|
|
| נשלח ב-4/8/2005 18:45 |
 |
| |
אכן, שכחתי לכתוב את הערך על "תיאולוגיה שלא מדעת".
אמנם, אני סבור שזכות היוצרים לשימוש ברעיון הזה, במילים אחרות, כמובן, היא של סוקרטס היווני, שכל חייו הוקדשו ללמד אנשים לזהות את הנחות היסוד שלהם, שלפעמים היו סותרות.
ואכן, כיון שלא היתה קדושית ולא היה עצור חושבים וירטואלי, הוא נאלץ להיפגש בעצמו, פנים אל פנים, עם בני השיח שלו - וזכה לגמולו המפורסם. (למי שאינו יודע, הוא הורעל, עונש רשמי של אתונה, בשל "השחתת בני הנוער" ומן הסתם - עירעור על המסורת).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 19:39 |
|
| |
סיינפלד
כל עוד אתה טוען שאני גלגול של מאן דהוא - איך אוכל להתווכח? וכי מי יודע מה הם גלגולים והיכן הם נכנסים? וכי טוב אני מר' חיים ויטאל, שסבר שכל נשמות התנאים והאמוראים כמעט מבקרות בגופו?
אך כאשר אתה משווני לישו ולר' זכריה בן אבקולס, אני תוהה במה טעיתי, ושמא חלילה טעית אתה, או שמא נקטת לשון הפרזה.
המשותף ליש"ו ולר' זכריה הוא ענווה במקום שאינה צריכה. האם נכשלתי בזה?
מתוך דבריך נמצאתי ממציא מונח חדש, בסגנון הרב קוק: ענוות חינם.
האם אתה סבור שיש בי ענוות חינם? כלומר ענווה לא מוצדקת?
אני מסכים שאני מוכן לשמוע כל דעה, או לפחות להשתדל בזה, ואני אכן סבור, כסוקרטס בשעתו, שאין טענה שאין הנחות יסוד מאחוריה.
ואיני מדקדק במניעי השואלים בפורום. אם השאלה טובה, מה לי הקשר הגילוי של השאלה, כל עוד יש בה תועלת לרבים. ואם השואל אינו נהנה ממנה כל כך, יהנו ממנה אחרים, שעבורם אולי היא אש בלבבם.
ועומדת לנגד עיני דוגמתו של הלל, כפי שהתבאר באשכול סמוך, שכל עוד ניכר אצל השואל שהוא מכוון להגיע לאן שהוא, כדאי וכדאי להתקדם עימו. ושם זה במפגש אחד על אחד, וקל וחומר לפורום שרבים מבקרים בו.
אולם אילו הייתי ניצב מול זה שרצה ליצור איבה בין ישראל לכובשים הרומאים, או זה שהטיף לא להשיב מכה תחת מכה אלא לתת גוו לחובטים - האם הייתי מסכים עימו? דומני שבשום פנים ואופן לא.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 20:39 |
|
| |
תחילה להבהרה:
עד כמה שהבנתי, רמזי הכותבים כוונו להוכיחני על שכתבתי על וותיקות מהפורום שהן אינן מהגרעין. ובכן, הנוסח הכוללני שלי כוון בעיקר לכך, שהן אינן מה"ידידים שאף מכירים אלו את אלו", ונפגשים בליל פורום במקום סתר.
ועכשיו לעצם הדברים:
ספרן,
סופה של התנהלות כזו, היא בהקמת "שטיבל" חדש, "יוצאי עצכ"ח" או "עצכ"ח צעירים". למה ההבדלה המלאכותית הזו, בין מי שהיה כאן שלוש שנים, לבין מי שהיה שנתיים וחצי פחות? ווטו כתב כאן בעבר הרחוק, שמעלתו הגדולה של פורום אינטרנטי היא בכך שתמיד יכולים לשנות את הדברים הכתובים בו, ואינני סבור שעצכח"י הגון יבחר להתקבע באיזו שהיא דעה, ותהיה מהפכנית ככל שתהיה.
נאך,
את ההגיון הפשוט אי אפשר לשפשף. הוא משתפשף מאליו.
ואגב, אם נשברת באמצע קריאת האשכול הארוך על ההגיון הפשוט, עדיין לא מאוחר, ואתה יכול לסיים אותו. יש תגליות מעננינות לאורך כל הדרך.
אתנחתא,
תודה על הערכים הנוספים, אותם סברתי אני להוסיף.
