עלי כמה מחכמות הפורום וישאלו מי יגדיר מהי הדת הציבורית ומי שמך. אני מוכן לנסות להתמודד עם טיעונים אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 13:01 |
|
| |
מוזר מאד כאשר אנשים מעוררים ויכוח על הגדרה או על מושג בשפה. מה בכלל הנושא?
ברגע זה החלטתי כי אני אסקימואי. מי הם האסקימואים המסורתיים ומי שמם להחליט כיצד עלי להתנהג? אני אסקימואי כשר גם אם אינני גר באיגלו, גם אם מקום מגורי רחוק מחוג הקוטב ואף שלא צדתי מימי כלב ים. נכון, בימים קדומים הובילה קרתנותם צרת האופקים של כמה מזקני השבט לכך שאנשים כמוני נודו מן הקהיליה והפכו לטורקמנים מן השורה (נ.ב., מי אתם שתלמדו אותי מהו טורקמני???) אבל לאחרונה, ברוך השם, השארנו את זקני השבט למות בשלג ומאז אפשר להיות אסקימואי הגון גם תוך כדי לעיסת צ'ורבה במשרד ממוזג בטורקמניסטן.
יש????
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 13:31 |
|
| |
מפיסטו, הוצאת לי את המילים מן הפה.
גם לי נמאס לשמוע את אוסף ההבלים של משעלי וחבריה. הם רוצים להחליט על סקס לפני הנישואין ולהגדיר עצמם כדתיים. יבושם להם. זוהי שאלה של הגדרה, ורק חבל שהם משתמשים באותו מושג שמקובלת לגביו משמעות אחרת. זה פשוט מבלבל, ותו לא.
כל ההתמרמרות והכעס אינם אלא רטוריקה ריקה, ותו לא מידי.
אם הם רוצים לשים כיפה ולקיים סקס לפני הנישואין (או אולי גם לאחריהם עם אשת איש אחרת), לבריאות.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 13:44 |
|
| |
מיכי ומפיסטו
אני חושב שרוב אם לא כל כותבי הפורום מסכימים במאה אחוז עם דבריכם , ואין מה להוסיף
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 13:57 |
|
| |
מפיסטו ומיכי,
"דתי", להבדיל, נניח, מ-"שומר מצוות", הוא מושג המשמש בשני מובנים: אחד, של קשר עם הקב"ה; השני, של השתייכות לחברה. לגבי המובן הראשון, יכול אדם להיות דתי גם אם אינו שומר מצוות (אולי עדיף "רליגיוזי", שאינו מכיל בתוכו את המלה "דת" שמובנה הוא חוק). לגבי המובן השני, אדם ייחשב כחלק מהחברה כל עוד החברה תחשיב אותו כחלק ממנה. החברה הציונית-דתית, כמו החברה החרדית, אינה מוציאה את בניה מקרבה רק משום שאינם מקיימים חלק ממצוות עשה או אף עוברים על אי-אלו איסורים, אם כי יתכן שהצהרה פומבית על הלגיטימיות של אי-קיום ההלכה היא מעבר לגבול. כך או אחרת, כל עוד הקהילה בה חיה משעלי מקבלת אותה כחברה לגיטימית, היא נשארת חלק מן החברה הדתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 14:07 |
|
| |
כשל קטן יש צל כמה מקודמי.
האם הגדרתכם את ה"דתי"/"חרדי" אינה הגדרה עצמית?
הרי אתם מגדירים את עצמכם, וטוענים שהאחרים אינם יכולים להגדיר את עצמם, אלא לפי ההגרות שלכם.
תאמרו: אבל גם האחרים מסכימים שאנחנו "דתיים"/"חרדים", אז השאלה אינה נוגעת להגדרתנו.
אומר אני: נכון, שהגדרתכם את ה"דתי"/"חרדי" מוכלת בהגדרתם. אבל זה שהגדרתם רחבה יותר משלכם, אינה הופכת את שלכם לנכונה יותר.
והנלע"ד כתבתי.
(מחקתי את החתימה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 15:36 |
|
| |
תלמיד -  
אני מודה, שאני לא מבינה מה הבעיה.
מה אכפת למישהו שמשאלי תקים לעצמה קהילה, תקרא לה בכל שם שבעולם, תחיה את חייה ותחנך את ילדיה ע"פ דרכה? האם למישהו כאן יש בעלות וקניין על המונח "דתי/ה"?
