מדוע בר"ח שחל בשבת אין אנו אומרים במוסף 'ראשי חדשים' עם תוספות שבת, כפי שאנו נוהגים בכל חג שאומרים תפלת החג עם תוספות שבת? במקום זה אנו אומרים תפלה חדשה, 'אתה יצרת'?
אלא, לכאורה היה אפשר לומר, בר"ח שחל בשבת, "ראשי חדשים" כמו בר"ח שחל בחול ולהוסיף "ישמחו במלכותך...זכר למעשה בראשית". אך עדיין חסרה הרוממות. אי אפשר להוסיפה ל"ראשי חדשים" כתוספת לר"ח שחל בשבת בגלל החשש לטעות. לכן יש צורך בנוסח מיוחד "אתה יצרת עולמך מקדם, כלית מלאכתך ביום השביעי, בחרת בנו מכל עם...ורוממתנו מכל הלשונות". רוממות בתוך תפלה נפרדת לא יכולה לגרום לטעות, מה שאין כן כאשר היא תוספת לתפלה קיימת.
ומדוע בנוסח "אתה יצרת" ביטויי האבל והצער על חורבן הבית מרובים מאשר בר"ח שחל בחול ובחגים? ('ותתן לנו...וראשי חדשים לכפרה; ולפי שחטאנו לפניך אנחנו ואבותינו, חרבה עירנו ושמם בית מקדשנו וגלה יקרנו ונוטל כבוד מבית חיינו. ואין אנחנו יכולים לעשות חובותינו בבית בחירתך...מפני היד שנשתלחה במקדשך'. ואילו במוספי החג: 'ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו, ואין אנחנו יכולים (בשלושה רגלים: לעלות ולראות ו)להשתחוות לפניך ולעשות חובותינו בבית בחירתך...מפני היד שנשתלחה במקדשך')!
מפני שהרוממות של עם ישראל מתבטאת במיוחד בימים בהם החלטת ביה"ד לקדש החודש דוחה אף אב מלאכות שנעשות בצבור, כגון הקרבת קרבן ר"ח בשבת. לכן צער הגלות, המונע מאתנו לממש רוממות זו, גדול בר"ח שחל בשבת מאשר בר"ח שחל בחול.
אך מדוע בטויי האבל במוספי חג שחלים בשבת פחותים מאלה במוסף של ר"ח שחל בשבת? במוסף של חג שחל בחול, תרומת ה'רוממות' פחותה מאשר בר"ח שחל בשבת, שכן באחרון הרוממות דוחה אב מלאכה. ואי משום הצער על ביטול מצוות העלייה לרגל, אכן יש לכך אזכור מיוחד '...ואין אנחנו יכולים לעלות ולראות...' שאין בר"ח, ר"ה ויו"כ.
יש כמה מבצעים ללחן הזה:
יוסל'ה רוזנבלט
מרדכי הרשמן
יוסל'ה מנדלבוים
משה גנטשוף
צבי גנרטוב
הנס בלומנדל
ויש עוד כמה שאיני זוכר, אשמח אם תוסיפו.
יהודה
תוקן על ידי - yeoda - 02/08/2005 10:53:18
נשלח ב-2/8/2005 16:03
ישנו לחן מאוד מאוד יפה של משה שטרן לאתה יצרת מולץ מאוד לשמיעה
נשלח ב-2/8/2005 18:35
איפה אפשר לשמוע את הקטע של שטרן
נשלח ב-2/8/2005 19:11
שלום חברים,
אנסה להשיב לשאלתו של יהודה אודות ברכת "אתה יצרת".
ראשית "הכלל של תדיר ושאינו תדיר" לא שייך כאן, היות והכלל מתיחס למקרה שיש מקום לשניהם: כגון - קריאת התורה - קוראים ראשית את התדיר (פרשת שבוע) ואחר כך את שאינו תדיר (מוסף ר"ח).
בדרך כלל כאשר יש מקום רק לאחד (תפילת מוסף נאמרת פעם אחת בלבד), אז האורח גובר על הקבוע. אך כאן, במקרה של ר"ח, ר"ח הוא לא "מקרא קודש" ואין בו ביטול מלאכה. לכן מוסף של ר"ח (הפחות חשוב) לא יכול לגבור על השבת (החשובה). ישנו נוסח מיוחד למקרה זה, המשלב את השבת ור"ח.
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.
חודש טוב ובשורות טובות,
משה
נשלח ב-3/8/2005 00:10
עמית ליסטונד מבצע את הקטע אתה יצרת שהולחנה ע"י חזן חסידות באבוב יוסלה מנדלבוים ז"ל , בעיבודו של מנחם בריסטובסקי בתקליטור "אתה יצרת". במקרה קניתי היום תקליטור זה ונוספים של גל סטאר במחיר 4 תקליטורים ב49.90 ש"ח, בחנות זול פה במתחם בארות יצחק.
נשלח ב-7/10/2010 15:37
בעבר שמעתי ביצוע של אתה יצרת של חזן בשם הנס בלומנטל יש למישהו מושג על זה?
שני נוסחים לברכת היום במוסף
הברכה האמצעית של מוסף לראש החודש - קדושת היום - נמצאת בסידורנו (במנהגי כל העדות) בשתי נוסחאות:
אחת לראש חודש שחל באחד מימות החול, והיא מתחילה במלים: "ראשי חודשים לעמך נתת";
והשניה לשבת ראש חודש: "אתה יצרת עולמך מקדם".
כפילות זו אינה קיימת בשום חג מחגי ישראל; בכולם הנוסח שווה היום בין אם החג חל באחד מימות השבוע בין אם הוא חל בשבת. במקרה אחרון זה מוסיפים רק את ההוספות המיוחדות לשבת: "ותתן לנו... שבתות למנוחה", "וביום השבת", "ישמחו במלכותך", וכן בחתימה.
מן התלמוד הירושלמי 47 מתברר שהיה קיים בארץ-ישראל מנהג שגם בראש חודש היו אומרים את קטע החתימה של הרגלים ו"השיאנו", ובכתבי יד נמצאת אף הברכה "אתה בחרתנו". מבנה הברכה דומה לזה של ברכת קדושת היום בשבת ובמועדים, אך אינו זהה אתו. יש פתיחה: "ראש חדשים", "אתה יצרת" פסוקי קרבן במוסף מס' במדבר כ"ח וקטע החתימה הפותח במלים " א-לוהינו וא-לוהי אבותינו". אך חסר הקטע בין פסוקי הקרבן ובין קטע החתימה, בשבת: "ישמחו במלכותך" וברגלים: "א-לוהינו וא-לוהי אבותינו, מלך רחמן".