*****
תוספת לינק
תוקן על ידי עצכח ב- 06/02/2007 18:52:38
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 21:03 |
|
| |
לא ענווה לא מוצדקת אלא סובלנות ואורך רוח לאין קץ ללא איזון ובלמים של רשעות מינמלית הנחוצה לקיום חיים תקינים
אתה מעולם האצילות היכן שהכל פרפקט (בתור מקובל אתה ודאי יודע על מה אני מדבר)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 21:22 |
|
| |
אתנחתא- לא צריכים להאריך בשבחיו.
הכל כבר נאמר, אך היום הוכתר באופן
פורמאלית לעצכחני"ק ע"י חסיד (שעפסעל)
מהפורום "בחדרי חרדים".
ציטוטית מדברי אתנחתא,"האם זה הודאה שאין לך מה לענות? אז זה עדיין בגדר טענה, אתה יכול כעת לכתוב כופר, משכיל, משה מנדלסאהן בגלל שאני כותב בעצכ"ח, ולרדת להתקפות אישיות ונחותות, ואז כבר אתה מנצח בגדול! תתתיעץ עם התיבה האישית."
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=10&topic_id=1494869
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 21:24 |
|
| |
בא"א,
ההבדלה אינה בדוברים,אלא בדבריהם.צא וראה באשכולות
ישנים,שיש בהם טעם יין המשתבח עם השנים.והרי דבר הוא,
שאפילו מושגי הלכסיקון החדש,הינם כולם מן התקופה
הישנה של ה"עלטערערס" [אגב,כשהיה נידון אם להגביל
את מורשי הכתיבה,היתה דעת מקליד השורות,שיש למרכז
ולהגביל דווקא את רשימת הנושאים,עד שיגיעו למיצויים
המלא,ולעומת זאת,כל המבקש להביע את דעתו,יבוא ויביענה]
אמנם "עתיקתא קשיא מחדתא" אבל אם תואיל לפנות לגנזך
הפורום ולעבור בעיון על אשכולות למיניהן:כבדים,עסיסיים
וחייכניים,סבורני שתצטרף לדעתי.
תוקן על ידי - ספרן - 04/08/2005 21:27:10
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 21:29 |
|
| |
ערך חשובה ביותר.
שי89
הוא צעיר, הוא תלמיד הרב גורי צ'רבי. הוא מיצצג את דרך הקבלה של אשלג בפורום. ומקפיץ אשכוליות.
בס"ד-או בע"ה
עיין ערך שי98
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 21:49 |
|
| |
ספרן,
לזה אני מסכים. אך מהי הסיבה לדעתך:
א. מוצו כל הנושאים המעניינים, וכל מה שיש לדון בהם;
ב. עילית מצומצמת של בעלי מחשבה עמוקה הגיעו לפורום בראשיתו, אין עוד בלתם, והם עצמם חלה שחיקה ברוחם ואינם יכולים להעלות עוד נושאים מעניינים;
ג. המטרה לכתיבה, להעלות רעיונות עמוקים באינטרנט, כבר הושגה;
ד. עילית מצומצמת של בעלי מחשבה עמוקה הגיעו לפורום בראשיתו, אין עוד בלתם, והם עצמם כטבעו של אדם להתקבע על דעותיו, התקבעו על דעותיהם ואינם מעונינים/יכולים עוד לדון בהם ולשנותם.
_______
*הוסרה התייחסות לתגובה שנמחקה
תוקן על ידי - עצכח - 05/08/2005 4:06:49
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 22:13 |
|
| |
בן איש אחד
איני יודע מדוע אתה שואל את ספרן, כשהיה עליך לשאול אותי.
ואני מוכן להודות על האמת המרשיעה:
הצגתי את מה שאני מכיר.
לא שזה זהה לפורום. רחוק הוא מלמצות את הפורום. והפורום אין לו מיצוי, כי התורה אין לה מיצוי. והאמת רחוקה היא מי ימצאנה. וכל דור מחפש לו נתיב משלו. ובאינטרנט דור הוא בן כמה חודשים...
פשוט, בעבר היה מעט כותבים (חלקם טובים, חלקם פחות...), ומספר יותר קטן של אשכולות. וכתבתי יותר. והכרתי במה דברים אמורים.
וכעת, כתבתי לפי זכרוני. כך שהתמונה שהצגתי אינה של הפורום היום, אלא כפי שהיה לפני שנתיים ויותר.
ואכן, היה עלי לשים לב לכך, ולהעיר על כך בראשית דברי.
צא וראה שאתה מייצג את הדור החדש. אתה נושא הלפיד. אנו, בני הדור הישן, מצדיעים לך.
