כמה חומשים בתורה?

המאמר שהביא נישטאיך מרתק

רק חבל שמחבר המאמר ניסה למצוא התאמה בין מסורת בני תימן לבין רמב"ם נוסח הדפוס שלפניו, ואז הוא היה צריך להביא תיקונים השערות והגהות, אבל כאשר הולכים לפי רמב"ם נוסח כ"י, כי אז ההתאמה היא מקסימלית, ויהודי תימן כמו הרמב"ם, והם אינם תלויים באויר.

תחילה מסורת תימן בספרי התורה
פרשת כל חלב פתוחה (ויקרא ז,כב)
פרשת המקריב אין שם פרשה כלל (ויקרא ז,כח)

כעת נוסח רמב"ם כ"י
... וזאת תורת זבח, וידבר דדבר אל בני ישראל, וידבר דקח את אהרן, כולן פתוחות, והן שש.

במקצת כ"י איתא (מדברי הרב קאפח)
... וזאת תורת זבח, וידבר דדבר אל בני ישראל כל חלב, וידבר דקח את אהרן, כולן פתוחות, והן שש.

רמב"ם נוסח דפוס
... וזאת תורת זבח, וידבר דדבר אל בני ישראל המקריב, וידבר דקח את אהרן, כולן פתוחות, והן שש.

הרי שרמב"ם נוסח כ"י תואם את מסורת בני תימן, ובחלק מכ"י הדבר נכתב במפורש, ורק נוסח הדפוס הוא שמעמיד את בני תימן כנטולי מסורת, כי הוא מביא פרשה בהמקריב, ושם לפי מסורת תימן אין פרשה.

כך שאם נצמד לנוסח כ"י, לא נצטרך להגהות מימוניות, כי בהגהתו הוא הוסיף עוד פרשה וזה ודאי לא דעת הרמב"ם, וגם לא נצטרך לפירוש הכס"מ, שנהה בעקבות נוסח הדפוס המשובש, וכתב פרשה בהמקריב, ובכל חלב העלים פרשה. (ע"כ על מסורת בני תימן בפרשיות התורה).

בעבר כתבתי כאן בפורום על מסורת תימן באשכול כשרות אתרוגי תימן, והיה אחד שכתב שמסורת תימן בקריאת התורה מעורבבת, חלקה בבלית וחלקה טבריינית, לא הערתי על דבריו שם ונכתוב זאת כאן, מסורת בני תימן בקריאת התורה היא טבריינית טהורה, ודיוקם מגיע עד רמת המתג, ובלשונם ג'יעיא GIHYA, מי שירצה יקבל דוגמאות, יש מקומות שבהערותיהם מופיעות מסורות בן נפתלי ובן אשר זו לצידה של זו, והם מכריעים כבן אשר, כך שלבוא ולטעון שמסורת קריאתם מעורבבת מבבלית וטבריינית זה פשוט חוסר ידע בסיסי.

ולסיום- בתימן כאשר היו רואים אדם משובש בדעותיו, היו מכנים אותו "דפוס שכמותך".




תוקן על ידי - דרום_חוקר - 28/11/2005 18:22:40