אם יש כאן מישהו שרוצה לשים גלאי-יחסי-מין-לפני-הנישואין בפתח בית הכנסת שלו, ולמיין כך את הנכנסים אליו, זו זכותו המלאה. הוא כמובן יכול להוסיף שם גם גלאי-אי-שמירת-שבת-כהלכתה, או פשוט מישהו שיצעק בכל פעם שיכנס מישהו-בלא-כיפה או מישהי-בלא-כיסוי-ראש-שמכסה-הכל-אבל-ממש-הכל. גלאי של "דתיות" לעומת זאת יקשה עליו להציב שם (לענ"ד), בלא שיצפצף בלא הרף ברעש מחריש אזנים ויפריע לתפילה, בעיקר בגלל שיצרניו החרדיים יכווננו אותו כך, שיצפצף למראה חולצות-לא-לבנות, סנדלים-ללא-גרביים ושער-נשים-גלוי.
תוקן על ידי - אמשלום - 01/08/2005 15:40:17
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 15:56 |
|
| |
אמשלם
למה את מתרגזת?. אף אחד לא מונע מגב' משעלי או מכל אחד אחר לקבוע לעצמו ולחברתו ולקהילתו את דרך התנהלותם הדתית .
אף אחד אינו בעל בית לקבוע עבור השני כיצד לבנות את תכני הדת /החברה/הקהילה שהוא רוצה להשתייך אליה,
הדבר היחידי שמפריע לפעמים , הוא הדרך שבה נוקטים מספר קהילות או חבורות כאלה ליצור פרובוקציה כדי להודיע על קיומן.
וגם זה לא מפריע לאף אחד אם למשל יפרסמו מודעות בעתונות או באמצעי התקשורת עליהם - אם הם זקוקים לפרסומת, או יחסמו כבישים וצמתים כדי להביא לידיעת הציבור את ה"אכזריות" " החמדנות " וה"התנשאות" של הדת היהודית בהתנהלות אורתודוקסית.
אבל למה חייבות קבוצות נשים לבוא לכותל המערבי שהוא משרת אוכלוסיה בעלת אופי מסויים ולפגוע ברגשותיהם של המתפללים שם.
אני יודע כי את תאמרי שלאף קבוצה מזרמי היהדות אין מונופול על הכותל המערבי.
אך כשם שאף קבוצה חרדית אינה מעונינת לבוא ולהתפלל בבית כנסת רפורמי , כך צריך לנהוג גם בכותל המהווה אתר תפילה אורתודוקסי.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 16:26 |
|
| |
על אשכול זה נאמר, שהפורום חוזר על עצמו, אך מי אני לקבוע אם זה פורום, או שהוא חוזר על עצמו בכלל, אך בכל זאת אני אומר מנקודת ראותי עיני
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 16:33 |
|
| |
תלמיד,
אני נראית לך מתרגזת?
טרם חווית, כנראה, את התרגזויותי...
בתור מי שכבר כמעט 20 שנה לא היתה בכותל, אני באמת לא רואה סיבה להגיע דוקא לשם כדי לשפוך את הלב בפני א-להים.
אבל שני תיקונים קטנים ראוי להם שייעשו בדבריך -
א) הכותל המערבי אינו בית כנסת אורתודוכסי, יותר משהוא בית הכנסת המרכזי של הדת הציונית החילונית הישראלית (שהקשר בינה ובין האורתודוכסיה, רחוק מזה הקיים בין בני דודים מדרגה שניה), ויעידו על כך טקסי ההשבעה הצבאיים הנערכים בו.
ב) הנשים השייכות לקבוצה הנקראת "נשות הכותל" הן ברובן המכריע אורתודוכסיות "מן השורה" ("רובן" היא אמירה בלשון המעטה - למיטב ידיעתי כולן כאלה, לבד מאחת), שאפילו הגלאים הנזכרים למעלה לא היו מצליחים לסנן אל מחוץ לשערי בית הכנסת האורתודוכסי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 17:04 |
|
| |
אמשלם
אה.. שכחתי , תמיד האורתודוקסים אשמים....
אתנחתא ,
הנושאים העולים בפורום הזה , מטבעם, סובבים תמיד סביב אותם טענות .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 17:24 |
|
| |
תלמיד,
אני מצטערת, כשלתי בהבנת דבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 17:56 |
|
| |
חזרנו לשאלות הרגילות:
* מהי יהדות
* מיהו יהודי
* מי קובע מהי יהדות ומיהו יהודי
* מיהו בר הסמכא לקבוע לאחרים כיצד לנהוג
ואיש איש מגיב כדבריו בשגרה:
בשביל מיכי העיקר הוא הפולחן. חיתוך נייר הטואלט לפני כניסת השבת הוא מהותה הרוחנית של היהדות.
אחרים קובעים כי היהדות היא האורתודוקסייה, ורבניה הקובעים מיהו ומהו היהודי.
ואני חוזר ואומר, כי יהדותי אינה תלויה בכם, ולא את פיכם אני שואל כיצד לנהוג ומה לעשות.
|
|
|
|
|