אם מישהו צריך לסכם את הפורום של החצי שנה האחרונה, שמא אתה הוא, או אחד מחבריך, ולא אני...
(איקון עובר לדום, עובר לנוח, מפנה את המגרש).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 22:20 |
|
| |
בא"א,
אם הנך מסכים עקרונית,מה טוב.
דעתי האישית על הסיבה המדוייקת,אינה מעלה או מורידה.
בדרך כלל,במקרים שכאלה,כל אחת מהסיבות,מתפקדת בהסבר
הכללי,מי יותר ומי פחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 23:48 |
|
| |
רבותי, הצחקתם אותי באשכול הזה  , מה גם שלא ידעתי שאתנחתא הוא שכפול נוסף של ידידנו המסתבראי.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 23:53 |
|
| |
טוב. אז ראשית, בקשה להנהלה - להוסיף בראש ההודעה הראשונה באשכול זה, שהוא לכסיקון לעצכ"ח העתיקה, ומטעמים שונים אין הוא כולל את מושגי ומונחי עצכ"ח הצעירה.
ולעיקרם של דברים. הגעתי לפורום לפני למעלה מחצי שנה, היות ומצאתי בו כמה דברים שהיו חשובים עבורי:
א. ידענים וידיעות בנושאים היסטוריים, שחלקם אינם ידועים כלל לציבור הרחב, וחלקם מצונזרים על ידי הצנזורים הדתיים.
ב. שיח אינטלקטואלי ופתוח על כל נושא שיעלה על דעתו של מאן דהו, בנושאי דת ופילוסופיה.
ג. דיון מפרך ועיקש המכוון להגעה אל האמת הפנימית, ללא משוא פנים לנוחיות סוציולוגית או אחרת.
כמובן, כדרך מי שבא מחדש אל הפורום, שהוא נפגש תחילה עם מפתח המובחרים, כך גם נהגתי אני. כך יצא שנפגשתי עם אשכולות ותיקים בעיקר, עד סוף 2004 (האשכול על הכישוף של מיכי, שייך לתקופה זו של סוף 2004, אם אינני טועה, והוא מטובי האשכולות). כך שדעתי על הפורום עוצבה במידה רבה על ידי האשכולות הותיקים ובהתאם להם.
בהמשך, משכה אותי עובדה נוספת:
ד. יש כאן כותבים שאני חש תענוג אינטלקטואלי לקרוא את דבריהם, בין אם אני מסכים להם ובין אם לאו.
במהלך כתיבתי כאן, הייתי עד לויכוחים מעטים מידי העונים לאחד מארבעת הסעיפים הנ"ל. בממוצע, נפתח אשכול כזה אחת לשבועיים בערך. אני אישית, ניסיתי גם כן לפתוח אשכולות כאלו, ואלו הם חמשת האשכולות האחרונים שפתחתי. מהם הצליחו יותר ומהם פחות. לכן, עתה העת לשקול מחדש, האם הסיבות שהניעוני להצטרף לפורום, ארבעת הסעיפים הנ"ל, עדיין מתקיימים בו כעת.
דומה והמעיין בצדק ימצא, שכאלו אכן מתקיימים, אך רק לעיתים רחוקות. על חלק גדול מטובי הכותבים אני יודע שאין עיתותיו בידו, ולכן הוא ממעט לכתוב כאן. לכן, גם בלי לשבת ולהחליט, עברתי לאחרונה ממצב בן הייתי קורא כל הודעה שנכתבה בפורום, למצב של קריאת האשכולות שהכותרת או המספר הרב של התגובות מושך אותי לקרוא אותם.
בנוסף לכך, מלבד מיעוט הזמן הפנוי של הכותבים, יש גם דברים השייכים ספציפית לחוסר היכולת להמשיך בכתיבה טובה העונה על ארבעת הסעיפים הללו. מחקרים היסטוריים יתכן וכבר מוצו. לא נשארה פרה קדושה אחת בחיים - כולן כבר נשחטו. ודיון מפרך ועיקש במטרה להגיע לאמת, אין כוחו יפה אצל מי שמרגיש את עצמו כמבוגר; כמי שכבר ניהל מספיק ויכוחים בחייו על דעותיו, ולא נראה לו שאי פעם תהיה לו סיבה לשנותם.
לסיכום, מי שיודע על מקום אחר בו אני יכול עדיין למצוא את הסעיפים הנזכרים, מתבקש להפנותני לשם. אפשר גם באישי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 23:58 |
|
| |
אל תתרשם מהנוסטלגיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2005 00:01 |
|
| |
זאת אומרת, לעזוב?
|
|
|
|
|
